בין הסדרה להסדרים, מילון יין שלם ולאונרד כהן

רוביק רוזנטל | 18 בנובמבר 2016

המחוקקים אוהבים חוקים שעושים סדר, מהם יינב, גביע אל תשכחני ויין גוסס, ותרגום אחד לשיר אחד של לאונרד כהן

חבר הכנסת סמוטריץ' איים על כחלון ומפלגתו שאם לא יצביעו בעד חוק ההסדרה, סיעתו תכשיל את חוק ההסדרים. למי שמתבלבל, "חוק ההסדרה", המכונה גם "חוק ההלבנה", נועד לאפשר הקפאה בדיעבר של אדמות פלסטינים שנבנו עליהם מבנים בהתנחלויות. "חוק ההסדרים" הוא התקציב השנתי, גולת הכותרת של החקיקה. שני החוקים הם מהשורש סד"ר, לא סתם החוק והסדר הולכים יחדיו, ולא רק בסדרת הטלוויזיה הנצחית. סד"ר הוא שורש תלמודי נפוץ, אף כי המילה סֵדֶר מופיע פעם אחת בתנ"ך, ספר איוב, ברבים: סדרים. במילון אבן שושן מצויים לא פחות מ-40 ערכים בשורש הפורה הזה. ולהלן הצעות נוספות לחוקים בשורש סד"ר, ושיהיה כאן סדר סוף סוף.

הסתדרנו, סידרנו, עשינו סדר

חוק ההסתדרות. החוק שיחייב את הסתדרות העובדים הכללית לפעול למען העובדים ולא בעיסקאות אפלות מאחורי גבם.

חוק המסתדרים. החוק שימנע ממאכרים וקומבינטורים לסדר ג'ובים לשולחיהם ולעצמם.

חוק הסדירים. החוק שיעניק לחיילים סדירים פיצוי על שלוש שנות אובדן הכנסה והשכלה.

חוק ההסדר. בעצם, כבר יש חוק כזה. ישיבות הסדר. כאילו דה.

חוק המִסְדָרים. החוק הצבאי שיוציא מן המחזור את המסדר האמריקאי, וכן מסדר בושה, מסדר ביזיון, מסדר גַלְחָץ, מסדר דמעות, מסדר טילים, מסדר מימייה, מסדר פאקים, מסדר פילים ועוד מיני טרטורים.

חוק הסדָרות. החוק שיקבע שלחברות הטלוויזיה יס והוט לא תהיה בעלות בלעדית על סדרות מצליחות.

חוק הסידורים. החוק שיקבע שיציאה לסידורים על חשבון העבודה תיחשב הוצאה מוכרת של המעביד.

חוק הסֵדֶר. החוק שיקבע שסדר פסח חייב להיגמר לפני חצות, ולא חייבים להזמין בני דודים מדרגה שנייה.

הבו לנו מילון יין

עם ישראל לומד בהדרגה להכיר במעלותיו של היין, באיחור ניכר, למרות שיש לו המלצות חמות בספר הספרים. לא מזמן יצאו כמה מאות מונחי יין במסגרת מילוני האקדמיה ללשון. יעקב שקד, חובב יין ומומחה בתחום הוציא בימים אלה מילון מקיף, חדשני ולעיתים גם משעשע של מונחי יין: "מילון שקד, המילון האנציקלופדי למונחי יין". במילון כ-1500 ערכים, וניתן לרכוש אותו על ידי התקשרות למחבר ולהוצאתו: wine-clopedy, wineclopedy@gmail.com, או בטלפון 050-4494490.

לצד המונחים הרבים מציג שקד במילון שורה של מי שהוא מכונה 'אושיות יין', אנשים שתרמו לתרבות היין הישראלית, חלקם אינם בין החיים.

אדמתי, עכברי, אגרסיבי

המילון מלמד רבות על סוגי היין, צבעיו המגוונים והאופי השונה של כל יין. להלן רשימה חלקית:

אגרסיבי. יין התוקף את החושים.

אדמתי. יין בטעם אדמה.

אלגנטי. יין מאוזן ללא גסות או הגזמות.

בעל גוף. יין מרוכז ועתיר אלכוהול וגליצרין.

גוסס. יין שאיכותו הולכת ונמוגה.

גמלוני. יין סמיך במידה מופרזת.

ורוד סלמון. אחד מצבעי יין רוזה.

זיפתי. יין שיש בו מטעם הזפת, ומדובר במחמאה. יש לקרוא במלרע. במלעיל זו ממש לא מחמאה.

יאפ"ים. ראשי תיבות: יינות איכות מפלך יין מוגדר.

מבעבע. כינוי ישראלי ליינות מוגזים (או מגוזזים מלשון גיזוז) כמו שמפניה או קאווה. שקד קובע כי זהו ביטוי שגוי, עילג ומכוער ליינות המעודנים, שבהן נמצא 'בועיות' – ובשום פנים לא 'בועות' הגדולות מהן עשרות מונים. הביטוי הנכון הוא 'יין מקציף'.

מקציף. שמפניה, קאווה, יין בועיות, וראו 'מבעבע'.

מר נפש. יין שטעמו מריר עקב עודף סולפט או טאנינים.

עכברי. יין פגום.

פצצת פירות. כינוי ליינות העולם החדש, בעיקר מאוסטרליה, והפעם זו אינה מחמאה. טעמו ריבתי והוא משמש בעיקר כמשקה רחוב.

רוזה בן ליל. יין רוזה שקיבל את צבעו בלילה אחד.

שתן חתולים. ניחוח העולה מיינות סוביניון בלאן. למרות השם המרתיע, שמקורו צרפתי, הוא נועד להחמיא.

זנב כלב וגביע אל תעזבני

ערכים שונים במילון מלמדים על ההווי המיוחד של אנשי היין, כמו גם על מונחי יין במסעדות.

איי. בי. סי. מונח מקובל במסעדות, בעיקר בארצות הברית: "רק לא שרדוניי (או קברנה): Anything but chardonnay/cabernet. אין ביינות האלה כל רע, אבל הסועדים מבקשים משהו מיוחד ולא את היינות המקובלים שנמאסו.

אל נא באפך. Keep your nose away - בקשה ממומחי יין מטעם עצמם להימנע מרחרוח הבקבוק המגיע לשולחן. לא מנומס, ועלול גם להשפיע על איכות היין.

גביע אל תעזבני. Forget me not. גביע בעל רגל כדורית, מיועד בעיקר לקוקטיילים, וזאת כדי שהמחזיק בו לא יעזוב אותו בשולחן כלשהו.

גביע אל תעזבני

הב"ש. הביאו בקבוק שלכם, ובראשי תיבות באנגלית Byob: bring your own bottle. מסעדות שונות ברחבי העולם מאפשרות לסועדים להביא בקבוק מהבית, ומודיעות על כך במפורש.

הפרדוקס הצרפתי. העובדה שהצרפתים מאריכים ימים למרות שהם מרבים במזון עשיר בכולסטרול וממעטים בפעילות גופנית. ההסבר המקובל: הם שותים הרבה יין אדום.

חלקם של המלאכים. אלכוהול המתנדף מן החבית וגורם לירידת בכמות היין ולפגיעה ברווחי הייננים. ביטוי צרפתי.

יל"ג. ראשי תיבות: יין לפי גביע. אנגלית: BTG: By the glass. הזמנת יין לשולחן בגביע בודד ולא בבקבוק.

כרמי"א. ראשי תיבות: כאב ראש מיין אדום. לכאב הראש סיבות שונות. התרופה המומלצת – אספירין. אפשר גם כרמי"ל, כאב ראש מיין לבן.

מתאים לקיץ הישראלי. אמירה יחצנית שנועדה לשבח את היין הישראלי לתיירים, ויצאה ממעיטה כאילו מדובר ביין נחות. מומלץ לוותר.

פארקריזם. על שם מבקר היין האמריקני רוברט פארקר, שהשתלט על ביקורת היין בעולם והפך לדמות משפיעה לאו דווקא בזכות הבנה מעמיקה ביין. על פי שקד נזקו לתחום זה עצום.

פְּקאקר. חידוש של שקד: מתחזה כמומחה ליין. הביטוי האנגלי: cork dork. הפקאקר יריח את הפקק כדי להרשים את סביבתו, למרות שהפקק אינו מעיד על טיב היין.

שערה מזנבו של הכלב. תרופה מטאפורית להנגאובר (חמרמורת בלשוננו). הסבר מלא במילון.

יינב עם רב-ערבב

במילון שקד כ-130 חידושים של שקד, רשימה מדגמית.

אִדמום. זליגת צבע אדום לתירוש לבן ליצירת יין רוזה.

בקבוקָנָק. בקבוק יין גדול מאוד. לבקבוקים אלה שמות שונים על פי נפחם כמו מלכיור, מלכיצדק, סולומון, נבוכדנצר, והגדול מכולם, בייצור חד פעמי ובעל שיא גינס: מקסימוס, 130 ליטר. גם: פְּקָקָנָק.

גָריס. קריספי. מתאים לא רק ליין.

חַצְבוק. חצי בקבוק.

טַלְטֶלֶת. ירידת איכות היין עקב שינוע הבקבוקים.

יֵינָב. ענבים שנועדו לייצור יין בלבד. מונח יסוד של התחום המופיע עשרות פעמים במילון.

מְלוֹעֲלוֹעַ. יין עשיר ומלא גוף.

רב עַרְבָּב. בכיר במזקקה הממונה על ערבוב תוצרי זיקוק הכהילים ורקיחת משקאות אלכוהוליים. תפקיד קרוב: רב-רַקָּח.

