הקרב בין מירי לשולה, ואומנות הדפיקה על אבטיח

רוביק רוזנטל | 01 ביולי 2016

איך באמת אומרים פריפריה בעברית ומה לזה ול"אחד העם 101", מי המציא את הדפיקה על האבטיח, מהיכן הגיע לעברית הביטוי "מזג אוויר", ומה זה 'לרַבְקֵו'

הסערה שהתחוללה בעקבות המילה שלא נולדה 'שולה' כחלופה עברית ל'פריפריה' מסרבת לשכוך. האקדמיה כבר התנערה ממנה, וביטלה ככל הידוע את משאל העם בנושא, שתוצאותיו כבר ידועות מראש. אבל האם המילה 'שולה' נוראה כל כך?

התשובה היא חיובית, אבל היא דורשת הסבר. פריפריה ושוליים (שול ביחיד) הם בראש ובראשונה מונחים גאומטריים-מרחביים. שוליים הם התוואי המרחבי התוחם שטח מסוים כלשהו: שולי הכביש, שולי השדה, שולי ההרים ועוד. פריפריה במובנה המקורי היא התוואי התוחם מעגל או שטח עגול. מקורה של 'פריפריה' במילה היוונית הדומה מאוד periphereia שפירושה להכיל דבר מה מסביבו. מכאן שמו של הכביש הסובב את פריס, ה'פֶרִיפֶריק'. השימוש בפריפריה היום אינו מתייחס דווקא להקפה בעיגול.

סובבת, עוטפה ומרגב

פריפריה הפכה למונח גאוגרפי: האזורים והיישובים שמחוץ למרכז. יש פריפריה ארצית כמו בישראל: אזורי הגליל והנגב הרחוקים מן המרכז גדרה-חדרה. יש פריפריה של עיר, וזה המונח מתייחס לפרוורי הערים, ובוודאי אינו כרוך בנחיתות סוציו-אקונומית של הפריפריה.

עם השנים דבקו בשתי המילים משמעויות נוספות. פריפריה על פי מילון אוקספורד היא מה שאינו עמדה או קבוצה מרכזית או מקובלת. במקרה הישראלי ובהיסטוריה ישראלית הצעירה דבקה בפרפריה הסטיגמה של עוני ונידחות. 'שוליים' זוכה בשימושים בעברית למשמעות שלילית מובהקת בהרבה: נוער שוליים, שולי החברה, שוליים סהרורים (בפוליטיקה) ועוד. על כן 'שולה' נגעה בפצע הפתוח של הסטיגמה ותחושת הנחיתות, טוב שהאקדמיה התנערה ממנה, ומוטב היה לולא באה לעולם.

אז מה הפתרון? איך לומר פריפריה בעברית? בנושא זה עלו הצעות שונות. בעיתון הארץ למשל אפשר למצוא מילים גאומטריות: סובֶבֶת, עוטפָה, מַקֵּפָה. מילים הטעונות משמעות חברתית: פרודה, זָנחה ומצד שני מָגִנָּה (מגינה על המרכז) ו'יישובי החֵלֶב' (השומן המגן על הקרביים). משה גלעד מציע: מַרְגָב, מרכז על פי מירי רגב. עמיר הררי מציע: "ישובי הכתר" וכן "שכונות הכתר". ההצעה שלי: סובֵבָה.

מירי ושולה והשד העדתי

וא-פרופו מירי, היא שעטה על המילה שלא נולדה כמוצאת שלל רב. הסערה נראתה כמערכון נוסף בסדרה "אחד העם 101", שבה מתכתשות-מתקרבות מירי ושולה. שולה היא המילה המייצגת את העילית המתנשאת, ממש כמו יעל פוליאקוב ראש ועד הבית, ומירי היא המזרחית העממית המצפה להכרת הממסד.

מילון דפיקת האבטיחים

בהמשך לדיון הנרחב באביטיחים מן הטור הקודם, הפרי העסיסי גדול הממדים מרתק גם את תושבי הגלובוס, ואתו השאלה החשובה מכולן: איך יודעים את איכותו של אבטיח בלי לפתוח אותו, או בלי לקבל טעימה "על הסכין". בעניין זה נוצר אפילו יישומון חביב (אפליקציה בלעז) בשם melon meter, מד מלונים (או אבטיחים), המאפשר להחליט על טיבו של אבטיח על פי סימנים שונים. האפליקציה פותחה על ידי סטודנטים ישראלים ואומצה על ידי אפל. מסתבר שהם לא לבד, ואפליקציה דומה פותחה בידי סטודנטים סיניים.

