שיימינג, בריונות, התלהמות: הרשת כבית דין שדה

רוביק רוזנטל | 29 במאי 2015

איך לקרוא בעברית לתופעת ההאשמות המכפישות ברשת, מפעל התרגום של אהוד מנור, שובה של הפנייה הוותיקה 'חברים', מלחמת הגבינות ומקורה של קללת הטלפון

המילה הנפוצה ביותר בתקשורת ובשיחות הסלון השבוע היא 'שֵיימינג', בעקבות התאבדותו של אריאל רוניס, לאחר הפוסט שהאשים אותו בגזענות. shaming פירושה האשמה או ביוש פומבי, ולאור התפשטות התופעה באמצעות הרשתות החברתיות היא מזוהה עם האינטרנט.

בשפת הרשת יש שמות שונים להתנהגות רשת הראויה לגינוי. היצורים השנואים על גולשי האינטרנט הם הטרולים, המצליחים להפוך דיון ענייני ברשת לסיוט באמצעות פרובוקציות והשתלטות אובססיבית על מהלך הדיון. מונח ותיק יחסית הוא cyberbullying, שלו כבר נמצאה חלופה עברית נאה: 'בריונות רשת'. הגדרתו במילון אוקספורד: "שימוש בתקשורת אלקטרונית על מנת להתעלל (bully) באדם כלשהו, בעיקר על ידי שליחת הודעות שלהן אופי מטריד או מאיים". Cyberbully הוא שמו של סרט טלוויזיה אמריקני משנת 2011, על נערה שהפכה קורבן לבריונות רשת. המלחמה בבריונות הרשת כבר מצא את דרכה לספר החוקים האמריקני.

לינצ'טֶֶרנט וביוש-נט

תהליך מהותי לתופעת השיימינג, כמו גם במקרים נוספים ברשת הוא 'פליימינג', התלהטות הרוחות ברשת, המתבטאת בהתפשטות השיח בעניין כלשהו והעצמה שלו. לכך נקבעה כבר ב-2004 מילה עברית על ידי האקדמיה ללשון: 'התלהמות'. כאשר מהלך השיימינג מגיע לקיצוניות הוא קרוי internet lynch או לינצ'טֶרְנֶט, ביצוע לינץ' ברשת.

התפשטות המונח שֵיימינג העלתה דרישה למצוא לו חלופה עברית. המילה המקובלת היא 'בִיוש', אך היא אינה מייצגת את מלוא משמעות המונח, שהוא 'ביוש פומבי ברשת'. בגלי צה"ל היה מי שהציע 'ביוש-נֶט'. השפה העברית דווקא מציעה חלופות נאות לביוש פומבי, שמקורן בשפה התלמודית: 'הוציא דיבתו רעה', 'דיבר לשון הרע', ובעיקר 'הלבין פניו ברבים'. אלה נוצרו אלפי שנים לפני הולדת האינטרנט, הטכנולוגיה והסביבה השתנו לבלי הכר, אבל ליחם לא נס.

אהוד מנור, אי שם בלב

עשר שנים חלפו מאז נפטר אהוד מנור, והוא נוכח בכל פינה בתרבות הישראלית, במוזיקה ובבידור. מעט מדי תשומת לב הופנתה למפעלו העצום של מנור כמתרגם, ותודה ליוני אילת. מי שסללה למנור את הדרך בתחום זה היא הלית ישורון, שחיפשה מתרגם למחזמר "שיער", נתקלה בשירו של מנור הלא מוּכר עדיין "אחי הצעיר יהודה" שנכתב לפני שמנור התפרסם, ואמרה ש"מי שכתב שיר כזה ראוי שיתרגם את שיער". מנור הפך למתרגם המוביל של מחזות זמר כמו "אחים בדם", "יוסף וכתונת הפרדסים המשגעת", "שיקגו" וכן מחזות שייקספירים.

גולת הכותרת של מפעלו התרגומי היא לבוש עברי למחרוזות שירים משפות ותרבויות שונות. כאן הצליח להתאים את הנוסח העברי לא רק למשמעות המילים במקור, אלא גם למקצב ולניגון. מנור סיפר שכילד היה שומע שירים ומתרגם אותם בראש. כך את מילות השיר מתוך "סיפור הפרוורים  "heaven, I’m in heaven" תרגם בראשו ל"עדן וגן עדן".

