מילון השד העדתי, אבק אדם והאליטות, והרעיון של בן יהודה

רוביק רוזנטל | 10 ביוני 2016

שוב יצא השד העדתי מהבקבוק, ביבי מגדיר את אשתו בביטוי שבו כונו ניצולי שואה ומזרחיים, איך אומרים אליטה בעברית ומה חשב בן יהודה על השפה הערבית

הפרשה המתגלגלת של התבטאויות רמי סדן הוציאה שוב את השד העדתי מהבקבוק. שמישהו יסתום כבר, גם את הבקבוק, וגם את הפה.

אבק אדם. אמרו את זה על אשכנזים, על יוצאי שואה, על מזרחיים בשנות החמישים ועכשיו בתוך המשפחה, על שרה נתניהו.

אָהָוּאָה  אָהָוּאָה. התימני ההזוי שמכיר את התנ"ך בעל פה, תוצרת לול.

אנחנו האליטות. רמי סדן, על פי הטענה, שונא את ש"ס ואת דרעי הגנב ומציב את עצמו בהתנדבות באליטות שאותן מייצג לכאורה ערוץ 10. כשתקפו אותו נזכר שהוא דווקא בקבוצות הדחויות.

אני פְרָחה. אסי דיין כתב שיר גאווה לעפרה חזה, השיר והפרחה הפכו לסטראוטיפ שלילי ועפרה התנערה ממנו.

בובלילים. האח הגדול מציג את מאבק הגזעים המקומי, בגירסה אשקלונית: יוסי בובליל ובתו מול שפרה הצפונבונית.

דופקים את השחורים. סיסמה שנטבעה על ידי עורך השבועון "העולם הזה" אורי אבנרי, בכותרת למאמר על מקרה רצח שאירע בשנות החמישים, שבו הואשם בן עדות המזרח ברצח צעירה אשכנזייה.

הם לא נחמדים. מורשת גולדה מאיר, לאחר פגישתה עם הפנתרים. הם לא שוכחים, ובצדק.

בוזגלו ומסעודה

כמו קופים שירדו מהעצים. נאום הקופים של דוד לוי, שניסה לפלס דרכו במפלגה הכי אשכנזית בישראל, הליכוד.

מבחן בוזגלו. אהרן ברק רצה לברך, וסייע בלי להתכוון לסטראוטיפ: דפוק ונחות שווה מזרחי.

מנשקי קמעות. יאיר גרבוז מוכיח בנאום הקומץ שהוא אמן מצוין ונואם רהוט ויצירתי, אבל פוליטיקאי, לא משהו. הפיסקה "מנשקי הקמעות עובדי האלילים והמשטחים המשתחווים על קברי קדושים" הוציאה, איך לא, את השד העדתי מהבקבוק.

מסעודה משדרות. אלכס גלעדי ממציא בטטת כורסה מזרחית, עם שם ערבי ומגורים בעיירת פיתוח. הפיתוח המיוחס לרמי סדן: פִרְחִיָה משדרות.

מרוקו סכין. נפוץ בשנות החמישים, רמז לאופיים האלים לכאורה של עולי צפון אפריקה.

נדפוק אתכם כמו שדפקנו את הערבים. מוטה גור תורם תרומה משלו לתבוסת המערך ב-1981.

סאלח שבתי. אפרים קישון ממציא את המזרחי של שנות החמישים: גס, לבוש כמו הצרות של האשכנזים, ומפוצץ בחוכמת רחוב.

עיראקי פיג'מה. יוצאי עיראק שנכנסו בעיני האשכנזים לסיר הגדול של המזרחיים, וזכו לכינוי המרמז שהם עצלנים וחסרי תרבות. הם לא.

פלנגות מצפון אפריקה. גיגי פרס, האח של, מוסיף שמן למדורה עדתית לקראת בחירות 2006. שיעור בהיסטוריה: הוא התכוון לחבר'ה שעזרו לפרנקו לכבוש את השלטון בספרד.