שַעֶמֶת. מחלה שמקורה בפקק השעם.

האם אבותינו שתו בירה?

ובאותו ענין כותב רונן נחמן: "האם תוכל לבדוק את הטענה שלי, ש'שיכר' היה בירה במקרא, ועסיס הוא נוזל אלכהולי מפירות שאינם ענבים. משקה הבירה לא מוזכר כלל במקרא, אך על פי כל הממצאים הבירה הייתה נפוצה בתקופת המקרא, ויש לטענה זו גם תמיכה במחקר.

לעניות דעתי הבירה בתקופת המקרא נקראה 'שיכר', ואילו השיכר של ימינו – דהיינו יין אלכוהולי שתסס מפירות אחרים, לא ענבים, כונה במקרא דווקא במילה "עסיס". השיכר מוזכר בפסוקים רבים יחד עם היין בכל הקשור לאלכוהול ושיכרות. להלן מספר דוגמאות:

  • "יַיִן וְשֵׁכָר אַל-תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד" (ויקרא י' 9).
  • "מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה" (במדבר ו 3).
  • "לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים כט 5). 
  • "הוֹי גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן וְאַנְשֵׁי-חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר" (ישעיהו ה' 22).

אפשר גם להבין זאת מהפסוקים המעטים במקרא המתייחסים לעסיס, ומהם עולה שזהו משקה אלכוהולי מפירות:

  • "וְהַאֲכַלְתִּי אֶת-מוֹנַיִךְ אֶת-בְּשָׂרָם, וְכֶעָסִיס דָּמָם יִשְׁכָּרוּן" (ישעיהו מט 26), דהיינו העסיס משכר ואינו סתם מיץ.
  • "וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס, וְכָל-הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה" (עמוס ט 13). איך הגבעות יתמוגגו אם לא מהאלכוהול בעסיס?
  • "אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי" (שיר השירים ח 2). כאן נזכר משקה משכר העשוי מרימונים ושמו עסיס, ולא שיכר מרימונים.

ההשערה שמעלה נחמן רונן מעניינת. הספרות המוכרת ופרשני המקרא נמנעים מלקבוע הבחנה ברורה בין 'יין' לבין 'שיכר'. במינוח המודרני, המופיע גם במילונו של שקד, נוצר בידול. שיכר הוא משקה פירות אלכוהולי שטעמו אינו דומה לטעם היין, ואשר לא נוצר מתסיסת מיץ הפרי. אין לבלבל בינו לבין "יין פירות", יין העשוי ממיץ פרי שאינו יינבים (ענבי יין). מידע שיאשש או יפריך את השערתו של נחמן יתקבל בברכה.

בבוקר אהבתיך ילדה

לאונרד כהן, שהצליח להיות פס הקול של יותר מדור אחד ואפילו שניים, הותיר שירים נפלאים. רבים תורגמו לעברית. תרגום לשיר Hey, that's no way to say goodbye  מופיע בספרו של גידי רוזנטל, מתוך "הה ברברה, איזו זנות המלחמה":

"בבוקר אהבתיך ילדה/ נשיקתך חמה/ את שערך שעל הכר/ סופת זהב נמה/ לא, אין חידוש באהבה/ רבים כבר לפנינו/ בעיר, ברחוב, ביער/ חייכו כמונו שנינו/ אבל עכשיו רחוק כל כך/ כמו ביעותי חלום/ הצער בעינייך רך/ היי, כך לא נהוג לומר שלום.

"אינני מבקש לי/ אחרת מלבדך/ הקשיבי, צעדיי/ חורזים לצעדך/ לבי אתך, וכן לבך/ אתי הוא עד עולם/ הם רק פושטים צורה, כמו/ החוף וכמו הים/ אך די, אל נא נוסיף דבר/ על אהבות כובלות/ הצער בעינייך רך/ היי, כך לא נהוג לומר שלום.  

שאלות חדשות שנשאלו ונענו באתר: מה מקור המילים 'פונדק ושלשום', איך אומרים 'אחראי', למה נוחרים חזירים ועוד ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות

חדש בבמת אורח: עמוס עוז משמיע הרהורים על השפה העברית

חדש בבלוג אתר רב מילים: אליבא דמשכנתא לאו טענה היא, על הארמית שבעברית

בפינה של פול אוגדן: על מדינונת קטנה שבה הייתה האספראנטו השפה הרשמית

פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

חיים רותם
יש דוברים שלעיתים קרובות מאוד מוסיפים לדבריהם את המילה "בעצם", בלי שזו מוסיפה איזושהי משמעות לדברם. האין זו אותה תוספת מיותרת כמו you know באנגלית- אמריקאית או כמו "יעני" בערבית?
17 בנובמבר 2016 הגב

הוספת תגובה