מנור סובב בעולמות ובשפות שונות שאת חלקן או רובן לא הכיר. עבור ירדנה ארזי תרגם את הפרויקט הצועני שהוליד את המופע היידי "נשמה צוענית", ושירים בערבית במסגרת המופע "דמיון מזרחי". את השיר הלבנוני בפרויקט זה הקרוי 'נטלי' תרגם ל"מה נתת לי": "מה נתת לי, נתת לי אותו/ נתת לי אותו עד ליום מותו// מה נתת לו, נתת לו אותי/ נתת לו אותי עד ליום מותי".

קורין אלאל שרה שירים בצרפתית בערב בשם "שפת אמי". את השיר הצרפתי La Vie En Rose  תרגם מנור ל"החיים בוורוד". את שירו של ז'ורז' בראסאנס au bois d' mon Coeur תרגם ל"אי שם בלב, פרח מלבלב, פרח מלבלב".

מנור גאל עבור שלישיית "הטוב, הרע והנערה" שירים אמריקנים משנות השלושים. כך נשמע שיר ידוע במקור:

Stars shining bright above you/ Night breezes seem to whisper "I love you"/ Birds singing in the sycamore trees/ Dream a little dream of me

והתרגום, החופשי למדי אך מביא את המצלול והרוח במדויק: "שא את עיניך מעלה/ שמע איך לוחש הרוח הלילה/ שים את ידך ביד הענן/ ובקש חלום קטן".

מנור ביצע עבודה נפלאה בתרגום שירים ברזילאיים במופע "ארץ טרופית יפה". שיר ברזילאי שתרגם מאוחר יותר הוא "אני אשתגע", שזכה לכמה ביצועים נפלאים, כאן בביצוע צמד הפרברים ומתי כספי. המילים בו כתובות במקצב לטיני מסחרר בהתאמה למוזיקה, כגון בפזמון החוזר: "סיוט כזה עולה על כל דמיון/ בוא ויחד נעצור את השעון/ זוהי אהבה שאין בה היגיון/ זוהי אהבה שתיגמר בביזיון/ אני לא יכולה לנשום/ הרי זה שיגעון, מחניק לי בגרון/ אתה ראשון היית ותהיה האחרון".

שובם של החברים

בזמן האחרון נרשם קאמבק מרשים לפנייה הארכאית, סמלה של ארץ ישראל העובדת, "חברים!" בעבר הלא רחוק היא פתחה אסֵפות עובדים, שיחות קיבוץ סוערות, הרצאות וישיבות ועד בית. המילה ביחיד, 'חבר', משקפת את טשטוש הגבולות הישראלי בין הידיד הפרטי (friend) לבין בן הקבוצה הקולקטיבי, חבר הקיבוץ, המפלגה והכנסת (member) . והיא אתנו כאן, עדיין. רומי נוימרק מערוץ 10, למשל, פותחת כל מעבר מלונדון וקירשנבאום לכותרות המהדורה ב"תודה חברים, מתחילים". ליאת הרלב כפרזנטורית של ויזה כאל, המגלמת מדריכת תיירים, פותחת פנייה אליהם בפנייה "חברים-רים". הפנייה נפוצה ברשת, בנוסח "חברים, תקשיבו לרמי פורטיס" או בפייסבוק של איילת שקד: "חברים יקרים, הציבור שלנו תרם איברים לליכוד כדי להבטיח ממשלת ימין". אכן, חברים, כל ישראל חברים, ועדיף שהם יהיו בחלונות הגבוהים.