פרֶנק פארח. הביטוי הבוטה מכולם. פרנק הוא גלגול של 'פראנקוס', צרפתים, פארח: הספחת, מחלת העור שהביאה לריסוס העולים החדשים בדידיטי.

צ'חצ'חים ושין גימלים. שיאו של השד העדתי שלא שכך עד היום. דודו טופז, בחירות 1981. למה צ'חצ'ח? כי ככה, לכאורה, מדברים המרוקאים.

 

רשימה דלמטית. אלי ישי ב-2006 על נבחרת הליכוד לכנסת: חבורת לבנים עם נקודות שחורות. גם: רשימת גפילטע פיש, על מפלגת העבודה: פרץ ופואד ממולאים בחבורת אשכנזים.

שווארצע חייעס. חיות שחורות. הכינוי הגזעני העתיק מכולם.

שמעתי שהוא אינטליגנט. איילת שקד מברכת על הצטרפות אלי אוחנה לליכוד. אופס, שוב השד העדתי בחוץ.

מיהו אבק אדם?

"עושים מאשתי אבק אדם", טען נתניהו בדיבור לאומה ממוסקבה. "אבק אדם" ממשיך לנדוד ככינוי גנרי לקבוצות או לאנשים דחויים הנתפסים כנחותים. מטבע הלשון הזו היא של הסופר דוד פרישמן, והוא טבע אותה בשנות העשרים של המאה הקודמת. מכאן החלה לנדוד. ברל כצנלסון השתמש בצירוף לתיאור עולי העלייה השלישית, הרביעית והחמישית, ולשאלה כיצד להפוך "אבק אדם שהגיע לארץ ... למחנה עובד, בר-הכרה ובר רצון, לחטיבה חברתית מלוכדת ואיתנה". דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, כתב: "הרצל הפך אבק-אדם הנישא על ידי רוח מצויה לעם המנסה לעצב את גורלו המדיני". מנהיגי היישוב השתמשו בו בארץ תחילה ככינוי לניצולי השואה, ומאוחר יותר הוא הופנה כלפי עולי ארצות המזרח, ושוב בן גוריון: "הפיכת אבק אדם זה לאומה תרבותית ... היא מלאכה לא קלה".

אליטה, עילית, עלית

"אנחנו האליטות", אמר לפי הטענה רמי סדן. המילה אליטה, שמשמעותה הקבוצה הנבחרת בחברה, היא מילה רוסית שמקורה לטיני. היא התגלגלה מהפועל eligere שפירושו לבחור. מן המקור הלטיני נוצרה גם הגירסה הצרפתית élite, בכתיב זהה באנגלית, ללא הגרש. את המשמעות החברתית קיבלה במאה ה-18, לפני כן היתה משמעותה בצרפתית כמו בלטינית, לבחור. מן הפועל הלטיני התגלגל גם הפועל to elect, לבחור, וכמובן election, בחירות.

בעברית זכתה המילה לחלופה עברית דומה: עילית. מקורה של המילה בארמית המקראית בספר דניאל, ושם הכוונה למבנה עליון. שם התואר הקרוב, עילי, כלומר, עליון מופיע גם הוא במקרא: "גולות עליות וגולות תחתיות". לכאורה, המילה המתאימה יותר לתרגום של אליטה היא דווקא 'עידית', המציינת את היסוד המובחר, אבל הדמיון בין עילית לאליטה הכריע את הכף, דוגמה נוספת לתשמו"ץ: תרגום שומר צליל ומשמעות.

מדוע אנו משתמשים בכל זאת בלועזית? בין היתר בגלל בעיית צורת הרבים. הרבים של עילית הוא עיליות, וזה כבר ממש לא זה. חיבור בין המילה הלועזית לעברית מצוי גם בשמה של החברה הוותיקה עֶלית: נשמעת כמו המילה הצרפתית-אנגלית, נכתבת בהגייה עברית, ע' ות', רמז לעילית, לדבר הנעלה והמובחר.

