הבורסה נופלת, מכבי עולה ושפת הסתר של גל הירש

רוביק רוזנטל | 28 באוגוסט 2015

מה בין ספורט אתגרי למעללי המניות, מה עלה בגורלה של השפה הצבאית המתוחכמת המזוהה עם גל הירש, מחקר חדש על אלימות רשת נגד בעלי מוגבלויות, והאם כיתה היא בכלל מילה בגרמנית

העלייה הדרמטית של מכבי תל אביב לליגת האלופות אירעה ביום של 'עליות חדות' בבורסות בארץ ובעולם. החיבור הלשוני אינו מקרי. תיאור המתרחש בבורסה הוא שוק של תנועה ותחרות, ממש כמו בספורט, ובמקרה זה ספורט אתגרי. ציטוטים מהימים האחרונים:

לונדון קפצה ב-3%.

שנחאי צנחה ב-7.6%.

פרנקפורט זינקה ב-5%.

פריז טיפסה ב-4.1%.

מדד המניות סטוקס 600 צלל ב-5.3%.

פרנקפורט נפלה ב-4.7%.

אתונה נסקה ב-9.3%.

התחום היחיד המתחרה בספורט האתגרי בתיאור הבורסה הוא תחום הבריאות, שגם הוא קשור לדימויי גוף.

"איכר סיני בשנחאי התעטש וווֹל סטריט נפלה" (ירון לונדון, ערוץ 10)

הזהב נחלש ב-1.5%.

באירופה רשמו התאוששות יפה.

הפאניקה בעקבות הירידות הדביקה את המשקיעים.

ובקיצור, מי שמחפש חיים ארוכים, שיתרחק מהבורסה.

מולקולה דינמית והתנפלות נחילית

הקריירה של גל הירש משולה לרכבת הרים. אחרי שצנח, ממש כמו הבורסה בשנחאי, מהקריירה המטאורית בצבא אל המדבר האזרחי, הוא ממריא שוב בהפתעה אל צמרת המשטרה. אליהו וינוגרד היכה על חטא על מסקנות הוועדה שלו, אך כדאי להזכיר שחלק מן המסקנות התייחסו לשפה הצבאית שגל הירש הוא המזוהה אתה יותר מכל. על השפה הזו אמר וינוגרד כי היא 'מעורפלת', וכי "מוטב היה לעשות שימוש במלים 'רגילות', שלהן הייתה משמעות מובנת וברורה לכולם לאורך השנים, ולא להסתכן בהחדרת שפה שהייתה עלולה בשעות מבחן לעורר חשש להיווצרותו של 'מגדל בבל' שיכביד על פעולה משותפת".

המונחים שהציפו את הצבא במלחמת לבנון השנייה עובדו בצוותי מחקר שונים שתפקידם היה להתאים את הצבא לשינויים במציאות האסטרטגית. כך פרץ בבת אחת לצבא מילון שלם של ביטויים כגון 'השתבללות', 'מולקולה דינמית', 'צרצורים', 'ריקון שדה הקרב', 'נקודות תורפה וצווארי בקבוק מערכתיים', 'רקמה סופגת', ומילת המפתח 'הכלה'.

נטרול לכידת וכליאת המרחב

המילון הזה לא הומצא על ידי הירש, אבל הוא עשה בו שימוש מובהק. בישיבה של המטכ"ל, שישה ימים לאחר פרוץ המלחמה מצוטט, כפי שמספר החוקר נדיר צור ז"ל, הופיע  גל הירש כשהוא משלב בדבריו מונחים סתומים 'התנפלות חטיבתית' או, 'ענן צרעות' ועוד. בפקודת המבצע שניסח נכתב: "הדגמה מערכתית על העיירה בנת ג'בייל, תוך נטרול, לכידת וכליאת המרחב, פירוקה שיטתי על ידי התנפלות נחילית סימולטנית, ורב ממדית". יעקב עמידרור כתב על כך כי "דווקא בצבא האמור להיות תכליתי יש בשפה הלא ברורה משום בסיס להתחמקות משיפוט ביחס לתוצאה מול המשימה".

בעקבות לקחי המלחמה ודוח וינוגרד אופסנה שפת הסתרים עמוק בימ"חים. האלוף צ'יקו תמיר הבהיר "אני גולנצ'יק, לא מבין צרצורים", וגבי אשכנזי וסגנו דן הראל הטילו על ועדה לגבש שפה חדשה. נראה כי טוב יעשה גל הירש אם בבואו לנער את המשטרה, לא יעשה זאת באמצעות ניעור השפה.

