הגיס של עורך הדין אבוקדו קלע בול בקאלאמארי

רוביק רוזנטל | 07 באוקטובר 2016

מה הקשר בין פרח התשוקה לישו הנוצרי, למה תלמידי י"ב לומדים בכיתה השמינית, מה בין המסעדן והסיעוד, איזה בולבול אינו ציפור שיר ועוד, שאל את רוביק, המיטב

מה מקור המושג "בול עץ"? ומה הקשר בין בול עץ, בול דואר וקליעה בול?

אין קשר. בול עץ הוא ביטוי מן התנ"ך ופירושו גזיר עץ יבש. בול במשמעות בול דואר היא מילה מודרנית הלקוחה היישר מן הערבית, שלקחה אותה מצידה מטורקית, שהתגלגלה מפרסית, שם פירושה כסף. בביטוי ‘קלע בול’, בול היא מילה אנגלית, והביטוי הוא  hit the bull’s eye (פגע בעין הפר). Bull's eye (עין הפר) הוא כינוי מטאפורי לנקודה השחורה שבמרכז מטרת ירי שסביבה עיגולים ההולכים ומתרחבים. ביידיש אומרים ‘פגע בנקודה’, בגרמנית ובצרפתית: ‘פגע בשחור’. יש גם ירח בול, חודש חשוון, וכאן בול  קשור ככל הנראה למילה ‘יבול’.

הגיסים אוכלים עוגה

בשבת שרנו את "עוגה עוגה במעגל נחוגה" במלעיל עסיסי, ולפתע ניפץ לי אחד מבני המשפחה אשליית ילדות: ב’עוגה’ אין הכוונה לעוגה כמו עוגת שמרים, אלא לפועל - עוגה מלשון ‘לעוג’. מה ההבדל ומה הקשר?  

העוגה  שאנו אוכלים ועוגה (במלעיל) כצורת הציווי המוארך הנהוגה במקרא באים משורש זהה בעיצוריו: עו"ג, אך אלה שורשים שונים במקורם ובמשמעותם. עוג א' הוא לישת עוגות, עוג ב' הוא הליכה או פעולה במעגל, ו’עוגה’  בשורש זה במלרע פירושה מעגל. מאחר שחלק מהעוגות המוכרות לנו הן עגולות, נוצר בטעות קשר משמעות בין עוג א' לעוג ב', ולראייה מביא בן ציון פישלר בכתב העת לשוננו לעם שער של ספר ילדים שבו שרים את השיר "עוגה עוגה" סביב עוגה עגולה.

האם גיס הוא בעלה של הגיסה? כלומר, האם בעלה של אחותה של אשתי (גיסתי) הוא גיסי, או שמא הוא בעלה של גיסתי?   

על זה היו אומרים הגששים, אפרופו גרשון גרושובסקי, סיבכתנו. לפי המשנה הגיס הוא "בעל אחות אשתו", אבל במקורות שונים בספרות היהודית ‘גיס’ הוא כמעט כל מי ששייך למשפחה ללא קשרי דם. בספרות השו"ת אפשר למצוא שאלת שטר חוב הקשורה בשני גיסים, "האחד נשוי בת ראובן והשני נשוי בת שמעון אחיו", כלומר, נשואים לבנות דוד. במשפחה הישראלית המורחבת ניטשטשו הגבולות וההגדרות, וכולם ‘דודים’, ‘בני דודים’, וכאמור, גיסים וגיסות.

כותבים לנו ש"יצא חוזר לעובדים".  מדוע זה נקרא חוזר? הרי זה לא חוזר למי ששלח את החוזר? ומלשון מה הביטויים "לחזר אחרי אישה" ו"לחזור על הפתחים"?   

‘חוזר’ פירושו כאן "סובב", כלומר, הולך ושב. ‘חוזר’ במשמעות מכתב "המסתובב" בין כלל העובדים הוא תרגום משפות שונות. בגרמנית נקרא מכתב כזה Rundshreiben  או Rundbrief (מכתב מסתובב), ובאנגלית: circular. אותו רעיון גלום בשני השימושים האחרים ב’חוזר’: ‘חיזר על הפתחים’ (וגם ‘חזר על הפתחים’), מקורו מן התלמוד, ופירושו הסתובב מדלת לדלת וביקש נדבות. ‘חיזור’ מקורו בתלמוד, אך שם נכתב "חיזר על אישה", כלומר, הסתובב בשטח כדי למצוא אישה. הביטוי "חיזר אחרי אישה" הוא פיתוח בעברית החדשה.

האם יש קשר בין המילה ‘אבוקדו’ ובין המילה הספרדית לעורך דין, אַבּוֹגָאדוֹ?   

יש קשר אך הוא מסובך במקצת. אדבוקט האנגלית כמו אבוגאדו הספרדית התגלגלו מלטינית, ובמילה מסתתר המרכיב voc, ממנו התגלגלה המילה voice. הפרי אבוקדו בסיסו אכן ספרדי. הספרדים הכירו את השם הילידי של הפרי שמקורו במקסיקו, אגואקאטה, ופירושו אשכים, ושיבשו אותו למילה שהכירו: אבוגאדו, עורך דין. אין מה לומר, עורך דין עם ביצים.

לא בל' רבתי

המילה ‘פתטי’ בדיבור העברי פירושה "מעורר חמלה". בלועזית פירושה גם "מרגש", אך משמעות זו אינה מקובלת בעברית. מה הסיבה לכך?   

המילה האנגלית pathetic (וכך בשפות אחרות) משמעותה "מרגש", והיא נוצרה מ’פאתוס’, הבעה דרמטית הטעונה רגש רב. במהלך המאה העשרים התפתח יחס שלילי לפאתוס ולהבעה מוגזמת של רגש, והמילה זכתה להרחבת משמעות: מגוחך. מייחסים אותה בעיקר למי שמנסה בלי הצלחה להיות מרגש, מיוחד, יומרני וכדומה. המילה הלועזית נקלטה בין דוברי העברית רק במשמעות החדשה.

ידוע כי נכון יותר לומר ‘להכחיש’ בכ' לא דגושה, אך האם זו בהכרח טעות לומר זאת בכ' דגושה?  

הבעיה חלה גם על ‘הכחיל’ ‘הכחיד’, ‘מכחול’ ועוד. הבלשן יצחק אבינרי התייחס לכך כבר לפני יותר מחמישים שנה: "יש להתיר כאן את הכף הדגושה, בניגוד לדקדוק, כי כף שוואית רפה לפני ח' קשה מאוד בדיבור". אבינרי מזכיר שכבר במקרא מופיע דגש במקרים  דומים כמו במילה ‘להצּפינו’ (שמות ב', סיפור משה בתיבה) הקרויים "דגש לתפארת הקריאה",  ומוסיף: "לא אדע תפארתם מהי, אך דגש קל על להכּחיש ולהכּחיל – באמת לתפארת הוא, להקלת הדיבור". אבינרי מביא גם את המילה ‘כמכּחיל’ בתפילות,  המילה מכּחול  במשניות ועוד.  כלי התקשורת מחמירים עם הקריינים, והאקדמיה לא דנה בנושא. המדור הולך עם אבינרי, וכך קהיליית דוברי העברית.

האם יש לפסיפלורה שם בעברית? אם אין, הצעתי היא לקרוא לפרי ‘תשוקית’, כנסיון לתרגום מילולי לשמו הלועזי.  

פסיפלורה היא צמח מטפס ממשפחה שבה סוגים רבים, לכמה מהם פירות אכילים והם גדלים גם בישראל. שמו העברי ‘שעונית’, עקב דמיונו של הפרח לשעון, והוא מופיע כבר בפרסום "צמחי ארץ ישראל" של ועד הלשון משנת 1946, לצד שם המשפחה, ‘שעוניתיים’. פירוש השם פסיפלורה, ובאנגלית passion flower, אינו ‘פרח התשוקה’ אלא ‘פרח הייסורים’, בהתייחסות ל-"The Passion", ייסורי ישו, ראו "הפסיון של ישו". הפרח נקרא כך מפני צורתו המיוחדת, המזכירה למאמינים בישו אלמנטים בסיפור הצליבה, כגון זר הקוצים, המסמרים בצלב, השליחים סביב השולחן  ועוד.

