התבהלה של בנט, חידושי האקדמיה, ומי לא שם זין

רוביק רוזנטל | 08 בינואר 2016

איך הפכו סמוטריץ', כחלון וגרבוז לפעלים בשפה העברית, מה עלה בגורלם של המילים פמפמת ועוגונית, מה זה "תמונה לא ייאָמֶנֶת" ומה הקשר בין תועפות לקרניים

יחום השפה העברית שחל השבוע עמד בסימן כמה מילים חדשות של האקדמיה ללשון, הלקוחות מהמילון החדש לסוציולוגיה, ובראשן 'תַבְהֵלָה', שהיא החלופה העברית לפניקה. לתבהלה נמצא סוכן בלתי צפוי, הוא נפתלי בנט, שאמר בשידור חי בהתייחסו לפסילת הספר "גדר חיה":  "צריך להרגיע את התבהלה שאחזה בנו". המילה תבהלה עברה כמה גלגולים. בשנת 1959 נקבעה במשמעות פניקה במילון הפסיכולוגיה החברתית, אך נפסלה מאוחר יותר ונקבעה במקומה המילה העתיקה 'בהלה'. עכשיו חזרה 'תבהלה' למילון, בחסות הסוציולוגים. דווקא מילה מוצלחת.

לסמטרץ' את הגרבוזייה

בנט גם קידם באותו הקשר חידוש אחר והוא 'הגרבוזייה' בציטוט: "משטרת המחשבות של 'הארץ', זהבה גלאון וכל הגרבוזייה". הרפרור הוא כמובן לנאום מנשקי הקמיעות של יאיר גרבוז לפני הבחירות האחרונות, גרסה מתקדמת, ומזיקה לא פחות, של נאום הצ'חצ'חים מ-1981. ממנה נולד גם הפועל 'לגרבז', שהטוען לבעלות עליו הוא רפי קישון ופירושו 'הרס, חיסל את סיכוייו של מועמד פוליטי לעשות מהפך'.

דמות שהיא דווקא מבית מדרשו של בנט, בצלאל סמוטריץ', שימשה השראה לפועל חדש: 'לסְמַטְרֵץ', ומשמעותו בז'רגון הפוליטי "להשיג הישגים  פוליטיים לא פופולריים באמצעות פעילות פרלמנטרית מתוחכמת". נראה שמתגלגלת כבר מסורת של יצירת פעלים על פי פוליטיקאים. הפועל 'לכַּחְלֵן' הוא כבר בעל ותק, במקורו הוא התייחס למהלך העצמאי של כחלון ("לכחלן את נתניהו"), היום יש משתמשים בו במשמעות "פיזר הבטחות ללא כיסוי". 

הומור וטקט? רק בלועזית

ואם לחזור ליום העברית ולמילים החדשות, השאלה החוזרת ומלווה את האקדמיה מאז היווסדה, ואת ועד הלשון לפניה, ואת פועלם של בן יהודה וחבריו, היא "מי צריך מילים חדשות", ואם צריך, כמה, איך, ומה סוד ההצלחה של מילה חדשה. אלפי מילים שנוצרו בראשית תחיית הלשון לא נקלטו, כולל מילים של בן יהודה וביאליק. ובכל זאת, הצורך באותם ימים במילים חדשות היה ברור ולכן לצד הנפלים מילים רבות נקלטו מיד, והיום איננו יכולים לראות את השפה בלעדיהן.

ככל שחלפו השנים חידוש המילים עבר לתחומים מקצועיים או תחומי נישה (גומחה בעברית צחה), ולצד זה נמשך מאבק, לעיתים חסר סיכוי, להסתער על מילים מרכזיות בשפה שלא זכו לתרגום. אף אחד לא נוגע במילות יסוד כמו 'הומור', 'טקט', 'ספורט' ואחרות, אבל זה לא המצב עם מילות המייצגות מונחים מופשטים ותחומים נוספים.

לפני עשר שנים בחנתי את המילים שנוצרו בוועדה למילים בשימוש כללי באקדמיה, משנת 1990 עד 2006. מדובר בכ-200 מילים. התוצאות היו מעודדות: כשליש מהמילים נקלטו לגמרי בשפה, שליש משמשות לצד החלופה הלועזית, ושליש לא נקלטו. מה המצב במילים שיצרה אותה ועדה בעשר השנים האחרונות, ומה מספרות לנו המילים החדשות על דרך היצירה? כגילוי נאות אומר שברוב השנים האלה אני חבר בוועדה הנ"ל, אבל אשתדל לשמור על מידת האובייקטיביות הנדרשת.

חפיצים, בורחנות וזלולת

בעשר השנים האחרונות נוצרו בוועדה לשימוש כללי ואושרו במליאה כמאה מילים חדשות. כעשרים מייצגות מושג מופשט: 'בורחנות' עבור אסקפיזם, 'עמיתנות' עבור קולגיאליות, 'יוכלה' היא פוטנציאל, 'הדתה' היא  הפיכה לדתי, 'ואריאציה' היא הֶגְוֵון ועוד.  לא מעט מילים הולכות אל תחום המזון והמטבח. מַצְנֵם, הכלי המשמש להכנת צנימים החליף סופית את 'מַקְלֶה', ולצידו 'מצנם לחיצה'. 'צנימונים' הוא השם שניתן לקרוטונים, 'עלעלים' לעלי בייבי, ו'פַּמְפֶּמֶת' היא הפומפה הישנה והטובה. פמפמת היא דוגמה למילה המזכירה את המקור הלועזי, כמו גם לַבָּה במלרע שאושרה כחלופה העברית למילה הלועזית lava, וציוּדָן שהיא החלופה העברית לצ'ימידן. הקיטבג הצבאי הכבד הוא פשוט 'שק חפצים'.

ומכאן לשאלת מיליון הדולר: מה נקלט ומה לא? התמונה כאן, יש להודות, פחות מעודדת לעומת תקופת הבדיקה של 2006-1990, אבל להגנה ייאמר שרוב המילים חדשות ממש, ותקופת הדגירה שלהן לא מאפשרת עדיין לקבוע את גורלן. רוב המילים המופשטות כמעט שלא התקבלו, כולל מילים ותיקות כמו 'יחדה' ו'נגדה' (קואליציה ואופוזיציה). 'זלוֹלֶת' עבור ג'אנק פוד לא נקלטה עד כה, וגם ל'פתיתונים' כחלופה לקונפטי אין עדיין עדנה. גם המילה הנאה 'עלעלים' עבור 'עלי בייבי' רחוקה מלהביס את המוצר בשמו הדו-לשוני כפי שהוא מופיע ברשת ובמרכולים. התקבלות חלקית נרשמת לזכות 'חפיץ', גם בצורת הרבים 'חפיצים', ואילו 'גלילור' מופיע בדרך כלל לצד השם המקורי: קליידוסקופ . 'עוגונית' (קאפקייק) ודבשית (כלי לדבש) מחכות עדיין לבתי המסחר, שהם גם סוכני המכירות האפשריים של המילים האלה.

זלולת

זלולת? בינתיים מעדיפים ג'אנק פוד צילום: alpha; Flickr

ומה נקלט? בחלק מהמקרים נקלטו מילים שכבר רווחו ממילא, כמו 'סֶבֶב' עבור קדנציה', או 'תעודה מזהה' שחדר מאחר שתעודת הזהות כבר אינה התעודה היחידה המשמשת לזיהוי במקומות ציבוריים. מילות היחסים המשפחתיים מתקדמות יפה, מ'חימש' ועד 'נכדן'.  המילה 'הֲדָתָה' פרצה והתקבלה, בזכות הדיונים הנוקבים על תהליכי הדתה בצה"ל, שלא לדבר על כך שאין לה מילה לועזית מקובלת. מה לעשות, יש רבים שעבורם ההדתה גורמת לתבהלה, ולא מדובר בנפתלי בנט.

ברכות לדוקטור (במלרע!)

ברכות לעמיתי ד"ר אבשלום קור על הזכייה בפרס ראש הממשלה ללשון העברית על שם אליעזר בן יהודה. זוכה ראוי, שנע על ערוגת הנגשת השפה והעברה של הידע הלשוני לקהלים רחבים שנים רבות. הפרס יוענק במסגרת כינוס לשון ראשון 9, שייערך בראשון לציון בין התאריכים 28-24 לפברואר.

מי לא שם זין?

ועוד בענייני שבוע הלשון, שואלת המורה יפה: "לרגל ציון שבוע העברית שנגזר מיום הולדתו של אליעזר בן יהודה, אתגרתי את תלמידי כיתתי למצוא מהיכן הגיע הביטוי 'לא שם זין'. חיפשנו ויגענו ולא מצאנו. האם תוכל לסייע לנו במשימה קטנה זו?"

כל הכבוד ליפה שאינה חוששת משימוש בסלנג ככלי הוראה, אני ממליץ בחום. ככל שגם אני יגעתי לא מצאתי לו מקור לועזי ישיר, כלומר, מדובר ביצירה ישראלית. עם זאת הביטוי משתייך למשפחה שהנציג המובהק שלה באנגלית הוא don’t give a damn, מילולית: אני לא מנדב אפילו קללה, כלומר, עניין מסוים או אדם מסוים מעניינים לי את קצה הזרת. ביטוי קרוב יותר באוצר המילים באנגלית הוא "לא נותן תחת של עכברוש". הביטוי בלי מילת השלילה, 'שם זין', משמש באותה משמעות, וכמוהם הביטויים המקביל 'לא שם קצוץ'/'שם קצוץ'. ככל הנראה הביטוי המקוצר "לא שם על מישהו" מאוחר יותר. דן בן אמוץ פרסם את הביטוי בספרו "לא שם זין" משנת 1973, אך הביטוי מוכר כבר משנות השישים.

וממש באותו עניין שואלת ריקי ארגוב: "באחד משיעורי עברית בתיכון נשאלתי ע"י אחד מתלמידיי האם יש צורת זכר למילה 'זונה'. אני מכירה את צורות הפועל ושם הפועל, אך איני יודעת אם יש לשם זה גם צורת זכר. אשמח לתשובתך".

ריקי, תאמיני או לא, יש מילה רשמית, והיא נקבעה על ידי האקדמיה ללשון, בוועדת המילים לשימוש כללי בשנת 1996: זוֹנֶה, ובאנגלית: male prostitute.

שמעתי השבוע

"אמרתי לך מדֵיי וָואן: הוא טַבָּח ותו לא" (שיחת רחוב באייפון המערבת שלוש שפות: אנגלית, ארמית, וגם קצת עברית)

"מן החשדות מתקבלת תמונה לא ייאָמֶנֶת" (דורון הרמן מדווח בערוץ 10 על פרשת איתמר שמעוני, וממציא תצורת נקבה יצירתית)

הון תועפות? שום קשר לקרניים

פרופ' עוזי פז שואל: מה מקור הביטוי 'הון תועפות'? האם יש לו קשר לפסוק "כתועפות ראם לו", ואם כן מה הקשר?

ברשת מתגלגל סיפור כאילו 'תועפות' הן קרניים, קרני הראם. מי שהיה לו הרבה מאוד כסף, היה צריך קרניים גדולות שיאחסנו את כל הכסף בתוכן. לכן השתמש בקרניים של ראם שנקראות לפי הסיפור 'תועפות'. דא עקא, שמדובר באטימולוגיה עממית חסרת בסיס. המילה 'תועפות' מופיעה כמה פעמים במקרא ואין לה כל קשר לקרניים, אלא לשורש עו"ף או יע"ף, והיא מציינת גובה, דבר מה נישא, כמו גם ב'תועפות הרים'. 'הון תועפות' הוא הון רב ביותר, גירסה חדשה של הצירוף המקראי שבספר איוב: "וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ". 'תועפות ראם' הן אכן קרני הראם, אך הן נקראות כך כי הן נישאות מעל ראשו של הראם.

ראם 2

לראם הזה יש תועפות שחבל"ז צילום: neekoj.fi; Flickr

עוד שאלות שנשאלו ונענו השבוע: מה מקור ביטוי הסלנג 'גזעי', מהיכן צצה המילה טרמפ במשמעות הסעה מזדמנת, מה הקשר בין שגיאה ושגגה ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות.

חדש בפינה של פול אוגדן: מפענחים את שפת החבלים העתיקה של האינקה

בקרוב: אין עלייך אחותי,

יום שישי, 8.1.16, בית מנפרד, גבעת עדה

יום שלישי, 12.11.16, בית העם, ראשון לציון

כינוס על הנחלת השפה ומגע בין לשוני, בית לייוויק, דב הוז 30, 14.1.16, 1800

תגיות :
Peter Krefting; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

null
07 בינואר 2016 הגב
גד בנטל
אני מעיד שהביטוי "לא שם זין" נולד/נוצר כבר באמצע שנות ה-50 והתפשט בצבא כשאני שרתתי שרות צבאי גד בנטל
07 בינואר 2016 הגב
אורי ס׳
הכנס בראשל״צ יתקיים בין 28-24 לפברואר? כשזה מופיע באתר העוסק בלשון, זה נשמע כמו מתיחה של אחד לאפריל.
07 בינואר 2016 הגב
יעקב ברזילי
תבהלה מילה יפה אבל חבל שלא השתמשו במילה מוכנה מן המקורות.אימתה-תפול עליהם אימתה ופחד משירת הים.לא חבל? מה דעתך על המילה "מטוב"שתחליף את "אינטרס"?הוא פועל רק על פי מטוביו?צירוף מענין של "מה שטוב"
08 בינואר 2016 הגב
יעקב ברזילי
סליחה-המילה לבה היא מילה עברית כשרה למהדרין .ספר שמות פרק ב'-"וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך VXBV וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל".מהעברית היא עברה לשפות לעז ולא להפך בדיוק כמו שקרה עם המסכה שהפכה ל-MASK או MASKE בגרמנית
08 בינואר 2016 הגב
יעקב ברזילי
תיקון מתוך הסנה
08 בינואר 2016 הגב
יעוד גונן
שבת שלום ד"ר רוזנטל, מבקשני להתייחס למספר נושאים ממדורך מתאריך 7.1.2016: 1. האמנם לַבָּה אמורה להיות נהגית במלרע?? 2. למיטב ידיעתי 'סֶבֶב' הוא החלופה העברית לרוטציה, ולא לקדנציה, שבעברית היא (תקופת) כהונה. 3. בהסברך המאלף בנוגע למקור המושג 'גזעי' ציינת שבערבית המילה היא 'אסיל' הנכתבת ב-צ והוספת כדוגמא את המושג 'חסאן אסיל' לסוס גזעי - ומיד קפץ לזכרוני המושג העברי המוכר והידוע 'סוס אציל'. לפחות בצלצול הקולי מזדקר הדמיון לערבית. בברכה - גונן (גליבטר) יעוד.
09 בינואר 2016 הגב
יעקב ברזילי
אחווה דעה אני הקטן לגבי שאלתו של מר גונן לגבי המלה אציל בערבית וגם בעברית.מקורן אחד הוא."אצל"בערבית הוא" מקור "או מאיפה באים."איחנא ערב אצלונא מערוף"אנו ערבים והמקור שלנו ידוע.למה זה חשוב כל כך בתרבות הערבית?למי שיש "אצל"הוא לא"בנדוק "(ממזר)ולא איבן חראם (שנולד מחטא הנאוף)לכן "חצאן אציל"הוא סוס שאבותיו (הידועים בתכונותיהם ויכולותיהם הטובים מאוד)ידועים. PEDIGREE באנגלית ו- STAMBAUM ,בגרמנית.מזה התפתח אציל הן בעברית והן בערבית במובן אצולה אנושית EDEL בגרמנית NOBLE באנגלית.
11 בינואר 2016 הגב

הוספת תגובה