תשתו מים, הר הבית בידינו

רוביק רוזנטל | 05 ביוני 2015

מילון קצר של משפטי המפתח של מלחמות ישראל, איך שינתה מלחמת ששת הימים את השפה, איך מדברים בארמית ומהיכן הגיעה המילה 'בובה'

בחמישה ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים. בשישה ביוני 1982 החלה מלחמת לבנון הראשונה. השבוע הראשון של יוני הוא אם כן אבן דרך שנתית בתולדות מלחמות ישראל. ההיסטוריה הישראלית הצעירה זרועה משפטים בלתי נשכחים המספרים את סיפור המלחמות, ממלחמת העצמאות ועד מבצע צוק איתן. המשפטים הושמעו על ידי פוליטיקאים, סופרים, עיתונאים ואנשים מן השורה. ולהלן המבחר.

אבו נידאל אבו שמידאל, כולם אש"ף. עם היציאה למלחמת לבנון הראשונה, הרמטכ"ל רפול מגיב על הטענה שלא אש"ף ירה בשלמה ארגוב.

אל המוות הישרנו מבט, והוא השפיל את עיניו. אלוף משנה שמואל גורודיש בעצרת זיכרון אחרי מלחמת ששת הימים.

אנחנו מגש הכסף, שעליו לך ניתנה מדינת היהודים. נתן אלתרמן מנסח בימי מלחמת העצמאות את מעמדם הקדוש של חללי המלחמות, בעקבות קביעתו של חיים ויצמן: "אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף".

אני רוצה לשלוח לכם היום הזמנה לבכי. ארנון לפיד מבטא את רגשות הכאב והתסכול של דור מלחמת יום הכיפורים, ברשימה בעיתון דבר.

את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק. בני פלד מעודד את רוחם של טייסי חיל האוויר, שספג אבֵדות קשות במהלך מלחמת יום הכיפורים. המשפט הפך לשיר.

בן-צור, סע. מוטה גור מורה לנהגו לפרוץ את שער חומת ירושלים העתיקה במלחמת ששת הימים.

בסך הכול רציתי להגיע הביתה בשלום. משפט של אחד מלוחמי גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים, הונצח בשירו של יורם טהרלב.

הו שלהבת יה, עיני הנערים. שורה משירו של יחיאל מוהר שנועדה להפוך את מבצע סיני ממלחמה פוליטית יזומה לאירוע מיתולוגי. הבית המלא: "הו, שלהבת יה - עיני הנערים/ הו, שלהבת יה - ברעום המנועים/ עוד יסופר על זה היום אחי/ בשוב העם אל מעמד סיני".

הולך לנו הבית השלישי. משפט שעל פי עדויות שונות אמר משה דיין לבני פלד בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים.

החרמון הוא העיניים של המדינה. החייל בני מסס מסביר מדוע היה כל כך חשוב לכבוש מחדש את מוצב החרמון.

היו להם מכונות ירייה? מנחם בגין שואל שאלות מביכות בביקור במבצר הבופור למחרת כיבושו בראשית מלחמת לבנון.

הם יתרוצצו כמו ג'וקים מסוממים בבקבוק. הרמטכ"ל רפול מסביר בכנסת איך לטפל במיידי אבנים בשטחים, אפריל 1983.

הנה מוטלות גופותינו, שורה ארוכה ארוכה. השורה הפותחת בשירו של חיים גורי לאחר נפילת שיירת הל"ה במלחמת העצמאות.

העורף הוא ההפתעה האסטרטגית שלנו. עמיר פרץ, שר הביטחון במלחמת לבנון השנייה.

הערב בשש תפרוץ מלחמה. ההודעה השגויה של אשרף מרוואן על שעת פתיחת מלחמת יום הכיפורים, שהפכה שם לספרו של מחולל תנועת המחאה מוטי אשכנזי.

הר הבית בידינו. מוטה גור מודיע לפיקוד המרכז על כיבוש הכותל המערבי.

