מילים חדשות בסלנג העברי, ויומולדת למאיר אריאל

רוביק רוזנטל | 17 במרץ 2017

מה זה צ'חלה וסוואג, מתי אומרים נודר ומי ישמע, איך לקרוא ללקוחות הזנות, שיר נשכח של מאיר אריאל, צרור אוקסימורונים ספרותיים-קולנועיים ואזכור מפתיע מספר הכוזרי

מילים וביטויי סלנג דומים לצמחי בר. הם עשויים לצוץ פה ושם, לא לעורר תשומת לב מיוחדת ואף להיעלם מן הנוף, אך יש ביניהם כאלה הזוכים להתפשט ולהכות שורש. זה לוקח זמן. ולהלן ארבעה ביטויי סלנג חדשים יחסית, מן השנים האחרונות, תוחלת חייהם עדיין לא ברורה.

נודר שיש לי אוגר

מי ישמע. ביטוי ביטול וזלזול בדברים שנאמרו. מי שמקשיב לפרסומת היוגורט לאחרונה יכול היה לשמוע את הגבר הצעיר והדכאוני משהו העובד במטבחו של השף השמן: "מי ישמע, להקפיץ קצת קישוא בתנור. בלגן", זלזול בטענה שמדובר בעבודה קשה במיוחד. דוגמה מהרשת מימים אלה ממש: "נבגדת? היא אמרה נבגדת? כאילו מי ישמע, היו זוג שנתיים". לפי אחת הפרשנויות זהו קיצור של משפט ארוך יותר: "מי שישמע יחשוב שמדובר בעניין גדול... אבל הוא ממש לא".

נודר. מילת אישור, התרגשות, העצמה ועוד. גם: נודר נדר. יש מתייגים אותה בז'רגון הערסי. דוגמאות מהמילון האורבאני בגירסה הישראלית: "נודר באימא שלי שלא אני עשיתי את זה, נודר";  "נודר נדר שיש לי אוגר בשם ג'רי!" יש גם דף פייסבוק ערסי בשם "נודר נדר", וגם סרטון:

לכי לכי יה צ'חלה

סוואג. אלכס שפי כותב: "בזמן האחרון אני נתקל יותר ויותר במושג "סוואג", אנגלית: swag (ובנגזרת- סוואגר), בשיח של צעירים ברשתות החברתיות. מה משמעות המושג הזה? 

למרבה המזל נחתו בביתי שלושה אמריקנים צעירים, המכירים היטב את הביטוי האמריקני סוואגר, והגדרתם האינטואיטיבית: קוּל, אחד שהוא ממש לעניין. על פי המילון האורבאני 'סוואג' וכן 'סוואגר' הוא "הרושם הקבוע או האופייני המתקבל מהתנהגותו של אדם", או ביתר פשטות: דרך התנהגות מוחצנת, הילוך או דיבור המזוהה עם אדם מסוים. כך, לאדם הלובש בגדים המסגירים את אישותו או את זהותו המינית יש 'סוואג', ובדרך זו משתלב הביטוי במציאות המגדרית המורכבת של ימינו. דוגמאות מהמילון האורבאני: "לדנזל ווישנגטון יש סוואגר בכל תפקידיו בקולנוע". במשמעות זו עם פיתוחים שונים היא נקלטה גם בדיבור הישראלי, במסגרת התפשטות מונחים מתרבות אמריקה בארצנו. מקור המילה בתרבות ההיפ-הופ.

צ'חלה. צ'חלה היא מילת סלנג חדשה יחסית, והמכורים ל"אח הגדול" יכלו להיחשף אליה בהתכתשות בין שתי דיירות הבית שני ואורנה, כאשר האחת ראתה בצ'חלה כינוי גזעני, והבית החל לבעור. מקורה של צ'חלה ביהודית-העיראקית והיא במקורה שם פרטי עיראקי שהפך למילת גנאי כללית לנשים, כמו ינטה ויכנע ביידיש ופרחה במרוקאית. השם מופיע גם בשם ספרו של אלמוג בהר "צ'חלה וחזקל". צ'חלה על פי השימושים השונים יכולה להיות נבזית, טיפשה, מלוכלכת ועוד. היא מזכירה בצלילה את צ'חצ'ח שנחשב לפחות בעבר ככינוי גנאי למזרחיים, וכן את סְחְלֶה – טינופת. היא משתלבת באוצר המילים הסקסיסטיות כלפי נשים, שהסלנג הישראלי המאצ'ואי משופע בהן, אך אין לראות בה בהכרח מילה גזענית בהקשר האתני.

