2016: המילה הכי מעצבנת, הפתגם הכי אקטואלי

רוביק רוזנטל | 30 בדצמבר 2016

גולשי הזירה הלשונית והמילון המקוון מילוג מוזמנים להציע את המילה המעצבנת של השנה; מהי המילה המעצבנת ביותר באנגלית; ספר חדש של פתגמים ממקורות היהדות, וחידושיה של נעמי בת השלוש

אתר הזירה הלשונית והמילון המקוון מילוג יוצאים לכבוד השנה האזרחית החדשה במיזם "המילה המעצבנת ביותר בעברית". הגולשים מוזמנים לציין את המילה המעצבנת ביותר בעיניהם (אפשר גם צירוף של שתי מילים) בעיניהם באחת מן השתיים: בחירה באחת מן המילים הבאות, אפשר בהנמקה, או הצעה של מילה שאינה נכללת ברשימה, רצוי עם נימוקים.

המילים לבחירה (כאמור, לא מחייבת), בסדר אלף-ביתי

  1. אחי
  2. הזוי
  3. כאילו
  4. כוּסית
  5. כפרה
  6. מאתגר
  7. מדהים
  8. מותק
  9. מפנק
  10. קסום

אנא שלחו את תגובותיכם והצעותיכם ל"צור קשר" באתר בזירה הלשונית, או באמצעות הערוץ המתאים במילוג. התוצאות יפורסמו באתר ובמילוג ביום חמישי הקרוב, 5.1.17

יו נואו, ווטאבר

ולצורך ההשראה, העיתון וושינגטון פוסט פרסם את רשימת המילים המעצבנות את האמריקנים.

ובכן, המילה המעצבנת ביותר את כל מי שהשתתף בסקרים השונים היא whatever –  שלושים ושמונה אחוזים בחרו בה, ומסתבר שהיא מובילה זו השנה החמישית. למותר לציין שהיא מככבת גם בשיח ישראלי מצוי. משמעות המילה היא העדר הגבלות וסייגים, במקרים אחרים "כל מה שכלול", אבל בעיקר היא מבטאת אדישות נוסח "בסדר, כל מה שתגיד". היא נמצאת בשימוש גובר כבר משנות השישים, ומלווה לעיתים בתנועת אצבעות המזכירה את האות W.

20% מהנשאלים מתעבים את הפתיחה no offence, but, ורואים בה דווקא עלבון. המשפט הישראלי המתאים: "אל תיקח את זה אישית, אבל...".

את מקום המילה השנואה like, 'כאילו' העברית, שלא נעלמה ממפת המעצבנות, תופס הביטוי I can’t even…  כפתיחה למשפט נוסח "אני לא מסוגל אפילו..." - לדמיין את זה, לדבר עם זה, וכדומה. מסתבר שהצעירים האמריקנים שונאים את זה עוד יותר מאשר את ווטאבר.

את המקום השלישי תופס you know, right, ביטוי ריק התופס תאוצה, ונשמע כמות שהוא בעברית: 'יוּ נוֹאוּ' או פשוט "אתה יודע, כן".

בזמן שהרועה תועה

אברהם רמי דיין מקדיש את כל זמנו הפנוי לאיסוף האוצר הגדול של מטבעות לשון ואמרות ממקורות היהדות. ספרו הראשון, "ניב שפתיים ואמרי שפר" שיצא ב-2004 התמקד במטבעות לשון מן התנ"ך, עם הדגמות וציטוטים מהספרות העברית לדורותיה. החודש יצא בהוצאת צמרת ספרו השני, "טובה חכמה מפנינים", ובו אלפי אמרות ופתגמים מן המקורות, מסודרים על פי נושאים. הספר החדש, כמו קודמו, עשוי לתפארת, מדויק ומעיד על חוכמת הדורות היהודית ועל הגמישות, הפשטות והעושר של השפה העברית.

מילון דיין

שלא במפתיע יש לעושר הטמון בו הרבה מה לומר על ישראל דגם 2017.

למצביעי המפלגות למיניהן, משמאל ועד ימין: "בזמן שהרועה תועה, הצאן תועין אחריו" (פרקי דרבי אליעזר)

לפרשת ילדי תימן: "אמת מארץ תצמח, וצדק משמים נשקף" (תהילים)

לחבורת מקבלי השוחד, שנתפסו או שלא: "כיוון שנתמנה אדם פרנס על הציבור – מתעשר" (יומא)

לפוליטיקאים באשר הם (בלי להזכיר שמות): "נוח לעלות לבימה וקשה לירד" (ילקוט שמעוני)

לימי טראמפ העליזים ועידן הפוסט-אמת: "שקר שכיח – אמת נדירה" (מסכת שבת)

לסרבני המשא ומתן המדיני, משני הצדדים: "השלום שקול כנגד הכל" (ילקוט שמעוני)

גרוש שנשא גרושה

ללוחמים נגד בית המשפט העליון: "אין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא הנימא" (מסכת יומא)