ונזכור את כולם, את יפי הבלורית והתואר. שורה שהפכה למטבע לשון מ"שיר הרעות" שכתב חיים גורי, ההמנון הבלתי רשמי של מלחמת העצמאות.

ותשקוט הארץ ארבעים שנה. הבטחה של ראש הממשלה מנחם בגין זמן קצר לפני פרוץ מלחמת לבנון הראשונה.

חוטף עזה. הכינוי שהעניקו תושבי עוטף עזה לאזור מוכה הפצמ"רים בימי מבצע עופרת יצוקה.

כללי המשחק משתנים. הבטחה של עמיר פרץ עם היציאה למלחמת לבנון השנייה.

להדק, להדק. יצחק רבין מוזמן על ידי שרון לאזור ביירות במלחמת לבנון הראשונה, וממליץ להדק את המצור על העיר.

מול התשה הוא יקבל הכתשה. נתניהו מחדש מילה בעברית במהלך מבצע עופרת יצוקה.

מולקולה דינמית. הסמל הלשוני של השפה המדעית שהשתלטה על השפה הצבאית, ולפי דוח וינוגראד היא חלק מהסיבות לכשלי מלחמת לבנון השנייה.

נאצר מחכה לרבין. שיר של חיים חפר, שהושר בהתלהבות בימי ההמתנה שקדמו למלחמת ששת הימים.

נסיג את הקו ארבעים קילומטרים מן הגבול הצפוני שלנו. בגין בנאום היציאה למלחמת לבנון. נאמר כמשפט תנאי, שהבטיח "להפסיק כל לחימה".

נשבור להם את העצמות. הכרזה של הרמטכ"ל דוד אלעזר ב-8 באוקטובר 1973, יומיים אחרי פרוץ מלחמת יום הכיפורים.

עלינו להסב לפלסטינים צריבה תודעתית. הצעה של הרמטכ"ל בוגי יעלון לדרך הטיפול בטרור הפלסטיני. פיתוח של הביטוי "תבוסה תודעתית" שהציע קודמו, הרמטכ"ל שאול מופז.

קינדרלאך, אתם רוצים לעלות לגוש עציון? לוי אשכול מאפשר לבני גוש עציון בראשות חנן פורת להתיישב בגוש, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים.

קסאם שמָסאם. שמעון פרס מזלזל בכוח האויב במהלך מלחמת לבנון השנייה.

רד אלינו אווירון. שיר מחאה ידוע מראשית מלחמת לבנון הראשונה, על פי שיר ילדים: "רד אלינו אווירון, קח אותנו ללבנון, נילחם בשביל שרון, ונחזור בתוך ארון".

שקט, יורים. רשימה קצרה של עמירם ניר ב"ידיעות אחרונות" עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, שקראה להימנע מביקורת במהלך הלחימה.

תשתו מים. שתי המילים שסימלו את מלחמת המפרץ ב-1991, והפכו את דובר צה"ל נחמן שי לגיבור לאומי.

1967: מה היינו, למה נהיינו

מלחמת ששת הימים לא שינתה רק את מצפת הגבולות, יחסי הכוחות הפוליטיים ומצבה של ישראל בעולם. היא השפיעה על כל היבטי חיינו ועל התרבות הישראלית, וגם על השפה.

מה עשתה מלחמת ששת הימים לשפה, ואיך השתנו מונחי היסוד של חיינו מאז? ראו בטבלה להלן. אאוט (out): המילים שלפניה. אִין (in): המילים שאחריה.

