מוחמד וההר מגיעים לארץ הקודש ואוכלים גלידה

רוביק רוזנטל | 15 ביולי 2016

מהיכן צצו שמות המאכלים גלידה ותירס, מה בין צירי לידה לצירי הדלת, מה הקשר בין "עטור מצחך" לנפט בסיני, מקבץ שאלות ותשובות, המיטב

 

 

 

 

האם יש קשר בין המילה העברית גלידה לבין המילים הלטיניות גלאס (קרח), ג'לאטי (גלידה) או glacier (קרחון)?

אליעזר בן יהודה כותב במילונו בערך 'גלידה': "יקראו בא"י המדברים עברית ממתק   עשוי מסוכר וביצים ונקפא וקר כגליד". המילה משויכת לשורש השמי גל"ד,   ומופיעה גם בתרגום הארמי לתהלים: "הויתי ביממא אכלני שרבא, וגלידא   נחית עלי בליליא". ואולם לדעת רבים המילה שחודשה   בתחיית הלשון הושפעה ממילים בשפות לטיניות, כגון המילים שנזכרו בשאלה, והמילה   הצרפתית gelée,   שגירסה שלה מופיעה בפירוש רש"י במשמעות כפור.

התואר "תפרן" למי שאין לו כסף כלל - על שום מה?

אין כל קשר בין תפרן במשמעות עני לתפירה.   מקור התואר במילה הערבית המדוברת טפראן, חסר כל, והיא נגזרת מהשורש טפ"ר:   ניתר, קפץ. הקשר בין הניתור לעוני הוא ככל הנראה תואר הפועל בִּלְטַפְרָא, בבת   אחת, כלומר, מי שאיבד כל מה שהיה לו באחת.

עוד שנייה על החסקה

מה מקורו של הפתגם "אם ההר לא יבוא אל מוחמד, מוחמד יבוא אל ההר"?

הביטוי קיים באנגלית ובצרפתית, ובגירסה דומה גם בגרמנית. על פי האגדה התבקש מוחמד להראות את כוחו כאשר ציווה על הר צפה, גבעה ליד העיר הקדושה מכה, לבוא אליו. משלא נענה ההר לציוויו, הודיע: אם ההר לא בא אל מוחמד, מוחמד יבוא אל ההר. ככל הנראה אין מדובר בסיפור מוסלמי, מה גם שהנביא מוחמד אינו נתפס כעושה ניסים. דוברי העברית נוטים להפוך את הביטוי, באופן המעצים דווקא את כוחו של מוחמד: "אם מוחמד לא יבוא אל ההר, יבוא ההר אל מוחמד".

מכנים את ארץ ישראל "ארץ הקודש". הכינוי אינו נמצא בתנ"ך. מה מקור הכינוי הזה?

הצירוף "ארץ הקודש" אינו מופיע לא בתנ"ך ולא בתלמוד, אלא רק בימי הביניים. רד"ק, למשל, אומר: "כאילו כל אחד מבני הגלות הומה וצועק מן הגלות שיתאווה אל ארץ הקודש לשוב הכבוד אליה". עם זאת בספר זכריה מופיע ביטוי קרוב: "אדמת הקודש". מקור הביטוי 'ארץ הקודש' הוא בלטינית: terra sancta, ומכאן התגלגל לאנגלית: the Holy Land, ולשפות רבות אחרות. הוא אפילו צץ על גבעה רמה בירושלים והכניס ראש ממשלה לכלא. הכינוי מופיע גם בגירסה ערבית ככינוי לסעודיה: בִלאד אלחרמיין (מילולית: ארץ שני המסגדים הקדושים), המתייחס למסגד הנביא במדינה ולכעבה במכה. המלך הסעודי קרוי חאל אלחרמיין, שומר המסגדים הקדושים. הבודהיסטים קוראים "ארץ הקודש" להודו, ארץ הולדתו של בּוּדהָא.

מה מקור המילה חסקה?

חסקה התגלגלה מהשורש הערבי חס"כּ שמשמעותו כעס. חסכּה פירושה בערבית כעס ועוינות, ובהרחבה היא שם לצמח קוצני, וכן לאידרה של דג. מכאן קצרה הדרך לחסקה דמוית הדג.

