מצעד המילים המובילות, הביטויים החמים ומשפטי המחץ שעיצבו את 2017; לכבוד חגיגות הסילבסטר מילון הערלים: שלל כינויי הגויים במסורת היהודית; ושיר מקסים על אמא, בן והעברית שביניהם
שנה שנה ומילותיה, שנה שנה והמשפטים שפוצצו את התקשורת ואת הרשת. בדרך כלל הדוברים היו שמחים לבלוע את המילים, לפעמים הם מאושרים מן ההברקה
אשה דוסית חמה מהתנור: 10 המשפטים המובילים
"הציונות לא תתכופף בפני זכויות הפרט". שרת המשפטים איילת שקד מבהירה מה היא חושבת על יחסי הציונות והדמוקרטיה. הרצל וז'בוטינסקי מתהפכים בקבריהם.
"הרמטכ"ל שלנו, עלוב הנפש, שבכלל נראה כמו איזה פקידון שמן במחלקת ביוב של איזו עירייה". יורם שפטל מקלל, ואחר כך מתנצל. לכאורה.
"השמאל שכח מה זה להיות יהודים". אבי גבאי ממחזר אמירה שלחש ביבי לרב כדורי. נראה שהוא עצמו שכח איזו מפלגה הוא מנהיג.
"התקשורת עברה מאתרוגים לחמוצים". ביבי בנאום חמוץ-מתוק מלווה בפחיות שימורים.
"זה חמק לי בצוק איתן". ביבי מסביר למה נזכר פתאום לפרק את התאגיד שזה עתה נולד.
"כשאתה חם מהתנור אתה בוחר אישה חמה בדוסיות". הרב יגאל בורשטיין פורש משנה גברית-הלכתית בפני פרחי הנוער הדתי-לאומי. הציבור הלך להקיא.
"לא יהיה כלום כי אין כלום". משפט השנה של 2016, ועדיין אתנו.
"מה שווה התאגיד אם איננו שולטים בו?" מירי רגב שוטחת את משנתה על יחסי שלטון-מדיה.
"פעם אחרונה שקראתי ספר הייתה לפני עשר שנים". דוד ביטן. אולי ספר התשלומים של השוק האפור?
"קרוב היום שמישהי תספר עליי סיפור מלפני 45 שנה. אני מניח שלפני 45 שנה ליטפתי ישבנה של אישה". גבי גזית. היום הזה היה אכן קרוב מאוד.
מגנומטרים וצוללות: 10 המילים המובילות
בהרצה. תאגיד השידור מאז עלייתו, בשלב ביניים ארוך למדי.
הדתה. תהליך מתמשך של הענקת צביון דתי לתחומים אזרחיים. אזורי הדתה בולטים: הצבא ומערכת החינוך. פיתוח: הדתה-שמדתה (נפתלי בנט).
הסללה. הפניית תלמידים בפריפריה לחינוך מקצועי, בעוד במרכז הארץ התלמידים מופנים לעיון ואקדמיה. רוחות שנות החמישים הרעות ממשיכות לנשב.
חמגשיות. שרה נתניהו הזמינה, נתניהו תוקף: "אני נלחם בגרעין האירני, אתם מתעסקים עם חמגשיות".
טֶרורילה. הגדרה פנים-צבאית של ארגון החיזבאללה. טרור+גרילה.
מַגנומטרים. גלאֵי מתכות. הם שימשו בהר הבית לזמן קצר לאחר פיגוע, חוללו סערת מחאה והורדו.
נוניגייט. המפגשים הסודיים שנחשפו בתיק 2000, נתניהו עוקף את שלדון "הגי'נג'י" ופונה לזרועותיו של נוני מוזס והעיתון של המדינה. הג'ינג'י כבר עקץ בחזרה.
סֶניוריטי. העיקרון לפיו השופט הוותיק ביותר מתמנה לנשיא בית המשפט העליון, התממש במינויה של אסתר חיות. המחוקקים נלחמים בעיקרון, בלי הצלחה.
צוללות. מילת מפתח העומדת במרכז תיק 3000. ככל שעובר הזמן הצוללת עולה על פני המים, ומאיימת להטביע עוד ועוד אנשי הון ושלטון.
רילוקיישן. במקור: שינוי מקום מגורים. בפרויקט הציוני: מעבר מארץ חמדת האבות לארצות ניכר, מה שנקרא פעם ירידה, או נפולת של נמושות.
פייק ניוז וצמד הדודים: 10 הביטויים המובילים
איש הטיל. דונלד טראמפ מלגלג על קים ג'ונג און. בינתיים עוד לא ברור מי צוחק אחרון.
אפקט מצנן. איומים על חופש הדיבור שלא נועדו למימוש, אבל מוציאים את החשק ליצור. אנגלית: chilling effect. הביטוי עלה לשיח הציבורי בעקבות התנגדותה של מירי רגב למופעי עירום בפסטיבל ישראל.
היועץ המשפחתי. אלדד יניב וחבריו במתקפה על היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט, פלוס שנה של הפגנות תחת ביתו.
הסולטן ארדואן. כינוי בעיתונות העולם לנשיא טורקיה, לאחר שהנציח את שלטונו באמצעות תיקונים בחוקי המדינה.
חוק ההמלצות. החוק שנולד כדי להגן על ביבי איבד את ביבי בדרך, איבד את המומנטום, איבד את אביו-מולידו ביטן, אבל ממשיך להיחקק בכוח האינרציה ובחסות הפיליבסטר.
טוּדוֹ בּוֹם. להיט של הצמד הלוהט סטטיק ובן אל, נקלט תוך זמן קצר והתבסס כמטבע לשון: tudo bom פירושו בפורטוגזית "הכל טוב", ובתרגום חופשי: הכל פְּסדר.
מי טו. אנגלית: me too, קמפיין עולמי של חשיפת מטרידים מפורסמים.
פייק ניוז. fake news. מובילה במילות השנה בכל הפרמטרים. עברית: חדשות מזויפות. טראמפ המציא את הביטוי במערכת הבחירות שלו, הוא ממשיך להשתמש בו ואתו העולם כולו. התקשורת במגננה.
צמד הדוּדים. סמלה של הקואליציה, דוד ביטן ודוד אמסלם, הלכו יחדיו תקופה ארוכה לכל פינה שבה נדרשה הגנה על האינטרס ה(ראש)-ממשלתי. הצמד המקורי, הדודאים, צנום יותר. הצמד הנוכחי פורק זמנית, כפוף לחקירות המשטרה.
תעשיית הדכדוך. ביבי הוגה עוד ביטוי במלחמתו בתקשורת, קדימון ל"חמוצים": "הם רואים פקקים, אני רואה מחלפים".
אל תאמין לגוי אפילו בקבר
ישראלים רבים חוגגים את הסילבטר ומתנשקים בחצות, שומרי אמוני ישראל מביטים בהם בעיניים כלות. הרי אנחנו העם הנבחר, עם לבדד ישכון. המסורת היהודית לדורותיה הדביקה לגויים שורה של כינויים. אהבה גדולה אין שם.
אוכלי חזיר. כינוי שנועד לחילונים וללא יהודים גם יחד. ציטוט מאתר גוש קטיף בימיו הטובים: "באיזו זכות באים אוכלי חזיר או גויים גמורים מרוסיה, עם נשק בידיים ומתיישבים בארץ מזרח-תיכונית?"
אומות העולם. הכינוי הניטרלי ללא יהודים בשפת התלמוד. כך במסכת ברכות: "שלושה דברים ביקש משה מלפני הקדוש ברוך הוא ונתן לו; ביקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו, ביקש שלא תשרה שכינה על אומות העולם ונתן לו, ביקש להודיעו דרכיו של הקדוש ברוך הוא ונתן לו.
אפיקורוס. כופר, בעקבות ממשיכיו של הפילוסוף היווני אפיקורוס. אֶפִּיק̂ויְרֶס הוא בלשון החרדים חילוני המוטרד בשאלות היהדות.
בן נכר. הביטוי התנכי הנפוץ למי שאינם יהודים. על פי התנ"ך הכוונה למי שאינם נימולים, אינם אוכלים על פי הלכות פסח ואינם נכנסים לבית המקדש.
בני נוח. כלל האנושות, אלה שהחלו להיוולד אחרי המבול, לא כולל אברהם וצאצאיו. התלמוד הטיל עליהם שבעה כללים: דינין, וברכת השם, עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, וגזל, ואבר מן החי.
גוי. מילת המפתח ללא יהודים. בתנ"ך זהו שם נרדף לעם, גם לעם העברי: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב 2). חלק גדול מהופעות המילה בתנ"ך מתייחסות לעמים אחרים, בביקורת ובאיבה. בלשון חכמים גוי הוא כינוי גנרי לעמי העולם. בשפות היהודים הגוי הוא מי שאסור להאמין בו. העירקים אומרים: "לַא תְאַמִן בִּלְגוֹי חִתִי בִּלְקַבִר" (אל תאמין בגוי אפילו בקבר), בלדינו אומרים, באותה משמעות: "נוֹ אַיי אֱמוּנָה אֶין גוֹי נִי אֲפִילוּ אֶין לָה פ'וֹאֶיסה".
פלישתי ערל ועובדי כוכבים
גר. נוכרי שהתקרב ליהודים ובדרך כלל הפך ליהודי, התגייר. גֵר צדק או גר אמת הוא נוכרי שקיבל את דת ישראל מתוך הכרה. גֵר שקר הוא נוכרי שקיבל את דת ישראל משיקולים זרים, בדרך כלל חומריים. גֵר תושב הוא נוכרי שקיבל על עצמו את שבע מצוות בני נוח, ומקבל את השלטון היהודי בארץ ישראל.
כופר. לא סתם גוי, אלא מי שיוצא בפומבי נגד תורת ישראל. גם 'מין', וברבים: מינים.
מומר. אדם שעזב את דתו ובחר בדת אחרת. בתלמוד מופיעים גם המומר להכעיס, אדם העובר עבירות במכוון ומפגין זאת לעיני כל.
נכרי. שם גנרי בתנ"ך למי שאינו שייך לאומה העברית.
עובד אלילים. אדם המקיים פולחן פגאני: "כל גויים שוכחי אלהים אלו עובדי אלילים בכל מקום" (ילקוט שמעוני).
עובד כוכבים ומזלות. מחזיק באמונה פגאנית. מסכת חולין: "אין אמונה בעובד כוכבים". בשיח הדתי החדש זהו כינוי ללא יהודי באשר הוא. ראשי תיבות: עכו"ם וכן עכומ"ז.
עַם לועז. שייך לאומות העולם, אינו יהודי. המקור בתהלים: "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז". שפתו של העם הלועז על פי התלמוד היא 'לעז', ועליה נדרשו ראשי התיבות 'לְשון עם זר'.
ערל. טכנית, מי שלא נימול, שנותרה בו עורלה. בהרחבה: גוי שנוא, אויב לכל דבר, כבר בתנ"ך: "הפלישתי הערל הזה", כלומר, גוליית.
שיקְסֶה, וגם שִׁיקְצֶה. נערה גויה. התגלגלה מהמילה התנכית שקץ, יצור טמא, ומכאן ביידיש שייגעץ, גוי או סתם בחור שובב, ובנקבה: שיקסה, גויה, שהייתה גם סמל מיני בפולקלור הגלותי.
מי יגיד קדיש על העברית בעברית?
מי אומר שהדור הצעיר מזלזל בגורלה של העברית? בשיר הבא מספר ג'ימבו ג'י יחד עם להקת ספא על החשבון הלא גמור בינו לבין אמו בשאלה "מה קרה לעברית". לשמוע ולהתענג.
וזה הטקסט:
"אני ואמא מתרפקים על זיכרון האותיות/ על שורשים, מילים ומשפטים/ בצל שדרת ברושים קבורות הפסקאות/ ומתחתם על משכבם בשלום שוואים נחים/ בית קברות לחטפי פתחים.
אין מי שיספיד את האמרות והניבים/ אין מי שיגיד מילים טובות אודות המונחים/ אין משמר כבוד ואין שיירת מלאכים.
מי יגיד קדיש על העברית בעברית?/ מי, אמא? מי, בטח לא אני!/ זה שיר קינה, והשפה נשארה רק אסופה/ של כללי עלי תאנה, ומנגינה.
אמא, בתשט לקחת אותי לקנות בגדים/ והמוכרת שאלה אולי תרצו לראות מכנס/ צרחת שם: מכנסיים! לילד יש רגליים! שתיים!
אינעל רבק ערס, אבל אמא, שיקרת לי, יצרת מפלצת/ העברית שלי לא דוברת עברית/ אז אל תגידי לי בן, אני כל כך מאוכזבת/ העברית הזו שותקת, היא אילמת לא תקנית.
מי יגיד קדיש על העברית בעברית?/ מי, אמא? מי בטח לא אני/ זה שיר קינה, והשפה נשארה רק אסופה/ של כללי עלי תאנה, ומנגינה".
שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מה הקשר בין טקט וטקטיקה ובין התרפקות להרפתקה, מה זה "לַבַּנֶה אסלי", למה מוציאים לנו שטר בעריך 20 שקל ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.
חדש בפינה של פול אוגדן: השפה באמזונס שבה מדבר אדם אחד, האדם האחרון