אִין 

אאוט 

 

רוטשילד

מעברות

 אוהלים

העולם המוסלמי

שבע מדינות ערב

 אויב

האיום הדמוגרפי

המותניים הצרים

 איוּם

המחנה הלאומי

המשפחה הלוחמת

 אליטות חדשות

שמאלנים

תנועת העבודה

 אליטות ישנות

ארץ ישראל השלמה

ארץ ישראל העובדת

 אתוס

נוער הגבעות

נוער הזהב

 דור העתיד

חומה

גבול

 הפרדה

אינתיפאדה

מאורעות

התנגדות

יהודית

ישראלית

זהות

רב תרבותיות

כור היתוך

חברת מהגרים

חמש דקות מכפר סבא

יישוב ספר

חלוציות

תאילנדים

עבודה עברית

חקלאות

רצח רבין

רצח ארלוזורוב

טראומה

סלע קיומנו

איכה יבשו בורות המים

ירושלים

סושי

לחם אחיד

מאכל

הפנתרים

סאלח שבתי

מזרחיים

ארץ ישראל

מדינת ישראל

מי אנחנו?

הבופור

באב אלוואד

מיתוס

מתנחלים

קיבוצניקים

מלח הארץ

סיכול ממוקד

פעולת תגמול

מלחמה בטרור

יהודה ושומרון

הגדה המערבית

מעֵבֶר לקו הירוק

מחסום ארז

שער מנדלבאום

מעברים

תנו לחיות בארץ הזאת

טוב למות בעד ארצנו

משפט מפתח

מגדלים

שיכונים

נדל"ן

שיח לוחמים

ילקוט הכזבים

ספרות חיילים

המחדל

עסק הביש

סקנדל

פלסטיני

ישראלי

ערביי המדינה

קבלן עפר

עובד אדמה

פרנסה

גנרלים

אלופים

צבא

השותפים הטבעיים

הברית ההיסטורית

ציונות דתית

בלי לפיד ובלי מרץ

בלי חרות ובלי מק"י

קואליציה

אשכנזי

פרֶנק פּארֶך

קללה

שון ונטלי

דן ונורית

שמות

חמישה ביוני

כ"ט   בנובמבר

תאריך מכונן

 

בשישי לשישי, גירסת הבמאי

'בשישי לשישי' אינו רק ראשיתה של מלחמת לבנון הראשונה. "בשישי לשישי", המשמש פרומו ל"גב האומה", לקוח מהסרט "מציצים": כך פותח שיסל העירום את משפטו של אלטמן הקטן על הצצה למקלחות הנשים בחוף.

בית קברות וארמית מלעילית

ד"ר חננאל מאק מעיר שהמילה כהונה במסגרת "סיפורי מילים" עברה תהליך חילון כבר בתקופת המקרא. ברשימת המתפקדים בחצר דוד (שמואל ב ח 18) נאמר "ובני דוד כהנים היו", והרי בני דוד היהודאיים לא יכלו להיות כהנים ממש. התיקון מגיע בדברי הימים (א יח 17): "ובני דוד הראשונים ליד המלך". ביחס לסוגיית הביטוי 'בית קברות', כותב מאק כי הפסוק "העיר בית קברות אבותי" (נחמיה א 3) הוא צירוף נסמכים שקשה ללמוד ממנו על המין הלשוני של המלה 'קֶבֶר'. לעומת זאת מאיוב כא 32 עולה בברור שהריבוי 'קברות' הוא מוּתר.

הרווי באק מתייחס לסוגיה הקשורה בארמית, שתוארה במסגרת השאלות כמלעילית: "קשה לקבוע הכללות לגבי הארמית, בגלל רוחב יריעתה הן מבחינה גיאוגרפית הן מבחינה כרונולוגית. כשתלמידים שואלים אותי אם על בסיס הידע שלי על הארמית היהודית הבבלית אני מסוגל להבין את הארמית המדוברת היום, אני משיב להם שההנחה מאחורי השאלה דומה להנחה שיודע לטינית קלסית יבין את הצרפתית של זמננו. בכל זאת, לפחות בטקסט ארמי אחד שבו מצוינת ההטעמה באופן מדויק, הקורפוס הארמי של המקרא, הארמית היא מלרעית בעליל. נדמה לי שההרגל להגות את הארמית בהברה מלעילית משקף את המסורת האשכנזית. כמובן שרק בדיקה של מסורות ההגייה של עדות אחרות עשויה לבחון את נכונות ההשערה הזאת".

