ארץ נהדרת על בונה עולם, אהרן מגד על דור הפלמ"ח ומיהו אילנאי

רוביק רוזנטל | 25 במרץ 2016

"כמעט שבת שלום" של "ארץ נהדרת" שוברת שיאים בתחכום לשוני ומשחקי שפה מבריקים, אהרן מגד לא אהב את הכינוי 'דור הפלמ"ח', ועל מקצוע חדש המחפש שם

אהרן מגד שנפטר השבוע היה אחד הסופרים הבולטים של דור הפלמ"ח. ואולם, הוא לא אהב את מונח המטרייה הזה, בעיקר כשמדובר בסופרים. וכך אמר בראיון שקיים אתי בשבועון על המשמר "חותם", ב-26.4.85, בעקבות שאלתי אם לדעתו נעשה לדור הסופרים אליו השתייך עוול בכך שקטלגו אותם כקבוצה:

"כן, עוול גדול. על ידי זה טשטשו לגמרי את ההבדלים בין אנשים בתוך מה שקוראים דור הפלמ"ח. השוני בינינו רב על הדמיון. יצרו עיסה אחת, ונתנו בה סימנים לא נכונים. למשל, כאילו הדור הזה צייר איזה מין דמות של ישראלי יפה, עם עיניים כחולות, גזע חדש הנעלה על היהודי הגלותי. גיבור. לא נכון! תקרא את הספרים שיצאו – זה לא נכון. טענו שאנחנו דור שהשתעבד לדוקטרינות מרקסיסטיות, או לריאליזם הסוציאליסטי. גם זה לא נכון. בכלל לא. להיפך. היתה לנו מלחמה עם כמה אנשים שרצו להטיל את זה עלינו, מן התיאורטיקנים של השומר הצעיר. אלתרמן היה אומר על האנשים שהתחילו לבקר את הדור הזה: הם עומדים עם סטופר ביד. כל חמש שנים הם קובעים, כאן מתחיל דור חדש".

אשה צנועה, פשוטה כמשמעה

תופעת הלשון הייחודית של הימים האלה מתרחשת ב"ארץ נהדרת", בפינה "כמעט שבת שלום". בפינה, למי שעוד לא צפה, מככבים שניים. רובן, הוא ערן זרחוביץ, רב ביתי "שהתחיל מכיפה קרטון בכותל ועבר לכיפה לבן מט", והמתחזקת אסתי, ליאת הרלב, שהיא כדברי רובן "אשה צנועה, פשוטה כמשמעה". אסתי עצמה משלבת מטבעות לשון משובשות עם שפה פרחית: "בקיצקוץ", "נהייתי שיכורה מתה", "הייתי עובדת תחקירנית", "דוגמניות וסלבזים" ועוד. הפינה נולדה בתוכנית הרדיו "חותרים למגע" של ערן זרחוביץ ושרון טייכר, המשודרת היום ברדיו תל אביב.

ההומור של "כמעט שבת שלום" הוא בעיקרו הומור לשוני, ובכך הוא ממשיך את המסורת הגששית המפוארת, וחובר גם לטקסטים של אורנה בנאי ב"רק בישראל". על הדרך פורעים השניים חשבון עם הרבנים החדשים והוותיקים הצצים בכל פינה ובכל ערוץ, מתהדרים בשובל מעריצים שוטים, וחושפים בורות ועילגות.

גריסים, חיטים, יבוסים

אז מה היה לנו ב"כמעט שבת שלום", בגירסת "ארץ נהדרת"? רובן נוזף באסתי: "לפני שאת קוצפת עם תותים" ומבקש "לשאול אותך שאלה מאיגרא רמא". היא מצידה מכינה לקראת פסח "גריסים, חיטים, יבוסים" ומשבחת את הרב במשפט חצי-פרחי-חצי-ארמי: "מה זה החכמתי ברמיזא". היא מספרת שהלכה לשמוע את הרבנית כיף-כף בפארק ו"קניתי חולצה בצלמה", וכי הפילה תחינתה לקדוש ברוך הוא. "הוא שעה לתחינתך?" שואל זרחוביץ, והיא עונה: "לא שעה, אבל נניח שעה וחצי".

"כמעט שבת שלום" בונה את עיקר ההומור הלשוני על שיבושי מילים וביטויים. איש אביון במשל תחנת הדלק שואל "אם אפשר במזוטא לקבל כמה טיפות דלק לשבת", ויום אחר כך מגיע בעל התחנה שהוא "איש במיטב המחצלות". ליאת מתלהבת: "לא הכרתי את ההִלכה הזאתי". הדיברות הראשונים בעשרת הדיברות הם "עניינים של פורמליקה", והרב מתוודה: "כל מה שאני יודע למדתי לבד, אני הומודידקט". הוא מציע לצופים "לשבת בחברותא או בבדידותא", ומספר על השכן שפגש אותו בבניין "וקש אותי קושיה". ליאת משבחת את הרב שהוא "פותר מיני תסביכים", מגדפת גבר בוגדני שהוא "מסנן אותי מיני סינונים", ומאדירה את שם אלוהים שהוא "בורא מיני לחמים ממיני קמחים". יש גם משחקי שמות. בסוגיה אחת הסכימו "בית הלל וגם בית ינאי", ועל עניינים ברומו של שיפוץ פסק בשעתו רבי יוסף בעל המקדחה.

אוצר סתום של ידע

רובן נוהג לשבש מטבעות לשון באמצעות החלפת מילה:

-                  אני אתכם ממש עוד שני רגָלִים

-                  אני באמת אוצר סתום של ידע

-                  בדלת אימהות

-                  יאללה, כפרת ממונות

-                  מדגיש את הסאה

-                  סברי פרמזן

-                  רחוץ וחנון

-                  שתעשה שֶק אחד לניסן ואחד פתוח לפירעון עולם

וגם אסתי תורמת את חלקה:

-                  גבר בי יצר המאנץ'

-                  האשה הזאת עושה ניסים והפתעות

-                  הקאתי את נשמתי לבורא

-                  שאלות תם בין אדם לגיסתו

-                  שתינו מלוא היד יין זול

-                  שתתחיל לשפוט אותה לקלף זכות

די לחכימא בקריזה

לצד שיבושי מטבעות הלשון רצופים דברי רובן ואסתי בשיבוש פסוקים ואמרות מן הארסנל היהודי. לא נגענו:

-                  דברי חכמים בפחד נשמעים

-                  כל אם ובת מדליקות חלות שבת

-                  ברחל אמך הקטנה

-                  שיהיה לתוספות בין שיניך

-                  מאיגרא רמא לבורקס עמיקם

-                  די לחכימא בקריזה

-                  שישפוך חמותך על הגויים

-                  בנות פיזרו בושם ושיני בנים תקהינה

-                  ברור שלא עשני אשה

-                  הקול קול יעקב והידיים ידי סטאז'ר

-                  מכל מלמדי הסכמתי

-                  שהתיר לנו את המותרות, אסר עלינו את האסורות ופירגן לנו במילפיות

וגם לאסתי יש מה להוסיף:

-                  שיכניס אותי תחת חופה וגילופין

-                  רוח אלוהים מפדלת על פני המים

ישתדרג שמו לעד

כוכבי "כמעט שבת שלום" מרבים לעסוק מטבע הדברים באלוהים. רובן מפאר את שמו של האל, וגם זאת באמצעות שיבושים קלים:

-                  בונה עולם

-                  ישתדרג שמו לעד

-                  שהכל נהיה בגללו

-                  שהכל נהיה בשבילו

אסתי לעומתו לא מבינה "למה היושן במרומים  לא מביא לי זיווג הגון", ומבטיחה לאלוהים סדרת הבטחות אם ייענה לתפילותיה:

-                  אני אפמפם שמך ברבים

-                  אני אהללך בראש חולצות

-                  אני אעשה אתך סלפי במקווה ואעלה לאינסטא

-                  אני אעשה לך סטטוס בפיסבוק

-                  אני אתייג את שמך ברבים

-                  אני אפאר שמך בטוקבקים

וגוי עם דלי ירבץ

שיחה בין רובן ואסתי מסתיימת בדרך כלל בשרשרת ברכות:

-                  תזכי לנרות

-                  תפריש חלות, נשמה

-                  בקצב תעשי בנים

-                  ושמחת בידיך

-                  שייחר גרונך ויצר מידתך

-                  שלא יבולע כרטיסך אמן

-                  ישועות רכות רכות

ולאחר מחלוקת קשה על כך שאסתי אכלה לתאבון בייקון בפראג המעטירה, ומסבירה ש"בייקון זה לא חזיר, זה נקניק" הם נפרדים בגידופים:

-                  שיברווז שערְךָ אמן

-                  שיעשה שולחנֵך פירורים פירורים. אמן.

-                  שיגדיל מעשה ידיךָ

-                  שימלא צווארֵך שיני אבות

-                  וגוי עם דלי ירבץ

-                  דגים נאים

-                  עופרים לחים

-                  בסייעתא דשמיא

-                  בדיילת דקרקע

הלקסיקון הישראלי

השבוע עלה מדור חדש באתר הזירה הישראלית: הלקסיקון הישראלי. הלקסיקון נשען על הספר "הלקסיקון של החיים" שיצא לאור בהוצאת כתר בשנת 2007, ומביא 26 פרקים שכל אחד מהם מציג את אוצר המילים והביטויים של קבוצה בחברה הישראלית, מקצוע, תחום או תופעה לשונית. פרק נרחב מציג את שפת שומרי המצוות לקבוצותיהם. פרק מיוחד מתעד את השפה התרמילאית שהתפתחה בחברה הישראלית מאז שנות התשעים. בפרק "המובילים" מובאת תרומתם הלשונית של יוצרי ההומור והסטירה לשפה, ועוד ועוד. האיורים הם של המאיירת ומעצבת הספר תמר קלנר.

אילנאים ובוסתנאים

אהרון מנירום, אחד המומחים המובילים בארץ בתחום הגינון, כותב על סוגיה לשונית המעסיקה אותו ואת עמיתיו למקצוע: איך לקרוא לאנשים שתחום מומחיותם הוא עצים. מנירום כותב כי בתחום הטיפול בעצים קיימים שלושה מונחים באנגלית: arboriculture, horticulture ו-forestry. המונח  horticulture מקובל בשימוש רחב בשפה האנגלית בעקבות hortus שפירושו בלטינית גן. הוא מקיף את התחום המקצועי של הגן: עצי פרי, צמחים מעוצים, פרחים, שיחים, צמחי מאכל שונים כולל הטיפול חד שנתיים וצמחי נוי. בארץ המונח המקביל הוא כנראה 'בוסתנאות' ובעל המקצוע 'בוסתנאי'. כך גם אומץ בפקולטה לחקלאות ברחובות, שם המחלקה לבוסתנאות עוסקת בעצי פרי, בפרחים, בצמחי נוי, בשתלנות ויערנות.

