הגמגום, המהפך והילדה הרעבה

רוביק רוזנטל | 12 במאי 2017

עשרים המשפטים הגדולים של הערוץ הראשון וקול ישראל עליהם השלום, ירון לונדון מפיח חיים עבריים בקרנבל החיות, ומה מחכה למטופלים הנבוכים בחדר המיון של איכילוב

הדרמה המביכה של סגירת רשות השידור נמשכה השבוע בסגירה מוקדמת וטראומטית של ערוצי רשות השידור. מכל מקום, שמונים שנות קול ישראל וחמישים שנות הערוץ הראשון הגיעו לסיומם. עד ראשית שנות התשעים הם היו כמעט הערוצים הבלעדיים של התקשורת המשודרת, ותוכניות מובילות זכו לכמעט מאה אחוזי רייטינג. השפעתם על הפוליטיקה, התרבות והשיח היתה מכרעת. ההשפעה הזו התעמעמה לאחר כניסת הערוצים הנוספים, וירידת מעמדו של הערוץ הראשון.

למען ההיסטוריה ולכל מי ששכח מציגה "הזירה הלשונית" את עשרים המשפטים המובילים של ערוצי רשות השידור, בתחום החדשותי והבידורי. ברשימה לא שולבו אין-ספור המשפטים שצוטטו ברדיו ובטלוויזיה בעקבות השמעתם באירועים שונים, אלא אלה שנולדו בשידור חי, ובלעדיו לא היו יוצאים לאור העולם. נעזרנו בספרו החשוב של רפי מן "לא יעלה על הדעת", המצפה מאוד לספר המשך, ובידיד הזירה הלשונית רון נשיאל, איש החדשות של קול ישראל, ומעתה של התאגיד.

המיקרופון, הפושעים ומכונות הירייה

אדם אחד, מוקף חבורה של פושעים. בנימין נתניהו מופיע בראיון ל"מבט" ומאשים את דוד לוי וחבורתו, בלי אזכור שמות, באיומים בהפצת קלטת על רומן שיש לו מחוץ לנישואין. הקלטת שכונתה "הקלטת הלוהטת" לא נמצאה עד היום, אבל השפעתה העקיפה על הפוליטיקה הישראלית לא נעלמה.

אנחנו במפה ואנחנו נישאר במפה. טל ברודי ממציא את  עצמו ואת העברית בעקבות הניצחון על צסק"א מוסקבה בווירטון, במסגרת גביע ארופה לאלופות, פברואר 1977.

אני מעביר את המיקרופון לקהל. שדר הכדורגל נחמיה בן אברהם, בימי טרום-טלוויזיה, משתף את המאזינים בהתלהבות הקהל משער נדיר של נבחרת ישראל.

אני רעבה. יפה כהן בת ה-13 מבית שאן מדברת בתוכנית הרדיו "יום ביישוב" בקול ישראל, דצמבר 1966, ומטלטלת את דעת הקהל השבעה במרכז.

אנשי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים. נתניהו לוחש דברים לאוזנו של זקן המקובלים יצחק כדורי באוקטובר 1997. כתב קול ישראל הקליט, הסערה הפוליטית לא איחרה לבוא.

בוקר טוב לכל המאזינים, ואתם המתעמלים היכון. פתיחה יומית לשידורי ההתעמלות של מיכאל בן-חנן.

במקרה הכינותי מראש. בתיה עוזיאל פותחת תוכנית פולקלור בראשית ימי הטלוויזיה. סדרת התוכניות נשכחה, המשפט נכנס לפנתיאון.

בראון-חברון. איילה חסון חושפת במבט הסכם סודי לפיו היועץ המשפטי רוני בראון יביא לעסקת טיעון לדרעי, ובתמורה ש"ס תסיר את התנגדותה ליציאת צה"ל מחברון הפלסטינית. בראון התפטר זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד.

גבירותי ורבותי, מהפך. המשפט המוביל של כל הזמנים, שהשבוע מלאו לו ארבעים. חיים יבין מכריז על תוצאות הבחירות של מאי 1977, מחדש מילה עברית עתיקה ומעניק לה משמעות פוליטית בהברקה של רגע. מאז ידענו מהפכים ומהפכונים לרוב.

הגמגום של אשכול. תקופת ההמתנה, 28 במאי 1967, לוי אשכול נושא נאום בשידור חי ברדיו ונתקע במילה 'הסגה', פשוט מפני שלא הכיר אותה. הגמגום יצר תגובת שרשרת נסערת שהביאה למינויו של דיין לשר הביטחון, יומיים אחר כך.

היו להם מכונות ירייה? בגין עולה על הבופור בעקבות שרון ביום הראשון למלחמה, שואל שאלות בשידור חי, בלי לדעת שכאן על ההר מתחיל סופו הפוליטי.

החומה, הנמושות והאווירון

הוך דן, דן, דן, איך, איך הלך זה מאתנו בלי אזהרה מוקדמת! נאום ההספד הבלתי נשכח של דן בן-אמוץ ב"שלושה בסירה אחת".

העיניים של המדינה. החייל בני מסס מסביר לכתב הטלוויזיה מיכה לימור במהלך מלחמת יום הכיפורים, לאחר כיבוש מוצב החרמון, מדוע החרמון חשוב. הביטוי נכנס לפנתיאון, והצירוף "של המדינה" זכה לאהבת הפרסומאים.

התחלתי ולכן אסיים. יצחק שמעוני פותח את תוכנית הרדיו "מקבילית המוחות" במשפט שהפך לסמלו המסחרי של אחד מאושיות הרדיו של פעם.

ככה לא בונים חומה. יורם ארבל נסער לנוכח היערכות ההגנה של נבחרת ישראל מול אוסטרליה לבעיטת עונשין, במשחק במארס 1989 שהיה אמור לקבוע מי תעלה לשלב הבא. הנבואה הגשימה את עצמה, הגול הובקע, ישראל לא עלתה, ויורם השלים: "זה מה שאמרתי לכם: ככה לא בונים חומה". המשפט הפך לנכס צאן ברזל ברטוריקה הפוליטית.

נפולת של נמושות. יצחק רבין כראש ממשלה יוצא נגד היורדים בראיון טלוויזיה חגיגי ביום העצמאות 1976. מאז נשרו עוד מאות אלפי נמושות על אדמת ניכר.

פילוסוף צרפתי בתחת שלי. קטע אלמותי של "החמישייה הקאמרית", ששידרה לאורך ארבע שנים בערוץ השני, ולאחר מכן בערוץ הראשון. שיחה בין עמנואל הלפרין ויואב טוקר על מנעמי החיים של הכתב הנצחי בפריס.

קפד ראשו. הסמל הלשוני של החידונאי הלאומי שמואליק רוזן בחידוניו בקול ישראל, שם עבד שבעים שנה. תוכניות החידונים שודרו עד יומו האחרון.

רד אלינו, אווירון, קח אותנו ללבנון. שיר החיילים שפרץ את חומות המחאה כנגד מלחמת לבנון (הראשונה), ונחשף לציבור בכתבה של דן סממה בימיה הראשונים של המלחמה. ההמשך: "נילחם בשביל שרון, ונחזור בתוך ארון".

תשתו מים. נחמן שי כדובר צה"ל מרגיע את עם ישראל מעל המרקע במלחמת המפרץ של 1991, בעזרת נשק סודי ובהמלצת טובי הרופאים. הצליח לו.

קרנבל החיות של ירון

ירון לונדון הוא בין שאר מעלותיו פייטן מוכשר. ההרפתקה האחרונה שלו בתחום היא ספר יוצא דופן, המעניק לבוש עברי חדשני ליצירה האהובה "קרנבל החיות" של קאמי סן-סנס. הוא גייס לרעיון את ידידו הצייר אבנר כץ, והתוצאה מהודרת ומלבבת.

קרנבל החיות

ולהלן דוגמיות חרוזות על החיות של סן-סנס, בפרשנות של ירון לונדון.

התרנגול מסביר מדוע הוא מסיים את תפקידו לאחר קריאת הבוקר: "'אחים! אחים!/ וכי מעיני לא נגזלת שינה?/ אך אני מחזיר עטרה ליושנה/ וממית עצמי באוהלה של תורה/ ולפיכך, על פי ההלכה/ חופשי אני מכל מלאכה'. // כך הסביר רב תרנגול/ מדוע הוא פטור מעול/ ואז אל הרמונו פנה/ לישון כהוגן ולשגול".

בשיר "אקוואריום" מתנשאים דגי הזהב על בני האדם: "מביטים בני אדם בדגים/ והללו זורקים מבטים לועגים./ מרמזים זה לזה בשפתם הדמומה/ על אותם יצורים אסירי אדמה/ מעוכים תחת עול משקלם הסגולי/ ונעים בכבדות על מתקן דו-רגלי/ בעוד אשר הם, דיירי אקוואריום/ רוחפים בקלילות כסיעת בני מרום/ במרחק של כבוד זה מזה וברוגע/ כביכול תרגלו ויפאסאנה יוגה.// הם אינם מודעים לדקיקות המחיצה/ אשר בין הוויית חייהם לקיצה/ וכי די בחריץ בשמשת ארמונם/ והשפריץ יהפוך את ישנם לאינם".

בשיר "בריות ארוכות אוזניים" מחזיר לונדון לחמור את כבודו באמצעות נחום גוטמן: "במגע קליל, במכחול אווירירי/ הוא קבע איך נראה החמור העברי/ כי אמן הוא כעין אלוהים כל-יכול/ ומבין חמוריו שברא במכחול/ התבלט לו אחד, לא אפור ולא חום/ וגם לא מפוספס, אלא דווא תכול/ כתכולו של הים התיכון התחום/ בדיונות הצחורות מול ביתו של נחום.// לחמור היה שכל ואופי/ אם נפריז במקצת, הוא היה פילוסופי!/ תפערו אוזניכם בתשומת אפרכסת/ ואזי תשתאו עד כדי צניחת לסת/ למשמע עלילות החמור בן אתון/ ותאמרו בנערה:/ החמור לשלטון!"

ולסיום, על בעלי חיים מזן מיוחד: פסנתרנים, שלונדון רואה בהם "טעות אבולוציונית": "מדובר במין של עוף/ שקולו את עור התוף/ נוקב עד סכנה חֵרשות/ ולכן ניתנה הרשות/ לצוד אותם בלי הגבלה.// וכך נגזר וכך נחתם: אחת דתם להמיתם/ רבייתָם כה מהירה שאין סיכוי להכחידם/ במקום פסנתרן אשר נורה/ יצוצו שניים./ זה נורא!"

יקראו לך לטריאז'

הבחירות בצרפת נקשרות בין היתר למעמדה של הצרפתית בשלל השפות המתרוצצות בארצנו. למרות שמדובר בשפת תרבות מרכזית, ההשפעה אינה רבה. יש מילים צרפתיות הצצות בשיח כמו א-פרופו, פאסון וסה-לה-ווי, וצירופים מתורגמים כמו "בלע את הצפרדע". אחד מסימני ההיכר של הצרפתית הוא העיצור ז', והסיומת אז', המופיעה במילים נפוצו רבות: מסאז', פסאז', בגאז', קומופלאז', הומאז' ועוד. הסיומת גם אהובה על שפת הלהט"בים, כמו בצירוף שהפך לסדרת רשת "אבא ואבאז'".

כל זה אינו מסביר את השלט הבא המופיע בחדר המיון הגדול של בית החולים איכילוב: טריאז'. עדה ממקור ראשון מספרת: "נשלחתי לחדר המיון בגלל כאבי ראש. שרשרת הקבלה לבית החולים מתחילה בפקידה הנותנת מספר ואומרת: "יקראו לך לטריאז'". ואכן, כעבור רבע שעה קראו לי לטריאז'. מסתבר שזה חדרון קטן שבו יושבת הממיינת של המיון, ושולחת משם לבדיקת דם או למחלקה. בזה אחר זה סובבים בחדר המיון פציינטים מבולבלים ושואלים "מה זה טריאז'". אני הוותיקה כבר התחלתי להפנות את השואלים. טריאז' מופיעה ללא מקבילה עברית, ערבית, אנגלית או אמהרית".

טריאז

שתי שאלות. הראשונה: מה זה טריאז'? התשובה פשוטה. triage בצרפתית – מיון, הרחבה של המילה tri שגם פירושה מיון. שאלה שנייה: מדוע נבחרה מילה צרפתית שאיש אינו מכיר לעניין שאין כל בעיה למצוא עבורו שם עברי? אולי אי אפשר לקרוא לו "חדר מיון", אבל בקצת מחשבה היה נמצא שם מתאים ואפילו ידידותי. לאיכילוב פתרונים, ואם מישהו שם קורא את הדברים, הוא מוזמן לכתוב לנו ויזכה לציטוט מלא.

בקרוב: השקה חגיגית של הספר "מלחמת האותיות" ביום שני הקרוב, 15.5., בבית אריאלה בשעת 1730. המחבר רוביק רוזנטל יציג את הספר וידבר על מילים ואותיות, דורי בן-זאב יקרא מן הספר, המאייר יניב טורם יצייר ויפעיל. ילדים והוריהם מוזמנים, הכניסה חופשית.

שאלות שנשאלו ב'שאל את רוביק': איזה שער פותח שער החליפין, מי המציא את הביטוי "כל העולם ואשתו", איך זכתה המילה נורא למשמעות חיובית ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

חדש באתר רב מילים: העבודה היא לא ארנבת, מקבץ רב תרבותי של פתגמים ואמרות על חריצות ועצלות.

חדש בפינה של פול אוגדן: המשפחה החדשה הופכת מגוונת יותר ויותר, השפה לא ממש מצליחה לדלוק אחרי השינויים.

תגיות :
google images תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

אורון
מוצאה של המילה טריאז' הוא כמובן בצרפתית, אך היא דווקא מילה מקובלת לגמרי באנגלית (triage), ובדיוק באותו שימוש שאתה מתאר (היינו, פעולת המיון ב A&E). אני מניח שלאיכילוב היא הגיעה עם רופא או איש בריאות אחר ששירת בחו"ל, ואין לדעת אם במדינה דוברת אנגלית או דווקא פרנקופונית.
11 במאי 2017 הגב
אלי
רוביק טריאז' בעברית זה "מיון ראשוני".
11 במאי 2017 הגב
שמעון רובין
שלום רוביק. אני מתאר לעצמי שבאיכילוב רצו לחסוך במקום ובחרו במילה אחת "טריאז' ". אפשר כפי שאלי כותב לתרגם ב "מיון ראשוני או מיון מקדמי" או : סיווג ראשוני או סיווג מקדמי" נוותר על המילה הגרמנית שהיא "סלקציה" עם קונוטציה מאוד לא סימפטית ....
12 במאי 2017 הגב

הוספת תגובה