הבובה של אליעזר

אלה זיידנברג שואלת: מהו מקור המילה 'בובה'? האם היא באה מהמלה poupée בצרפתית, שגם היא נגזרת מהמילה הלטינית pupa?

'בובה' היא חידוש של אליעזר בן יהודה, והוא כותב כך במילונו: "דמות ילדה או אשה וכדומה, למשחק לבנות קטנות, doll ;poupée; Puppe. ופשט השימוש במילה זו בקרב המדברים עברית בא"י וגם בספרות החדשה". אין ספק שבן יהודה הסתמך על הצרפתית והגרמנית, אבל בהמשך הערך הוא רומז כי יש למילה גם קשר למילה הערבית בּוּבּוּ, שפירושה בבת העין, הקרויה גם אישון, ומכאן שבובו הוא ילד קטן, ואפשר לראות כאן מקור נוסף למילה בובה.

עוד שאלות שנשאלו ונענו השבוע: מה פירוש 'סכנת נפשות', איך אומרים בעברית relocation ו-to automate,  האם נכון לומר 'קלעי' לשחקן כדורסל, ו'גננת' לעובדת בגינה, ואיך מסבירים לילד מהם ערס ופרחה. על אלה ועוד קראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות.

בפינה של פול אוגדן השבוע: סופרים בריטיים ואירים בוחרים את המילה האהובה עליהם

חדש בבלוג רב מילים: כפרה עליך, אחי: מילון הפניות הישראלי

תגיות :
גנדי, רבין, דיין ונרקיס בעיר העתיקה, מלחמת ששת הימים ;Government Press Office (GPO) תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

גילה
בשישי לשישי - מן הראוי להעיר שזו צורה לא-תקנית, אף כי נפוצה, של ציון תאריך. השיבוש הוא גם במספר (שישה ולא שישי) וגם באות היחס (בחודש ולא לחודש).
04 ביוני 2015 הגב
גנגי
אוסף נאה. כדאי להזכיר גם את "אל תיתנו להם רובים".
04 ביוני 2015 הגב
משה אליאב
"נשבור להם את העצמות" אמר ,למיטב זיכרוני, יצחק רבין בפרוץ האינדיפדה הראשונה..
04 ביוני 2015 הגב
עמי גת
דדו אמר לשאלת כתב שהציק לו "בסופו של דבר נשבור להם את העצמות" רבין אמר כתשובה לאינתיפדה (הראשונה) "תשברו להם את העצמות" וכשהחילים קיבלו את דבריו כפשוטם יצא מזה סקנדל גדול.
04 ביוני 2015
אבי נבון
ראוי לציין למען ההיסטוריה: ימים מספר לאחר קרב החרמון, ליוויתי צוות מרצים מטעם מדור ידיה"א אל חאן ארנבה ש"במובלעת", שם חנה באותם ימים כוח של גולני. בצוות: יוחנן אהרוני, מנשקה הראל ואבשלום שמואלי, זכר שלושתם לברכה. מיד כשהגענו ראינו שהחיילים עברו משהו קשה: לא היה שום ברק בעיניים, האנשים נראו כבויים. סיפרו לנו שהם ירדו מהחרמון לאחר הקרב הקשה. אבשלום שמואלי, גיאוגרף ואיש מודיעין לשעבר, בניסיון להפיח קצת הרגשה טובה ועידוד, החליט לספר להם, במקום הרצאה, על חשיבות החרמון. תוך כדי דיבור הבריק לו ביטוי, ואמר: "החרמון הוא העיניים של המדינה!". יומיים אח"כ שמענו שמראיינים את אנשי גולני 'שלנו' ונצמדנו לטרנזיסטור, ושם שמענו את בני מסס עונה למראיין, ומשתמש בביטוי ששמע מד"ר אבשלום שמואלי.
04 ביוני 2015 הגב

הוספת תגובה