משפטי שמעון פרס, טיהור אתני, זליגה וטפטופים

רוביק רוזנטל | 16 בספטמבר 2016

מצעד המשפטים הגדולים של שמעון פרס,  מתי ועל מי ציוו לערוך "טיהור אתני", ולמה כשאנחנו מדברים על אש ופגזים אנחנו משתמשים בדימויי מים

שמעון פרס נאם נאומים רבים בחייו, התראיין אין ספור פעמים וצוטט רבות. להלן המשפטים המובילים.

אני לא חושב על הכותרות של מחר, אלא על המחר של הכותרות. נאמר בתשובה לשאלת עיתונאי.

אני מוכן להניח זר פרחים על קברו של המקורב האלמוני. נאמר בתגובה על שאלה שנשאל על מה שאמרו "מקורביו".

במזרח התיכון גם הנצח הוא אד הוק. תשובה משועשעת לשאלה על עתיד המזרח התיכון.

קודם כל, החזון הוא שותף

ישראל תהיה כערער בערבה. מתוך מכתב לבגין נגד הפצצת הכור בעירק. גם אותו עמל פרס למחוק מהביוגרפיה.

לא כל מה שדוד עשה על היבשה ועל הגגות נראה בעיני יהודי. נאמר בנאום בכנסת בדצמבר 1994. החרדים צעקו לעברו "של נעליך מעל רגליך כשאתה מדבר על דוד המלך".

מדיניות הגדר הטובה. השם שנתן פרס למערכת היחסים עם לבנון בשנות השבעים, בעקבות הגדר והמעברים בה באזור מטולה.

מזרח תיכון חדש. אולי מטבע הלשון המפורסמת ביותר של פרס, המצפה עדיין למימוש. נטבעה בנאום בעצרת או"ם בשנת 1993.

מכונית לכל פועל. סיסמת הבחירות שטבע פרס בבחירות שבהן רצה רפ"י בראשות בן גוריון בשנת 1965.

עומק הנסיגה כעומק השלום. סיסמה שנועדה להציג את פרס כמי ששומר על בטחון ישראל. נאמרה בדצמבר 1995 במפגש של ועדת העורכים.

עַם של תנועות מזרחיות. ביטוי בחירות של שמעון פרס ואנשיו כלפי קהל הליכוד של 1981. יחד עם "נאום הצ'חצ'חים" של דודו טופז אמירות האלה חרצו את גורל הבחירות ואת גורלו של פרס לשנים הבאות.

פצצה גרעינית איראנית היא מחנה השמדה מעופף. אמירה באוגוסט 2009.

קודם כל, החזון הוא שותף. תשובה מתחכמת של פרס לשאלה אם יש לו שותפים לחזון המזרח התיכון החדש.

קסאם שמסאם. שמעון פרס מזלזל ביכולות החיזבאללה בימי מלחמת לבנון השנייה. מתכתב עם "אום שמום" של מורו ורבו בן גוריון, ועם "אבו נידאל אבו שמידאל" של רפול בפרוץ מלחמת לבנון הראשונה.

קפיטליזם חזירי. מטבע לשון בעת מערכת הבחירות של שנת 2004. פרס חוזר למקורות הסוציאליזם.

תנו לי שלום – ואני מוותר על הגרעין. אמירה מפתיעה מפי הוגה הכור בדימונה, נאמרה בוועדת העורכים בשנת  1995.

מי אמר טיהור אתני?

סרטון הטיהור האתני עורר בעיקר ביקורת על תועלתו הפוליטית ועל שיקול הדעת של ראש הממשלה. את 'אומות עולם' שאליהם כיוון זה יעצבן, התועלת הפנימית מפוקפקת, וההיסטוריונים מרימים לנוכח השימוש במונח גבה גבוהה מאוד.

נתניהו אינו הראשון המשתמש במונח בהתייחסות למתנחלים המפונים מאדמתם. בעקבות ההתנתקות כתב אריה סתיו, עורך כתב העת נתיב, כי "'התנתקות' איננה כי אם 'טיהור אתני', וכך יש לכנותה". מן הצד השני הוציא אילן פפה, היסטוריון ישראלי ואנטי ציוני מוצהר, את הספר "הטיהור האתני של הפלסטינים". טענות על טיהור אתני כזה הן ב-1948 והן ב-1967 אינן חדשות, ודומה שהן מדברות על אומות העולם הרבה יותר מאשר הטיעון של נתניהו.

המונח האנגלי המקובל לטיהור אתני הוא ethnic cleansing .Cleansing  פירושו ניקוי יסודי, או טיהור. טיהור, וכן טהור וטוהר, הן מילים חיוביות, שהזדהמו בתקופה המודרנית. טוהר הגזע, שהוא מיסודות תורת הגזע הנאצי, קרוי בגרמנית Rassenreinheit. טיהור משמש בשפה הצבאית כמילת מכבסה לחיסול קיני התנגדות או חיילי אויב באזור שנכבש בעת קרב. טַהֲרָן, purist בתחומים כמו דת או לשון, הוא שם גנאי למי שאינו מתיר חריגה מכללים נוקשים, אמיתיים או מדומים.

מתי החלו להשתמש במונח טיהור אתני? על פי ויקיפדיה האנגלית והעברית המונח חדר לשימוש בעת המלחמה בבלקן, כגון בטיהור האתני שערכו הסרבים באנשי קוסובו. הוא מיוחס כמובן לשורה של אירועים היסטוריים לאורך הדורות ונשען על המונח היווני אנד'ראפוד'יסמוס – הפיכת עם או גורם אתני לעבדים. טיהור אתני נבדל מ'רצח עם' מבחינת האמצעים והדגש בו הוא על העתקת אוכלוסיות ממקומן.

מסתבר שהמונח מוקדם הרבה יותר מן הנכתב בוויקיפדיה. בעיתון דבר מיום 8.4.1956  התפרסם מאמר על השמדת יהודי רומניה מאת ל. קופרשטיין. המחבר כותב כי ב-2.7.41 רומניה התקיפה את בסרביה. ראש הממשלה מיכאל אנטונסקו הזמין את המושלים, ומסר להם חוברת הוראות שבה היה כלול פרק מיוחד: טיהור אתני ופוליטי. הטיהור, כותב קופרשטיין, בוצע באכזריות שלא תתואר.

הפצצות זולגות, הטילים מטפטפים

המילה שכבשה את הכותרות בכל מה שקשור לאירועים בגבול סוריה היא 'זליגה'. היא מרמזת לכך שירי הפצצות והטילים מכיוון סוריה הוא מה שקראו בעבר "בעצימות נמוכה", והוא אינו מכוון כנגד ישראל כחלק תוכנית כוללת. העיתונאים ואנשי הצבא במתואם דיברו על 'ירי זולג', 'מאז הבוקר היו כמה זליגות' וכדומה. אנשי הגולן כבר הזדעקו נגד הביטוי המכובס. המעניין הוא השימוש בדימוי הזליגה, הלקוח מתחום הנוזלים. הפועל לזלוג מקורו ארמי, והוא מופיע במשנה בביטוי "זלגו עיני דמעות". אצל ביאליק העיניים 'זולגות דם', והרמב"ם דיבר על זליגת מים לספינות.

מה בין דימויי מים לדימויי ירי, פצצות ואש? נראה שקל לנו יותר לחיות עם מים זורמים מאשר עם אש המאיימת עלינו. ובכלל, דימויים אינם מתחשבים בחוקי הטבע, והזליגה בהחלט אינה הדוגמה היחידה לדימויי מים המדברים על אש רובים ומרגמות. עוטף עזה, למשל, סובל כבר שנים מ'טפטופים', עוד מונח שעורר עליו את חמת התושבים, שהזכירו לכולם שהטפטופים האלה הורגים.

דימויי מים מקובלים מאוד בתיאור נפילה רצופה של יריות או פגזים. תיאורי לוחמים עבריים מלאים במטבע הלשון "המטירו אש תופת", וכן "מטר של פגזים". יש גם דימוי הפוך. "מטח של יריות", הקשור לשורש טו"ח מתחום הירי, שבעקבותיו נולד הדימוי "מטח של גשם", וזאת גם בהשפעת הפועל הדומה בצלצולו "ניתך" המתייחס לגשמים: "ניתך מים עליהם מן השמים" (שמואל ב').

