על עשבים שוטים, שוליים סהרוריים, ונערות האופנה החדשות

רוביק רוזנטל | 07 באוגוסט 2015

השפה העברית מאפשרת לנו להדיר את הטרור היהודי במקום להבין שהוא בשר מבשרנו, האיט גירלס ממשיכות את מסורת הבלוגים הוורודים, והאם הישראלים מדברים מהר מדי

הרוצח שנתפס, ישי שליסל, והרוצחים שלא נתפסו, רוצחי התינוק מכפר דומא, החזירו לשיח הציבורי שורה של ביטויים והגדרות הזכורים מאירועים קודמים. במרכזם שני דימויים. האחד מעולם הצומח: 'עשבים שוטים', והשני מתחום הסביבה: 'שוליים סהרוריים'.

הכינוי 'עשבים שוטים' כדימוי למי שמתנער מהנורמה ופועל באופן נפשע התגלגל מביטויים בשפות אירופה. בצרפתית משתמשים בביטוי mauvaise herbe ("עשבים רעים"), והניב האנגלי to weed out פירושו 'לסלק עשבים שוטים'. המשורר הרומי הוֹרציוס מן המאה הראשונה לפני הספירה השתמש בדימוי זה ביחס לתכונות האדם: "בדוק, אם הטבע או ההרגל הרע זרעו בך תכונות רעות. אם תזניח את שדותיך, יגדלו בהם עשבים שוטים שצריך לבערם".

מדוע נקראים עשבים כאלה 'שוטים' ולא 'עשבים רעים' או 'עשבי פרא'? המקור בלשון חכמים. במסכת שביעית במשנה נזכר 'הלוף השוטה' ובמסכת סוכה בתלמוד 'הדס שוטה', כשהכוונה ללוף והדס הגדלים בר.

קנאות זה טוב או רע?

הביטוי 'שוליים סהרוריים' הוא גלגול של הביטוי האנגלי: lunatic fringe.  לונאטיק פירושו מטורף, וזאת בעקבות המילה הלטינית lunaticus, שפירושה חולה ירח, בעקבות האמונה שהשפעת הירח עלולה לגרום לטירוף. 'סהרורי' בעברית אינו מטורף אלא מוזר, מי שאיבד קשר עם המציאות, וגם הוא הרחבה של חולה הירח (וכאן: סהר). lunatic התקצר בלשון הדיבור ל-loony, ומכאן הביטויים loony left, loony right - ימין סהרורי ושמאל סהרורי, הכל בעיני המתבונן.

העשבים השוטים והימין הסהרורי מציגים את הטרוריסט היהודי כתאונה בוטָנית או מנטלית, הדורשת ניכוש בטורייה או כליאה בבית משוגעים. היא נוחה מאוד למי שרוצה להשכיח שהטרור היהודי צמח על קרקע חקלאית דשנה של רעיונות משיחיים ומלחמת קודש על ארץ ישראל. מורכב עוד יותר הוא הכינוי "קומץ קנאים". המונח 'קומץ' נדון בטור קודם בהרחבה. ובאשר לקנאות, גם כאן התמונה מעורפלת משהו. הקנאות לא הייתה אהובה על המסורת היהודית, וזוכה לשלל גינויים במשנה ובתלמוד. ועם זאת, אלוהים הוא כידוע "אל קנא", והקנאים שמרדו ברומים והביאו לחורבן הבית השני הם חלק מהמיתוס הישראלי, מבר כוכבא ועד מצדה. 

ומילה על המילה להטבופוביה

השיח בעקבות רצח שירה בנקי אִפשר לראשי הקהילה לנסות ולהטמיע את המונח 'להטבופוביה', על מנת להחליף את ההומופוביה, המתייחסת מילולית רק להומואים גברים ולא למגוון הקהילה. לו לדעתי היו שואלים לא הייתי ממליץ על הקמפיין הלשוני הזה. המונח 'הומופוביה' הצליח להשתרש בשפה, ממלא בנאמנות את תפקידו בהצגת התופעה, והוא יכול להכיל את השנאה לכל מגוון הקהילה הלהט"בית. החלופה היא יצור לשוני קשה להגייה ובלתי מובן לרבים.