לקוח מין או זנאי

חברת הכנסת עליזה לביא מקדמת הצעת חוק שיפליל גם גברים ההולכים לזונות. גברים אלה קרויים בתקשורת ובמשפט 'לקוחות'. בעוד למילה 'זונה' סטיגמה שלילית חמורה, 'לקוחות' היא מילה מכובסת, המעניקה לצריכת הזנות גליטימציה. החלופה המסתובבת בחוגים שונים מזה זמן והוצעה על ידי לביא בפנייה לאקדמיה ללשון היא 'זנאי'. בכך תועבר הסטיגמה השלילית גם אל הגבר ותהווה (אולי) הרתעה מהליכה לזונות.

בלי להיכנס לסוגיית החוק המוצע, בהיבט הלשוני אכן קיים פער משווע בין הזונות והגברים ההולכים לזונות. לשפה יש שתי דרכים לשינוי המצב. כיוון אחד הוא הכיוון שמציעה לביא. אכן, השרש זנ"ה, כבר בשורשיו העמוקים במקרא, עמוס בסטיגמה חמורה של חטאים מהסוג החמור ביותר. לצד זונה מופיעות מילים כמו זנונים, תזנונים, והפועל לזנות, המתייחס גם לגברים ההולכים אל הזונות. המילה 'זנאי' פירושה בתלמוד נואף, או סרסור זונות. בסלנג הישראלי זנאי הוא בדרך כלל אדם שטוף זימה הרודף אחרי נשים ושוכב אתם בכל מחיר ובכל מצב, וכן זונה ממין זכר. הצעתה של לביא נועדה לדמות את הגבר ההולך לזונות לחוטאים גמורים. זהו מהלך לשוני דרמטי וספק אם יתקבל. הסיכוי שהאקדמיה ללשון, שאליה פנתה לביא בעניין, תאמץ אותו נמוך, בלשון המעטה.

אפשרות שנייה היא הפוכה. כל עוד הזנות, המקצוע המוגדר "העתיק ביותר בעולם" נפוצה ורווחת למרות כל החוקים האפשריים, ניתן להקל על הסטיגמה המוטלת על הנשים, רובן קורבנות של גורלן ושל החברה שבה גדלו, באמצעות השפה. מונח מתקן, ויש אומרים מכבס, הוא "נערות ליווי" המתייחס לזונות המעמדות הגבוהים. המונח התלמודי 'יצאנית', המדגיש את העובדה שהזונה פועלת ברחוב, סופח סטיגמה פחותה מ'זונה', וכמוהו המונח הנדיר בשימוש 'נפקנית'. חברות הפועלות דווקא למיסוד הזנות במקום להילחם בה מעודדות את השימוש במונח 'שירותי מין'. מי משתי האפשרות הלשוניות עדיפה, ריאלית יותר ומתקנת יותר, אני משאיר למחשבותיו של כל איש ואיש, וכל אשה ואשה.

אינטלקטואלי עלא כיפק

החודש מלאו שבעים וחמש למאיר אריאל, מגיבורי השפה של אתר הזירה הלשונית וגיבור תרבות ישראלי שהלך מאתנו לפני 17 שנה. ליום הולדתו מוגש לקוראי הזירה שיר לא מולחן שכתב, מעין מהתלה לשונית שאמירה חבויה בה. השיר פורסם ב"כתבים" בהוצאת משפחת אריאל והוא קרוי "שיר בעברית מדוברת".

"אחלה קוקטייל פארטי, ווחאד ביזנס

אוואנטה קומוניקטיבית, דאווין אסרטיבי

חליק ז'נטיליות, היפר אקטיבית, חפיף סוּפֶּר

סלבריטאות חנטרישית, סמול טוק עלק, בולשיט יעני

אינטלקטואלי עלא כיפק, סבבה און-ליין, אכבר ריבאונדר

איניות סחבקיסטית, אאוטיות בארֶדית, חארטה פוסטמודרנית

מבסוטיות הווירצ'ואל, שרמוטיות הויז'ואל

אהלן – היי

יאללה – ביי".

ויש גם סרטון. אריאל קורא את השיר במפגש עם מודי בראון.

מעירים זכרונות בוואדי ערגונות

ועוד בענייני אריאל והשפה העברית, כותב איתן קפלן: "למיטב ידיעתי, ההנחה הרווחת היא שאת המילה ״ערגונות״ חידש מאיר אריאל בשירו ״זרעי קיץ": "זרעי קיץ/ נישאים ברוח/ מעירים זכרונות/ מעוררים ערגונות". עם זאת,  מצאתי אזכור מוקדם יותר של מילה זו, משנת 1960, בספר ״עד סלע״ מאת רחל סבוראי (הוצאת הקיבוץ המאוחד). מסופר שם שזה הכינוי שהוצמד בפי החבר׳ה לנחל ערוגות. ציטוט: ״היום השני הוקדש לנחל ערוגות (אנו קראנוהו בשם הולם יותר - נחל הערגונות). גם הוא נועד לבעלי-דמיון ולאוהבי יופי״ (עמ׳ 19).

לא לחלוטין ברור מההקשר למה הכוונה ב״ערגונות״, ומדוע הם החליטו לכנות את הנחל כך, אבל נראה שהכינוי נבחר בגלל שהוא מתכתב עם ״ערגה״, ולכן בערך באותו שימוש שאליו התכוון מאיר אריאל. לא מן הנמנע שמאיר קרא את הספר, או שנחשף לכינוי הזה באופן בלתי אמצעי".

בוא'נה, עוף מכאן

בעקבות סדרת האוקסימורונים של אלכס שפי שלח לנו אהרן מוריאלי, גם הוא מיקירי הזירה הלשונית, סדרת אוקסימורונים המורכבת מכותרות של ספרים וסרטים.

אין לי כוח להיות עייפה. ספר מאת גאולה כהן (2008).

אש ידידותית. ספר מאת א.ב. יהושע (2007).

בוא'נה, עוף מכאן. כותרת למאמר של עידו רוזנבלום בישראל היום (7.5.10) על העובדים הזרים בישראל.

בודדים ביחד. Alone Together, ספרה של ילנה בונר, אשתו של אנדרה סחרוב (1986) על חיי הגלות עם בעלה.

בחזרה לעתיד. Back to the Future,טרילוגיה של מדע בדיוני בהפקה של סטיבן שפילברג (1985).

בטוח, אולי. definitly may be,סרט בריטי משנת 2008.

ההמון הבודד. The Lonely Crowd,ספר של דייויד ריזמן (1950).

הקאובוי העירוני. סרטו של ג'ון טרבולטה (1980).

הקרב על השלום. ספר של עזר וייצמן (1981).

זה קרה מחר. It Happened Tomorrow, סרטו של רנה קלייר (1944).

טנגו של איש אחד. One Man Tango,ספרו האוטוביוגרפי של אנתוני קווין (1997). השחקן אורסון ולס כינה כך את אנתוני קווין.

כאב השמחה. אלבום של שירי משוררים.

כשהאמת משקרת. סרט בבימוי אטום אגויאן (2005).

לא נכון הוא נכון. Wrong is Right, סרטו של שון קונרי (1982)

ליל המתים החיים.  Night of the Living Dead, סרט מדע בדיוני (1968).

עיניים עצומות לרווחה. Eyes Wide Shut, סרטו של סטנלי קובריק, בכיכובם של טום קרוז וניקול קידמן (1999).

צעקה שקטה. ספר מאת רוביק רוזנטל (1987).

שפתיים חתומות לרווחה. מאמר של תמר גוטמן על היחס לעיתונאים ערבים.

שקרים אמיתיים. True Lies, סרטו של ארנולד שוורצנגר (1994). 

יהודה הלוי והסריסים

ב"שאל את רוביק" נשאלה שאלה על מקורו של הביטוי "גבר עם ביצים". התשובה מפנה אל הביטוי היידי 'א יונג מיטו ביצים'. אלישע פרוינד מציע מקור קדום השופך אור על הביטוי, והוא לא פחות מאשר ספר הכוזרי, מאמר רביעי כ"ה (תרגום ד"ר צפרוני 1911): "כִּי אֲנַחְנוּ רוֹאִים כְּמוֹ זֶה בַּבֵּיצִים, שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים הַסָּרִיסִים יוֹתֵר חֲלוּשֵׁי הַשֵּׂכֶל מֵהַנָּשִׁים, וּמִפְּנֵי שֶׁנֶּעְדְּרוּ הַבֵּיצִים חָסְרוּ הַזָּקָן וְהָעֵצָה הַנְּכוֹנָה...".

ערן חמד מתייחס למשמעות הביטוי 'קפוץ לי', המפנה ב"שאל את רוביק" לביטוי האנגלי  up yours. "התרגום המילולי לעברית אינו 'הרם את אחוריך' אלא 'במעלה אחוריך'. בתשובה לקללה משיבים Stick it up your arse (תחוב את זה במעלה אחוריך), ובקיצור Up yours. אפשר ללוות את התשובה או להחליף אותה במחווה של זקירת אצבע האמה, כשיתר האצבעות קפוצות לאגרוף".