טבילת אש ותרגיל רטוב

שני ביטויים ששאלנו מן הגויים קושרים גם הם בין ירי ואש רובים ותותחים לבין מים. האחד הוא טבילת האש, התנסות ראשונה במלחמה, ובהרחבה התנסות ראשונה בתחום חדש או בתופעה חדשה. הרמז למקור הביטוי מצוי בנוסח האנגלי: baptism of fire וכך בשפות נוספות. בברית החדשה נכתב: "הן אנוכי טובל אתכם במים לתשובה, והבא אחרי חזק הוא ממני ... והוא יטבול אתכם ברוח הקודש ובאש" (מתי ג 11). בתרבות הנוצרית התייחס הצירוף 'טבילת אש' לאנשים שקיבלו עליהם את הדת הנוצרית, אך הומתו על קדושת האמונה, בטרם הספיקו להיטבל כדין על ידי הכומר, ומות הקדושים שלהם נחשב להם כטבילה. נפוליאון השלישי השתמש בצירוף זה במלחמת צרפת-פרוסיה ב-1870 במשמעות של היחשפות ראשונה לאש האויב.

ונקנח בתרגיל היבש והתרגיל הרטוב. תרגיל יבש הוא תרגיל צבאי ללא תחמושת חיה. תרגיל רטוב – דווקא בתחמושת חיה. אנגלית: dry run. הצירוף האנגלי המקובל בשפה הצבאית לקוח מאימוני כיבוי אש בארצות הברית מסוף המאה ה-19, שבהם נעשו תרגילי כיבוי ללא מים, שנקראו dry run, הרצה או תרגיל יבש. השימוש ב'תרגיל רטוב' או בקיצור 'על רטוב' אופייני לשפה הצבאית הישראלית.

שאלות חדשות שנשאלו ונענו השבוע: איך אומרים פאנלים בעברית, מה זה קוקו נמוניה, מה הקשר בין רגל ורגיל ועוד, קראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות

חדש בבמת אורח: דנה ואלעד לומדים ללמוד: ליאור דגן מספר על שיטה ייחודית שהביאה נערים לקויי למידה אל עולם הקריאה.

חדש בפינה של פול אוגדן: מי ישמור על השפות הקלטיות? 

תגיות :
google images תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

null
16 בספטמבר 2016 הגב
null
16 בספטמבר 2016 הגב
null
16 בספטמבר 2016 הגב
null
16 בספטמבר 2016 הגב
null
16 בספטמבר 2016 הגב
שרה שריג
רוביק, שלום, הייתי רוצָה להגיב על שאלה 18 של דורית קורן ב"שאל את רוביק", לעניין השימוש (השגוי!) בביטוי "אי אפשר היה" והמרתו (כדין) ב"לא היה אפשר". מילת השלילה "אִי" היא צורה מקוצרת של "אֵין", וכדרכה של "אֵין" היא שוללת רק את ההווה. בלשון המשנה רוֹוְחים צירופים כגון "אִי (=אֵין) אתה יודע". לפיכך הביטוי "אי אפשר" (= אין אפשר, בהווה) - כָּשֵׁר, אבל האומר "אי אפשר היה" הריהו כאומר: "אין אפשר היה", ולא זו דרכה של העברית לשלול את העבר. כדי להביע את הביטוי בלשון עבר ולשלול את הפועל "היה", יש לנקוט את מילת השלילה "לא": לא היה אפשר. ובאותו עניין: האוזניים תצִלֶּינה לשמוע לעתים דוברים בתקשורת המנסים "להגביה" את לשונם ומשתמשים ב"אֵין" לשלילת העבר, בנוסח "הוא אינו היה". בברכה, שרה
16 בספטמבר 2016 הגב
null
18 בספטמבר 2016 הגב
יעקב ברזילי
"זליגה" היא ירי טועה על משקל כדור טועה
18 בספטמבר 2016 הגב
יעוד גונן
שלום ד"ר רוזנטל, בתשובתך לרותי (שאלה מס' 23) ציינת שתוספת -ן במקרא היא לרבים בעתיד - אז מצאתי לנחוץ להעיר שהיא מופיעה גם ליחיד(ה); ראה פניית עלי הכהן לחנה (שמואל א', א', 14): "עד מתי תִשְתַּכָּרִין". בברכה - יעוד.
18 בספטמבר 2016 הגב

הוספת תגובה