עולם הסטיילינג של האיט גירלס

הצעקה האחרונה בעולם הבלוגים היא בלוג האופנה (או כהגדרת הכותבות "מטריית בלוגים") של ארבע בנות בשנות העשרים לחייהן המכנות את עצמן ואת הבלוג It girls: דנה זרמון, בתו של הפרסומאי אילון זרמון; אדל בספנוב, גירסה צעירה ומוקצנת של ניקול ריידמן מן "המעושרות"; אבישג נגר, נציגת המראה הזרוק; קים אקאפי, דוגמנית הבית של הבלוג. הבחורות זכו עתה לסדרה המתעדת אותן בהוט ובראיונות בתקשורת.

עולמן של הבנות זוכה בכינויים לא בהכרח מחמיאים כמו "דת הסטיילינג". השפה שבה הן משתמשות, בדיבור ובכתיבה, מזכירה שפה שפרצה לחיינו לפני כעשר שנים, והשפיעה מאוד על שפת הרשת והצעירים בכלל. אז כתבו אותה בנות 12 או 13 בבלוגים שכונו הבלוגים הוורודים, והבנות זכו לכינוי 'פקצה', בראשי תיבות: 'פרחה קטנה וצעקנית'. הבלוגים ההם ביטאו את עולמן של נערות מן העשירון העליון או כאלה רוצות להיות שם, ואף זכו לגירסת הבתמֹצווּש בארץ נהדרת. האם הפקצות של שנות האלפיים בגרו והיו לאיט גירלס של 2015?

שפת הפקצות היתה שפה יצירתית וחופשית מעכבות כלשהן. מבנה המשפטים שבר את כללי התחביר, ושפות רבות התערבבו יחדיו לבליל מצחיק ומאתגר כדוגמת "מי אנד מיי פרפקט פֶמילי אַר נוסעים". הן הכניסו לדיבור הישראלי את הסיומת הנשכחת –וּש, והשתמשו ב'שפת המוּשי', שמקורה יפני, ובמילת המפתח של העולם הפקצי: מושלם (וליתר דיוק, מושלמת).

מישהי שמצטלמת בפאן שלה

שפת האיט גירלס מתונה יותר, והתחביר המעורבב אינו כלול בה. ערבוב השפות מתמקד בעיקר באנגלית, עד הגבול של שפה היברידית:

"הפֶּשֶן שלי זה האופנה"

"סטורי אוף מיי לייף השיער הזה"

"היא ביזנס ווּמֶן לכל דבר, יש לה סֵיי בעולם האופנה, אם היא תלבש משהו זה כאילו סולד אאוט" (אבישג נגר על קיארה פראני, אייקון אופנה)

"זה הפאואר שלך, לא עוקבים ולא קבלות"

"את רואה בחור ויודעת שהוא יכול להיות הבויפרנד הבא שלה בלי בעיות"

"יש יותר סיכוי שהם יקנו את המותג הזה אם יראו מישהי שמצטלמת בפאן שלה". צנזורת הכתוביות של ערוץ 10 תיקנה בכתובית את 'פאן' לעברית צחה: "שמצטלמת בכיף שלה".

איט גירלס

דנה זרמון: "הפֶּשֶן שלי זה האופנה" צילום: הזירה הלשונית

שאנל פרום מיי מאמא

לצד הערבוב זרועה שפת האיט גירלס במונחים פקציים טיפוסיים, ובראשם 'מושלמת' לנטיותיה.

