דמוקרטיה, המקרה הישראלי

רוביק רוזנטל | 09 בספטמבר 2016

בישראל צמחה עם השנים דמוקרטיה מזן מיוחד, ועכשיו המילון, כמה עונות באמת יש במסורת היהודית ואיך מדברים פיליפינים וקוריאנים

לפני עשרות שנים כתב הסוציולוג יעקב טלמון את ספרו "דמוקרטיה ליברלית ודמוקרטיה טוטליטרית". במדינת ישראל, טען, נוצר דגם ייחודי של דמוקרטיה – משטר דמוקרטי למראית עין, וטוטליטרי בפועל. טלמון התייחס למדינת ישראל של מפא"י ההיסטורית, ולדרך בה ניהלו בן גוריון וחבריו את המדינה.

אנשים רבים נהרו מאז לקלפי, ים של פתקים שפע אל הקלפיות, אבל דומה שמשנתו של יעקב טלמון ממשיכה להיות רלוונטית. ישראל היא דמוקרטיה בכל מובן פורמלי, אבל בפועל היא סוג משטר ייחודי שספק אם יש לו דוגמה מקבילה. יש שקוראים לתהליך שעוברת מדינת ישראל, בהגזמה יש לומר אך לא באופן מופרך, ארדואניזציה. "הזירה הלשונית" עוזב לשעה את הנמל הבטוח של דיון לשוני, ומנסה ליצור מילון פוליטי עכשווי, המתייחס למה שהוא לכאורה נר לרגלינו: הדגם המערבי של הדמוקרטיה, אף כי הוא אינו עשוי מעור אחד. האחריות על כותב המדור, ומי שחפץ יכול לרגום אותו באבנים, ועדיף להגיב ב"צור קשר". תגובות יפורסמו בשמחה בשבועות הבאים.

הדמוקרטיה הישראלית: טבלת השוואה

עניין

דמוקרטיה מערבית (דגם אידיאלי)

דמוקרטיה ישראלית  (דגם מעשי)

אופוזיציה

נאבקת במפלגת השלטון ומנסה להחליף אותה

מנסה להצטרף לממשלת השלטון בכל דרך אפשרית

ארדואן

מודל לשיקוץ

מודל לחיקוי

בחירות

כלי להחלפת השלטון

כלי לשימור השלטון

בית משפט

הרשות השופטת

יתוש מעצבן על גב השלטון

דמוקרטיה

ליברלית

טוטליטרית-שכונתית

דת ומדינה

מה הקשר?

סטטוס קוו: הדת יושבת בצלחת, בשעות הפנאי, בענייני אישות ובחינוך

השד העדתי/אתני

עומד להפיל מכִיסאם מפלגות שלטון ומנהיגים נערצים

כל התפרצות שלו מחזקת את השלטון

זכויות אזרח

כלל יסוד חוקתי

מטרד, בוודאי כשמדובר בערבים ובאתיופים

חקיקה

שומרת על עקרונות חוקתיים

מנסה לפרוץ עקרונות חוקתיים

יהודית-דמוקרטית

אין חיה כזו (אבל איראן היא 'רפובליקה איסלאמית')

פטנט מקומי עמוס בעיות, אבל עובד איכשהו

ימין קיצוני

מאיים על השלטון

מנהל את השלטון בשלט רחוק

לימודי ליבה

ספרות, מתמטיקה, שפות זרות

גמרא ופוסקים

משבר

אירוע הדורש מהלכי תיקון

אמצעי לחיזוק כוחו של העומד בראש

משילות

מנגנונים המאפשרים ניהול תקין של המדינה

חלום באספמיה

משרד ממשלתי

עוסק בעניינים מוגדרים וחשובים

עוסק בעניינים חשובים, חשובים פחות וממש לא חשובים

ערבים

נעים בסירות לחופים

נעים באוטובוסים לקלפיות

פוטש

הפיכה צבאית

גילוי עצמאות זמני של שר בממשלה

פרלמנט

הרשות המחוקקת

זרוע ממשלתית הסובלת מרעשי משנה של האופוזיציה

קואליציה

מפלגת שלטון חזקה עם נספח או שניים

להקת מפלגות בינוניות וקטנות שכל אחת מהן יכולה לפרק את הממשלה בכל רגע נתון

ראש ממשלה

פוליטיקאי העומד לשלם על כל שגיאה בכיסאו

כיסאו עומד לבטח

רעיית ראש הממשלה

דמות ייצוגית

דמות שלטונית

רפורמה

אמצעי לשיפור חיי האזרחים

אמצעי לשיפור האגו של שרים הנכנסים למשרד חדש, ולמחיקת כל מה שנעשה לפניהם

שבת

יום מנוחה

יום מלחמה

שטחים עם אוכלוסייה   במעמד לא מוגדר

לא בבית ספרנו

הפיל הגדול בחדר

שמאל

מציג אלטרנטיבה חברתית-ליברלית

מחפש את עצמו ואוכל את מנהיגיו

שר חוץ

הזרוע המבצעת והייצוגית של המדינה בעולם

איננו, וגם כשהוא ישנו הוא איננו

תהליך מדיני

מה זה?

מילת קסם של השלטון, שנועדה להשתיק טרדנים בארץ ובחו"ל בלי לעשות דבר

תקשורת

כלב השמירה של הדמוקרטיה

כנ"ל, אבל כלב מאולף

מי המציא את ארבע העונות?

נתנאל פישר כותב: עם בוא הסתיו אני רוצה לשאול לגבי עונות האביב והסתיו. במקורות היהודיים לכאורה אין עונות כאלה כלל. אצלנו יש קיץ וחורף, כמו שכתוב בפרשת נוח, אך אין סתיו ואביב. לפי מה שזכור לי הביטוי אביב מופיע ביחס לחיטה ושעורה כלא בשלים, והמילה סתיו מופיעה כשם נרדף לחורף: "כי הנה הסתיו עבר, הגשם חלף". החלוקה לשתי עונות גם מתאימה לאקלים הישראלי שיש בו למעשה רק שתי עונות. חשבתי על כן שאת החלוקה לארבע עונות הביאו עולים מחו"ל, שהיו רגילים למציאות של ארבע עונות. מה אתה אומר על כך? 

הבחנותיו של נתנאל פישר מעניינות אך דורשות הרחבה. 'עונה' בהקשר הזה נמדדת בשלושה מדדים: אקלימי, חקלאי, ואורך היום והלילה. ארבע העונות המקראיות הן על פי שמן עונות חקלאיות. החורף הוא עונת איסוף הפרי, והוא מקביל לסתיו של היום. בערבית חַ'רַפַ פירושו לאסוף את הפרי מהשדה, והמילה ח'ריף פירושה סתיו. סתיו, לפי השפה האכדית, הוא העונה של השקיית הגשמים, ושמה קשור כנראה לפועל שתה, הקיים גם בשפה זו. מכאן שסתיו הוא השם האקלימי ביותר, והוא בעצם החורף שלנו, זמן הגשם. הסתיו והחורף ערכו כאן מעין הצרחה לשונית. אביב הוא הזמן שבו יוצאים הניצנים והצמחים הראשונים, בעקבות המילה אֵב, שפירושה צמח צעיר, ומכאן 'חודש האביב', כלומר, חודש צאת הניצנים. קיץ פירושו קטיף התאנים.

הכל התחיל אחרי המבול

בהיבט האקלימי במקרא מדובר על שתי עונות בלבד, עונת החום ועונת הקור. בפרשת נוח נכתב: "וקור וחום וקיץ וחורף". בפרק עד בתהילים נכתב: "אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם". אור נוסף על הסוגיה שופך פרשן המקרא מן המאה ה-19, רש"ר הירש, העוסק בפרשת נח: "עונות השנה והיממה לא נהגו כסדרן בימי המבול; משום כך ניתנה כאן הבטחה: לא יהיה עוד מבול שני, ולא יחול שינוי במהלך הרגיל של העונות. פירוש זה מניח, שעונות השנה התחלפו לפני המבול, כדרך שהן מתחלפות היום. אולם, המסורות המקובלות בידינו מתנגדות להנחה זו. לדעת ר' יצחק בבראשית רבה (לד, יג) היו זורעים לפני המבול רק אחת לארבעים שנה. היה אביב תמיד, והעונות היו שוות זו לזו. טיב הארץ, מעמדה ואקלימה היו שונים לפני המבול; והנחה זו מתאשרת גם על ידי תוצאות המחקר הגיאולוגי והפיסיקלי-גיאוגרפי".

האם כל אלה מעידים שלאביב ולסתיו לא היה מעמד של עונה עצמאית במקורות? לדעת פרופ' חננאל מאק זה אינו המצב. בלוח השנה יש דווקא לסתיו ולאביב מעמד מיוחד. בהם נקבעו ראשי השנה האלטרנטיביים (תשרי וניסן),  ומתקיימים ימי חג ממושכים וחשובים. במשנה יש מחלוקת גדולה מתי נברא העולם - בתשרי או בניסן. ניתן להניח שכאן להתקצרות והתארכות הימים היתה משמעות, באשר באביב ובסתיו מציינים את ימי השוויון בין היום והלילה.

פיליפינים וקוריאנים

בעקבות טורו של פול אוגדן על השפות בפיליפינים כותב חי: "לפני מספר שנים ביקרתי במחוז קלינגה ההררי והמרוחק בצפון האי לוזון. שפתם של אנשי המחוז מכונה בידי העם הפיליפיני 'שפת הציפורים', כיוון שהיא מתנגנת כמו ציוץ עדין של ציפורים, והיא חפה לחלוטין מהשפעות ספרדיות, ערביות או אנגליות המאפיינות את שפת הטאגלוט. אציין שהדבר המדהים ביותר מבחינת לשונית היה עצם העובדה שכמעט כל אדם שפגשתי בפיליפינים, לאו דווקא באזורים מתוירים, דובר אנגלית נפלאה, גם במחוז מרוחק זה.

חגית מתייחסת לטורו של פול אוגדן על שפת הטייסים: "כזכור, היו הרבה תקלות ותאונות קשות במטוסים של קוריאה. מסתבר שבשפה הקוריאנית יש סוגי פנייה שונים בין היררכיות. באירוע ההתרסקות החמור שאירע לאחרונה במטוס קוריאני הסתבר לאחר בדיקה שטייס משנה שהיה אמור להתריע על בעיה חמורה, פנה לטייס הנמצא מעליו בהיררכיה בלשון שאינה נחרצת, מה שכנראה גרם לכך שהטייס לא לקח את ההתרעה ברצינות ראויה וכך נגרמה ההתרסקות. הפתרון שמצאו הקוריאנים היה במעבר לאנגלית אחידה לכל החברה".

שאלות חדשות שנשאלו ונענו השבוע: מהיכן באו הביטויים 'לקרוע את הרחבה' ו'אפצלוכעס', למה מכים על חטא ולא על החזה, איך אומרים לטלפן ועוד, קראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות.

חדש בבמת אורח: יורי מור כותב על אצבע משולשת ועוד תנועות ידיים ואצבעות המשמשות במקום מילים.

חדש בבלוג רב מילים: היצרן היצירתי מייצר יצירות על פס ייצור 

חדש בפינה של פול אוגדן: מי ישמור על השפות הקלטיות?

תגיות :
google images, youtube תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

ראובן פרנקנשטיין
עבור החריגה שלך מן הדיון הלשוני לזירת הפרשנות המדינית של הדמוקטטורה שלנו מן הראוי לרגום אותך לא באבנים אלא בשושנים. הגזמת אך מעט כנדרש מקריקטורה טובה ועוד לא אמרת כמעט דבר על הכיבוש הנמשך והסיפוח הזוחל לקראת מדינת אפרטהייד. יישר כוחך!
08 בספטמבר 2016 הגב
ראובן פרנקנשטיין
עבור החריגה שלך מן הדיון הלשוני לזירת הפרשנות המדינית של הדמוקטטורה שלנו מן הראוי לרגום אותך לא באבנים אלא בשושנים. הגזמת אך מעט כנדרש מקריקטורה טובה ועוד לא אמרת כמעט דבר על הכיבוש הנמשך והסיפוח הזוחל לקראת מדינת אפרטהייד. יישר כוחך!
08 בספטמבר 2016 הגב
יעקב ברזילי
אפשר להתייחס לדבריו של טלמון בסלחנות ולאמר שמדובר במחלות ילדות של המדינה והמשטר מחד מאידך המחיר ששילמה החברה הישראלית (רדיפת הרבזיוניסטים הערבים שהחיו תחת משטר צבאי)בטל בשישים כאשר משווים עם ההישגים המרשימים מאוד של 20 השנים הראשונות בכל התחומים.הבעיה כיום לעניות דעתי היא בפער שבין האמונות ,אני לא אומר אידאולוגיה שהיא מילה כבדה מדי לענייננו,לבין ההצבעה בפועל.כל נתוח של העמדות בנושא הגורלי של עתיד הגדה והיחסים עם הפלסטינים מצביע בעליל על כך שאין תמיכה ברעיון הסיפוח ובוודאי לא ברעיון של מדינה אחת.כאשר זה מגיע לבחירות יש הצבעה מסיבית ובשלב זה לא משתנה של חלקים גדולים ממה שקרוי עדות המזרח ובעיקר צפון אפריקה בימין.להצבעה לא אידאולוגית זו יש תרגום אידאולוגי חד משמעי בשטח שגורם לקיפאון וזחילה לעבר מדינה אחת שהיא אסון מוחלט.
08 בספטמבר 2016 הגב

הוספת תגובה