המונח arboriculture הוא תחום העוסק בעצים. בצרפתית המודרנית המילה הרווחת לעץ היא arbre. באנגלית  arboretum הוא אוסף או חלקת הדגמה של עצים. על כן  ניתן לייחד את המונח באופן מובחן לעצים בלבד. לתחום זה מציע מנירום את השם אילָנָאות, בעקבות המילה המשנאית 'אילן'. בעל המקצוע ייקרא אילָנַאי. האילנאות תתייחס לפי הצעתו לא רק למקצוע, אלא גם לתחום הדעת של העיסוק בעצים. למונח השלישי, forestry מתבקש להשתמש במילה המקובלת יערנות, ולבעל המקצוע – יערן. יש להוסיף לדברי מנירום שלאחרונה חידשה האקדמיה לא מעט בעלי מקצוע בסיומת –ַאי, כמו צמיגאי, שוקולדאי ומגדנאי. לאלה יש להוסיף את השם שאימצו מגדלים הדבורים למקצועם: דבוראי. אילנאי ואילנאות אינן רק מילים מוצלחות, הן מתבקשות וטבעיות לתחום המדובר.

שאלות שנשאלו באתר:  מה מקור המילים גוץ וחרמן, מה ההבדל מבושם ומבוסם, ומדוע כל כך הרבה פסוקים בתנ"ך מתחילים באות ו', ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות

השבוע: "אין עלייך אחותי", בית היוצר, נמל תל אביב, 2100

בפינה של פול אוגדן: בגן הילדים השוודי מדברים בשפת הוויקינגים

תגיות :
Iloveart Iloveart , Flickr רפי פרץ, מחווה למשה קסטל תמונה ראשית

תגובות

הבעל תיקונים
צ"ל "רבי יוסף הבעל מקדחה", ולא כפי שצויין.
24 במרץ 2016 הגב
הבעל תיקונים
צ"ל "רבי יוסף הבעל מקדחה", ולא כפי שצויין.
24 במרץ 2016 הגב
גבריאל בירנבאום
שלום רוביק, תודה על האוסף הנפלא. אני אומר לעצמי כל הזמן: צריך לרשום, צריך לתעד, והנה אתה מושיט לנו הכול בקנה. האם אתה יודע מי כותב את זה? מולי שגב? בברכה, גבי
24 במרץ 2016 הגב
רוביק רוזנטל
ככל הידוע לי הטקסט הוא של זרחוביץ וטייכר, שכאמור החלו ליצור את הפינה ברדיו תל אביב
24 במרץ 2016
טל
arbor זה בלטינית. בצרפתית זה arbre.
24 במרץ 2016 הגב
יעקב ברזילי
אליה וחוח בה-שיבושים מכוונים במטבעות לשון הם קלילים ומבדרים אבל מה יהיה אם הם יקלטו וישבשו את השפה?גם על זה צריך לחשוב.השפה הגששית הייתה בעיקרה עגה מזרחית ירושלמית שלמה ומתנגנת שלא יכלה להקלט כיחידה שלמה אחת בציבור הרחב. הרבה מחידושיה היו לגטימיים מבחינת העברית כמו "טרם הספקותי"(או אולי אני טועה?)הציבור נחשף אליה במשך עשרות שנים ובדור הנוכחי כל אימת שמישהו עושה שימוש באחד משיבושיה או ביטויה כולם יודעים שמדובר בגששית. אגב -הספקתי להכיר ולשמוע את בני המושבות שקלטו ודיברו ערבית כשפת אם כמעט.העגה שלהם בעברית וניגונה הייתה דומה מאוד לגששית.הדבר נכון גם לבני מושבות אשכנזים וגם מזרחים בני טבריה ירושלים וצפת שדיברו ערבית פלסטינית כשפת אם.הדבר נכון גם היום לאלה שמדברים ערבית פלסטינית כשפת אם או כמעט שפת אם.קיים הניגון השל הגששית שאין לטעות בו.המנוח שייקה אופיר היה דוגמה מובהקת למה שאני אומר.
26 במרץ 2016 הגב
ברזילי יעקב
ARBOR באנגלית היא סוכה מוצלת.כשלמדתי אנגלית לפני שנים הרבה קראתי יצירה מימי הביניים שנקראה THE ARBOR OF BLISS סוכת האושר העילאי.
26 במרץ 2016 הגב
שי ל
מעולה
01 באפריל 2016 הגב

הוספת תגובה