כל מה שרצית לדעת על הסלנג ולא העזת לשאול

רוביק רוזנטל | 14 ביולי 2017

שלל תגובות ושאלות שהגיעו לאתר עוסקות בסלנג הישראלי וזה הזמן להקדיש לו את השבוע הלח הזה. מאיפה הגיעו 'בולבול' ו'פג'ען', האם 'לך תזדיין' היא קללה, האם סלנג הוא תוצאה של בורות, וקליפ מדליק של ילדי בית ספר באילת

גולש באתר ושמו 'שומר הסף' יצא לפני מספר שבועות בשצף קצף בתגובה בזו הלשון, לא נגענו:

"שוב ושוב נותן הלשונאי גיבוי לסלנג אווילי שמתפתח כתוצאה ישירה מ ב ו ר ו ת ... כשמשתמשים בלעז ומשנים את המובן זו ב ו ר ו ת ... כאשר יש מושג עברי ברור וטוב והמלהגים אינם יודעים אותו הם מוצאים פתרון ב״המצאת״ מילה חדשה ושוב זו תוצאה של  ב ו ר ו ת ... כאשר הופכים את מובנו של מושג לועזי במקום להשתמש בעברית זו תוצאה של ב ו ר ו ת ..." ושוב הלשונאי כותב ״זו לא טעות אלא סלנג לגיטימי״. לגיטימי? ״לגיטימי״ פרושו חוקי, יתכן שאין חוק נגד ״זיהום״ שפה אבל מי שיודע את שפתו אינו זקוק להמצאת מושגים. כלומר הסלנג הוא תוצאה של חוסר ידיעת השפה כלומר ב ו ר ו ת !

השבוע זעמו לא שכך והוא מוסיף: "שוב ושוב מגבה ״רוביק״ סלנג שנובע מבורות: - כך בשאלה של חיננית מצדיק רוביק את המושגים העילגים ״בא לי״ או ״מגיע לי״ ב״לשון ימינו״ ולא היא שכן יש מושגים עבריים לרצון עז וכו׳… - לשאלתו של יותם, כשמדברים בעברית נקיה מלעז אין צורך ב״אפקט״ או ב״אפקטיביות״ שכן ניתן לומר תוצאה או יעילות … - - במילון הקצר ״ערבית ושפות אחרות״ ניתן לראות איך נוצר סלנג: כאשר מילה במקור מבוטאת בטעות, האם זו לא תוצאה של בורות?"

ההצעות הכי מטורללות

מעבר לשאלות סגנון מטרידות, וכן היעדר השליטה של שומר סף העברית בסימני פיסוק, מעלה שומר הסף עמדות מוכרות הדורשות מדי פעם רענון. מי שטוען ל'בורות' כנגד כל העולם ואשתו ראוי שילמד כמה עובדות המקובלות היום בקהילייה הבלשנית.

'סלנג' הוא חלק מן המכלול הנקרא 'שפה', והוא מוגדר כאוצר המילים והצירופים המאפיין את לשון הדיבור. לשון הדיבור בשפות העולם בכלל ובעברית הישראלית בפרט מקיימת עם השפה הנורמטיבית יחסי גומלין דינמיים, וכך מתפתחת השפה, לרע ובעיקר לטוב. מבחינה זו שפת הדיבור בכלל והסלנג בפרט אינם רק 'לגיטימיים' אלא מרכיב חיוני של השפה החיה.

מנדנד, חופר ומנג'ס

לסלנג תפקידים שונים בתחום החברתי והרגשי. הוא מאפשר אינטימיות, שבירה של פורמליות תקשורתית, דיבור על נושאי טאבו. הסלנג הוא מרכיב זהות של קבוצות שונות בחברה, חיילים, קבוצות דתיות, קבוצות מגדריות, יישובים וכדומה. לעיתים קרובות למילות סלנג אין תחליף הולם. כך 'פראייר' אינו סתם 'פתי', אלא הוא טעון משמעויות וקונטציות, בעיקר בשיח הישראלי.