"יה איזה מושלם תראה איזה יפה השדירה"

"למסיבת פרידה של החבר שלי אני צריכה להיות מושלמת"

"אבא שלי חי במונקו, יש לו חיים מושלמים"

"תמיד מושית עם כולן ויודעת להתנצל כשצריך"

"אני באינסטוּש כבר שנים" (ימי האינסטגרם חברו לסיומת הפקצית –וּש)

"זה שאנל פְרום מיי מאמא" (משפט משפחתי-פקצי טיפוסי)

"אתה חמוד פאדֶר אני אוהבת אותך כי אתה חמוד" (כנ"ל)

"האיט גירלז תמיד מעודדות רומנטיקה וסטייל. מוּאה" (נשיקה פקצית).

טוניקת טריקו משהו חרדות

לצד הפקצית שפת האיט גירלס היא חלון לסלנג העכשווי, בראשו ה'כזה כאילו' שנמצא אתנו כבר עשרים שנה ולא נס ליחו:

"אני מעלה לוקים שלי, כותבת כאילו מה שילבתי פה, מה הטרנד שכאילו עורר את זה אצלי וכאלה, וכאילו איך אפשר להרכיב את זה גם"

"זה כאילו רֶטֶט" (נגרם על ידי תיקים  אופנתיים)

ויש גם:

"יֶס. פרנזים. הכי אֵש עכשיו בעולם"

"היינו בהופעה של ריהאנה, היא שמנה דובה"

"טוניקת טריקו משהו חרדות" (כלומר, רעה מאוד).

"חמישה  סימנים שאתן BFFיות". BFF - ראשי תיבות של  Best Friend Forever (חברות טובות לנצח), שזכו אצל האיט גירלס לחלופה מעין עברית, בֶּסְטִיות: "אתן בסטיות לכל החיים"; "כנראה שהחברה שלך היא בסטית עם חיבור רגשי".

שמלה שחורה עם טאץ' של דרמה

מורה נבוכים קצר למונחי עולם האופנה בגירסת האיט גירלס:

איסופים. מסע קניות: "הלכתי לעשות איסופים, זה היה פשוט מושלם"

בּוּהוּ שיק. אופנה המייצגת פתיחות ושחרור ממוסכמות, באנגלית, boohoo chic: "ככל שניסיתי לוקים שונים מול המראה, הבנתי שדווקא אפשר לשלב בין הגוונים, ולהרכיב לוקים מפתיעים, מלאי בוהו שיק"

אדל

אדל בספנוב: "אבא שלי חי במונקו, יש לו חיים מושלמים" צילום: הזירה הלשונית

טאץ'. אפיון, מגע: "בפוסט הזה הלכתי על שמלה שחורה עם טאץ' של דרמה, והוספתי לה תיק חום"

טוֹם בוי. אופנה נשית בסגנון נערי-גברי: "הכל זרוק והכל טום בוי והכל גדול"

לוּק. מראה או חזות, מילת המפתח של התחום: "לוק חום ושחור בלוק אחד? במשך שנים רבות חשבתי, כמו הרבה חובבות אופנה, שהדבר הכי נכון לעשות הוא להפריד בין הצבעים, ולתת לכל אחד מהם את הכבוד שלו בלוקים נפרדים".

סְטְרִיט. אופנת רחוב שאינה מתחשבת באופנות הממוסדות: "חסר לי באתר המשבצת של הסטריט".

פרסונל סטייל. סגנון אופנה אישי: "אני אדבר על פרסונל סטייל".

פֶשֶן ויקטים. קורבן אופנה, מי שאיבד את הטעם האישי וההבחנה ורץ אחרי כל אופנה חדשה: "לא להיות פשן ויקטים!!!" קובעת דנה בפסקנות.

פֶשֶניסטית. מי שעוסקת באופנה, כותבת ומדגמנת.

האם אנחנו מדברים מהר מדי?

"גם יש לי את העניין הזה שאני מדברת מהר מדי, שאין לי את העניין הזה של הסטופ", אומרת האיט גירל אדל. האם הישראלים מדברים מהר מדי? הבלשנית יהודית רוזנהויז נכנסה לעובי הקורה של הסוגיה הזו בגיליון החדש של כתב העת "בלשנות עברית". נושא מהירות הדיבור מטריד חוקרים בשפות רבות, והוא נחקר באמצעות מדידה של מאגרי הקלטות של שפת הדיבור.