מלחמת הגבינות

רענן גל טען בעקבות חידון הגבינות  הגדול, כי 'גרוייר' אינה שתי גבינות שונות, כפי שנכתב, אלא גבינה שוויצרית שהצרפתים אימצו אותה, ויש לראות בכך אפילו מעין גניבה מסחרית. תודה לרענן, הלכנו לבדוק, ואלו הממצאים. המקור עליו הסתמכתי הוא המילון "לא על האוכל לבדו" של איתן אבניאון, שם מוצגות הגבינות כשתי גבינות נפרדות ושונות. גרייר: "גבינה נקבובית צהבהבה ועתירת שומן בעלת חורים גדולים וטעם מתקתק", גרוייר: "גבינה קשה למחצה, עשויה מחלב מלא, פריכה וצורתה עגולה שמקורה צרפתי". לאחר הערתו של גל הלכתי למקורות נוספים, ונראה שהאמת מורכבת, אך יש בהחלט בסיס לטענתו של גל. הצרפתים אכן יצרו גבינת גרוייר משלהם, שיש לה כמה מאפיינים שונים, ושמה אכן הוא גרסה צרפתית של השם השוויצרי, על שמה של עיירה באלפים השוויצרים. בעקבות זאת התעוררה מלחמת הגרוייר הגדולה על תו האיכות של האיחוד האירופי, והיא הוכרעה לפני כחמש שנים: התו ניתן ליצרני הגבינה בשווייץ. בתיאבון!

גבינת גרוייר

צילום: הקדירה של ששת

ינעל טלפון תבַּעַכּ

אילן וייל שואל: מה פרוש המשפט 'אינעל טלפון טאבאק', מתוך שיר הטלפון של הגשש החיוור?

ירון לונדון, מחבר שיר הטלפון, משיב ומרחיב בעניין: ״שיר הטלפון של הגשש החיוור הוא גִרסה עברית לפזמון ששר זמר אמריקאי-איטלקי ששמו ניקולה פָּאוֹנֶה. כתבתי אותו לפי בקשתו של האמרגן אברהם דשא (פשנל), אבל הגששים והבמאי שלהם, נסים אלוני, שִכללו את הדיאלוג בין הבחור למשיבון, ונוספה לו הקללה 'ינעל טלפון תַּבַּעַכּ', שפירושה: ימח שם הטלפון שלך. בעל המספרה שבה עובדת החופפת ז׳קלין הוא סימון, שהמטלפן פונה אליו 'מון שֶר סימון', ומכאן שהוא דובר צרפתית כלשהי. מכאן שהוא, כנראה, ממוצא מרוקאי ומכיר כמה קללות בערבית". יש להוסיף שהצורה 'ינעל' היא שיבוש ישראלי של המילה הערבית 'ילען': יקולל.

עוד שאלות שנשאלו ונענו השבוע: מה בין בר אוריין לבעל אוריינטציה, מה מחברים במחברת, למה אנחנו יוצאים מן הכלים, מה זה מָלָגים, ועוד קראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות.

בפינה של פול אוגדן השבוע: הבריטים מלמדים קללות בסטייל. 

תגיות :
Joe Gatling; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

נועם
בהקשר הזה, עמוד הישראלי היפה מחפש מילה עברית לתיאור הפועל ההפוך משיימינג - חשיפת תופעות יפות (של הישראלי היפה). כמו Shaming לעומת Praising https://www.facebook.com/BeautifulIsraelis/photos/a.1395288727454398.1073741826.1395287654121172/1444028039247133/
28 במאי 2015 הגב
מָרֶק בוים
רוביק שלום, אני יודע, טל"ח, ובכל זאת נראה לי שמדור לשוני חייב משנה זהירות בעניני לשון, ולמשפט כמו "בעיקר על ידי שליחת הודעות בעלי אופי מטריד או מאיים" אין בו מקום. מדור שכזה בוודאי חייב להיזהר בזכר ונקבה! בברכת שבוע טוב, מָרֶק
30 במאי 2015 הגב
מרק בוים
רוביק שלום, קראתי את תשובותיך לשאלות, וראיתי מספר הפניות ליידיש. אם המלים אינן גרמניות (כנראה לא, אחקרת היית מציין זאת), הרי אוטוטו הגיעה כנראה ליידיש מפולנית. גם תרנגול הודו הוא בפולנית INDYK. גם הביטוי "חתול בשק" נפוץ בפולנית בהקשר של קנייה (לקנות חתול בשק = kupić kota w worku). שבוע טוב
31 במאי 2015 הגב
אמיתי אלקיים
היי רוביק. הצעה לשיימינג - ביורשת
02 ביוני 2015 הגב

הוספת תגובה