המדליה של הג'ודוקא ושפת הסחבק של טראמפ

רוביק רוזנטל | 12 באוגוסט 2016

אומרים ג'ודאי או ג'ודוקא, לאיזו כיתה שייך אוצר המילים של דונלד טראמפ, מטבעות לשון ממגילת איכה, ומה בין אל שדי לשדי האשה

השבוע גילה עם ישראל את המתכון להצלחה ולאושר – מדליה אחת בענף התגוששות, וכל צרותינו התפוגגו. המשיח לא טלפן, אבל ביבי כן. עדיין לא הבנו איך מבחין השופט בין ואזארי לאיפון, מתי נפילה על הגב היא ניצחון מוחץ ומתי אינה מביאה אפילו ליוקו, אבל שיננו את שמות השושלת המלכותית. המלכה האם יעל ארד, המלך אריק זאבי, הנסיך אורן סמדג'ה ויורשת העצר ירדן ג'רבי. שגיא מוקי זכה בתואר אצולה זמני, ואלפי ילדים עבריים נכנסים למֵרוץ אחר התואר זמן קצר לאחר שהשמיעו את המילה הראשונה שלהם בעברית.

כמה באמת שווה מדליה

ועדיין מרחפת שאלה שאלתית, אותה שלחה אלינו נילי אושרוב: מתי הפסיקו לומר ג'ודוקא, והתחילו לומר ג'ודאי? מן השאלה מבצבץ גם סוג של טרוניה. ובכן, על פי מבחן הגוגל רוב העוסקים בספורט הנ"ל נקראים בשם היפני ג'ודוקא. שם זה משותף לזכר, נקבה ורבים, אפשרות מרעננת בשפה הרוויה סימני מין ומספר. ברדיו ובטלוויזיה מככבת הצורה ג'ודאי, לפחות מאז האולימפיאדה הקודמת. השבוע אף הזכירה זאת רות אלמגור רמון בדף המסרים לאנשי הרדיו. הדרך הנכונה היא ג'ודַאי ולא ג'ודָאִי, אבל לא מעט שדרים מעדיפים את הצורה השנייה. בנקבה (ג'ודאית) וברבים (ג'ודאים) אין הבדל. העיתונות הכתובה והמקוונת מעדיפה ברובה את ג'ודוקא.

רות מזכירה גם שאין לומר אולימפיאדה אלא 'המשחקים האולימפיים', והמילה היא מֵדליה ולא מְדליה, ולכן אין לומר ציפייה לִמְדליה. מקור המילה אגב הוא צרפתי-לטיני, ויש לגביו מחלוקת בין החוקרים. אין חולק שמדליה היא מטבע ימי-ביניימי שהיה שווה חצי דינריוס, וממנו נולדה המדליה הספורטיבית. מהיכן הגיעה מדליה זו? על פי דעה שבה אוחז מילון אוקספורד היא התגלגל מהמילה medial, בינוני או אמצעי, שהרי מדובר בחצי דינר. השקפה מתנגדת טוענת שהמקור הוא במילה metal, מתכת. בהשקפה זו אוחז גם הבלשן החשוב אריק פרטרידג'.

הפטישאי, הגמאן והאופנן

השמות שניתנו לספורטאים בענפים השונים העסיקו את מחדשי הלשון כבר משנת 1913, במילון ספורט שנקרא 'התעמלות', ובמילוני ועד הלשון והאקדמיה שבאו אחריו. כמה שמות נוצרו כמו ג'ודאי בתוספת האופיינית למקצועות: כידונַאי, דיסקוסַאי, פטישַאי, ואפילו נוצַאי – שחקן ספורט הבדמינטון, הקרוי גם נוצית. במשקל המקצועות נוצר בעבר השם שַוָור עבור אקרובט, אך הוא הומר ללוליין, וכן הַלָּך לספורט ההליכה, מילה שלא התקבלה באקדמיה שם העדיפו את הַלְכָן.

רוב הספורטאים זכו לשמות בשתי דרכי תצורה. האחת היא הפעולה עצמה: הודף (כדור ברזל), צולל, מתאבק – ובצורה שנזנחה מתגושש, קופץ וכן קופץ למים, או פשוט רץ. לצד אלה נוצרו מילים רבות בתוספת נ' סופית. הספרינטר נקרא בעבר גַמְאָן, והיום אָצָן, רוכב האופניים אופַנָּן, השוחה במים שחיין, שחקן הקו האחורי בטניס יַרְכְּתָן, ולוחם חופשי במקצועות נעדרי כללים כַּתְשָׁן. בחלק מהמקרים נוצרו זוגות: זורק-זרקן, קופץ-קפצן (כנ"ל קופץ למים), מתאגרף-אגרופן, וכן כדורסלן, כדורגלן וכדורעפן. השם הרשמי של הכדורעף, למתעניינים, הוא כדור יעף.

דונלד טראמפ הגיע לכיתה ד'

אתר wisecrack  מביא ניתוח מאלף של השפה שבה משתמש דונלד טראמפ, ותודה לפול אוגדן שהביא לנו את הסיפור. לשונאי חביב שאינו מזוהה משום מה בשמו ניתח ראיון שנערך לפני מספר חודשים עם דונלד טראמפ. התוצאות חד משמעיות, ממש כלשונו של המועמד. טראמפ משתמש במעט מילים, רצוי קצרות, בחזרות רטוריות ובמשפטים קצרים. בראיון שנבדק נאמרו תוך דקה אחת 221 מילים – טראמפ הוא דובר מהיר. 127 מהן הן בנות הברה אחת, 39 בשתי הברות, ארבע בשלוש. כאשר המילה ארוכה יותר טראמפ בולע את סוף המילה, כגון במילה tempo(rarily).

טראמפ 1

האיש שלנו מביא לידיעת הגולשים מבחן שערך העיתון בוסטון גלוב. העיתון בדק לאיזו רמת קריאה מתאימה שפת עשרות המועמדים בבחירות לנשיאות 2016, על פי כיתות בית הספר. הממצא לא מותיר מקום לדמיון. רמת הדיבור של טראמפ מתאימה לרמת הקריאה של ילד בכיתה ד'. יש אמנם לזכור שמועמדים חייבים להגיע לקהלים רחבים, ובכל זאת נמצא כי ג'ב בוש והילרי קלינטון מתאימים לרמת הקריאה של כיתה ח', המועמדים הרפובליקנים כריסטי, רוביו וקרוז עולים לכיתה ט', ובראש עומד לא אחר מאשר ברני סנדרס, המתבטא ברמת הקריאה של כיתה י'.

סחבק מדבר במשפטים קצרים

הלשונאי שלנו מוסיף שבניתוח השפה אין מדובר רק במילים או בהברות, אלא גם במבנה המשפט. טראמפ אוהב משפטים קצרים, 4-5 מילים בדרך כלל, כמעט לא תמצא אצלו משפטים מורכבים. סוד כוחו בכך שהוא מעדיף שימוש בגוף שני. הוא פונה ישירות למרואיין, כמו גם לאלה השומעים את נאומיו החיים, ובכל אתר ואתר בגוף שני. על פי טיפולוגיה של רטוריקה פוליטית שערכתי בעבר טראמפ הוא הטיפוס המשוחח, ומזכיר מאוד את הרטוריקה הסחבקית של פואד בן אליעזר בימיו הטובים.

הטכניקה העיקרית של טראמפ היא לסיים את המשפטים שלו במילה עוצמתית, ולחזור עליה שוב ושוב בסופי משפטים. מילים כמו tremendous, harm, problem ועוד, צצות שוב ושוב גם בראיון קצר. לצד החזרתיות במילים הוא מתמחה גם בחזרתיות על טיעונים.

טראמפ 2

טראמפ, קובע הלשונאי, הוא איש שיווק מצוין, כזה שיכול למכור לך טלוויזיה בלי לדעת דבר כלשהו אודותיה. מהו תוכן הדברים? זה כבר שייך לאופרה אחרת.

בין המצרים חשכו עיניו

תשעה באב מחזיר אותנו לאחת היצירות הפואטיות המרשימות של המקרא, מגילת איכה. המגילה הזו הותירה אחריה שובל של צירופי לשון שהפכו לנכסי צאן ברזל של העברית. רובם משרתים מצבים טרגיים או עצובים, אבל יש גם ביטויי נחמה. ולהלן אִזכור. הרשימה חלקית.

בא קִצו. "קָרַב קִצֵּינוּ מָלְאוּ יָמֵינוּ כִּי בָא קִצֵּינוּ" (ד 18). גם 'מלאו ימיו' הגיע מן הפסוק הזה.

בור תחתיות. "קָרָאתִי שִׁמְךָ ה' מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת" (ג 55).

בין המצָרים. "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים" (א 3). מכאן הכינוי לשלושת השבועות מתענית י"ז בתמוז ועד ט' באב. בראשון נפרצה החומה והתחוללו אסונות במשך הדורות, בט' באב נשרף המקדש.

הגיש את הלחי השנייה. משתתף מפתיע. המקור הישיר הוא מדברי ישו בספר מתי: "ואני אומר לכם: לא תתייצב בפני הבא להרע לך. אם יכך על הלחי הימנית, תן לו גם את השמאלית", אבל שורשו במגילת איכה: "יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּה" (ג 30).

חַדֵּשׁ ימינו כקֶדם. "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (ה 21). על כך כתב יהודה עמיחי: "לא יחודשו כקדם/ ימינו. לא יום אחד". נעמי שמר השתמשה בפתיח של הפסוק, בשיר הנפלא "על כל אלה".

חדשים לבקרים, או השימוש השגוי הנפוץ יותר, 'חדשות לבקרים': "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" (ג 23). רש"י מסביר: "מתחדשים הם חסדיך מיום אל יום".

חשכו עיניו: "עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ, עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ" (ה 17)

ירד פלאים: "טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ וַתֵּרֶד פְּלָאִים" (א 9).

שבע מרורים ומשיב נפש

לא יסולא בפז: "בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז" (ד 2).

לבו עליו דווי: "כִּי רַבּוֹת אַנְחֹתַי וְלִבִּי דַוָּי" (א 22,  וכן ירמיהו ח 18).

לִמגינת לבו: "תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת לֵב תַּאֲלָתְךָ לָהֶם" (ג 65).

מַדוּחי שווא: "וַיֶּחֱזוּ לָךְ מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים" (ב 14).

מֵשיב נפש: "כָּל עַמָּהּ נֶאֱנָחִים מְבַקְשִׁים לֶחֶם נָתְנוּ מַחֲמַדֵּיהֶם בְּאֹכֶל לְהָשִׁיב נָפֶשׁ" (א 11).

נפלה עטרת ראשנו: "נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ" (ה 16).

נרדף עד צוואר: "עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ יָגַעְנוּ וְלֹא הוּנַח לָנוּ" (ה 5).

סחי ומָאוֹס: "סְחִי וּמָאוֹס תְּשִׂימֵנוּ בְּקֶרֶב הָעַמִּים" (ג 45).

עיר רַבָּתי עם: "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם" (א 1).

שְׂבע מרורים: "הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים הִרְוַנִי לַעֲנָה" (איכה ג 15).

השדיים שדי אלוהים

גידי יהלום מעיר בעניין הקשר בין שדי האשה לבין הביטוי אל שדי, שנידון בטור העוסק באיברי האשה: "יש קשר הדוק בין השדיים ואל שדי. שַדוּם באכדית פרושו שדה, ובשל הקשרים שבתוך השפה האכדית, שדום פירושו גם הרים. צורת השד אינה מותירה ספק שהוא דומה להר, וזה הפירוש הנכון: שדיים = הריים.

לאלוהי ישראל מופעים שונים. חלקם באים להראות את כּוּלִיוּתוֹ של האל,  וחלקם נובעים משכבות הסטוריות של השפה. אל שדי הוא אחד ממופעים אלה. על הקשר בין אלוהים לאל שדי, ראה במלכים א כ 23: "וְעַבְדֵי מֶלֶךְ אֲרָם אָמְרוּ אֵלָיו:  אֱלֹהֵי הָרִים אֱלֹהֵיהם".

הנאצי של הדקדוק

אנה ליין כותבת: "אני מתרגמת וחברה בפורום לתרגום. היום עלתה שאלה מעניינת. האם ניתן לתרגם באופן מילולי את המושג : grammar nazi, המתייחס לאנשים המקפידים על קוצו של יוד, ל'נאצי של דקדוק'. טענתי שהתרגום אפשרי כי גם בעברית התואר 'נאצי' נזרק לעבר אנשים מאוד קפדניים. חברי הפורום שדנו התנגדו. לטענתם המושג אינו שגור בעברית, ולכן לא יובן, וכי זה לא יפה ומשפיל. מה דעתך?"

דעתי אינה נוחה. נכון שהשימוש ב'נאצי' כלפי אדם שנוא נשמע בשפת הישראלים לא מעט, אבל הוא כמעט אינו נשמע כלפי אדם השנוא עקב קפדנותו, אלא בדרך כלל עקב רשעותו. נוסף על כך, בעוד שבגלובלית-אמריקנית המילה משמשת בשגרה, עבור הישראלים היא עדיין טעונה מדי מכדי להכשיר אותה בתרגום. ולמונח עצמו, כאן הציעו אנשי דורבנות הצעה נפלאה: פְּסִיקוֹפָּת.

שאלות שנשאלו ונענו באתר: מה מקור המילים נַפָּח ותחתונים, מה בין שבעת המינים לבין חיי המין ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות.

חדש בפינת עיון: שדות המוקשים של כתוביות התרגום לטלוויזיה ולקולנוע

בפינה של פול אוגדן: 11 עובדות כיפיות הקשורות באלפבית הפונטי

בקרוב: אירוע יידיש ולדינו במלון יערים במעלה החמישה, 1.9.16. במסגרת האירוע: א יידישה מאדרה, עם יוני אילת, דגנית דדו, יובל קידר ורוביק רוזנטל.

תגיות :
Ministério da DefesaBy: Ministério da Defesa Competição de Judo nos 6º Jogos Mundiais Militares. Foto: Sgt Johnson Barros; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

נחום
בערוץ 26 לפני המשחקים האולימפיים שידרו סרטי סיכום מאולימפיאדות ישנות, ובאחת מהן ראיתי את המילה אולימפיאדה כתובה באנגלית.
11 באוגוסט 2016 הגב
מוטי
האמריקאים מכנים את אירוע הטרור בבינייני התאומים, nine eleven, אם נשארים במצב ההפוך לשיטתנו (קודם חודש ואח"כ יום) ו"מתרגמים" ללוח העברי, הרי שה nine eleven שלנו הוא תשעה באב.
11 באוגוסט 2016 הגב
יעקב ברזילי
"השיבני ואשובה"מופיע לראשונה (לדעתי )בפרק הנפלא מכל הפרקים בירמיהו ל'ה."שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ה' ואווסר כעגל לא לומד כי אחרי שובי ניחמתי ואחרי הוודעי ספקתי על ירך השיבני ואשובה כי אתה ה' אלוהי". אם מזכירים את ישו אז קראתי מחקר קצר ו מ ד ה י ם שעשה אחד עימנואל בן גוריון על ישו.אני לא מכיר את אותו עמנואל והערכים שהופיעו בויקיפדיא לא התאימו .המחקר כתוב גרמנית ושמו JOSEPHUS UND JESUS שיצא לאור עי מורשת מיכה יוסף(?) ובו מסתבר בהסתמך על יוספוס פלביוס היה יהודי בשם ישו בן חנניהשניבא את חורבן ירושלים .כל התכונות שיחסו הנוצרים לישו סופרו ויוחסו לאותו ישו בן חנניה(JESUS SOHN DES ANANOS )כולל סיפורי הלחי השניה ודרשת ההר .הוא גם הוסגר ע'י היהודים לנציב הרומי אבל לא נצלב.מחקר מאלף שמעלה הרבה תהיות והירהורים.אני ממליץ לכולם לקרוא.אותי זה פשוט הדהים.עולה ממנו האפשרות שסיפור הסגרת ישו הנוצרי לנציב פילטוס וצליבתו היה עלילת הדם הראשונה נגד היהודים.
12 באוגוסט 2016 הגב
יעקב ברזילי
"אחד" עמנואל בן גוריון לא היה במקום.לפי מה שכתב הוא היה חוקר מדהים
12 באוגוסט 2016 הגב
דרור קמיר
לגבי הקשר בין שדיים להרים - זה רעיון יפה, אבל חוששני שיש בעיה. "שד" בערבית הוא ثَدْي (תַ'דְי). חילופי ת' ערבית ב-שׁ עברית מוכרים היטב (תַ'וְר - שׁוׁר, תַ'לְג - שׁלג, ת'בר - שבר, ת'לאת' - שלוש, ת'מאני - שמונה ועוד). העיצור ת' התקיים באוגריתית כמו בערבית (קלאסית), ולא השתנה ל-שׁ כמו בעברית: ת'בר - שבר, ת'לת' - שלוש, ת'מן - שמונה. לפיכך, לא נראה סביר שמקור המילה "שד" במילה האוגריתית "שדום". עם זאת, ייתכן שיש קשר בין "שדום" האוגריתי לבין הביטוי "אל שדי", כלומר "אלוהי השדות" או "אלוהי ההרים". גם כאן מתעורר קושי מסוים, כי בניגוד לאוגריתית, בעברית שֹ (ימנית) אף פעם אינה מתחלפת ב-שׁ (שמאלית), אולם ייתכן שהביטוי נשאל מאוגריתית כמות שהוא. גם הביטוי "רוכב בערבות" נשאל כנראה מאוגריתית או מאיזה דיאלקט כנעני קרוב (במקור כנראה: רוכב בערפות, "ערפות" במשמעות עננים, כמו במילה "ערפל").
17 באוגוסט 2016 הגב

הוספת תגובה