סטטיק ובן-אל, לוין קיפניס וביאליק, ועוד משפטי אמא פולנייה

רוביק רוזנטל | 16 ביוני 2017

פתאום כולם אומרים "טודו בום" ו"קל", מה תרמו כותבי השירים לילדים למילון העברי, איך דווקא מירי רגב הפכה לגורם מצנן, איך אומרים בעברית פרלמנט תלוי ומי אמרה "עכשיו הגיע בדואר, זה עוד בניילונים"

כוכבי העל התורניים של עולם הפופ והרשת ומדורי הרכילות הם סטטיק ובן אל. השניים הצליחו בזכות שילוב של קצב, מקוריות וקליעה לטעם קהלם הטבעי. בין היתר תרמו גם לאופנות הלשוניות המתחלפות, ותוך זמן קצר נקלט צירוף לשון פורטוגזי מתוך הסדרה הברזילאית החדשה שלהם: "טודו בום", tudo bom, שפירושו בפורטוגזית "הכל טוב", ובתרגום חופשי: הכל בסדר.

הכל בסדר טודו בום

הביטוי התפשט ברשת כמו אש בשדה קוצים, וגם נחשף לקהלים נוספים בעזרתה של "ארץ נהדרת" השבוע. הוא נשמע בשיחת שדרן-פרשן בין ניב רסקין ופיני גרשון. העיתון המקוון דבר ראשון מביא כמה ציוצים בעניין, אחד של רגב ויינשטיין:

"אתמול: שומע את השיר [של סטטיק ובן אל] בפעם הראשונה: ‘איזה שיר מטומטם!’
היום: חבר מתקשר ושואל ‘מה קורה אחי?’ אני: ‘הכל בסדר טודו בום!'"

להצלחת הביטוי נקשרת אולי מילת סלנג המתפשטת גם היא לאחרונה ברשת, 'בוּם' כמילת הכנה להפתעה, מתנה, אירוע מרגש וכדומה. ציטוט ממאקו: "אמא הכנתי לך הפתעה! בום".

קל, בדוק וקשוח

ביטוי סלנג אחר שהתפשט בעקבות הצמד הוא 'קל', שפירושו ברור, אין בעיה, בקטנה וכדומה. עוד ציטוט ממאקו: "ג'ורדי, אתה יכול לתת לי ביט כזה?" "קל". נראה ששמות תואר עבריים פוזלים יותר ויותר אל עבר הסלנג. ביניהם גם 'חם' במשמעויות שונות, ו'בדוק' כמילת אישור.

שרית כותבת: "אני שומעת לאחרונה אנשים המשתמשים במילה 'קשוח' כשם תואר לנשוא שאינו אדם. לדוגמא: 'היה לי יום קשוח', 'המבחן הזה קשוח', 'המצב בינינו קשוח'.  האם זו טעות/סלנג או שאני מפספסת משהו?"

זו לא טעות אלא סלנג לגיטימי. הסלנג, ביגוד להשמצות עליו, הוא יצירתי ומחפש פתרונות כשמילה הופכת לקלישאה. "היה יום קשה" כבר לא נשמע קשה כל כך, "היה קשוח" מספר סיפור חדש.

האפקט המצנן של מירי רגב

היועץ המשפטי הודיע למירי רגב שאין לה סמכות לפסול מימון של מופעים. זאת לאחר שקבעה שלא יינתן מימון למופע עירום בפסטיבל ישראל, ובעקבות שרשרת הכרזות קודמות שאף אחת מהן לא מומשה, גם עקב חוסר הסמכות. ואולם, כפי שנאמר ונכתב בעניין, להכרזותיה של רגב יש "אפקט מצנן".