וא-פרופו רכבת הרים

אבינועם עמיזן כותב: "ברצוני להציע חידוש לשוני למונח 'רכבת הרים'. הביטוי שאני מציע הוא 'רכבת לוליינית'. הביטוי האנגלי הוא  rollercoaster. רולרקוסטרים הם האטרקציה המרכזית בפרקי השעשועים בסגנון דיסניוורלד, אשר משפחות ישראליות רבות מבלות בהם בחופשת הקיץ. אלה מתקנים הנדסיים מורכבים, בנויים  ממסילה מתפתלת, עולה ויורדת, שאליה מוצמדים קרונות שבכיסאותיהם נקשרים הנוסעים,  ומוסעים במהירות הגדולה מיכולת תפישת החושים. המונח 'רכבת הרים' מתאים יותר לרכבת שנוסעת בהרים, כפי שרכבת העמק נוסעת בעמק. לדעתי המונח 'רכבת לוליינית' מתאים ומדויק. הוא מתאר כהלכה את מבנה המתקן ואת חווית הנסיעה בו".

האמת, אבינועם צודק, אבל איכשהו 'רכבת הרים' הוא שם מגניב יותר, ואולי סתם התרגלנו.

 

רכבת הרים

אכן, רכבת לוליינית. צילום: 55Laney69; Flickr

אלימות רשת ונערים בעלי מוגבלויות

הגיליון החדש של כתב העת המקוון "עיונים בחקר השפה והחברה" בעריכת עירית קופפרברג מוקדש לנושא מרכזי בשיח החברתי של שנות האלפיים: היחס לבעלי מוגבלויות. מטבעו של כתב העת העיסוק הוא בלשון: איך השיח החברתי והחינוכי וכן הספרות מתייחסים לבעלי מוגבלויות.

מחקר חשוב המופיע בגיליון מתייחס לשאלה כאובה: ההתנכלות לבעלי מוגבלויות ברשתות חברתיות של מתבגרים. המאמר נכתב על ידי טלי היימן ודורית אולניק שמש. גם כאן, כמו בתחומים אחרים, הרשת היא מרחב המעצים את האלימות כלפי בעלי מוגבלויות, גם אם היא מילולית בלבד. המחקר שערכו הכותבות ביקש מתלמידים בעלי לקויות למידה, ראייה ושמיעה לתאר את השיח האלים שהם חווים ברשת. השתתפו 181 תלמידים מתבגרים בני 16-14. כמחצית מהם דיווחו על הצקות והטרדות.

אין לך חברים, אין לך חיים

ההצקות התבטאו במילים פוגעניות ובתמונות. התלמידים תיארו בהרחבה שפע קללות, העלבות, מילות גנאי וניבולי פה מיניים כגון 'בת זונה', 'זונה מגיל שנה עם מאה לשנה', הערות על המצב החברתי: 'אין לך חברים', 'אין לך חיים', והתייחסות ללקות עצמה: 'מטומטמת ואף גרוע מזה', 'שמנה', 'יהודייה מטומטמת, לא מגיע לך לחיות'. המתבגרים דיווחו על תמונות מעליבות כגון ציור שלהם כקוף, משלוח תמונות מיניות בוטות ופוגעניות, ואיומים בפגיעה פיזית. "מישהו כתב לפייסבוק שאם אני לא אאשר אותו הוא ימצא איפה אני ויאנוס אותי ויהרוג אותי עם רובה", מספרת אחת המשתתפות במחקר. הרשת מעודדת קריאות לחרם כנגד מוגבלים, כגון קבוצה שקמה ושמה "גם אני שונא את שי".

כותבות המאמר מגדירות שלוש דרכי תגובה של הנפגעים: פעולה עצמית כגון חסימת הרשת, פנייה לסיוע מהסביבה הקרובה, ופנייה למשטרה. בכל מקרה, הן מציינות, התופעה הולכת ומתגברת, ההשלכות שלה לטווח ארוך על הקורבנות קשות, והמערכת רחוקה מלמצוא לה פתרונות.

שיחות על שפה, חיים ומהות

החל מאוגוסט עולות ברדיו מהות החיים, המשודר בשידורים חיים רצופים וכן כפודקאסט, רדיו אינטרנטי, שיחות קצרות שלי העוסקות בקשר בין שפה למהות ולשאלות החיים והקיום. מוזמנים להאזין!

שיחה ראשונה: איך מרחיב הפועל לראות' מהחוש הםיזי אל  תחומי ההבנה וחיזוי העתיד.

שיחה שנייה: איך התרחב הפועל 'לשמוע' אל תחום התבונה, המשמעות, והציות

שיחה שלישית: על מעמדה המיוחד ומשמעותה של המילה הקטנה-גדולה 'דבר'

שיחה רביעית: על הרוח הנושבת שהפכה שם נרדף ליסוד הלא פיזי של האדם

שיחה חמישית: האם המזל הוא שרשרת אירועים שרירותית או שיש לנו חלק בעיצובו?

הכיתה הגרמנית ואנחנו

שנת הלימודים נפתחת בשבוע הבא, וכמה סוגיות בנושא הגיעו אל שולחן "הזירה הלשונית". חגית שואלת: מהיכן הגיעה המילה "כיתה"? אני יודעת שהמילה קיימת בלשון חז"ל, אך לא במשמעותה בהקשר של קבוצת לימוד במוסד חינוכי. האם יש לכך קשר לקיצור kita באותה משמעות המוכרת מגרמנית?