אין כל קשר בין שימוש בסלנג לבין בורות. המשפט 'סלנג הוא שיבוש של מילים בשפות אחרות' אינו מוכר בבלשנות. יש מקרים רבים של שינוי מילה לועזית על ידי דוברי שפה אחרת, אך זו תופעה לשונית מוכרת שאינה קשורה דווקא לסלנג. סלנג הוא בחירה, לא תמיד מודעת, בין כמה צורות התבטאות בשיח הפשוט. אין כל יתרון ל'אני רוצה', על 'בא לי', אין יתרון ל'אתה מדבר יותר מדי' על 'אתה מנדנד', 'אתה מנג'ס' והגירסה העכשווית 'אתה חופר'. 'חופר' הוא דימוי מוצלח ואפקטיבי (ואם תרצו, יעיל) לדיבור יתר.

השופט הפורש אליקים רובינשטיין, ידען עברית מהמעלה הראשונה, אמר בפרשת הרופאים 'הצענו להם את ההצעות הכי מטורללות', ולפני כמה שנים הגדיר את עניין בתי העסק בשבת כ'ישראבלוף'. איתמר בן אב"י, שהעברית שלו עשירה ושרירית ולזכותו מאות מילים שהתקבלו בשפה, מתגאה בספרו האוטוביוגרפי שיצא עכשיו במהדורה חדשה בהמצאת מילות סלנג מובילות. את מאמריו ב"דואר היום" חתם בברכת הפרידה הסלנגית 'להית'.

מי כאן עילג?

באשר ל"ביטוי העילג" 'מגיע לי', לו היה שומר הסף קורא את הטקסט בעיון היה רואה שמקור הביטוי הזה בספרות ימי הביניים. פרופ' חננאל מאק מוסיף ראיה לבחינה בעניין מפסוק במגילת אסתר: "ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם" (ט 26). ואם אבותינו עילגים, מי אנחנו? אולי סתם בורים?

ובאשר ללעז, למקרא הדברים נראה ששומר הסף הסתובב ברחובות תל אביב עם נערי גדוד מגיני השפה והטיף לביאליק לא לדבר יידיש. העברית קיבלה אל תוכה מאז ומתמיד, לאורך אלפי שנות קיומה מילים לועזיות. זה מעולם לא איים עליה, זה תמיד העשיר אותה. אלפי מילים לועזיות המשמשות אותנו היום ונקלטו במאה השנים האחרונות הן חלק מן השפה. כשיש מילה עברית טובה שגם נקלטה ומובנת על ידי הסביבה מומלץ כמובן להשתמש בה. דגש על 'מומלץ'.

צ'מעו את הסיפור של השפה העברית

ובאותו עניין שלחה לנו ממש השבוע יעל סנדרוסי ממעלה גמלא קליפ שהכינה יחד עם תלמידיה במקום עבודתה הקודם בבית ספר מצפה ים באילת. אולי יפורר מעט את הזעם הקדוש של שומר הסף ודומיו.

הקליפ מספר על מגמה מעניינת. הסלנג הישראלי התפתח בעיקר על בסיס שפות לועזיות כמו ערבית, יידיש ואנגלית. בעשור האחרון מתגברת תופעת הסלנג הבנוי על הרחבת משמעות של מילים בעברית, כמו 'חופר' שנזכרה, 'עף על עצמו', 'מה אתה חש' ואחרות. ואם גם בסלנג העברית מנצחת, מה לנו כי נלין?

בולבול וציפור המכנסיים

פרופסור עוזי פז, זואולוג ידוע ומוערך כותב: "אני מתכנן מצגת מחווה לידידי ז"ל ע. הלל: "בולבול תגיד לי למה". ובהקשר זה שאלה לי: ממתי למה וכיצד כשאני אומר לנכדתי: תראי קן של בולבול - היא מביטה עלי במין תמיהה רבתי..."

נכדתו של עוזי מכירה מגיל צעיר את הכינוי 'בולבול' לאיבר המין הזכרי, ומן הסתם אינה מכירה עדיין את כל השמות של ציפורי ארצנו למרות הסבא הידען. מקור שמה של הציפור הוא בערבית, והוא משמש במקום השם העברי בִּלְבֵּל או בִּלְבִּיל. 'בולבול' הוא גם כינוי סלנג לאדם מבולבל. מה לכל אלה ולאיבר שזכה כבר לשורה של שמות, רובם בסלנג המשוקץ? אין על כך תשובה חד משמעית. 

