הגז של אסד, השיער של ביבי

רוביק רוזנטל | 14 באפריל 2017

מה חשב אליעזר בן יהודה על המילה גז, איך אומרים: כימי או חימי, צרור צבעי שיער לבחירה לראש ממשלתנו, מסע בארץ דכדוכיה וספר שירים חדש של דודו ברק

מילת השבועות האחרונים היא בלא תחרות 'גז'. חיינו נעים, ולא מאתמול, בין מתקפת הגז של בשאר אסד, מתווה הגז הבלתי נגמר שקצת ירד מהכותרות, זכרון תאי הגזים שחזר לכותרות בזכות הופעתו האומללה של דובר הבית הלבן. ועוד לא הזכרנו את גזי החממה שמלווים את השיח זה עשור שני בדיון על הרס כדור הארץ. ובקיצור, הגז לא גז מחיינו.

בריאת יש מאין

גז מוגדר בהגדרה פיזיקלית המוכרת לכל, מצב צבירה מתפשט המשנה את נפחו (בניגוד לנוזל) ואת צורתו (בניגוד למוצק). המילה עצמה, גז, נטבעה על ידי הפיזיקאי הבלגי ואן הלמוט מן המאה ה-17. במילון הגדול שלו מתייחס בן יהודה למילה גז בזו הלשון: "יש עוד מין יצירה אחרית בלשון, היא יצירת יש מאין.  בריאה כזאת ידועה רק אחת הנבראה בדורות האחרונים, והיא – המילה הלועזית gaz לגופים האדיים, שיצר אותה החכם ההולנדי ואן הילמונט, וחש החכם הנזכר צורך בם מיוחד להם ויחדש את המלה gaz, ולא גזר המילה משום שורש שהיה בלשון אלא בדא צירוף קולות גז ועשם למלה אחת למושג שנתחדש לו אז". 

מילון אוקספורד טוען שלמילה יש ככל הנראה מקור: המילה היוונית כאוס, כאשר בהולנדית מועתקת kh היוונית ל-g. מכל מקום, המילה זכתה לתו תקן עברי כבר בשנות העשרים, במילון ועד הלשון למונחי טכניקה משנת 1929, והיא מופיעה בלא פחות מ-210 ערכים במילוני האקדמיה ללשון. הגז זוכה במילונים אלה לשלל תארים: גז פעיל, גז יבש, גז טבעי, גז כחוש, גז אידיאלי, גז ממשי ועוד. ומהו גז אציל? גז שאיננו מתרכב באופן כימי עם חומרים אחרים, כפי שאצילים אינם אמורים להתערב בבני המעמדות הנמוכים.

האסוציאציה המקרית של המילה הבינלאומית הזו לפועל העברי המקראי גז, כלומר, נעלם ונמוג, טבעית ומתבקשת. מן המילה נגזרו מילים עבריות, כגון 'מוגז' המתייחס למשקאות קלים, בעקבות המשקה הפופולרי שחזר לאופנה 'גזוז', שאינו אלא קיצור של המונח הצרפתי eau gazeuse. כמו כן נמצא את גָזִי כשם תואר, גזייה לפיקניקים, ואפילו גִיוּז, מונח עברי מקביל ל-gasification. המונח 'גזים'  נכנס ללקסיקון העברי במשמעות לחצים פנימיים בגופנו היוצאים לאוויר העולם דרך נקבים שונים, ברעש ריחני. בסלנג האמריקני נאמר למישהו המדבר יותר מדי ובלהט מביך I thought you never stop gasing. כשאנו רוצים להאיץ במישהו להתקדם בעבודתו נאמר "תן גז", ועל מי שפועל בהתלהבות אך בחוסר יעילות נאמר שהוא ב"פול גז בניוטרל".

פנזין וזולר

אז למה אנחנו לוחצים על דוושת הגז במכונית, ומה זו 'מכונית המונעת על ידי גז'? הרי המכוניות נוסעות על בנזין או על סולר, שהם כידוע חומרים נוזליים דליקים. בלי להיכנס לפירוט טכני מייגע, לאוויר הנדחס יש תפקיד מרכזי בהנעת המכונית ובהצתת הנוזלים הדליקים. על כן קראו האמריקנים לחומר הדליק גאזולין, ובקיצור – גז. הבריטים העדיפו את המילה פטרול, המתייחסת לסלעים שמהם מופק הנפט, בעוד המילה בנזין עברה גלגולים רבים, והיא במקורה ככל הנראה מערבית.

המילה סולר, אגב, מוכרת רק בארץ הקודש. סולר הוא החומר השמנוני המפעיל את מכוניות מנוע הדיזל. הסולר הוא דלק המתקבל בזיקוק לאחר הקרוסין. קרוסין, אחד מדרגות הזיקוק של הנפט, קרוי גם פראפין. שמן הפראפין קרוי בגרמנית solaröl, כלומר "שמן שמש". מן הקרוסין מייצרים אם כך גם דלק דיזל וגם שמן פראפין. המילה היא גלגול מן הגרמנית, והיא הגיעה לישראל בידי הייקים כבר בשנות השלושים, כאשר "סוֹלר-אוֹל" קוצר ל"סולר". מה שמביא אותנו לבדיחה העתיקה שלא נס ליחה: מהם ראשי התיבות של פז? פֶּנזין וזוֹלֶר.

ובאשר לגז הבישול, נעים להיזכר בפרסומת רדיו מולחנת משנות החמישים: "אחת אוהבת קונצרט נעים/ השנייה – שומעת ג'ז/ אחת זוללת פירות חיים/ השנייה צולה ברווז/ אבל כולן תמימות דעים/ אם גז – אז אמישראגז".

כימי או חימי?

ובאותו  עניין שואל אלכס שפי: "בסיקור המתקפה הכימית האחרונה של משטר אסד באמצעי התקשורת האלקטרוניים היה בלגן בהגיית האות כ' במילה כימי: חלק מהקריינים והשדרנים אמרו "כּימי" בכף דגושה, וחלק בכ' רפוייה. בנוסף היתה מחלוקת על ההטעמה: הרוב אמרו כימי במלעיל וחלק אמרו במלרע. מה עמדתך בנדון?

הקרב הבלתי נגר בין 'חימי' וכּימי', במקביל ל'חימיה/כימיה', מוליך לזמנים רחוקים. חלק ממונחי המדע והאומנויות העבריים נטבעו בימי הביניים בספרד בהשפעת הערבית, שאימצה מילים יווניות. משם התגלגלו המילים מוסיקה ופיסיקה, שהמזכירות המדעית של האקדמיה קובעת בשנת 1947 שהן צורות ההגייה הנכונות. לצד זה משמשים בעברית הגיות שמקורן לטיני (מוזיקה, פיזיקה), או סלאבי (חירורגי). הצורה כּימיה היא אכן הצורה הערבית-יוונית, גם בשם המקורי אלכּימיה (בערבית: החימיה), בעוד חימיה היא הצורה הסלאבית, שאותה הביאו אתם מחיי הלשון העברית.

בעוד האקדמיה נטתה בחלק מהמילים לכיוון המאוחר ואף שינתה תקנות ישנות (פיזיקה, מוזיקה, מוזיאון), היא נוטה לכיוון היווני במילים המתחילות בכ' כמו כּוֹלֶסְטֵרוֹל וכאמור, כּימיה. המציאות הלשונית מעורבבת, הכתיב הוא כמעט תמיד בכ'. באשר להגייה – אין על כך נתונים, אך על פי האוזן הנטייה היא דווקא לכ' הרפה. ההגייה המלרעית היא ביטוי לכך שמילה התאזרחה בעברית התקנית, בעוד ההגייה המלעילית הנפוצה יותר מרמזת שהיא נתפסת כמילה לועזית.

שלל צבעים ביביקולור

תזזית צביעת השיער של ראש הממשלה כבר הפכה לפולקלור לאומי ולנושא בלתי נדלה ב"ארץ נהדרת". מאחר שנראה שמבחר הצבעים העומדים לרשותו הולך ומתמצה, מציעה הזירה הלשונית לביבי צבעים חדשים לבחירה, כולם זמינים במספרות העילית, ובימי הגבר המטרוסקסואל מותרים לשני המינים. ותודה לסימה מעצבת השיער ולשרון אמנית האיפור.

אגוז. צביעת שיער בצבע שוקולד אפרפר.

בְּלוֹנְד חיטה. צביעת השיער בצבע בלונד אפרפר.

בְּלוֹנְד תות. צביעת השיער בצבע בלונד בהיר בגוון אדום.

ג'ינג'י. אדמוני. פופולרי מאוד וכולל הרבה גוונים.

דבש. צביעת השיער בצבע מעין שאטני.

חום שוקולד. צביעת השיער בצבע חום לא כהה.

חינה. אדום. לנשים בלבד כרגע.

חלודה. אדום בגוון חלוד.

חצי חצי. כהה למעלה בהיר למטה. מכונה בז'רגון הסטייליסטי אוֹמְבְּרֶה.

חציל. סוג של אדום כהה.

מהגוֹני. צביעת השיער בצבע חום-אדום.

מלח פלפל. כינוי לצבע טבעי, שחור ולבן. בעולם משמש גם כצבע מלאכותי.

ערמוני. ובלעז: שאטני.

פלטין אפור. שיער בהיר מאוד בנטייה לאפרפר. גם: פלטין ורוד, פלטין סגול ועוד.

שחור סיני. צביעת השיער בצבע שחור-כחול.

שחור פחם. צביעת השיער בצבע שחור ללא גוונים.

שְׁחוֹרְדִינִי. שיער בלונדיני עם שורשי שיער כהה. מיזוג: שחור+בלונדיני.

שטיפה אפרפרה. ז'אנר ייחודי של שיער אפרפר. גם 'שטיפה כסף'.

תַפּוזינה. צביעת השיער בצבע כתום-אדום, בעקבות פרסומת למשקה קל.

ולקינוח, מסתובב ברשת:

ביבי צבוע

דכדוכית עלייך ישראל

גבי איתן כתב ושלח את הקטע הבא, בעקבות הצהרתו של ביבי מן השבוע הקודם כי "הם רואים פקקים, אני רואה מחלפים", במסגרת מה שקרא "תעשיית הדכדוך".

  • הם רואים המתנה אינסופית בחדרי מיון בבתי החולים - אני רואה שמצאו מקום במסדרון לזקנה החולה.
  • הם רואים פועלי בנין שנהרגים בתאונות עבודה - אני רואה שיש נוף יפה מגובה המנוף (לפני שקרס).
  • הם רואים מכוניות עומדות בפקקים בכבישים - אני רואה שלא גובים דמי חניה מאלה שעומדים במקום שעות.
  • הם רואים 400 הרוגים ואלפי פצועים בשנה בתאונות דרכים - אני רואה שלכוווולם יש מכוניות טובות ומהירות.
  • הם מתלוננים שהם מחכים בלי סוף לאוטובוס - אני רואה את השמחה של מי שהצליח להידחק ולנסוע מרחק של קילומטר בשעה.
  • הם רואים מרפסת מתמוטטת בבנייה רשלנית - אני רואה 18 פקחי בניה שעושים עבודה נהדרת ב-18,000 אתרי בנייה.
  • הם רואים שרבים מניצולי השואה חיים במחסור - אני רואה שמספרם דוקא הולך ופוחת.

הייתי שיק, הייתי שוק

דודו ברק, יוצר שירי זמר לאורך יובל שנים, כתב לאורך כל שנותיו שירים שהולחנו וחלקם הפכו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי. לאחרונה זכה בפרס מאיר אריאל על יצירתו. בימים אלה יצא לאור ספר שירים שכתב בשנים האחרונות, בעקבות משבר פיזי קשה. השירים עוסקים בישראל של היום ושל פעם, במשבר המחלה וההזדקנות, וגם בשפה. וכולם, ככותרת הספר, מחכים ללחן.

דודו ברק ספר

ברק משחק עם השפה העברית ביצירתו, וכמה שירים בספר עוסקים בשפה המשתנה, וביניהם השיר "שקשוק".

"חולצת משכית זה היט/ חולצה של אתא – בול/ וביטניק זה להיט/ והיפי זהו קול/ חייל קרבי – פגז/ וג'ובניק חנאנה אש/ ואלביס זה נועז/ וקליף לא מתייאש.

הייתי שיק/ הייתי שוק/ ובשקשוק הזה אני לעד חשוק./ ובשקשוק הזה אני חדש עתיק/ אני עשוק גם של השוק גם של השיק.

ורוקר זה עילוי/ פופיסט אבוד מראש/ ומזרחי – תלוי/ ועממי זה יו"ש./ וספר זה פָסֶה/ ודיסקים זה אתמול/ ואינסטוש – זהו זה/ ופייסבוק זה גדול.

שישי זה חמישים/ וארבעים – עשרים/ הילדים – קשישים/ קשישים הם נערים/ פאתֶט זה הפטנט/ לצערי – כולם/ באגורה, בסנט/ לשרוד את העולם.

שתלים בעיגולים/ ומתיחת צוואר/ ובוטוקס וצללים/ ואף קטן ישר/ ובטן מתוחה./ שטוחה ומרוחה./ מבט מטיל חיצים/ מוכה רוחות פרצים.

עכשיו אני – אני/ עכשיו אני – אתה/ נמוך מבינוני/ בגובה המיטה/ שטיח למדרס/ כרית על הספה/ אריח למדרך/ מתחת לרצפה.

הייתי שיק/ הייתי שוק/ ובשקשוק הזה אני לעד חשוק./ ובשקשוק הזה אני חדש עתיק/ אני עשוק גם של השוק גם של השיק.

חדש ב'הרצאות ומופעים': סיורים לשוניים בתל-אביב. פרטים באתר.

שאלות שנשאלו ב'שאל את רוביק': למה התכוונו בתלמוד כשדיברו על 'גרמניה', מה ההבדל בין גלמוד וערירי, איך אומרים שעועית ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

חדש בבלוג אתר רב מילים: וכל הגבעות תתמוגגנה: מילים מן התנ"ך ששינו את משמעותן.

חדש בפינת פול אוגדן: החידה של דונלד, איך אדם עם אוצר מילים מוגבל כל-כך הפך להיות נשיא ארצות הברית.

תגיות :
google images תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

מיכה
האם הבנתי נכון? ב'שלל צבעים ביביקולור' אין מטרתך אלא להפיל את הממשלה ע"י משבר קואליציוני חמור!!! קלטנו אותך רוביק: בעצם ימי הפסח אתה מציע לביבי 'בלונד חיטה'. רק זה מה שחסר לנו עכשיו...
13 באפריל 2017 הגב
יעקב ברזילי
יצבע או לא יצבע אחת היא -הוא מצובע ובעיקר צבוע.
13 באפריל 2017 הגב
יעוד גונן
כתבת לעיל "קרוסין, אחד מדרגות הזיקוק של הנפט, קרוי גם פראפין"; ובהמשך - "מן הקרוסין מייצרים אם כך גם דלק דיזל וגם שמן פראפין". הדברים לא התיישבו עם מה שאני זוכר לגבי תזקיקי נפט, ואכן, גיגול העלה (https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A7_%D7%A0%D7%A4%D7%98) שהפרקציות העיקריות בזיקוק נפט הן: עד °C20 [כלומר – גזים במצב רגיל] - מֶתָאן ואלקנים קצרים (עד 4 פחמנים) 20°C עד C°200 - נַפְטָא קלה ונפטא כבדה 180°C עד 280°C - קֶרוֹסין 200°C עד C°400 - סולר 350°C ומעלה - פרפינים ומזוט. מקווני שהועלתי במשהו. חג כשר ושמח.
17 באפריל 2017 הגב
דודו ברק
רוביק יקר - תודה מקרב לב על ציון הופעתו של ספרי. רק עתה גיליתי זאת. מקווה שאתה בטוב. שלך - דודו ברק. ראש ירח אייר תשע"ז. ירושלים.
27 באפריל 2017 הגב

הוספת תגובה