בזכות עיסקות הטיעון: "יפה כוח הפשרה מכוח הדין" (מסכת סנהדרין)

לחרדים המקדשים את הלימוד הנצחי: "תורה שאין עמה מלאכה סופה בטֵלָה וגוררת עוון" (ר' עובדיה מברטנורא)

לטייקונים הצועדים לכונס הנכסים ולבתי הכלא: "בוטח בעושרו הוא ייפול" (משלי)

לפרשת גטאס: "אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות" (מסכת סוטה)

לטוקבקיסטים: "גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם" (מסכת פסחים)

לחובבי המשפחה המודרנית: "גרוש שנשא גרושה – ארבע דעות במיטה" (מסכת פסחים)

לפרשיות המין האחרונות שבהן מעורבים חובשי כיפה: "במקום שיש חילול השם, אין חולקים כבוד לרב" (מסכת ברכות)

לאנשי הצבא המשטרה המטרידים: "איזהו גיבור? הכובש את יצרו" (משלי)

לאנשי תרבות ההטרדה וסמי האונס במועדונים: "אבר קטן יש לו לאדם, מרעיבו – שבע, משביעו – רעב (מסכת סוכה)

ועצה לכל איש ציבור: "טוב לנפול מרום קורה, מנפול ביד לשונו" (בן סירא)

איך אומרים נצרת

דו שיח לשוני משעשע התגלגל השבוע בין ירון לונדון לכלכלן דורון לביא בדיון על תוכניות לפיתוח הגליל. ירון לונדון הזכיר את העיר נַצֶרֶת. לביא תיקן: נָצְרָת. במשפט הבא דיבר דווקא לביא על נַצֶרֶת, וירון הזכיר לו את התיקון שלו עצמו: נָצְרָת.

לֶקַח: אם אתה מתקן את בן השיח שלך, כדאי לעשות זאת בעניינים שאין עליהם מחלוקת. נצרת היא דוגמה טובה. נָצְרָת היא השם שהתגלגל מן השם הערבי א-נאצרה, והיא מתאימה בצורתה לשמות עבריים כמו אָסְנָת, בָשְמָת וצָרְפָת. נַצֶּרֶת היא העתקה לעברית של השם האנגלי Nazareth. משם העיר נולד שם התואר נוצרי, המתייחס במקורות ליֵשו, והפך השם הכולל לכל מאמיניו. היו שניסו לקשור את השם לשורש העברי נצ"ר, אבל ככל הנראה אין לכך בסיס.

ובענייני תיקונים, להלן דיאלוג חביב המתגלגל ברשת. לא נגענו:

אני ימות

שלוש אבחרויות

שירי: את יכולה לבחור בין החולצה הכחולה לחולצה הכתומה.

נעמי (בת שלוש): אבל אני צריכה עוד אֶבְחָרוּיוֹת.

שירי ונעמי הולכות לבקר חבר שקוראים לו דוב. נעמי קצת פוחדת, אבל כשהדלת נפתחת עומד לפניה החבר, היא פונה לשירי ואומרת: "נכון שדוב הוא חיה מסוג איש?"

שאלות חדשות שנשאלו ונענו באתר: מהיכן הגיעו המילים לענטז, פסנתר וכנראה, על מי אמרו שהיא נוסעת לרחובות, מה בין שועל לשיעול ועוד ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה כדי לקבל את התשובה!

בפינה של פול אוגדן: מי שומר על השפה הצ'רקסית

חדש בבלוג רב מילים: החתיכה המענטזת והחתיך השרמנט

חדש בבמת אורח: גבולות לשוני הם גבולות עולמי, שולמית הראבן במאמר על העברית וחולייה, נותר אקטואלי אחרי 40 שנה.

תגיות :
Pixabay; google images תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

רוני סומק
המלה הכי מעצבנת היא :כוסית למרות שהיא בת דודה של המלה נקבה
29 בדצמבר 2016 הגב
ירון לונדון
הויכוח ביני לבין הכלכלן דורון לביא לא נגע כלל לשאלות לשון. נצרת (בהגיה העברית) היא עירם של היהודים ונצרת האחרת היא עירם של הערבים. לביא דיבר על קו הרכבת שייסלל בין Nazareth לחיפה וכיוון שבטוח הייתי כי העיר הערבית תקופח וכי תחנת הרכבת תיבנה במיקום שישרת את היהודים, תיקנתי ל- Natzrat. כנראה שלא הובנתי. ירון לונדון
29 בדצמבר 2016 הגב
עמוס בכור
המילה המעצבנת ביותר במקומותינו היא ההברה אההה (ehhhh) השגורה בפי חלק גדול משדרני הרדיו מתחום האקטואליה. בעניין זה, ehhh, פנינו ל-ehh אחראי על ehhhh לשכת המס בבאר שבע, שלום לך ehh מר... קול המוזיקה הוא כמדומני היחיד שחף בינתיים מהנגע המעצבן הזה.
30 בדצמבר 2016 הגב

הוספת תגובה