חסקה 

יניב דרור - קירות מדברים,google common www.kirotmedabrim.co.il1000 × 1004 

גם באנגלית וגם בעברית המילה 'שנייה' (second) מציינת יחידת זמן (חלק שישים של הדקה), ומיקום (ראשונה-שנייה). מדוע זה כך?

'שנייה' במשמעות החלק השישים מופיעה אצל הרמב"ם. המילה מתייחסת  לחלק השישים של הדקה, וגם לחלק השישים של הקשת בגיאומטריה. יוצרי העברית של ימי הביניים הלכו בעקבות הלטינית, וכמוהם יתר השפות שהושפעו ממנה, כולל האנגלית. הלטינית קבעה את minuta לציון דקה, החלק השישים של השעה, כאשר משמעות המילה היא "קטן יותר", או "קטן מאוד", (ומכאן גם מיני, מינורי, מינוס וכדומה): pars minuta prima   - החלק הראשון הקטן ביותר. כשחילקו את הדקה קבעו כי מדובר בחלוקה השנייה (secunda)  של הזמן. כך התגלגלה 'שנייה' במשמעות מי שבאה אחרי הראשונה, ל'שנייה' במשמעות היחידה הקטנה של הזמן. בשפת הקשר הצבאי, בעקבות גלגולים אלה, קוראים לדקה 'קטנה', ולשנייה: 'קטנטנה'.

צירי לידה בהרי גולן

מדוע התכווצויות הרחם בלידה נקראות 'צירים'? האם יש מקור הגיוני לביטוי 'צירי לידה'?

המקור הוא מקראי, כמו בפסוק בישעיה "צירים אחזוני כצירי יולדה" ובאחרים. 'ציר' היא מילה רבת הוראות ומקורות  (ציר דלת, שגריר, דרך, רוטב ועוד), ואין הסכמה למקורה במקרה של צירי לידה. יש שמוצאים קשר בין צירי הלידה לציר הדלת המסתובבת, המזכירה את פיתולי היולדת בעת כאביה. המדרש תומך בהשערה הזו. בדיון על הפסוק בישעיה אומר ר' יהושע:  "כשם שדלתות לבית, כך דלתות לאשה, שנאמר, 'כי לא סגר דלתי בטני'". רבי עקיבא מוסיף: "כשם שמפתח לבית כך מפתח לאשה, שנאמר, ויפתח את רחמה". 

בשיר "שם הרי גולן" של רחל, שהולחן על ידי נעמי שמר, נכתב "מה ירבו פרחים בחורף על הכרך". בשיר "האיר השחר" של נתן אלתרמן נכתב: "כנרת שלי... הקברים על הכרך". מה משמעות המילה "כֶּרַךּ"? האם זה סוג פרח?

כרךּ (קוראים כֶּרָק) אינו סוג של פרח אלא גבעה גדולה על חוף הכינרת, המשתרעת בין בית הקברות של כינרת המצוי בשיפוליה הצפוניים ועד שפך הירדן ודגניה. אורכה 400 מטרים ורוחבה עד 200 מטר, והיא מתרוממת לגובה 15 מטר מעל פני הכינרת. כרך הוא השם שנתנו הערבים לגבעה בעקבות העיר הקדומה בית ירח, ובנבכיה מצויים שרידים של עיר רומי גדולה, פילטריה. כשחודש היישוב היהודי בשנת 1908 ונבנתה חצר כינרת אימצו היהודים את השם הערבי. שמואל חדש, מבניה הראשונים של כינרת, מספר שהגבעה היתה אתר השיטוטים האהוב על ילדי הקבוצה.

האם נכון לומר "לטוס אל על"?

 "לטוס אל על" היא המצאה פרסומאית  הקושרת את משמעות הצירוף "אל על" למותג, על ידי טשטוש משמעות בין "לטוס מעלה לשמיים", ו"לטוס במטוס השייך לחברת אל על".  תופעה דומה אפשר למצוא בשפת הבחירות כאשר הדרך שהשתרשה היא "הצביעו ש"ס" (במקום הצביעו עבור ש"ס), או "בחרת שרון בחרת ליברמן" (במקום בחרת בשרון וכו'). מותגים הם מקצרי דרך לשוניים. המותג מזוהה בתודעתנו עם המוצר, ולכן אין צורך להזכיר את המוצר. לכן תאמר "שמתי שלמה ארצי" במקום "שמתי במערכת תקליטור של שלמה ארצי", או "בוא נאכל מקדונלד" במקום "נאכל המבורגר של מקדונלד" או "נאכל במקדונלד".

מה ההבדל בין הביטוי "לא כל שכן" לביטוי "כל שכן"?

"לא כל שכן" היא ביטוי אופייני ללוגיקה התלמודית, ופירושו קרוב ל"קל וחומר" או ל"על אחת כמה וכמה": "כשהוא שבע מברך - כשהוא רעב לא כל שכן" (מסכת ברכות). זו גם משמעות הביטוי ההפוך לכאורה "כל שכן": "מי שהוא אכזרי לעצמו, כל שכן שהוא אכזרי לזולתו" (פירוש רלב"ג למשלי יא). בעברית החדשה נפוצה דווקא צורת השלילה, "לא כל שכן", כצורה המובילה.

המקל, הגזר והתירס

מהו "זהב שחור" בשיר "עטור מצחך זהב שחור" ששר אריק איינשטיין?

השיר נכתב כידוע על ידי אברהם חלפי. הזהב השחור הוא השיער השחור העוטר את מצח האהובה, אבל הצירוף משמש בכל זאת נושא לשאלות והשערות, בין היתר כי "הזהב השחור" הוא כינוי לנפט, ומקורו באנגלית: black gold. היו שהרחיקו לכת וטענו ש'עטור' היא רמז לא-טור, על קידוחי הנפט שלה, רעיון יצירתי אך מופרך מעיקרו. אסוציאציה לשונית קרובה יותר היא הביטוי המקראי 'זהב שחוט', כלומר, זהב מרוקע, וגם, כנרמז בשיר, חרוז ל'אור'.

השבוע שמעתי ברדיו מישהו מתבטא: אי אפשר להחזיק את המקל בשני קצותיו". האמירה הזאת בעצם מנוגדת למציאות, כי דווקא כן אפשר להחזיק את המקל בשני קצותיו. אז מאין זה מגיע?

הביטוי המקורי הוא "לאחוז בחבל בשני קצותיו" ומקורו בתלמוד, והוא מציג דבר שאין אפשרות לעשותו, מעין ריבוע העיגול. הכוונה שם היא לחבל שבאמצעותו מורידים שני דליים לבאר, כאשר דלי אחד יורד השני עולה, ועל כן אין אפשרות לאחוז בחבל בשני קצותיו. החלפת 'חבל' ב'מקל' היא התפתחות מאוחרת.

מה מקור השם תירס?

'תירס' הוא שם מקראי קדום, אחד מבניו של יפת. על פי תרגום יונתן ומקורות נוספים תירס מייצג את טורקיה, וכך נקבע במסורת הפרשנות המקראית. טורקיה היתה תחנה מרכזית בהפצת התירס באירופה, ולכן נקרא התירס ביידיש "חיטה טורקית". המשכילים העבריים חיברו את הקצוות, ובעקבות פרשני המקרא תרגמו את הכינוי היידי ל"חיטי תירס". בעברית החדשה קוצר השם לתירס. אז מעתה כשאנו אוכלים תירס, אנו אוכלים בעצם את טורקיה. אתה הבנת את זה, ארדואן?

תירס

במסגרת שיעור תושב"ע ערכתי לתלמידי בכתה ט' היכרות עם המילים אולפנא ואולפן, שמשמעותן בתלמוד מקום לימוד. "ומה עושים באולפן?" שאלתי. "מצלמים", הם ענו. איך  נוצר הקשר בין אולפן הטלוויזיה לאולפן הלימוד?