מהו אפקט מצנן? זהו תרגום ישיר מהמונח האמריקני chilling effect. למונח משמעות משפטית ופירושו הרתעה מפני פעולות המוגנות על ידי חופש הביטוי וזכויות האזרח באמצעות איום בהטלת סנקציות. אפקט כזה נעשה באופן חוקי על ידי העברת חוקים, איומים בתביעות ופסקי דין. כאשר האיום הוא בפגיעה בשמו הטוב של אדם הביטוי האמריקני הוא libel chill, צינון באמצעות פגיעה במוניטין. השימוש ב'אפקט מצנן' מוכר בארצות הברית מאז שנת 1952. עם השנים הוא חרג מההקשר המשפטי, ומתייחס לעצם פעולת ההרתעה מפני מימוש חופש הדיבור באמצעות איומים.

הפרלמנט התלוי של תרזה מיי

אריק כותב: בעקבות תוצאות הבחירות בבריטניה, רציתי לדעת כיצד לתאר את המצב הפרלמנטרי שנוצר בבית-הנבחרים שלהם, שאצלנו קורה בכל סבב בחירות מאז שאני זוכר את עצמי. באנגלית הוא קרוי hung perliament – פרלמנט תלוי. ברוסית подвешенный парламент, בספרדית parlamento colgado. בצרפתית, לעומת זאת, מתייחסים לתופעה כ-parlement minoritaire, דהיינו "פרלמנט מיעוטים". מה לדעתך תהיה חלופה הולמת בעברית צחה?

אכן, בכנסת ישראל לא היה מעולם מצב של כנסת שבה למפלגה אחת יש רוב. אפילו בכנסת הראשונה זכתה מפא"י הגדולה ל-35% בלבד, אחוז דומה לזה שבו זכה הליכוד בבחירות 1977. עם זאת עד 67 היה לגוש מפלגות הפועלים רוב מוצק שאפשר הקמת ממשלה ללא קשיים, על פי המתכונת "בלי חרות ומק"י". מאז הלך הפרלמנט והתפצל למפלגות בינוניות וקטנות, והצורך להקים קואליציה נראה היום מובן מאליו. לכן המונחים הרלוונטיים אינם בהקשר ל'כנסת' אלא בהקשר ל'ממשלה' או 'קואליציה': ממשלה צרה מול ממשלה רחבה, "קואליציית 61", ממשלת מיעוט ועוד. במידת מה הכינוי למצב זה בצרפתית קרוב ביותר למצב הישראלי, אך המילה 'מיעוטים' תפוסה על ידי המגזר הערבי.

עיזה פזיזה ואמנון ותמר

לאחרונה עלתה בערוץ יס דוקו הסדרה "עוד סיפור אחד ודי" שיצרו ענת זלצר ומודי בראון, שכבר תרמו תרומה משמעותית לסדרות על התרבות והחברה בישראל. הפעם הם עוסקים בספרות הילדים, סוגה עשירה שהתפתחה לאורך 120 השנים האחרונות, ותרומתה לשפת הילדים עצומה.

המשורר לוין קיפניס עיצב את שירי הילדים הישראליים מראשית המאה העשרים. בין היתר תרם את המילה 'שקדייה' בשירו "לשנה טובה, שקדייה" משנת 1919. המילה הפכה לנחלת הכלל מאוחר יותר בעקבות שירו של ישראל דושמן "השקדייה פורחת". קיפניס הטמיע באמצעות שיריו מילים נדירות כמו 'דחליל' בשירו "גינה לי", והפועל 'להעפיל', שפירושו בתנ"ך התנשאות וחוצפה, וקיפניס הפך אותו לנכס ציוני לשוני. קיפניס הכניס לעולמנו את הביטוי "עיזה פזיזה', שם אחד המחזות שכתב, ועל כך הוא מספר שהוריו נפגשו בעקבות מרדף אחרי עז בחצר, שלה קראו "עיזה פזיזה", או "עיזה רגיזא" או "עיזה קפריזה".

שאול טשרניחובסקי הביא בספר השירים לילדים "בגינה" שמות בעלי חיים וצמחים, חלקם מחודשים: "מי ומי הולך עם מי? האווז האגמי, העכברוני החורי!" אחד מחידושיו המפורסמים של טשרניחובסקי הוא שם הפרח אמנון ותמר. טשרניחובסקי כתב שיר המתייחס לסיפור אמנון ותמר במקרא, ומביא את סיפורם של אח ואחות שנפרדו ונפגשו, ועם פגישתם פָרח פֶרח שתיאורו תואם לסגל השלש גוני. השיר נחתם בשורות: "ומבני הארץ המה את הנעשה ידעו/ ולפרח אמנון ותמר שם לעולמי עד קראו".

צפרנגול, ארנקון ותמווזים

ביאליק חידש את המילה 'גחלילית' בשיר "אצבעוני": "כל הלילה עם הפנס/ שומרה לי וערה לי/ הגחלילית יאיר נרה". לסביבון קרא כִרְכָר וזאת במסגרת שני שירי ילדים, "כרכרי" וכן "לכבוד החנוכה": "מורי הביא כרכר לי, כרכר מעופרת יצוקה". מאחר שהמילה לא נקלטה היא הומרה ב'סביבון'. כמו כן העניק משמעות חדשה למילה התלמודית הנעלמת מרכּוֹף, שפירושה בתלמוד גשר בכלי נגינה, והוא קרא כך לסוס עץ העולה ויורד בלונה פארק: "חוג יחוג מרכופי וראשי סחרחר".

מרכוף

מתוך "שירים ופזמונות לילדים", איורים: נחום גוטמן

ע. הלל, שהפליא ללהטט בשפה בכתיבתו לילדים,  אהב מאוד לחדש פעלים. ביניהם "הִבְהֵב הכלב הבהובים", "ובינתיים הסלט מסתַלֵּט לאט לאט", "מְכְנַפְנֵף אני כנפיים שְתֵי, ואל השמים – קדימה הֵא!" וסדרת פעלי חיות: "מי שרוצה להיות אריה – שיְאַרְיֵה, מי שרוצה להיות קרוקודיל – שיְקְרַקְדֵל! מי שרוצה להיות ציפור – שיְצְפַּרְפֵּר".

משחק בשמות חיות מככב גם בכמה ספרים לפעוטים מהעשורים האחרונים. אמי רובינגר יצר בספרו "חיות מבולבלות" חיבורים בציור שיצרו שמות מפתיעים ומצחיקים. לצד חצי דרקון המתחבר לחצי ג'ירפה נמצא את השם 'דְרָרָף'; לצד חצי ארנבת המחוברת לחצי דרקון נמצא את השם 'אַרְנֶקוֹן', וכן הלאה. אורית ברגמן יצרה בספרה "צפרנגול הגדול" חיות מורכבות כמו שממיתולה, פרפרה, עכברייה, וחבורה של תַמְוָוזים.

לא קונה בננות ירוקות

בעקבות אוצר משפטי האמא הפולנייה התעשר האתר בהצעות נוספות.

''בגילי אני כבר לא קונה בננות ירוקות'' (חגי כהן)

"עכשיו הגיע בדואר, זה עוד בניילונים, עמדתי בתור שעה ובסוף זה מה שקיבלתי. שיהיה לכם לבריאות, תהנו לכן, אבל אל תגזימו" (מוטי קליימן)

"עוד אחד שחושב שהוא יודע הכל (עידית עמית)

ושיר ששלח עודד ניב (נימקובסקי) ושמו "פולניות":

"אוכל לא זורקים/ אמרה לי אמי/ גם לא ספר/ גם אם לא צריך/ לפני היציאה יש להטיל שתן/ ולקחת ממחטה ולהחליף תחתונים/ כי לעולם אין לדעת מה יקרה./ הפולניות נלעגת בלא צדק/ אך לעיתים היא מאוד נדרשת".

שאלות שנשאלו ב'שאל את רוביק': איך פונים למי שפונה לשירותי רווחה, מה מקור המילים אפס ומפלצת, מה הפוך בקפה הפוך ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Samba - Noge Street Performance Festival 2007 ; From Wikimedia Commons, the free media repository תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

שומר הסף
שוב ושוב נותן הלשונאי גיבוי לסלנג אווילי שמתפתח כתוצאה ישירה מ ב ו ר ו ת ... כשמשתמשים בלעז ומשנים את המובן זו ב ו ר ו ת ... כאשר יש מושג עברי ברור וטוב והמלהגים אינם יודעים אותו הם מוצאים פתרון ב״המצאת״ מילה חדשה ושוב זו תוצאה של ב ו ר ו ת ... כאשר הופכים את מובנו של מושג לועזי במקום להשתמש בעברית זו תוצאה של ב ו ר ו ת ... ושוב הלשונאי כותב ״זו לא טעות אלא סלנג לגיטימי״ לגיטימי ? ״לגיטימי״ פרושו חוקי , יתכן שאין חוק נגד ״זיהום״ שפה אבל מי שיודע את שפתו אינו זקוק להמצאת מושגים כלומר הסלנג הוא תוצאה של חוסר ידיעת השפה כלומר ב ו ר ו ת !
15 ביוני 2017 הגב
רוביק רוזנטל
שומר הסף היקר, לא אתווכח עם זעם קדוש, הטקסט שלך רצוף פירכות ואי הבנת מהות השפה ודרכי ההתפתחות שלה. אני מוכן להמליץ לך על שורת ספרים של טובי הבלשנים העבריים בעניין לשון הדיבור והסלנג, תקנות ונורמות, מילים לועזיות ועבריות. מי שמאשים את העולם כולו ואשתו בבורות רצוי שיצא וילמד. רק שתי הערות. לגיטימי וחוקי אינן מילים נרדפות בשימושיהן בשפה, גם אם יש להן מקור משמעות משותף. לגיטימי מתייחס להסכמה חברתית, חוקי לכללים ותקנות. הערה שנייה, כמי שנזהר בשפה רצוי שתלמד להכניס סימני פיסוק במקומות הראויים. טקסט נטול סימני פיסוק במקומות הנדרשים, או רצוף שלוש נקודות שיצאו זה מכבר ממחזור הפיסוק העברי אינו לגיטימי ואינו חוקי, ויש בו אפילו אבק של בורות.
15 ביוני 2017 הגב
גונן (גליבטר) יעוד
שלום ד"ר רוזנטל, בתשובתך לשאלה בדבר 'בדיעבד' ציינת ש"הביטוי המנוגד ל'בדיעבד' הוא 'למַפְרֵעַ', המתייחס למה שיקרה בעתיד". זה נראה לי סותר את מה שלמדוני ש'למפרע' מתייחס דווקא לעבר, ואכן במילון 'רב-מילים' מצאתי: "הסבר מלא למילה לְמַפְרֵעַ (תואר הפועל): 1. רטרואקטיבית, לאחור (נאמר על תשלום, על נתינת דבר וכד', על מה שכבר היה). • האזנה שנעשתה לשיחה חסויה ייתכן שתאושר למפרע בידי מי שהיה מוסמך להתירה". ההתייחסות לעתיד מוגדרת שם כשימוש בשפת-הדיבור. אדגיש שוב: בשעתי, כתלמיד, הודגש לנו שתשלום-מראש הוא 'מקדמה' ולא 'מפרעה'. בברכה ובתודה-מראש על התייחסותך.
15 ביוני 2017 הגב
רוביק רוזנטל
אתייחס באתר בשבוע הבא
16 ביוני 2017 הגב
אורה שורצולד
עודד בורלא הוא אלוף החיבורים האלה של חיות. יש לו ספר שלם "בארץ הצפרגול", וגם בספריו האחרים יש שילובים כאלה.
20 ביוני 2017 הגב

הוספת תגובה