הדעה הרווחת היא שלשפות שונות יש מהירות דיבור שונה, כלומר, אין מדובר רק בדובר בודד, אלא בזרימה ובמאפיינים של השפה. כך עולה מכמה מחקרים כי ההולנדים מדברים הולנדית מהר יותר מן הבלגים, וכי הדיבור הערבי מהיר יותר מן הדיבור ההונגרי. בהונגרית עלתה מהירות הדיבור בערך פי שתיים ב-150 השנים האחרונות. קצב הדיבור האנגלי נמוך יחסית (3.5 הברות לשנייה), איטי בהרבה מהרוסית. מן המחקרים המעטים בעברית עולה שאנחנו במקום טוב בקבוצת השפות המהירות.

מדוע הדיון במהירות הדיבור חשוב? בעיקר בהתייחס לצד השני של הדיבור: המאזין. ככל שהדיבור מהיר יותר, האפשרות של המאזינים להבין את הנאמר קטנה יותר. הקביעה הזו רלוונטית במיוחד לאנשים מבוגרים המתקשים בשמיעה, לילדים, ובמקרה הישראלי – לעולים חדשים, הנוהגים להתלונן על מהירות הדיבור הישראלית. מן המחקרים המעטים שנעשו בין דוברי העברית עולה בבירור שמהירות הדיבור עולה באופן תלול עם הגיל. ילד בן שלוש מדבר במחצית המהירות בערך מנער בן 17.

כן, אנחנו מדברים מהר מדי

המחקר שערכה רוזנהויז התמקד בהקלטות ממאגר מעמ"ד של העברית המדוברת, ומסדרת הקלטות לימודיות של "משפחת ישראלי". היה קושי מסוים להגיע למסקנות, ומסתבר שמהירות הדיבור אינה אחידה גם אצל דובר בודד, ובוודאי בין דוברים שונים. להשוואה מצוטט מחקר דומה שנעשה בשנת 1962.

הממצא הבולט העולה הוא שהדיבור הישראלי מהיר מן הממוצע בשפות שונות, ומקשה על קליטת המסר אצל מי שאינו אמון על השפה. כמו כן יש עלייה תלולה במהירות הדיבור בין המחקרים העכשוויים לבין המחקר משנת 1962, שאפשר לתלות אותה בסיבות שונות. רוזנהויז, חוקרת זהירה, מבהירה שכדי להגיע למסקנה שאכן אנחנו מדברים מהר מדי, נדרשים מחקרים נוספים ומקיפים יותר.

אדמה בתולה וסלע אם

אבי נבון מגיב לכמה תשובות לשאלות במסגרת "שאל את רוביק".

לשאלה על 'תכנית אב וספינת אם' מזכיר אבי שכאשר ארכיאולוגים יורדים אל מתחת לשכבה נושאת החרסים והממצאים, הם מגיעים אל 'אדמה בתולה', או אל 'סלע אם'. הארכיאולוגיה הופכת לגניקולוגיה.

לשאלה על הקשר בין המילה 'בשביל' למילה 'שביל' כותב אבי: "בהליכה בטיול אני נוהג לשאול: מתי אומרים בעברית 'בשביל' ומתי 'בגלל'? ואז החכמים ממטירים עלי שפע תשובות. התשובה המתחכמת: אם הקדמת לטייל בבוקר - אתה הולך 'בשביל', אבל אם החמורים (או הגמלים) עברו לפניך - אתה צועד 'בגלל'".

יעוד גונן מציע ביטוי עברי לביטוי האנגלי underdog בעקבות חיפוש אחר מילה מתאימה. "נראה לי שראוי להשתמש במילה 'דָוִד', או בנגזרת כלשהי שלה, עקב ההקשר המוכר של 'דוד וגליית', כשדוד היה המועמד הוודאי להפסיד".