ראשית, אין מדובר במונח חדש. הוא כבר בן ארבעים שנה לפחות. בשנות השבעים, על פי מילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה, 'בולבולים' היה כינוי לאשכים, ומכאן התגלגלו לאיבר עצמו. אולי, על פי גירסת מילון בן אמוץ, יש כאן השפעה של המילה האנגלית balls. אפשרות נוספת היא שיש כאן בכל זאת קשר לציפור. כך זה בלדינו, בה 'פאשארו' פירושה ציפור והיא גם כינוי לאיבר המדובר. חנוך לוין דימה את האיבר לציפור בשירו העגמומי "ציפור המכנסיים שלי". באנגלית ידידנו מכונה גם cock, תרנגול. יתכן גם שיש כאן אנאלוגיה לשם שניתן בסלנג ילדים לאיבר המין הנקבי, פושפוש, שבו ניכרת השפעה של המילה האנגלית  pussy. 

אילון גלעד מביא במדורו "מהשפה פנימה" בהארץ השערה מעניינת: עם קום המדינה הביאו עולי עיראק את גרסתם למשחק הדּוּדֶס, גרסה עממית של קְרִיקֶט. מסיבה לא ברורה בעיראק כונה המקל הקטן שבו חובטים במקל גדול ״בולבול״, ושם זה התפשט בקרב שחקני הדודס הארץ־ישראלים. הדימוי של המקל לאיבר הנוטה להזדקף הגיוני. השערות או מידע נוסף יתקבלו ויפורסמו.

וכדי לחזור לע. הלל הנפלא, הבה ונשאל: בולבול, תגיד לי למה?

לך תזדיין בסבלנות

רוני שואלת : "מדוע לדעתך הביטוי 'לך תזדיין' נחשב לקללה? שכן הוא נשמע על הפשט כברכה... חשבתי לעצמי כי ייתכן והמשמעות היא 'לך תצטייד בנשק' הנאמר כאזהרה כי 'בקרוב אוריד לך את הראש', אבל שללתי את זה כיוון שאנחנו תירגמנו את fuck you (שאין לו כל קשר לנשק) ולא להיפך. אני טועה?"

הפועל זיין, וכן 'הזדיין', הוא בעל שלוש משמעויות שונות, שאין ביניהן קשר. שימוש אחד הוא מלשון חכמים, והמדובר בכלי נשק: 'כלי זין', והפעלים 'לזיין' ו'להזדיין' – לצייד או להצטייד בכלי נשק. משמעות שנייה המוכרת פחות היא מלשון ימי הביניים, והיא מתייחסת לקישוט האותיות על ידי ציצים ותוספות שונות. המשמעות השלישית היא בסלנג הישראלי. 'זין' הוא כידוע איבר המין הגברי, אותו בולבול שנדון בשאלה קודמת. 'לך תזדיין' היא קללה ישראלית בדפוס הידוע של 'לך לעזאזל', 'לך תמכור דגים בשוק' וכדומה שמקורו ביידיש. הקללה אכן מקבילה ל-go fuck yourself, אך אין כאן בהכרח תרגום מאנגלית, אלא התפתחות ישראלית פנימית. מדוע הביטוי נחשב לקללה? מאותה סיבה ש'זין', גאוות הגברים, היא מילה בעלת קונוטציה שלילית. הביטוי הלא סלנגי 'הזדיין בסבלנות', כלומר: התאפק, מקורו ברוסית: vooruzhitca terpeniyem. אחד העם אהב מאוד להשתמש בביטוי.

תאכל משהו, יה פג'ען

יעקב מתייחס לשאלה בדבר מקורו של פג'ען במשמעות גרגרן: "מצ"ב אסמכתא מהמילון הערבי לגבי שם התואר 'הירושלמי' פג'ען". הבלשון ד"ר רפיק אבו-בכר מאשר כי 'פג'ען' משמש בסלנג הערבי במשמעות אדם שאינו מפסיק לאכול. גם הפועל פג'ע משמש בערבית הפלסטינית ומתייחס למי שנוהג לאכול ברעבתנות, ומכאן מפג'וע, ובדיאלקטים שונים גם פג'עאן. במרוקאית ג'וען פירושו רעב, אך לא ברור אם יש קשר בין המילים. פאג'עה פירושה דבר מכאיב או כעס

שאלות שנשאלו ב'שאל את רוביק': איך קוראים לתינוק עם שש אצבעות, מי המציא את השיניים התותבות, מהיכן הגיע הביטוי 'עקרת בית' ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה

בקרוב: "עברית בשלל שפות" על שפת החרדים, החיילים, הירושלמים ועוד, הרצאה ביוזמת עמותת שקל – שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים - בביסטרו חרוצים בירושלים, יד חרוצים 11, יום שני, 17.7.17, מוזמנים ב-19.15, ההרצאה ב-2000.

ועוד בקרוב: "אין עלייך אחותי" עם דורי בן-זאב ורוביק רוזנטל, בית יגאל אלון, כפר תבור, 1930.

תגיות :
Slang | Chicago Graffiti Art - Meeting Of Styles 2013 | A Syn | Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

יש לי מה זה קטע

27 בינואר 2000

וואנס היה לנו דיל

25 באפריל 2003

סרט, קטע, סיפור

16 במאי 2003

תגובות

דר' אליעזר רמון
שלום מדוע "סלנג" ולא "עגה" , או שאני שוגה. מילא, אם אין מלה בעברית - נקנה מהעולם , כמו שקנינו מלירבות כגון 'דת' , ועוד רבות, אבל - אם במאגר הקיים יש כבר חלופות , למה להחליפן, מבחינת - 'וישן מפני חדש תוציאו' ? בברכות
13 ביולי 2017 הגב
גבי שחר
בקשר ל"לך תזדיין", קיים שימוש נוסף לפועל והפעם מקצועי לגמרי: מזיינים בטון ע"י הוספת ברזל. הפעולה נקראת "זיון" והבטון נהיה "מזוין".
13 ביולי 2017 הגב
ד"ר דפנה קירש
לגבי "לך תזדיין", לעניות דעתי הסיבה שמדובר בקללה היא שזה תרגום לא מלא מאנגלית- במקור "go fuck yourself" - כלומר לך תזיין את עצמך. הקונוטציות שליליות הרבה יותר מאשר סתם יחסי מין (בין שני בני אדם).
13 ביולי 2017 הגב
יוסי
בימי נעורי, וסליחה על השפה הבוטה, הקללה היתה "לך תזדיין בתחת" קרובת משפחה של "לך תמצא מי שיזיין אותך", כשהרעיון הוא בזוי המקולל על ידי שליחתו להומוסקסואליות.
13 ביולי 2017 הגב
יש'ראל ש'ש'וני
נשמע הגיוני. גם אני חשבתי על זה כשניסיתי להבין מאין הביטוי. מקצרים ביטויים גסים מדי. כמו שעש'ו ל"בן אלף" שבו חתכו את "זונות" מהביטוי.
14 ביולי 2017
יעקב ברזילי
ג'ועאן רעב בכל ערבית .ג'וע הוא רעב-HUNGER הקשר לעברית הוא למילה לגווע. בעברית מבטאים בולבול .בערבית זה נשמע כמו בלבל.כמו בשיר בלבל בלאבל (רבוי של בלבל)בלבל בלאבל עלה ראס אלסג'ר.שתי ה-ב' הן שוואיות.גם העיראקים מבטאים בלבל (אני אחד מהם).
14 ביולי 2017 הגב
אורי קליין
תודה, יעקב ברזילי. רבות מן ההתייחסויות של רוביק לערבית טעונות תיקון. מוכן למשימה?
14 ביולי 2017
רז
לעניין ההאנשה, יותר נכון, ''ההצפרה'' של איברי המין, ישנן שפות נוספות בהן איברי המין מקבלים שמות של ציפורים. ברומנית איבר מין זכרי הוא cocosel - תרנגול קטן, ואיבר מין נקבי הוא pasarica- קרי, ציפור קטנה. גם בפולנית איבר המין הנשי הוא אפרוח - cipka, באיטלקית דרור - pasera, ובמדינות דוברות ספרדית יונה - paloma. גם במדינות המזרח יש תופעה כזו.
14 ביולי 2017 הגב

הוספת תגובה