'כיתה' במשמעות החינוכית היא מילה חדשה, אבל לא לגמרי. הצורה ברבים, 'כיתות', מופיעה בתלמוד, כצורת הרבים של 'כַּת'. 'כיתה' היא גזירה לאחור של 'כיתות'. 'כת' פירושה כאז כן היום קבוצה נפרדת באורח חייה ואמונותיה, ומכאן כת היחד, היא כת האיסיים, וכיתות רבות כמותה.

את המעבר מן הכיתה (או הכת) התלמודית אל כיתת בית הספר אפשר לזקוף לזכות הגרמנית, שהשפיעה מאוד על מונחי החינוך העברי. יתכן, כפי שמציעה חגית, שיש כאן השפעה עקיפה של ראשי התיבות של המונח הגרמני Kindertagesstätte, שפירושו מסגרת לילדים במהלך היום. עם זאת נראה לי שההשפעה האפשרית היא ממקור אחר. בגרמנית Klasse היא גם מעמד חברתי, כלומר, קבוצה חברתית נבדלת, וגם כיתת בית ספר. הדבר דומה באנגלית, אך מידת השפעתה על ראשית החינוך העברי אפסית.

ואם בענייני כיתות וקבוצות עסקינן, שואל אחד העם אם יש קשר בין 'קַסְטָה', 'קָסָטָה' ו'קָסֶטָה'. אז זהו, שלא. קַסטה ההודית היא דווקא מילה ספרדית שפירושה גזע או קבוצה טהורה. קסֶטה היא מילה רוסית שהתגלגלה לצרפתית ולאנגלית ופירושה קופסה קטנה. קָסָטָה, מעדן גלידה עטוף כסנדוויץ' בין שני ביסקוויטים, הוא במקורו עוגה איטלקית שצורתה דומה. על פי הסבר אחד היא היתה עוגת גבינה, בעוד מילון אוקספורד טוען שמדובר בעוגה ממולאת אגוזים ופירות יבשים.

קסטה

קסטה, לא מה שחשבתם. צילום; Joy; Flickr

מיהי גננת?

אורית שגב בר-הלוי  מוטרדת מאוד ממעמדה הלשוני של הגננת. כך היא כותבת: המילה 'גננת' מתאימה על פי פרשנות מילונאית לכל אשה העובדת עם ילדים בגילאי טרום בי"ס. אלא שגננת עובדת משרד החינוך חייבת להיות בוגרת מכללה, בעלת תואר ראשון שהתנסתה בהצלחה בשנת סטאג' בגן ילדים. מטפלת לעומתה יכולה להיות אשה שעברה קורס מטפלות בן מספר חודשים של משרד העבודה ו/או אשה שפשוט אוהבת ילדים. העובדה שאין הבחנה ברמות השונות של העבודה עם ילדים צעירים מוזרה מאוד בעיני. כך בכל ידיעה חדשותית על התנהגות בלתי הולמת של אשה המטפלת בילדים, משתמשת התקשורת במילה "גננת". אבל, כשאני בודקת את העניין אני מגלה שברוב הפעמים האשה אכן "גננת", אך לא גננת מוסמכת ע"י מדינת ישראל. נראה לי שנושא זה נושק לא רק לשפה, אלא גם לענייני מגדר. גברים לא היו מאפשרים בחברה סולם הירארכי מקצועי של כבוד ואגו שיתבטא בשדה סמנטי כל כך עני".

התחושות של אורית מתייחסת בעיקר לדיווח התקשורתי, שאכן לעיתים אין בו הקפדה על סוגי אנשי החינוך המטפלים בגילי הרך. ברמה הפורמלית והממלכתית, כפי שגם אורית מעידה, יש הבחנה ברורה בין גננת שעברה הכשרה, והיום נדרשת גם לתעודה אקדמית, לבין 'סייעת', מונח שנכנס לדיווח התקשורתי בהרחבה. גם המונח 'מטפלת' משמש ברמה הפורמלית, והוא מובחן בהחלט מן הגננת. ומה קורה כאשר מי שלא הוסמכה מקימה גן וקולטת ילדים? היא פשוט גננת בלתי מוסמכת, ומומלץ להורים לבדוק את הנושא. בכל מקרה, אורית, הבעיה אינה בשפה אלא בצורך של התקשורת לדייק במסגרת המינוח הקיים. השפה דווקא מציעה חלופות מספיקות, ולעיתים עודף מונחים עלול להגדיל את הבלבול ולא להקטין אותו.

*

עוד שאלות שנשאלו ונענו השבוע: מה ההבדל בין ערעור, עָרָר ועַרעָר, מה מקור המילה 'אנוכי', מדוע אומרים בעבית 'תרגיל רטוב' ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות.

חדש בבלוג רב מילים: לעשות אהבה, צבא ותשובה

בפינה של פול אוגדן: 42 המילים באנגלית שכל תייר חייב להכיר

חדש בבמת אורח: רקויאם לחיריק, פרופ' יורם עשת על מכאוביה של השפה העברית המדוברת. 

תגיות :
Mike Licht; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה