מילים מכובסות, סלנג אוסטרלי ושפת ידיים

רוביק רוזנטל | 23 בספטמבר 2016

מכבסת המילים ממשיכה לפעול במרץ, שבוע ישראל-אוסטרליה מחבר אותנו לאנשים הכי דומים לנו על הגלובוס, תצוגה מרהיבה של תנועות ידיים באיטלקית ועוד על החיה ההיא, בהמות

ואלו מילות השבוע.

הסדרה. אז למה אתם מתכוונים בהסדרה? נשאל נציג תושבי עמונה בראיון טלוויזיה. "אנחנו מתכוונים להפקעה", אמר האיש בגילוי לב ראוי לכל שבח. המפגש בין 'הסדרה' שנועדה ליצור איזון, השלמה ופיוס, לבין 'הפקעה', שפירושו כבר בתלמוד הוצאת ממון ורכוש מידי אחרים רווי חומר נפץ. השורש פק"ע והפועל לפקוע משמשים כבר מלשון התלמוד ועד היום לשבירה וקריעה. הפועל להתפקע פירושו גם להתפוצץ, ולא תמיד מצחוק.

בלתי משויכים. ההגדרה השב"כית החדשה למפגעי 'אינתיפאדת היחידים' (או הבודדים). לא שייכים לחמאס ולא לפתח' וגם לא לג'יהאד.

פסקת ההתגברות. סעיף חקיקה הנודד מכנסת לכנסת, האמור לאפשר לממשלה לחוקק חוקים שנפסלו בעבר על ידי בג"ץ, או בלשון לא מכובסת: להראות לבג"ץ מהיכן הדג משתין.

לְסַבְּלֵט. להשכיר דירה, או מכונית, לתקופה קצרה שבה המשכיר אינו זקוק להן. פועל לא לגמרי חדש, אבל הולך ומתבסס בשפה. המקור: sublet (השכרת משנה), והוא מתייחס למי שמשכיר דירה או מכונית שהוא אינו בעליה, והכוונה כאן לשכירות משנה. מכאן שאילתה באחד האתרים: "לרוצים לסבלט בקיץ – האם לערב את בעלי הדירה?"

בוז'י הרצוג אולי אינו קרוב להגשמת מאווייו הפוליטיים, אבל נראה שכבר תרם ביטוי לשפה העברית. השבוע אמר איש משטרה בראיון על לכידת מחבלים יהודים: "הצלחנו לאפסן את האגו ולשתף פעולה בין המערכות, וכך פיצחנו את השריפה בדומא". כולנו אפסנאים.

לא מכבים אש באש

על משפטי שמעון פרס שהוצגו בטור הקודם כותב ישי רוזנבאום: "זכורים לי עוד שני ציטוטים מפורסמים שלו. 'סקרים הם כמו בושם, נעים להריח, מסוכן לשתות'; 'לא מכבים אש באש'. בציטוט זה התייחס פרס למדיניות הממשלה והצבא בפעילותם נגד ארגוני הטרור. כוונתו הייתה שיש לתת לציבור הפלשתיני תקווה, ולא להעניש אותו על פיגועי טרור".

אוסטרליה, הארץ בת המזל

השבוע ואף בשבוע הבא מצוינים היחסים הטובים בין ישראל לאוסטרליה, כולל הבטחות לטיסה ישירה לסידני. האוסטרלים דומים לישראלים ושונים מהם. אוסטרליה היא מדינה קפדנית עד טרחנית בכללים וחוקים. אוסטרלים כבני אדם הם בדרך כלל טיפוסים לא פורמליים, והמפגש שלהם עם הישראלים טבעי ונוח, מניסיון. האוסטרלים גם אוהבים סלנג, מאוד אוהבים. כמה ערכים, לאו דווקא סלנגיים, מזכירים באופן חשוד ביטויים ישראליים.

אוסטרלים חדשים. כינוי למהגרים, בעיקר ממזרח אסיה. הגרסה הישראלית: עולים חדשים.

בוּנג. boong, כינוי גנאי לאבוריג'ינים, האוסטרלים הילידים. גם צורת הקיצור "אבוֹ". הילידים הישראליים שאינם חלק מהעם היהודי קרויים ערבושים, אחמדים ועוד.

בוּש. bush, האזור המדברי הריק של אוסטרליה, המהווה כמעט את כל שטחה. יחי ההבדל הגדול. באוסטרליה הפריפריה הגאוגרפית, החופים האינסופיים, מיושבים, המרכז ריק. אצלנו המרכז הוא מרכז, הפריפריה מסביב, ובדרום – הבוש המקומי, המדבר.

דינגו עשה את זה. הגירסה האוסטרלית של "אכלו לי שתו לי". תירוץ מקובל למצבים שונים, בעקבות סיפור על אם שזוכתה מאשמת העלמת ילדה כי התגלה לכאורה שדינגו, כלב המדבר, חטף את הילד.

הארץ בת המזל. כינוי עצמי לאוסטרליה שנטבע, ובאירוניה, על ידי הסופר דולנד הורן. וארץ ישראל? ארץ זבת חלב ודבש. בלי אירוניה.

העיר החוטאת. סידני בעיני תושבי מלבורן. תל אביב בעיני הירושלמים.

העיר העגמומית. מלבורן בעיני תושבי סידני. ירושלים בעיני התל אביבים.

טלגרף בוּש. שמועות מפה לאוזן. גירסה אוסטרלית של רב סרן שמועתי.

מונדאיטיס. mondayitis. שביזות יום א' בגרסה הישראלית, בצבא ומחוצה לו.

מֵייט. mate, הפנייה האוסטרלית המובילה בין גברים. ובישראלית: אחי.

מכופף בננות. זה לא מאיר אריאל. זה איש קווינסלנד השמשית, שבה יש הרבה מטעי בננות.

מתאגרף כיס. הגירסה האוסטרלית לפינג-פונג כיס.

נוֹ ווֹריס, no worries, הגירסה האוסטרלית ל"סמוך", "יהיה בסדר", "חפיף" ושאר מאפייני מדינת פרטצ'יה.

נולד באוהל. לא נוהג לסגור דלתות. זה כנראה המקור לביטוי הישראלי.

לקריאת מילון מפורט של סלנג אוסטרלי: כנסו כנסו.

מי באמת מדבר עם הידיים

אלישע פרוינד מתייחס למאמרו של יורי מור על תנועות הידיים: "אם חשבת שלרוסים יש תנועות ידיים – הרי זה כאין וכאפס לעומת האיטלקים, דוברי הידיים האולטימטיביים. עשרות תנועות נקיות ומגונות הן חלק מהשפה האיטלקית היומיומית. חלקן מוכרות בכל המדינה, וחלקן ייחודיות לאזור מסוים (נאפולי, סיצ'יליה וכו'). כאיטלקי לשעבר אני מכיר אותן היטב. לעיתים, מתוך הרגל, אני משתמש בהן עד היום, בלא לחשוב ששומעיי הישראלים אינם מבינים. הקומיקאי האיטלקי קרלו אורוצ'י מדגים זאת בקטע הבא

עופר ברודץ' כותב באותו עניין: "מאמרו של יורי מור על תנועות הידיים הזכיר לי את הסצנה מסרטו של טרנטינו 'ממזרים חסרי כבוד', שבה קצינים בריטים מתחזים לקצינים גרמנים מן המניין, ומצליחים לנהל שיחה שוטפת בגרמנית, ואף לספק סיפור כיסוי משכנע. לבסוף הם נחשפים כאשר אחד מהם מזמין שלוש כוסות בירה ומרים את האצבע המורה, האמה והקמיצה, כאשר גרמני מן המניין ירים דווקא את האגודל, האצבע המורה והאמה.

סליחה, מניאק, אוהב אותך

ובאותו עניין: שפת הידיים הישראלית כבר יצרה עשרות סימנים מוסכמים, חלקם ותיקים וחלקם חדשים. כשירות לציבור מביא אתר הזירה הלשונית מילון יסוד של תנועות הידיים הישראליות. כמה מהן מזכירות את התצוגה האיטלקית. המילון המלא ב"פינת עיון", וכאן שתי טעימות. צילם: עילם רוזנטל. תצוגה: ארנון רוזנטל

אוהב אתכם. תנועה הנפוצה גם אצל כדורגלנים לאחר הבקעת גול, לצד סימן הכדור העגול. אצבעות שתי הידיים חוברות זו לזו בתנועת לב, למי שלא שם לב

אהבה חתוך

אידיוט! מטומטם! מניאק! טפיחה נמרצת בכף היד על המצח כשאתה חולף על פני נהג שחסם אותך, חתך אותך, או סתם נוסע בצד שמאל בקצב של חמור עקשן

אידיוט חתוך

בהמות: יחיד או רבים

חננאל מאק מתייחס לשאלה שעסקה בבעל החיים המקראי 'בהמות': "אתה כותב ש'בהמות' כשמו של יצור יחיד ומוגדר מופיע פעם אחת במקרא באיוב, וכנראה כוונתך למופע שבפרק מ', טו ומעלה. אבל באיוב יש מופע נוסף של בהמות כיחיד, ובעצם כיחידה: "שאל נא בהמות ותורך" (י"ב, ז), וכנראה גם כאן מדובר ביצור ימי, שהרי חבריו לפסוק הם דגי הים. ואפשר שגם הבהמות של תהילים ע"ג, כב: "בהמות היתי עמך", ואולי גם זו של חבקוק ג', יז: "ושד בהמות יחתן", הנם מעין מפלצות קדמוניות ולא בהמות במובן הרגיל. גם חבקוק ג', גם תהילים מכירים יפה את המיתולוגיות הקדומות, שעניינן מאבק מפלצות המים באילי היבשה. כל הבהמות האלה ראויות לפחות לסימני שאלה".

שאלות חדשות שנשאלו ונענו השבוע: מי המציא את המילה עסקונה, מהיכן צץ שמו של מקצוע עורך הדין, מה זה בדיוק זרזיף ועוד, קראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות

חדש בפינה של פול אוגדן: איך שינו שיבושים בלטינית מילים בצרפתית ובאיטלקית? 

תגיות :
Patty Mills; google images תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה