ביביתון, סמרטוטון ועיתון המון

רוביק רוזנטל | 13 בינואר 2017

העיתונות המודפסת היא גן של חיות נכחדות, מה זה נחמומי, כינוס לשון ראשון מספר עשר יוצא לדרך, דודו ברק ורונה קינן הם זוכי פרס אריאל, ומשהו על שמות משפחה

בלהקה, כשהכוונה בדרך כלל ללהקת חיות בר).

פרשת שיחות העיסקה שלא צלחה בין נוני מוזס לביבי נתניהו בענייני הסיקור האוהד וישראל היום כבר זכתה לכינויים נוסח 'נוניגייט' ו'הון-שלטון-עיתון.' הפרשה שופכת אור עגום על האתוס העיתונאי, אבל גם מגלה לנו עד כמה רב עדיין הכוח שיש לעיתונות המודפסת.

המילה 'עיתון' חודשה כידוע על ידי אליעזר בן יהודה. היא מופיעה לראשונה בעיתוניו בשנת 1891, והוא מציג אותה כחידוש שלו במילון הגדול, לצד מילים שאינן שלו – עיתונאי, עיתונות ושם התואר עיתוני. 'עיתון' החליפה את הצירוף המקובל עד אז 'מכתב עתי' או 'מכתב עת', שהוא תרגום מילולי של הביטוי הגרמני Zeitschrift. גם המילה עיתון מתייחסת למילה הגרמנית לעיתון, Zeitung, הגזורה מן המילה Zeit, זמן. בן יהודה בחר במילה התנכית 'עֵת', והעדיף אותה על פני המילה המאוחרת יותר 'זמן'. העיתון נקרא גם 'ספר עתים', 'ספר', עָלֶה, ומסתבר שבן יהודה בחן כבר בשנת 1881 את המילה אֶבְשָׂר, מלשון בשׂורה. את המילה עיתונאי חידש הבן, איתמר בן אב"י. האב והבן, כידוע, היו עיתונאים.

טבלואיד ועיתון איכות

עם השנים התגוון עולם העיתונות המודפסת, וזכה לכינויים מכינויים שמות, חלקם בלתי מחמיאים בעליל. הסדר אלף-ביתי.

ביביתון. הכינוי שדבק ב"ישראל היום" על ידי מתנגדיו, שאינו מסתיר את תפקידו בהגנה על ראש הממשלה.

דר שטירמר. עיתון נאצי שהפך שם נרדף לעיתונות מכפישה וגזענית. השימוש בו היום חורג לעיתים מפרופורציה.

השבועון המסוים. כך כונה "העולם הזה" בימי זוהרו, כאשר המפאיניקים ראה בו את האיום הממשי היחיד על שלטונם, ובחרו לא לקרוא לו בשמו.

חינמון. עיתון המחולק חינם. ישראל היום הראה את הדרך, ועיתונים לא מעטים הולכים אחריו באופן מלא או חלקי.

טבלואיד. עיתון בפורמט 25x35 ס"מ, שהפך שם נרדף לצהובון (ע"ע עיתון המון), למרות שיש לא מעט עיתונים בפורמט הזה שאינם עונים על ההגדרה.

סמרטוטון. כינוי זלזול לעיתונים דלי עמודים ואיכות.

עיתון איכות. עיתון הפונה לקהל משכיל, מאנגלית: quality paper. מזוהה בדרך כלל עם עיתוני 'יריעה רחבה', הכפולה בתבניתה מהטבלואיד, באנגלית: broadsheet.

עיתון בוקר. עיתון יומי היוצא לאור בשעות הבוקר. בעבר יצאו גם ידיעות אחרונות ומעריב בשעות אחר הצהריים, היום העיתון היחיד היוצא בשעות הערב הוא גלובס.

עיתון בעל פה. מפגש פתוח של שיחות וראיונות.

עיתון המון. המונח שהתקבל באקדמיה עבור עיתונות מסחרית-פופולרית, בהנגדה ל'עיתון איכות'.

עיתון מקוּון. אתר אינטרנט המביא ידיעות ומאמרים מן הסוג המקובל בעיתונות. אנגלית: online.

עיתון ערב. אנגלית: evening paper. גרמנית: die Abendzeitung. זוהה בעבר עם עיתונות מסחרית-פופולרית. יהודה עמיחי כתב: "לפעמים אני מקדים קצת את הזמן,/ כמו נביא, או כמו עיתון ערב".

עיתונאות חדשה. תפיסה מקצועית של הכתיבה העיתונאית המדגישה חוויות ועמדות אישיות. אנגלית: new journalism.

עיתונאות עדר. טיפול משותף וחסר ייחוד בפרשיות העולות על הפרק. אנגלית: pack journalism (עיתונות בחבילה).

עיתונאי חצר. עיתונאי המקורב לאנשי שררה ופועל לקידום האינטרסים שלהם. אורי אבנרי קרא לטיפוס כזה 'כְתַבְלָב'.

מגויסת, טובה, פראוודה

עיתונות חוקרת. עיתונות המתמחה בבדיקה יזומה וביקורתית של המערכת הציבורית. אנגלית: investigative journalism.

עיתונות טובה. דיווח אוהד על פעולותיו של איש ציבור. אנגלית: good press. גרמנית: eine gute Presse. צרפתית: bonne presse. גם, בהנגדה, עיתונות רעה.

עיתונות מגויסת. עיתונות הפועלת באופן מוצהר ושיטתי למען מפלגה, ארגון או אדם.

עיתונות מודפסת. עיתונות המופיעה בדפוס, להבדיל מעיתונות משודרת ומקוונת. אנגלית: printed journalism, וכן בשיח הישראלי: פְּרינט. קרויה גם עיתונות כתובה, אך המונח התיישן עם הופעת העיתונות המקוונת.

עיתונות משודרת. הבאת מידע חדשותי ברדיו ובטלוויזיה. אנגלית: broadcast journalism.

עיתונות צהובה. עיתונות המתמקדת ברכילות ואינה מקפידה על אמיתות המידע. אנגלית: yellow journalism. מקור הצירוף בתחרות בין עיתוניו של ויליאם רנדולף הרסט לעיתוניו של ג'וזף פוליצר, בראשית המאה העשרים. הרסט אימץ בעיתוניו דמות של ילד בחולצה צהובה המופיע בסדרת קומיקס.

פְּרָאוְודָה. עיתונות מטעם. pravda (אמת) היה שם עיתונה הרשמי של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית. בעבר כינו פראוודה את העיתונים דבר ועל המשמר, היום מדביקים אותו לעיתונים-מִטַעַם אחרים.

צהובון. ראו 'עיתון המון' ו'עיתונות צהובה'.

ולסיום ראוי להיזכר בביטוי האנגלי המגדיר את העיתונות 'כלב השמירה של הדמוקרטיה'. הפרשה האחרונה מזכירה בהקשר זה את הפסוק הלטיני quis custodiet ipsos custodes? – מי ישמור על השומרים?  הניב נטבע בסטירות של הסטיריקן הרומי יובנליס מן המאה הראשונה. הוא מוקיע את פריצותן של נשות רומא, ואומר: "יודע אני, ידידים ותיקים, את הצעתכם: 'שים מנעול על הדלת, החזק אותה בבית'. אך מי ישמור על השומרים עצמם?" אתם הבנתם את זה, טייקוני התקשורת המקומית, משלדון אריסון ועד נוני מוזס, ואתם לא לבד.

להתנחמם בחורף הישראלי

הדנים לא מרבים להשפיע על התרבות העולמית, אבל בשנה האחרונה יצאה מן השפה הדנית מילה שעברה ברחבי העולם השבע והמפונק כאש בשדה קוצים: hygge, הנהגית הוּגֶה. היא מופיעה השנה בין עשר המילים המובילות במילון אוקספורד, וזכתה לכתבות נרחבות בעיתונים החשובים ביותר. בדנמרק הקרה בחורף ההוגֶה הפכה לפולחן, והיא מתקיימת בבית, בבית חברים ואפילו בבית הקפה ובגן הציבורי, בתנאי שמצטיידים בשמיכת פוך וגרביים חמות.

נחמומיות

משפחה דנית מתנחממת בפינת רחוב Flickr : Jonas Nordström

השבועון טיים-אאוט הקדיש לנושא כתבה משלו, כשהוא מתאים את המושג לחורף הפחות מאיים וקיצוני בארצנו, ולאווירה המתפנקת של התל-אביבים. בין היתר פנה אלי העיתון בבקשה למצוא מילה עברית לתופעה. תחילה חשבתי על 'התכרבלות', שהיא פעולת ההוגֶה האופיינית ביותר, אבל לאחר מכן הצעתי הצעה שאומצה על ידי השבועון, ואני מציע אותה לשימוש הציבור. הוגֶה תהיה 'נחמומיוּת', שם התואר: נחמומי, והפועל: להתנַחְמֵם.

'נחמומיות' מתקשרת גם בצלילה ובשורשים קרובים לשורת מילים הקשורות ברעיון ההוגה: נעימות, חמימות, מנוחה, נוחות, נחת ונמנום. כפי שהסתיו הוא עגמומי, החורף הביתי הוא נחמומי. בנחמומיות מהדהדת, כמובן, גם המילה 'נחמה', ובכך היא מתייחסת להתרוממות הרוח לנוכח הנחמות הקטנות של החורף, המשמשות כמפלט נינוח ממזג האוויר. חורף נחמומי לכם, קוראיי היקרים.

כינוס לשון ראשון מכה בעשירית

זו השנה העשירית מזמינה עיריית ראשון לציון את הקהל הרחב לכינוס השפה העברית, הפעם מספר עשר, שבראשו עומדת המנהלת הבלתי נלאית של החברה עירונית לתרבות רותי מקבי. הכנס ייערך בשבוע הבא, בימי שלישי עד שבת, 17-21.1.17. המקום: היכל התרבות בראשון לציון. כמו בכל שנה גם השנה עשרות אירועים, שלושה מופעים גדולים, חלוקת פרס ראש הממשלה על שם אליעזר בן יהודה, וחלוקת פרס אריאל לשפה העברית. התוכנית המלאה בקישור!

דודו ברק ורונה קינן, מברוק

במסגרת הכינוס, ביום חמישי 19.1.17 (2100), בתחילת אירוע ההומור הישראלי, יחולק זו השנה החמישית פרס מאיר אריאל ליצירתיות בשפה העברית, מטעם ראש עיריית ראשון לציון. גיליוי נאות: השנה עמדתי בראש צוות השופטים, ואתי השתתפו נעה ידלין, יואב קוטנר, ד"ר סמדר כהן ואליעז כהן. הבחירה היתה קשה, ובסופה נקבעו שני זוכים, הפזמונאי דודו ברק והמוזיקאית רונה קינן. לשניים מכנה משותף, והוא המוזיקה הישראלית, סוכן שפה מרכזי, וזירה ליצירתיות לשונית, ויש בבחירה סוג של מפגש בין-דורי.

דודו ברק הוא יוצר ותיק, שבשירי הזמר שלו שמר על שפה גבוהה ומוקפדת ועם זאת מתנגנת היטב בלחנים שחוברו לה על ידי טובי המלחינים. השירים שכתב הם חלק מן הקלסיקה של הפזמון הישראלי, והם מעניקים לבוש מעצים ומרגש לקורותיה וסמליה של מדינת ישראל. רונה קינן היא אחד הקולות הצלולים והמרגשים של הדור החדש במוזיקה הישראלית. היא מעניקה בלחניה ובביצועיה פירוש מדויק ומוקפד ועם זאת שובה לב לשירים קלסיים מתקופות שונות, ולצד זה תרמה את קולה האישי בשירים רבים שכתבה והלחינה. כל מילה בשיריה של רונה קינן זוכה למקום ולכבוד הראוי. ברכות!!!

קרקובסקי וברדיצ'בסקי

עידו בסוק מתייחס לשמות משפחה הקשורים בערים בעולם. בסוק כותב: "השמות 'ורשה', 'ברדיצ'בסקי', 'קרקובסקי' ניתנו דווקא לא למי שישב בערים אלה, אלא למי שיצא מהן והגיע לעיר אחרת. לאדם שהגיע מברדיצ'ב לעיר או עיירה אחרת הודבק או ניתן השם 'ברדיצ'בסקי' – זה זיהה אותו יפה בעיני בני המקום. השמות האלה מעידים על נדודי יהודים. זה גם יותר הגיוני, כי אחרת היו קוראים לכל 300,000 יהודי ורשה בשם 'ורשה' או 'ורשבסקי'".

עירא כהנא מתייחסת לשם המשפחה וייסמארק. הסיומת 'מארק' בשם זה ואחרים פירושה עוד מימי הביניים אזור ספר, בניגוד לאזורים שהם לב הארץ. באנגלית קרויים אזורים אלה marches, ובגרמנית השם הוא Mark. זה ככל הנראה גם מקור השם דנמרק: דן היא 'הארץ השטוחה', מארק – הארץ המצויה בגבול שלזוויג. מכאן שוויסמארק עשוי להתייחס לאזור גבול המכונה 'הלבן'.

שרה נובופלנסקי מתייחסת לשם אדל, שהיא בתו של רבי נחמן מברסלב, שם נפוץ בקהילות החרדיות בישראל. מסתבר שמדובר בשיבוש. במקרה של רבי נחמן, מספרת שרה על פי מה שסיפרו לה ידידיה בקהילה החרדית, זהו שיבוש של 'הודל', כינוי מקובל לבנות, שהוא קיצור של הדסה, בהגייה אשכנזית ובתוספת ל' החיבוב.

ספיחי המילים המעצבנות

תגובות נוספות הגיעו לדיון הער בעניין המילים המעצבנות בעברית. להלן מילים שלא נכנסו לרשימה.

יורם אהרוני כותב: "המילה הכי מעצבנת אותי בעברית המדוברת כיום היא מפוקס. מה רע בממוקד? למה צריך להשתמש במפוקס?"

צבי שפירא כותב: "הרשימה המלאה של המילים המעצבנות לא שלמה לטעמי בלי 'בריתה'".

אבישג תורן כותבת: "המילה הכי מעצבנת היא 'מדויק'. למה, מי מחליט מה מדויק בבישול, בכתיבה, באמנות וכו? ומי אמר שצריך לדייק? הרי מתוהו ובהו נוצרו הרבה יצירות נפלאות. המילה היא סוג של פלצנות".

שאלות חדשות שנשאלו ונענו באתר: איך כותבים באסל גטאס, מי מתכסה בשמיכת צמר גפן, מהן מחלות יתומות ועוד ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה כדי לקבל את התשובה!

פוסט חדש בבלוג של אתר רב מילים: המתקנים בע"מ כאויבי השפה.

בפינה של פול אוגדן: היסטוריונים בריטים ואיריים יצרו מילון של 50,000 שמות משפחה אנגליים.

תגיות :
Pixabay; google images תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

יהודה זיו
בתו של הבעש"ט, שנולדה לו מאשתו חנה, נשאה אף היא את השם "הודל" - שהוא נהג לפרשו כ"הודו לאל!" - ובעקבות מסורת במשפחת אמי מייחסים אותי שמה, חנה, וגם שם אמה, הודל, כצאצא הבעש"ט! בידידות, יהודה זיו
12 בינואר 2017 הגב
יהודה זיו
בתו של הבעש"ט, שנולדה לו מאשתו חנה, נשאה אף היא את השם "הודל" - שהוא נהג לפרשו כ"הודו לאל!" - ובעקבות מסורת במשפחת אמי מייחסים אותי שמה, חנה, וגם שם אמה, הודל, כצאצא הבעש"ט! בידידות, יהודה זיו
12 בינואר 2017 הגב
עמית
וכמובן שיש גם את ה"סמרטעיתון" המוכר מהשיר "פנקס הקטן" ומספריו של דיימון ראניון המתורגמים לעברית.
12 בינואר 2017 הגב
מוטי
מי שרוצה לקרוא את העיתון של אליעזר בן יהודה, יכול לגשת לאתר של הספריה הלאומית ולקרוא, חוץ מהכתבות אני ממליץ לקרוא את הפרסומות, לדוגמא: "מכושיות במחסן דמיאני, אם תרצו לקנות מכושיות טובות,במחירים נוחים מאוד, ובתנאים היותר קלים, הואילו-נא לפנות למחסן דמיאני..." http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?action=tab&tab=browse&pub=HZV#panel=browse
12 בינואר 2017 הגב
עינת חורין
עד היום הכרתי את 'הודל' מ"כנר על הגג"... לא ידעתי שזה כינוי ל'הדסה', השכלתי.
13 בינואר 2017 הגב

הוספת תגובה