אברהם אריאל מתייחס למונח "מגפיים על הרקע" שנזכר בדיון על הג'ובניקים והלוחמים: "התרגום העברי של המושג האמריקאי boots on the ground
אינו 'מגפיים על הקרקע' אלא 'נעלי צבא על הקרקע'. boots הם גם מגפיים וגם נעליים צבאיות גבוהות. הלוחמים, כידוע, נועלים נעליים גבוהות, לא מגפיים.

מי יותר מאושרת?

לילך בר נס שואלת: האם המילה 'מאושר' בשפה העברית מגיעה מהמילה 'אישור'? על פי התיאוריה שלי היא מעידה שבעברית האושר כרוך בכך שהסביבה מאשרת את האדם ומעשיו.

התיאוריה יפה, והיא אפילו נתנה רעיון לאחת הפרסומות, בשאלה "אני לא יודעת מי יותר מאושרת, אני או המשכנתא". ואולם על פי הבלשנות ההשוואתית של השפות השמיות מדובר בשני שורשים שונים. אש"ר א' קשור בתחושת שביעות רצון ובנוחות, כמו למשל באוגריתית ובערבית, והוא מקור המילה אושר, המופיעה פעם אחת במקרא. אש"ר ב' שממנו נגזרה אישור, קשור לכוח וביטחון, והוא התגלגל מן הפועל שרר, שלט.

עוד שאלות שנשאלו ונענו השבוע: מה מקור הביטוי 'מטבע לשון', למה אומרים 'עמד על רגליו האחוריות', מה בין להרביץ תורה ולהרביץ מכות ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות

החיים בקיצור: אוגוסט, החודש שבו אנו עוברים ממזגן למזגן

בפינה של פול אוגדן: הספר הסודי של ביקורת השלטון בסין

חדש בבמת אורח: נילי אושרוב על מלאכת הניקוד

משפט השבוע

"ניר חפץ הפך להיות המקף הרשמי בין הון לשלטון בישראל" (רביב דרוקר, חדשות ערוץ 10, יום רביעי, בעקבות מינויו של חפץ ליועץ תקשורת של קק"ל)
תגיות :
Naruto - will of fire, by Tsaber, google images תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

יעל רוזמן
תודה רוביק, תענוג לקרוא.
06 באוגוסט 2015 הגב
מרים ברוק-כהן
אני מדפדפת לעיתים בבלוגים שהזכרת, אך שלא כמוך אינני מתלהבת מכל שיבוש לשוני, עד כדי העלתו למשהו כך כך חשוב. חבל גם שבתרגום של חלק ממושגי האופנה הבינלאומיים, הצעירות הנחמדות איכשהו מצליחות לתת למושג בינלאומי [אפילו צעיר וחשוב בעולם] משהו שונה כאן. http://differentart.org/2013/12/05/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA-2/ חדשנות היא נהדרת אך אך לעיתים עוברים איזה קו דקיק ואז היא נראית סתם קרתנית. מרים
06 באוגוסט 2015 הגב
אינגריד
ומה עם הביטויים שמשתמשים בהם בעיקר גברים שעובדים במשרדים - כשהם רוצים להציג שפה מקצועית? " אני, מדיי וואן אמרתי לך" " אכלו לנו את הראש ונפלנו לסקוואר וואן" " ובסופו של יום זה אני שנותן לך הכי הרבה" וכל השאר - שווה פוסט נפרד.
06 באוגוסט 2015 הגב
דדי ראנדל
תודה רוביק... תענוג כמו תמיד באשר לבּוּהוּ שיק... המקור באנגלית הוא ... Boho-chic - גזור מ-bohemian הסטייל המדובר הגיע לשיאו בשנת 2005
06 באוגוסט 2015 הגב
יעקב בורנשטין
רוביק שלום, שאלה: האם בהונגרית עלתה מהירות הדיבור פי שתיים? לדעתי, צריך להיות פי שניים. עשית לי נחת עם מאמרך על הפועל "עשה".
06 באוגוסט 2015 הגב

הוספת תגובה