"אולפן צילום" במשמעות "חדר העבודה של הצלם" חודש בשנות השישים. שמו הבינלאומי הוא studio, מילה שנולדה בראשית המאה ה-19 כשם לחדר העבודה של ציירים ופסלים, והתפתחה לתחומים מגוונים, ביניהם חדר העבודה של הצלם, ומאוחר יותר כונה כך החלל שבו מצלמים שידורי טלוויזיה וקולנוע. המילה 'סטודיו' קשורה לפועל האנגלי הנפוץ  study דהיינו, ללמוד, שמקורו בלטינית ובצרפתית. על בסיס הקשר הזה הורחבה בעברית משמעות 'אולפן', מקום לימוד,  ל'אולפן צילום'.

השבוע: "חברים מדברים עם גידי" צוותא, יום שישי 15.3.16, 2200

חדש בבלוג רב מילים: מכנס, תחתון, וחומוס עם צנובר

חדש ב"פינת עיון": שלושים הערות על שפה וטלוויזיה

בקרוב: "אין עלייך אחותי", קפה תאטרון, יום רביעי, 19.7, 2100

תגיות :
Lisa @ Sierra Tierra; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

עמית סטולרסקי
רוביק שלום. שאלה שאינה קשורה במישרין לשפה הכתובה, אלא ליותר להגייה. בתחילת/באמצע שנות השמונים חל שינוי בביטוי האות ׳ר׳ בשירים ובשידורי הרדיו - הגיית האות פסקה מלהיות ״מתגלגלת״ (רררר). תוכל לפרט מעט על המקור ועל השינוי שחל (סיבות , עיתוי וכו׳)? בתודה, עמית מנס ציונה
15 ביולי 2016 הגב
יעקב ברזילי
אני מתייחס למה שעמית סטולרסקי כתב-השינוי בהגיית ה-ר' רדיו ובשירים היה שלב ב'.בשלב הראשון שפת הדיבור הדירה את ה-ר' המתגלגלת.למה? פלצנות.חשבו שזה יותר יפה כמו שהם מעדיפים תמיד את הסגול על הפתח באנגלית .פעם כולם למעט מעט שבמעט דיברו ב-ר' מתגלגלת.תשמעו הקלטות ישנות או סרטים ישנים ותראו שכולם דיברו ב-ר' מתגלגלת.אז מה אומרים הידוענים ואלה שחושבים שהם ידוענים?הכריחו אותנו לדבר ככה ברדיו.אני שמעתי כמה אומנים מפורסמים שכולם עד אחד מכחישים שדיברו ב-ר' מתגלגלת אף שלא נשאלו שאלה בכוון הזה.זה מה שהם רצו להגיד מיוזמתם..אז למה קבעו מנהלי הרדיו שיש לדבר רק ב-ר' מתגלגלת?כי ככה דיברו כמעט כולם.ולמה לא כפו את הגיית האותיות הגרוניות?כי הרוב לא הגה אותן.פשוט.
15 ביולי 2016 הגב
יעקב ברזילי
ג'ליד-כפור וקור עז בערבית
15 ביולי 2016 הגב
יעוד גונן
שלום ד"ר רוזנטל רציתי להתייחס לדיון בדבר משמעויות שונות של המילה 'צירים' באיזכור קטע נפלא מהספר "דון קישוט" בתרגומו של ביאליק, בו דון קיכוטה [שזה ההיגוי הנכון] מסביר לסנשו פנסא מושגים בגיאוגרפיה, ומסתמך על הקוסמוגרף בְּטַלְמֵיאוּס לפיו קו-המשווה מחלק את כדור-הארץ בתווך בין הצירים - וסנשו פנסא, שאינו מבין כלום, מגיב (בערך כך, מהזכרון): "אם הקוסם-הגרף ההוא בָּטֵל וּמָאוּס... לא ברור לי מהו כף-האשפה שהזכרת, ובאשר לצירים - אם צירי-שְאוֹל הם או צירי יוֹלֵדָה - שיהיה מהם לקוסם הגרף ההוא מלוא הכף; ואם ציר דגים הוא - תנהו לי ואטבול בו פִּתִּי לתיאבון בלי כף ובלי גרף". נראה לי מתאים לפרסם זאת גם בגלל ההקשר הלשוני ועוד יותר בגלל ההומור הנפלא מבית-מדרשו של ביאליק. בברכה - גונן (גליבטר) יעוד.
18 ביולי 2016 הגב

הוספת תגובה