יעל מתייחסת לדיון בטור ותיק: "רציתי להוסיף השערה למקור המילה "מאמי" בעברית. בספרדית של אמריקה הלטינית הכינוי Mamacita הוא כינוי לבחורה שנראית טוב, אבל משתמשים בו גם סתם כדי לפנות לבחורה באופן לא מאוד מכובד בדרך כלל. מאמאסיטה מקוצר לעיתים קרובות ל'מאמי', כמו שרואים בהגדרה במילון האורבני.

שאלות חדשות שנשאלו ונענו באתר, מה בין לקלוע לסל וקליעת סלים, האם תרנגול הודו הגיע מהודו, מיהי קריפיטיו בשיר "ונצואלה" ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה כדי לקבל את התשובה!

בשבוע הבא: ואללה בסדר, על העברית והערבית ומה שביניהן, עם עבד א-רחמן מרעי ורוביק רוזנטל, שפיים, 22.3.17, בשעה 1900

עוד בשבוע הבא: כינוס עיון לצאת ספרו של יאיר אור "בוראים שפה לדור", אוניברסיטת תל-אביב, אולם טרובוביץ, 23.3.17, שעה 1600

תגיות :
צילום מסך, האח הגדול 2017 תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

יצחק אילת
רוביק שלום, נראה לי שהמקבילה המתאימה ביידיש של צ'חלה הינה : צאצקע ולא יכנע בברכה, יצחק אילת, עו"ד.
16 במרץ 2017 הגב
יצחק אילת
רוביק שלום, נראה לי שהמקבילה המתאימה ביידיש של צ'חלה הינה : צאצקע ולא יכנע בברכה, יצחק אילת, עו"ד.
16 במרץ 2017 הגב
יצחק אילת
רוביק שלום, נראה לי שהמקבילה המתאימה ביידיש של צ'חלה הינה : צאצקע ולא יכנע בברכה, יצחק אילת, עו"ד.
16 במרץ 2017 הגב
עמוס נוי
כמה הערות: 1. הרבה לפני מאיר אריאל או 1960: ערגונות וערגון מופיעים (לא הרבה אך בעקביות) בשירת ימי הביניים, אצל ביאליק (״בלהט ערגונות״, על המלה ״ערגה״ אצל ביאליק יש מאמר של סדן ב״ביאליק ולשונותיה״) ושלונסקי (והרבה אחרים, פחות מוכרים, כמו דב חומסקי), בכתיבה מסאית ופואטית, בספרי זכרונות ובתרגומים. ספר שיריו של חלל מלחמת השחרור ברוך אמון (רובינשטיין) שיצא לאחר מותו ב56 אף נקרא ״ערגון וצער״ http://www.bookgallery.co.il/content/hebrew/bookpageschema.asp?bookpageid=113245 2. עוד אוקסימורון קולנועי: לעולם לא אשכח את מה-שמו 3. צ׳חלה פרושו ״רחל״ (כלומר שיה צעירה). קשה לדעת מדוע שם פרטי תמים של יהודיות-עיראקיות שהפך לכינוי גנאי בחברה העברית-ישראלית הוא ביטוי סקסיסטי בוודאות אבל יש ספק כלפי הניואנס הגזעני-אתני הבוטה שמאפיין את הדרך שעשה והקשריה
16 במרץ 2017 הגב
אהרון בלום
בין כל המילים המשמשות דוברים עילגים כגון "כאילו,בעצם,אה.אה." שהדוברים למיניהם משרבבים ללא קשר למדובר ,מתגנב יותר ויותר ביטוי אמריקני רב משמעות ,לרוב בסוף משפט מבלבל והוא "o.k."עם סימן שאלה (?) בעקבותיו " מה לא הבנת מה אמרתי ?" שואל הדובר בפסקנות "גם אני לא הבנתי,.o.k.?...", אני כפי הנראה לא חכם כמו הדוברים למיניהם המופיעים בטלוויזיה או ברדיו ,תואילו להסביר לי מה פירוש ביטוי זה ?,.o.k. ?.... תודה .
16 במרץ 2017 הגב
יעוד גונן
בנוגע לאוכסימורונים - נזכרתי במה שעמית-לשעבר צטט את אמו שהיתה אומרת: "אנחנו לא מספיק עשירים לקנות בזול".
16 במרץ 2017 הגב
מיכה מרגלית
אני בטוח שהשורש של המילה "זנאי" הוא ז.ו.נ., (כי אני מתבייש לכתוב ז.י.נ., עמכם הסליחה)
22 במרץ 2017 הגב

הוספת תגובה