בן יהודה רוצה שורשים ערביים

ספרו של יאיר אור "בוראים סגנון לדור" שהוצג בשבוע שעבר מציג את הדיונים הסוערים שנערכו בעניינים שהתוו את הדרך שבה אנחנו מדברים וכותבים עברית גם היום, ומחזק את התובנה ששפה אמנם צומחת באופן טבעי, אבל לגורמים המתכננים, מתווים דרך ומעצבים נורמות יש תפקיד מכריע בתהליך.

יאיר אור

אחת הבעיות שהטרידו את מחדשי העברית היה הלקסיקון המצומצם של השפה, כ-25,000 מילים בסך הכל בראשית המאה העשרים. הם עמלו כידוע על מילים חדשות, שנשענו בלא יוצא מן הכלל על שורשים ותיקים בשפה. אלא שגם מספר השורשים היה מוגבל לכ-500 שורשים בלבד, שנמצאו בתנ"ך ובתלמוד. לכן יצא בן יהודה בנאום מפורסם בוועד הלשון ובו קרא לאימוץ השורשים הערביים, והוא אפילו קורא להם "שורשים עבריים". אמנם, הוא מסביר, עברית היא שפה שמית צפונית, בעוד הערבית היא שפה דרומית, אבל הערבית היא ככל הנראה הקרובה ביותר לשמית המקורית, היא זו ששרדה ובה אוצר השורשים הרחב ביותר. את ההשקפה הזו מחזקת העובדה שבין העברית והערבית מתקיימים יחסי מפגש לשוני והשפעה כבר מימי עליית האסלאם, ובוודאי בתור הזהב בספרד.

רוח השפה תשתנה

ההצעה של בן יהודה לאימוץ שורשים ערביים זכתה להסכמה מצד חלק מחברי הוועד, אבל גם הובעה לה התנגדות מנומקת. אליעזר מאיר ליפשיץ מפגין בהתנגדותו ידע בלשני מרשים, ומסביר שאין ביטחון שכל השורשים הערביים הם אכן שמיים קדומים, וכן שהעברה מערבית לעברית, שנעשתה על פי חוקים קבועים, אינה יכולה להיעשות עתה באופן מלאכותי. אבל עיקר ההתנגדות היא תרבותית-לאומית: אם נאמץ מאות שורשים מהערבית, רוח השפה תשתנה לטענתו ותהפוך ערבית. הבעיה הזו לא קיימת בהשפעה הארמית, הקרובה ברוחה לעברית.

חבר הוועד ישראל איתן מחזיק בעמדת אמצע וסבור שאמנם אין לקחת באופן גורף שורשים מן הערבית, אבל בהחלט יש להיעזר בה, והוא דווקא מצדד באימוץ חוקי דקדוק של הערבית שירחיבו ויגמישו את העברית. גם דוד ילין אינו פוסל שימוש בערבית. לעומתם אהרן מזי"א, הידוע דווקא בגישה ליברלית בהתפתחות השפה, מתנגד לרעיון. לדעתו לשורשים בערבית אין תמיד משמעות דומה לזו העברית. שורשים ערביים ומילים ערביות זולגים לשפה בתהליך החידוש, אבל הכרזה על כך תיתן את הרושם שהוועד אינו מאמין שאפשר להפוך את העברית לשפה חיה.

כמו במקרים אחרים גם כאן לא הצליחו אנשי הוועד להחליט. בפועל לא אומצו שורשים ערביים לעברית, אך מילים רבות וכן יסודות צורניים ודקדוקיים נכנסו לשפה החדשה והשפיעו עליה, ולא נודע כי באה אל קרבה.

באחד הטורים הבאים: על הוויכוחים המרים בסוגיית הכתיב המלא והחסר.

מרחיבים או מחריבים

אור מספר בספרו כי בקרב מה שנקרא "טהרני אודסה" עלתה התנגדות חריפה למפעלו של בן יהודה, והם כינו את "מרחיבי השפה" - "מחריבי השפה". משחק המילים הזה עלה גם מיד לאחר כניסת ישראל ביתנו לממשלה ממש לפני שבוע, כאשר פרשנים רבים תהו האם "הרחבת הממשלה" אינה אלא תחילתה של "החרבת הממשלה".

מסתבר שלמשחק המילים הזה יש היסטוריה. וכך כותב יהודה הלוי באחד מהשירים המופיעים בספר שירי הקודש: "לא לנצח יריב, ואם החריב – ירחיב, ואם הרחיק – יקריב/ ויקשיב להשיב, מי יודע ישוב וניחם אלוהים".

שאלות שנשאלו ונענו השבוע: מהיכן צצו הביטויים 'מעשה שטן' ו'אסיר תודה', למה התכוון אבן גבירול במילים "רקה כרימון" ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות.

בפינה של פול אוגדן: אירופה של המלפפונים

חדש בפינת עיון, במלאת 49 שנים למלחמת ששת הימים: מאה הימים הראשונים, החודשים שלאחר המלחמה שקבעו את פני המדינה לדורות

תגובות

איילת פלס
ויש גם את ה"שלופים" של קובי פרץ :)
09 ביוני 2016 הגב
יעקב ברזילי
כמזרחי ממוצא עיראקי לא אכחיש שהייתה אפליה לא ממוסדת נגד עדות מזרח ואולי גם על קצה המזלג גם ממוסדת אבל יש עדות ששכחו מזה והגלידו הפצעים(גרמו באופן פעיל שהפצעים יגלידו-ואגב" הגליד" ,פצע שהבריא ועטה עור חדש "ג'לד "בערבית...)ושאפו להשתלב והשתלבו ויש עדות שעשו מזה ענין גדול הרבה ממה שצריך וראוי ולא ארחיב הדיבור.אציין שהתרגיל המושלם והמבריק שעשו המזרח אירופאים הוא עצם הדבקת תואר הכבוד המפוקפק "עדות מזרח "ליהודי המזרח התיכון ובכך שיחררו עצמם מהתואר הזה שהוא שלהם בדין.להווה ידוע ש-OST JUDEN הוא שמם של יהודי מזרח אירופה בפי הגרמנים ,יהודים שהבדילו עצמם בקפידה מהמזרח אירופאים,כלא יהודים .השד העדתי ימשיך להתקיים למרות שבין הילדים והנוער והאנשים הצעירים שליש הוא כבר מעורב ויש הרבה שהם דור שני לעירוב(שכבר הוריהם מעורבים).
10 ביוני 2016 הגב
יעקב ברזילי
אני יודע ערבית טוב ואני יכל להגיד לכם שאני מוצא קשר מדהים בין העברית לערבית .יש הרבה מילים ושרשים עבריים שמופיעים בתנ'ך אבל נשכחו לחלוטין מן העברית.את אלה לפחות אפשר היה לחקור וחזור לאמץ בעברית.אתן כמה דוגמאות-ירמיהו-"את הרגלים רצת וילאוך איך תתחרה בסוסים ובארץ שלום אתה בוטח מה תעשה בגאון הירדן"ברור מההקשר ומהחריזה המקראית ש"בוטח"הוא לא שם מבטחך ב...אלא "נופל אפיים ארצה"כמו בערבית שורש ב.ט.ח.בוטח מקביל ל"וילאוך".או "ושפט בין איש בין לאחיו ובין גרו"או ו"לקחה אישה מגרתה"(יציאת מצרים)בשני המקרים פרשו כולם את המילה" גר"כגר במובן נכרי בעוד הפרוש האמיתי הוא "שכן"כמו בערבית.או בכלל המילה "חומץ"(וטבלת פיתך בחומץ") שמופיעה במגילת רות פורשה במובן שמקובל היום ולא חימצה "חומוס"-(קרדיט למאיר שליו)כמו בערבית.קצרה היריעה ולא אמשיך.
10 ביוני 2016 הגב
Shedadati hirsh
וואו, איך התקדמתם יא אשכנזים? רק לפני שמונים שנה הייתם העכברים של אירופה ועכשיו יש לכם שד עדתי לרכב עליו.
11 ביוני 2016 הגב
רוביק רוזנטל
תגובתך היא דוגמה תמציתית וגבישית לגזענות חשוכה. חבל רק שכמו הקו-קלוקס-קלן, עמיתיך להסתכלות על העולם ועל 'האחר', אינך חושף את זהותך.
12 ביוני 2016
Alicia Sisso Raz
שלום רוביק, ל"מילונך" --מילון השד העדתי -- יתאים יותר השם: "מילון הגזענות". השד בבקבוקו של סטיבנסון, מעצם טבעו, מועד היה לגרום ולעשות רע לסובבים אותו, ומוטב היה לו נשאר כלוא. "השד העדתי" רחוק מרחק רב ממשמעות זו. בישראל, כל אימת שנושא הגזענות כלפי הספרדים /מזרחים עולה לסדר היום, יימצאו המנופפים בביטוי "השד העדתי", דבר שמגחיך את הנושא הכאוב. האין זה כדי להשתיק ולהסיט את הדיון? ביטוי זה הוטבע על ידי הישראלים שהם ואבותיהם לא סבלו מהגזענות החשוכה ולא מתוצאותיה, אלא ההפך; הם ואבותיהם היו בצד השני. ובאשר ל"פרֶנק פארח" והגדרתך להלן את הביטוי : "הביטוי הבוטה מכולם. פרנק הוא גלגול של 'פראנקוס', צרפתים, פארח: הספחת, מחלת העור שהביאה לריסוס העולים החדשים בדידיטי." ואכן, "צרפתים" על שום האזרחות הצרפתית שהיתה לרבים מהספרדים. אך המילה השניה בביטוי היא זו שהופכת ביטוי זה לכל כך "בוטה", כדבריך, לגזעני ומכוער. אך לא רק בבוטות עסקינן. את כיעורו הרב אינך מזכיר. זהו ביטוי מכוער ומביש המבטא מיאוס ולעג, אותו דוברי היידיש "ייבאו" לישראל ממזרח אירופה, ומקורו בכינוי מלא השנאה, המיאוס והלעג, בו הפולנים כינו את היהודים. ועל זה כבר נאמר רבות שילד מוכה הופך להורה מכה! במקום להשתיק קולות בביטוי "השד העדתי", מוטב יהיה לעשות בדק בית רציני וכנה, למרות שזה כואב. ורק אז לא ישאר אף שד בשום בקבוק. אליסיה סיסו רז
12 ביוני 2016 הגב
קובי סמברנו
לגבי שם החברה "עלית": ייתכן אין פה חיבור בין-שפתי אלא תעתיק יידי (האות ע' בצליל Eh) של המילה הלועזית. מה דעתך?
15 ביוני 2016 הגב
גבע קינן
רוביק היקר, תענוג לקרוא, כתמיד. אבל תיקון קטן: גולדה מאיר מעולם לא אמרה על הפנתרים השחורים שהם "לא נחמדים". מדובר היה בהוצאת דבר מהקשרו. העניין התרחש כשנערכה הפגנה של הפנתרים בירושלים, ובמהלכה נעצרו כמה פנתרים אשר השליכו בקבוקי תבערה. במסיבת עיתונאים שנערכה לאחר מכן, גולדה הביעה את תדהמתה על כך שיהודים זורקים בקבוקי תבערה על שוטרים יהודים, ועוד בירושלים! אחד מן המשתתפים אמר לה כי ביקר את העצורים בתא המעצר, והם דווקא בחורים נחמדים. וגולדה אמרה (בצדק), שיהודים שזורקים בקבוקי תבערה על יהודים אינם בחורים נחמדים. מכאן נוצר השקר שגולדה אמרה את האמרה ההיא על כל הפנתרים, שגולדה שונאת מזרחים, שגולדה גזענית. לא היו דברים מעולם.
21 ביוני 2016 הגב

הוספת תגובה