כיצד נכון לומר: "לא ב-ל' רבתי" או "לא ב-א' רבתי"? אני סבור שהאפשרות הראשונה היא הנכונה, כיוון שהאות הראשונה והמובילה צריכה להיות המודגשת, וזאת בדומה לאנגלית: "No with a capital N"?   

אות רבתי היא אות המופיעה במקרא, על פי המסורה,  בהגדלה לצורך הבלטה, ולאו דווקא בראש המילה. כך במילה ‘בראשית’ הפותחת את המקרא, או האותיות ע' וד' במלים ‘שמע’ ו’אחד’ ב"שמע ישראל" בספר דברים. מכאן ההשראה לגירסה העברית של הביטוי האנגלי No with a capital N, שפירושו "בשום פנים ואופן לא". ‘לא בא' רבתי’ הועדף על ‘לא בל' רבתי’ עקב בכירות האות א', וכן להסיר ספק שהמילה אינה ‘לו’.

אשכולית עם צווארון

למה קוראים לכיתות בתיכון חמישית, שישית, שביעית שמינית?   

מקור הדבר הוא בשיטת בתי הספר הגרמנית, שהשפיעה על שיטת הלימוד ביישוב הישראלי בראשית המאה העשרים. אז התקיימו כאן שתי מערכות לימוד. בבית הספר העממי (Volksschule) שנועד לכל, למדו הילדים מכיתה א' ועד ח'. בגימנסיה, היא בית הספר התיכון, למדו בעיקר ילדים למשפחות אמידות, ורובם החלו את דרכם בה בגיל 6. בגימנסיות התקיימו ארבע מכינות לקראת התיכון, המקבילות לכיתות ה' עד ח', והן נקראו הכיתה הראשונה, השנייה, השלישית והרביעית. הכיתה שבה החלו לימודי התיכון נקראה על כן הכיתה החמישית, ואליה הצטרפו חלק מאלה שסיימו שמונה כיתות בבתי הספר העממיים. עם קום המדינה בוטלה השיטה, אך שמות הכיתות חמישית, שישית, שביעית ושמינית השתרשו, במקביל לספירה מט' עד י"ב.

מדוע נקרא עמוד (בספר,  חלק מדף) כך? האם הסיבה קשורה בעמודים הפיזיים?  

על פי מילון אליעזר בן יהודה השימוש הוא אכן על דרך הדימוי לעמוד הפיזי, שכהגדרת בן יהודה "מידת אורכו הרבה יותר ממידת עוביו". בהמשך הדיון בערך ‘עמוד’ מזכיר בן יהודה "עמוד של שורות הכתב שבספר וכדומה", ומביא דוגמה מ"תורת אמת" של הרב יוסף ששון שיצא לאור בראשית  המאה ה-17 במסגרת ספרות השו"ת: "ראובן הלך והביא פנקס אביו יעקב, והיה כתוב בו בעמוד א' חוב השטר". זו כנראה ההופעה הראשונה של המילה במשמעות זו. במקורות אמנם אין העמוד צד אחד של דף, אבל הוא יחידה מסוימת בספר תורה הכתוב על קלף. במחזור ויטרי מן המאות 12-13 נכתב: "ותפילין של יד בעור קלף אחד לכתחילה. ד' פרשיות בד' עמודים.  ואם כתבם בד' חתיכות קלף יצא. ויתנם בעור דפוס בית".

מדוע נקראת האשכולית כך?  

