מצעד השרמוטות, ניצחון השנ"ץ ועוד על פריפריה

רוביק רוזנטל | 08 ביולי 2016

למה נבחר השם שרמוטה לצעדת מחאה נגד הטרדות מיניות, האם "חוכמה של חתולת רחוב" הוא ביטוי גזעני, להיכן נעלמה השלאפשטונדה ומה מציע יהושע סובול כתחליף ל'פריפריה'

ביום שישי יצעד ברחובות תל אביב מצעד הקרוי בשם המאתגר "מצעד השרמוטות". זוהי גירסה ישראלית של מצעד אמריקני, slutwalk, שנולד כמחאה על דברי קצין משטרה, שהאשים נשים שהן נאנסות או מוטרדות כיוון שהן מתלבשות ומתנהגות בדרך המביאה עליהן את האונס או ההטרדה. הוא השתמש במילה האנגלית slut שפירושה אינו דווקא זונה אלא מי שמתנהגת כזונה, או סתם בחורה מופקרת. הנשים בחרו במילה שבה השתמש הקצין כשם למצעד שלהם, בארצנו תרגמו את slut לשרמוטה.

השרמוטה ואחיותיה

מהי שרמוטה? בערבית פירוש המילה המקורי הוא 'סמרטוט', ובסלנג הערבי הוא משמש ככינוי לזונה או למי שמתנהגת כזונה. כך נדד לסלנג הישראלי. בדרך כלל המילה אינה מתייחסת למקצוע הזנות, אלא כאמור להתנהגות הנחשבת זנותית ולכן היא קולעת למשמעות slut. בעבר נהגו להשתמש במילה גם כלפי גברים במשמעות מנוול. מן הפועל נגזרה גם צורה זכר: שרמוט, המשמש בקללות, וכן הפועל להשתרמט.

גורל מיוחד נקבע לאחיה של הזונה, בערבית: אחו-שרמוטה. בערבית נהוגות קללות רבות הטופלות על בן משפחה את חטאי הנשים במשפחתו או מכוונת לנשים, בעיקר האם והאחות: קוס-אמק, קוס אוחתך, וכן לצד אחו-שרמוטה גם אחו-ל-בלועה (אחי הבולעת), אחו-שלוקי, ופיתוחים נוסח אחו-שילינג ואחו-שקשוקה. יש גם קללות המיוחסות לגברים: אחולמניוקי: אחי המזדיין ועוד. אחו-שרמוטה ואחולמניוקי הפכו לדברי שבח מפליגים. נתיבה בן-יהודה ודן בן אמוץ קראו למילון הסלנג במהדורתו השנייה "מילון אחולמניוקי לעברית מדוברת". בסלנג הצבאי נהגו ראשי התיבות ככח"ש במשמעות יוצא מן הכלל:  'כלי כלי אחו שרמוטה', וכן ככח"ש מַשְׁבָּ"ז: כלי כלי אחו שרמוטה משהו בן זונה. לעומת זאת כַּכָּ"שׁ: כלי כלי שרמוטה מתייחס לאגואיסט.

הערבית הציעה עוד מילים לזונה או לזו המתנהגת כזונה. השרלילה נגזרה כנראה משֻע'ל, עבודה, במשמעות נערה עובדת, ולצידו שרלולה, שרשוחה ושרטוחה. מכאן גם הפועל להשתרלל. כינוי גנאי מועצם, גם הוא בערבית הוא גחבה או קחבה. מי שרוצה להשתמש בכל זאת בעברית ראוי שיבחר בכינוי המעודן משהו זנזונת. ומי שמתגעגע ליידיש, היא הנחילה לנו את קורבֶע שפירושה זונה, ועל כך עפו בדיחות רבות בשלטים באנגלית המזהירים על סיבובים מסוכנים: dangerous curves. הישראלי יקרא זאת: דֶנְגֶ'רֶס קוּרבֶעס. הבדיחה הזו עובדת גם באנגלית, כמו בשלט להלן, שבו מזהיר התמרור מפני חמוקי האשה הסקסית העומדת לצד הדרך. 

קורבעס

צילום: Dmitri Jackson; Flickr

חתולת רחוב, לא חשוב מאיזו עדה

מירי רגב ואמנון לוי הזדעזעו מאמירתו של נתן דטנר לפיה למירי יש "חוכמה של חתולת רחוב" ומיהרו לאסוף גם אותה לאוסף הביטויים הגזעניים. על כך יש לומר שני דברים: 'חוכמה של חתולת רחוב' אינה ביטוי גנאי אלא להיפך, והוא בוודאי אינו גזעני. הביטוי הוא פיתוח של הביטוי האנגלי "חוכמת רחוב", street smart, והוא מתייחס לאדם בעל חושים מחודדים המאפשרים לו לשרוד במצבים מורכבים. המילון האורבני האמריקני מגדיר חוכמת רחוב: אדם בעל שכל ישר היודע איך מתנהל העולם, איך לעבוד עם אנשים מטיפוסים שונים, איך ליצור דילים טובים ולהגיע להחלטות נכונות. נכון יהיה לקבוע עם זאת שהתוספת 'חתול רחוב' מרמזת לטיפוס הקרוי 'עממי'.

לגבי הגזענות, למרבה הצער השימוש במונח הפך אינפלציוני ואיבד את משמעותו. גזענות היא ייחוס תכונה ודפוס אופי שלילי לקבוצה אתנית שלמה. 'מרוקו סכין' ו'רומני גנב' הם ביטויים גזעניים. אין לכך כל קשר לחוכמת הרחוב או לחוכמה של חתול או חתולת הרחוב, שאינה מיוחסת לקבוצה חברתית או אתנית, וכאמור אינה ביטוי שלילי. אולי לא מגיע למירי הכינוי שהדביק לה דטנר, ואולי כן, אבל הוא בוודאי אינו גזעני.

ניצחונה של השנ"ץ

בתשדיר פרסומת למשקאות קלים נאלצת רותם אבוהב לסבול את הביקור המתארך של חבריו של בעלה מהמילואים, ואומרת לעצמה "איזה כיף זה שְנַ"ץ". השימוש הזה הוא עוד מסמר בארונותיהם של שני ביטויים ותיקים המייצגים את המוסד המקודש של מנוחת הצהריים: 'שלאפשטונדה' בגרמנית, 'סייסטה בספרדית'. נצחונה של שנ"ץ, ראשי תיבות של "שנת צהריים", מתבטא בין היתר מכך שנוצר ממנה פועל: לשנוץ. העמותה לקידום תרבות השנ"ץ בישראל אפילו ערכה ויכוח סוער בשאלה אם הפועל הוא לשנוץ או להשניץ, ובחרה בצדק בראשון.

שלאפשטונדה, שכיכבה לפני כמה שנים בפרסומות של זוגלובק ("יוחזר השלאפשטונדה"), עוררה בעבר את זעמן של יוצאי גרמניה, שטענו שאין מילה כזו באנגלית. המילה הנכונה, אמרו בקפדנות ייקית, היא Mittagsschlaf, שנת צהריים. אלא שהמילה שלאפשטונדה אכן היתה נהוגה, לפחות בעבר, באזורים הדרומיים שבהם דיברו גרמנית בקיסרות האוסטרו-הונגרית, כפי שמצביע גם מילון גרמני-עברי משנת 1906.

סייסטה בספרדית פירושה אחר הצהריים. סייסטה דֶסְקַנְסוֹ – מנוחת אחר הצהריים, כאשר 'סייסטה' מייצגת את הביטוי המלא. עליה שר שלמה ארצי את שירו "סייסטה מקומית". סייסטה ושלאפשטונדה אינן מילים נרדפות. שלאפשטונדה היא מנהג מוקפד, חלק מסדר יומו של הייקה המצוי, שאחריו חוזרים בנחישות למשימות היום. סייסטה היא מנוחה רגועה, ממושכת וחסרת דאגות, אפשר להתחיל אתה את הבוקר ולסחוב עד הערב, מניינה.

פרפרת, חוגה ועיבורת

הדיון בענייני הפריפריה ממשיך להעסיק את מחדשי המילים בארצנו. בעקבות הטור הקודם שעסק בנושא זרמו לאתר הזירה הלשונית הצעות לרוב, חלקן מנומקות כדבעי.

יהושע סובול כותב: "אני מציע את המונח העברי פרפרת (ברבים פרפראות). נימוקים: קירבת הצליל עד כדי כמעט-זהות בין 'פריפריה' ל'פרפרת'; כשם שהפריפריה עוטפת את המרכז, כך הפרפרת עוטפת את מרכז הארוחה: את המנה המרכזית; 'פרפרת’ מהדהד עם ‘פרפרית’, שמהדהדת עם ‘פרפר’, שמהדהד עם ‘פרבר’; כשהפרפראות השונות יהיו מחוברות במסילת-ברזל בינן לבין המרכז הקו יקרא ‘רכבת הפרפראות’. ובכלל, מה יותר ערב לחיך מפרפרת ומפרפראות?

אמציה ארנון ממשמר העמק מציע את המילה 'חוגה': "מילה המייצגת את המהות, ויחד עם זאת חפה מהקשר מפלה או מעליב. אני גאה להיות תושב בחוגה הצפונית".

מיכאל ברק מציע 'מרחבית', וכן 'מרחבון'. חננאל מאק מציע: 'פרוָורָה' - הפריפריה העירונית, על פי הצרוף והצלילים פרוור ופריפריה; וכן 'סְפָרָה' - הפריפריה הארצית - שתיהן במלרע, כמובן. חגית מאיר מוסיפה: מה עם השימוש במונח סְפָר לפריפריה? יש להעיר על כך ש'ספר' אינו בדיוק פריפריה אלא אזור גבול, המתייחס לקצוות הארץ. מעניין לציין שבעוד שלפריפריה דבק תיוג שלילי, סְפָר הוא כינוי מכובד, ויישובי הספר נחשבו לפחות בעבר לבעלי יוקרה גבוהה וחשיבות בהגנה על המדינה. ועוד הערה: אף כי ההתנחלויות בשטחי יו"ש רחוקים בהחלט מהמרכז, אין מכנים אותם פריפריה. זו מיועדת לאזורים שבתוך הקו הירוק. 

אלישע פרוינד כותב: לגבי הפריפריה - לפחות העירונית, קיימת מילה שמקורה בלשון חז"ל. עיבורה של עיר. וכיצד מעברים עיר? את השאלה הזאת שואלת המשנה ומסבירה: "כֵּיצַד מְעַבְּרִין אֶת הֶעָרִים? בַּיִת נִכְנָס בַּיִת יוֹצֵא, פָּגוּם נִכְנָס פָּגוּם יוֹצֵא". הרמב"ם מפרש: "אם יהיה בית חוץ למדינה ובית תוך המדינה". הבית שמחוץ למדינה הוא התוספת, העיבור. מכאן שאפשר לגזור את הפריפריה מאותו מקור - למשל עיבּוֹרֶת.

אהבת הארץ, לא מה שחשבתם

עופר מוסיף ערך ל"שירת הפז"מניק": אהבת הארץ. מהי אהבת הארץ? מדובר במצב של שכיבת סמיכה, בו האמות באות במגע עם הקרקע. לרוב מבצעים את אהבת הארץ במסגרת מסדר, ואז מדובר בתחרות בין כלל חיילי הכוח הנדרשים להחזיק מעמד במצב זה כמה שיותר זמן.

שכיבת אהבת הארץ

שאלות שנשאלו ונענו השבוע: האם נכון לומר "החבר'ה הולכות לסרט", למה דווקא לגברים קוראים ציון, מה הבעיה עם הביטוי 'יוצא בשאלה' ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים.

חדש בבמת אורח: פולסא דנורא בנוסח רוסי, יורי מור על התרגומים המוזרים והמצחיקים מרוסית לעברית וחזרה

בפינה של פול אוגדן: יש שפה כזאת, מלטזית, והיא אפילו קרובת משפחה של העברית

בקרוב: "אין עלייך אחותי", קפה תאטרון הקאמרי, 19.7, 2100.

תגיות :
Charlotte Cooper; Flickr מצעד השרמוטות בניו יורק תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

עופר
האם זה נכון לומר אחולמניוקי? לי אישית יצא לשמוע ולהשתמש בבביטוי"אחולמניוק", שגם נראה לי מדויק יותר מכיוון שמזדיין בערבית זה מניוק ולא מניוקי (או מניוכ, אם שומרים על התעתיק המדויק).
07 ביולי 2016 הגב
שרגא צביאלי
כפי שצינת "שרמוטה" בערבית פרושה "סמרטוט". האם יתכן כי המונח "שמאטה" בידיש, שגם הוא סמרטוט, נובעת מכאן?
07 ביולי 2016 הגב
עמליה חקל
באשר לחכמת רחוב וקישורה לשרה הכבודה - אני חושבת שזה אחד התארים המדוייקים שנתנו לה; שרדן היודע לחתור ולהתקדם למרות שחסר הוא הכישורים המתאימים - אפיינו אותה לכל אורך הדרך. מאחר ויש בה גם מידות של פריחה מצוייה (נפנוף דגלים וצעקנות) זה אכן עולה בקנה אחד עם העובדה שאינה "חתולת-בית" מטופחת שהוטמעו בה ערכים - אלא שרדנית של פחי-זבל. גזענות - בשום אופן לא! וגם ייחודיות מזהרת - לא ולא. היא חלק מתוך מחלקה מפוארת שכמותה: זכרים, נקבות מכל הצבעים.
07 ביולי 2016
יעקב ברזילי
לגבי הצעתו של יהושוע סובול אוסיף שהשם שהוא מציע פרפרת "קרוב בצלילו עד כדי כמעט זהות" לפריירת והינו עוד יתרון לשם המוצע
07 ביולי 2016 הגב
שאול רוטשטיין
והנה עוד נסיון במקום "הפריפריה": מה יותר פשוט: ישובי ההיקף?
07 ביולי 2016 הגב
אריה שחר
שלום רוביק, לענין פריפריה" - הייתי ממליץ על "הֶקֵפִיָה" (בכתיב מלא "היקפיה"). במקור היוני: " periphereia, =היקף" (פרימטר,מילון אוקספורד). "היקף מעגל או אליפסה" (מילון ובסטר) מומלץ תמיד לבדוק מילונים לועזיים. אבל ישראלים אינם נוהגים לבדוק ולהתיעץ - אנו יודעים כמובן שהם יודעים הכל. בברכה אריה שחר
08 ביולי 2016 הגב

הוספת תגובה