אתר הביביסי מספר איך כמעט גרמה סוגיית הדפיקה על האבטיחים למשבר דיפלומטי. בחנות במילאנו הוצבה באגף האבטיחים מודעה מאירת עיניים: "אל תדפוק על האבטיחים, הם לא יענו לך". אזרחים סיניים שהגיעו למקום ראו בכך עלבון לתרבות הסינית, שבה דפיקה על אבטיחים כדי לדעת אם הם טובים נחשבת אומנות סינית עתיקה.

לא לדפוק על האבטיח

התמונה הופצה ברחבי סין והפכה להיט ברשתות החברתיות, והעלבון הלך והתעצם. הגולשים גם העירו הערות ובדיחות בנושא כגון השיחה הבא:

א: נוק נוק.

ב: מי שם?

א: אבטיח.

ב: אבטיח מי?

א: אבטיח. בבקשה, אל תדפוק על הדלת שלי שוב.

כותבת הבלוג מרגיעה את הסינים, ומספרת שדפיקה על אבטיחים היא אומנות רב לאומית ורב תרבותית. לראיה היא מביאה בין היתר סרטון רוסי המתאר סצינה שלמה שמקורה בדפיקה על אבטיחים.

כותבת הבלוג, המשדרת ספקנות ביחס ליעילות הדפיקה על האבטיח מביאה שלושה טיפים:

  • בדוק את משקל האבטיח. ככל שהוא גדול יותר הוא טוב יותר.
  • לחץ על האבטיח. אם הוא מוצק וחוסם את הלחיצה הוא טוב יותר.
  • בדוק את העיגול הבהיר בתחתית האבטיח. הוא מבטיח איכות.
  • ואם כל זה לא משכנע, דפוק על האבטיח.

איכון, מיסוך וזיווד

גיורא שנר מתייחס לסדרת הפעלים הצבאיים מן הטור הקודם.

מיסוך. מיסוך אינו רק הסוואה אלא גם מונח שרווח בחיל הקשר (היום תקשוב) למצב של היעדר קשר כתוצאה ממיסוך: “המ"פ אינו יכול לשמוע את המג"ד כי הג'בל ממסך ביניהם".

זיווד. האח של "המִתְקון". אחרי שממתקנים את הנגמ"ש (מכשירי קשר ומקלעים) צריך לזווד אותו בכל הציוד הנלווה. אני מניח שיש קשר בין זיווד למזוודה.

כמה גולשים העירו על כך שציינתי כי 'ממוכן' הוא שם התואר של איכון, בעוד שהוא שם התואר של מיכון. צודקים, אבל הבאתי את הדברים כדוגמה לשיבוש צה"לי שבו 'ממוכן' מתייחס לאיכון. למשל: "הוא מקולל כי המחבלים ממוכנים עליך בול, אז כל פצמ"ר פוגע בך בול" (מתוך הסרט מבוזבזים).

ואם בפעלים חדשים עסקינן, שניים שלא מהתחום הצבאי:

לְרַבְקֵו. להשתמש בכרטיס רב קו של חבר/ה, משמש בשפת נערינו החמודים: "שכחתי לקחת את הרַבְקַו שלי, אז נועה רִבְקְוָוה אותי".

לְדַרְדֵל. לשלוח בעיטה מרושלת, דרדלה, לעבר הרשת. יש דוגמאות לרוב מן היורו הנוכחי.

ארבעת היסודות של אריסטו

הניה ברקוביץ, לשעבר מנהלת השירות המטאורולוגי, כותבת: זה זמן רב אני מנסה לברר מה מקור המונח 'מזג-אוויר', שהוא התרגום של המילה weather. בחלק מהשפות המילה קשורה בפרקי זמן, אך לא ברור לי מאין הצירוף שלנו. תחילה סברתי שהמונח מתייחס לאופיו של האוויר, ונראה לי שהצירוף מאוד מוצלח, אך רציתי לבדוק האם זה כך. על כן, פניתי לאקדמיה ללשון העברית, וקיבלתי את התשובה הבאה:

'תנאי האקלים נחשבו למיזוג (שילוב, ערבוב) של ארבעת היסודות: אש, מים, רוח ואדמה. הצירוף שימש כבר בראשית תקופת ההשכלה (בכתבי ברוך לינדא, מנדל לפין ואחרים) במשמעות המודרנית. ב'ראשית לימודים' של לינדא יש גם הצירוף מזג האדמה במשמעות אדמה בריאה שמרכיביה מאוזנים. ייתכן שהמשכילים עצמם יצרו את הצירוף מזג אוויר, ואם כך, הרי זה מונח מקורי'. האם יש לך מה להוסיף בנושא?"