האשכולית גדלה בחלק מזניה באשכולות בדומה לענבים, ומכאן grapefruit: "הפרי הדומה לענבים". הפרי נוצר באמצע המאה ה-18 בברבדוס כהכלאה בין פומלה ותפוז, ונקרא תחילה "הפרי האסור". השם grapefruit ניתן בג'מייקה בשנת 1800. המילה האנגלית לענבים grapes נגזרה מהמילה הגרמנית העתיקה  grap, אנקול לנשיאת אשכולות פרי, וכן grape, לשאת יחד, לאסוף. השם העברי אשכולית ניתן בעקבות הרעיון הגלום בשם האנגלי. הסרטון לעיל הוא תזכורת לשימוש הסקסיסטי שנעשה בשעתו בדימוי האשכוליות.

מדוע קוראים לצווארון גולף בשם זה? מה המקור?   

צווארון הגולף המוגבה אופייניי ל"חולצת הגולף". חולצת הגולף היא פיתוח של חולצה שעוצבה בסוף המאה ה-19 עבור שחקני טניס ונקראה אז ‘חולצת טניס’. בשנות השלושים של המאה העשרים היא אומצה על ידי שחקני הפולו, ונקרא מעתה גם ‘חולצת פולו’. במחצית השנייה של המאה העשרים אימצו אותה שחקני הגולף, ומכאן ‘חולצת גולף’, ו’צווארון גולף’.

הבולבול אוכל במסעדה

מה הקשר בין המילה הספרדית arroz לבין אורז העברית?  

אורז היא מילה תלמודית שהושפעה מהמילה היוונית oryza, ומקורה מן המזרח. המילה ההודית העתיקה לאורז  vritu נדדה אל האפגנית, הפרסית ומשם אל היוונית. היוונית (ואולי שפות המזרח ישירות) השפיעה על שפות רבות, ומכאן רייס האנגלית, ארוז  הספרדית, ריזוטו האיטלקית, רי (riz) הצרפתית, רייס הגרמנית, ריס הרוסית, וכאמור, אורז.

מה הקשר בין הסלנג ‘בולבול’, שהוא איבר המין הגברי, לבין ציפור השיר?   

בולבול, השם העברי לציפור השיר, נקבע בעקבות שמה הערבי של הציפור, בִּלְבֵּל. בולבול בסלנג פירושו גם ‘מבולבל’, בעקבות הפועל 'לבלבל', וכן כינוי לאיבר המין. בכרך הראשון של מילון הסלנג של נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ מופיעה המילה רק ברבים: ‘בולבולים’, ופירושה שם אשכים. בכרך השני  המילה מופיעה גם ביחיד, במשמעות איבר המין, וגם במשמעות אשך. השימוש הזה נולד אולי בהשפעת ‘פושפוש’, כינוי לאיבר האשה, שהתפתח מהצורה האנגלית pussy.

מה מקור הביטוי "עמד בפני שוקת שבורה"?   

המקור הוא באגדה "הדייג ודג הזהב" המופיעה בסיפורי האחים גרים, אודות הדייג ואשתו שחיו בשוקת שבורה,  ולאחר שביקשו בקשות רבות מדי מן הדג חזרו אל השוקת השבורה. החוקר המנוח אברהם שטאל כותב כי באגדה המקורית אין הדייג ואשתו גרים בשוקת אלא דווקא בסיר לילה. השוקת התגלגלה ככל הנראה מגירסה של פושקין לאגדה, וזו תורגמה על ידי חנניה רייכמן. הנוסח של רייכמן מסתיים במילים: "זקנתו יושבת חרש/ לפני שוקת מסודקת".

מה מקור המילה ‘סיעוד’, ומה הקשר שלה למסעדה?  

‘סיעוד’ הוא מונח חדש יחסית שנולד במסגרת לימודי העבודה למונח האנגלי nursing. הוא נגזר מהפועל  ‘סעד’, שפירושו היה כבר במקרא עזרה, סיוע, חיזוק, וממנו נגזר שמו של משרד הסעד, וכן ‘סעד משפטי’. זה גם מקורו של ‘סעד’ במשמעות אכל. "סעד את לבו" המופיע במקרא פירושו "חיזק את לבו", כלומר, אכל, וכבר בספר מלכים מופיעה הצורה המקוצרת: "בואה אלי הביתה וסעדה". מאוחר יותר נוצרו במשמעות זו ‘סעודה’ התלמודית, ‘מסעדה’ שחידש בן יהודה, ו’שירותי הסעדה’ בהוראת קייטרינג.

הקונדס והקאלאמארי

מה מקור המילה אנדרטה?   

‘אנדרטא’ מופיעה בתלמוד כמה פעמים,  והכוונה שם לפסל שמי שמשתחווה אליו חשוד בעבודה זרה. מקורו במילה היוונית ‘אנדרו’, אדם, והאנדרטאות היו פסלי אדם. ‘אנדרו’ מוכר ממילים לועזיות רבות, גם בצורת ‘אנתרו’, ומכאן האנתרופולוגיה והאנתרופוסופיה, השמות הפרטיים אנדרי ואנדריאס ועוד. 'אנדרו' קשור גם למילה עברית תלמודית אחרת: אנדרלמוסיה. זו התגלגלה מהמילה היוונית אנדרולפסיה, שפירושה מעצר אדם שביצע מעשה רצח בחוץ לארץ. ‘אנדרטה’ נכנסה לשימוש גורף בעברית אחרי קום המדינה, כשהחלה פעולה נרחבת של הנצחת חללי ישראל באנדרטאות. החבר י' אזובי שואל בשנת 1952 את עורכי "לשוננו לעם" "מה מקור המילה אנדרטה, שהוצמדה למצבות הזיכרון שהוצבו בשבועות האחרונים בתל אביב ובקריית ענבים". בתשובה מביא הבלשן עלי איתן את המקור היווני ומוסיף: "מכיוון שהמצבות בתל אביב ובקריית ענבים אינן פסלים של בני אדם, אין השם אנדרטה הולמן, אלא היה צריך לקרוא להן מצבת זיכרון או יד".

מה מקור השם  ‘קלמר’, ומה הקשר בינו לבין הקאלאמארי?  

קלמר נגזר מן המילה התלמודית ‘קלמרין’ שפירושה בסיס לקסת דיו. מקורה במילה היוונית שמשמעותה זהה, kalamarion, שנגזרה מ-kalamos, שפירושה קנה וגם עט, וממנה נולד הקולמוס העברי. ‘קלמרין’ נתפסה בטעות כריבוי, וגזרו ממנה בעברית החדשה את צורת היחיד ‘קלמר’ כשם לתיק הקטן המחזיק כלי כתיבה. הקשר בין הקלמר והקאלאמארי הוא הדיו, של הקסת ושל הדיונון. תהליך דומה אירע ל’פסנתר’, כש’פסנתרין’ בארמית המקראית, שגם מקורה ביוונית, נתפסה כריבוי.

מה מקור המילה קונדס?  

הרבה מילים נשפכו על מקור המילה. היא קיימת בתלמוד אך במשמעות מוט עץ, בהשפעת המילה היוונית קונטוס. במשמעותה כמעשה ליצנות היא צצה בתקופת ההשכלה, ונזכרת לראשונה ב"ספר הקונדס" משנת 1824. יש קושרים אותה ל-kundys הפולנית (כלב פודל) ויש חוזרים אל קונטוס. החוקר חיים אהרונוביץ חוזר לתלמוד, אך דווקא אל יין קונדיטין (או קונדיטון), יין מתובל בדבש ופלפלים, מהפועל הרומי conditus. על פי פירוש זה היין המפולפל התגלגל למעשה שובבות.

מה מקור השימוש במילה 'פֶרח' כשמדברים על מתלמדים צעירים כמו פרחי טיס או פרחי כמורה?