מזג האוויר החם והלח

ובכן, יש מה להוסיף. 'מזג אוויר' אינו מונח מימי ההשכלה, אלא מלשון ימי הביניים ומן המחשבה היהודית דאז, שאכן הושפעה מאוד מהמחשבה האריסטוטלית, לצד עמיתתה התרבות הערבית. הציטוטים מתקופה זו אינם מעידים על מיזוג בין היסודות אלא אכן על אופיו של האוויר. השימוש במילה העברית 'מזג' מן המקרא, שפירושו תערובת משקאות, נדד לתחומים נוספים, ובלשון חכמים פירושו אופיו של דבר מה. בן יהודה מצביע במילונו על סמיכות המילים temperament במשמעות מזג ו-temperature במשמעות מזג אוויר.

מזג האוויר הוא אם כך אופיו של האוויר, ובמקרה הזה, ערבוב מאפיינים של האוויר כגון חום וקור, לחות ויובש. בתרגום הקאנון מאת אבן סינא, שנעשה במאה ה-13 נכתב: "והיותר ראוי במזגי האוויר שישתנה אל העיפוש הוא מזג האוויר החם והלח". וכן: "וכבר ידעת איך יודעו מזגי האווירים ממרחבי הארצות ומעפרם וממשכנות ההרים".

הופעות נוספות מצויות בספר "שער השמים" של גרשון ב"ר שלמה, הנחשב אבי הרלב"ג, גם הוא מן המאה ה-13: "הנולדים מעיפושי הלחויות במיני התולעים וקצת בעלי חיים שנבראים ממזג נתחדש באוויר". זה המקום להזכיר שגם המילה אקלים היא מילה יוונית שאומצה בערבית וממנה לעברית, גם היא בלשון ימי הביניים.

שאלות שנשאלו ונענו השבוע: מהיכן הגיעו המילים מקלדת ומזוזה, האם נכון לומר 'כנראה ש...', ומה זה "קנה אשה בחמישה מכר אותה בעשרה", ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות.

בפינה של פול אוגדן: המוזיאון לשפות בפריז, תאווה לשפתיים

בקרוב, "אין עלייך אחותי", היכל התרבות נתניה בשיתוף עם קפה תאטרון הקאמרי.

פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

מיכאל ברק
טעות מה רע במרחבית, מרחבון = פריפריה?
30 ביוני 2016 הגב
גדעון ניב
פעם היו לאבטיחים גרעינים ,הגרעינים התרכזו באזור סביב ה"לב" של האבטיח ,ויצרו מין חלל סביב הלב. כאשר טופחים על אבטיח בשל , מצמידים את האוזן , שומעים הדהוד. באותה מידה אפשר היה ללחוץ על האבטיח בין שתי הידיים ולשמוע פצפוץ. אם עשו חתכים בקליפה מסביב , והורידו את האבטיח במכה לרצפה , הוא נפתח כמו פרח,והלב ניפרד במרכז . הלב הוא החלק המתוק ביותר . מוכרי האבטיחים חתכו משולש עד המרכז , ונתנו לטעום , הקצה היה מתוק גם אם האבטיח לא היה בשל לגמרי . כל זה היה כשאני הייתי ילד ,ולאבטיח היו גרעינים
30 ביוני 2016
חגית מאיר
ומה עם השימוש במונח סְפָר לפריפריה? הרי היא קיימת
30 ביוני 2016 הגב
ברזילי יעקב
פעם היו לאבטיח גרעינים ובעיקר היה קשר מוחלט בין הצבע האדום לדרגת המתיקות.כשטפחנו על אבטיח שמענו הדהוד שונה באבטיח אדום לעומת אבטיח שאינו בשל דיו וצבעו ורדרד.לא היה צורך להצמיד אוזן ההדהוד היה שמיע.היום כל האבטיחים אדומים אבל יש מהם תפלים .
01 ביולי 2016 הגב
מנחם קוזלובסקי
המילה המתאימה לפריפריה ואפילו מצלצלת דומה: פרוורה
01 ביולי 2016 הגב
סמי ארגון
מר רוזנטל החביב, בטרם קראת כתבתך בעניין 'שולה' בואכה פריפריה, חשבתי על המילה 'סובבה', וזה מתוך הגיון לשוני, או בין-לשוני. כפי שאתה מציע בזה. אני הייתי ממשיך אולי לבדח את עצמי, ומציע פשוט את הביטוי - סבבה. בברכת לשונאים, סמי א.
04 ביולי 2016 הגב

הוספת תגובה