המקור הוא במשנה, בצירוף ‘פרחי כהונה’ הנפוץ מאוד גם בתלמוד ובמדרשים.  במסכת יומא כתוב: "ביקש להתנמנם, פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה". על נבוכדנצר נכתב שהשמיד שמונים אלף פרחי כהונה. המדרש ופרשני המקרא נדרשו לצירוף הזה והציעו הסברים שונים. אליעזר המודעי דורש על פסוק ידוע מספר בראשית: "גפן זו ירושלים; שלשה שריגים זו מקדש ומלך וכהן גדול; והיא כפורחת עלתה נצה, אלו פרחי כהונה". בספר הזוהר קושרים את המילה פרחים ב'פרחי כהונה'  למילה אפרוחים. עובדיה מברטנורה קובע שפרחי כהונה הם "בחורים ששער זקנם החל לצמוח", ומכאן גם המילה פרחח. פירוש מאוחר יותר קושר בין פרחי הכהונה לבני אהרן הכהן, באמצעות פסוק מספר במדבר שבו נכתב "והנה פרח מטה אהרון ... ויוצא פרח ויוצץ ציץ".

חדש בבמת אורח: אנטון, הוצא את החצץ מפיך, עופר ברודץ' על מטבעות לשון בערבית

בפינה של פול אוגדן: סקוטית איננה שפה? ומה עם האוקראינית?

תגיות :
Lisa Risager; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

ניר מגן
מכל הפרסומות המוצלחות בחרת דווקא את הפרסומת השובניסטית, סקסיסטית והמגעילה על האשכוליות, וזאת למרות הכעס והדחייה שהיא עוררה הזמנה. חבל שלא מתחשבים לפחות במחצית מקוראיך! אכזבה גדולה, רוביק.
06 באוקטובר 2016 הגב
דַּניה שפירא
לדעתי, צריך להקפּיד על עברית נכונה גם בזירה הלשונית. ״במידה ואין, הצעתי היא...״ - ״במידה ואין״ שגוּי; צריך להיות: אם אין. ואם כבר שימוש בִּשגיאה, לפחות שגם הוא יהיה "נכון" - במידה ש... :)
06 באוקטובר 2016 הגב
יעקב ברזילי
אפרופו ישו-אז מי היה עמנואל בן גוריון? לפני מספר חודשים סיפרתי כאן בהקשר של ישו שקראתי מחקר מדהים ופוקח עיניים כתוב בגרמנית על ישו בכתבי פלביוס.המחבר/חוקר הוא עמנואל בן גוריון שלא הצלחתי לאתרו בויקיפדיה.אחר חקירה ודרישה הסתבר שמדובר בבנו של סופר תקופת ההשכלה מיכה יוסף ברדיצ'בסקי שנולד באוקרניה /רוסיה אבל עשה דוקטוראט בגרמניה חזר לרוסיה והיגר לבסוף לגרמניה שם נפטר בשנת 1922.הופתעתי לגלות שבאחד הפירסומים הוסיפו בסוגריים שם משפחה נוסף לשמו - בן גוריון עם חירק מתחת ל-ב של בן גוריון.עמנואל המשיך מחקר על ישו בכתבי פלביוס שברדיצ'בסקי החל בו .פשוט מדהים ופוקח עיניים. אני למדתי לא להתעסק עם רוביק.....(בצחוק בצחוק...)אז אגיד (בזהירות...) שלמיטב ידיעותי בערבית אין תנועת סגול בערבית בכלל.אבל בערבית מדוברת בעיקר זו הלבנונית ולעתים רחוקות גם הפלסטינית מבטאים לעתים תנועת סגול במקום פתח במילה שלפני הת' מרבוטה.מחלבה (מחלבה)הופכת ל-MACHLABE .בולבול בערבית לדעתי הוא בלבל ל' שוואיות ולא BILBEL.בערבית ספרותית יש והיוד (יא)כתנועה הופכת לסגול כמו במילה סיפר (ספר) שמבטאים אותה כמו בעברית. ה-קלמוס היווני התגלגל גם לערבית-קלם-עפרון
08 באוקטובר 2016 הגב
רועי דנקר
לא לגמרי מדויק... בערבית ספרותית אין תנועת סגול בכלל אבל במדוברת, בכל הלהגים, היא קיימת במקרים אלו ואחרים. בלהגים הפלסטיני והלבנוני, בין השאר, האות לפני ה-תא מרבוטה נהגית בסגול
24 באוקטובר 2016
יעקב ברזילי
תיקון -באות שלפני התה מרבוטה
08 באוקטובר 2016 הגב

הוספת תגובה