איך מדברים המזרחיים, ומה מטריד בהטרדה המינית

רוביק רוזנטל | 03 בנובמבר 2017

המילה 'הטרדה' עדינה מדי בעידן התקיפות המיניות, יוצאי ארצות המזרח מדברים בשפה מיוחדת המחלחלת גם לדורות הבאים, מבחר הצעות גולשים לאימוג'ים ועוד בעניין "על הפנים"

דומה שעל מילת השנה מתחרות שתי מילים שצלילן דומה: הדתה והטרדה. ככל שחולף הזמן מובילה 'הטרדה' בפער ניכר. בכל יום מופיעה בחדשות המקומיות והעולמיות ידיעה אחת לפחות על הטרדה זו או אחרת, של סלב זה או אחר, כשקווין ספייסי הוא הלהיט האחרון, אחרי שהרווי ויינשטיין כבר הוקע אל עמוד הקלון.

תסלח לי שאני מטריד אותך

העניין המטריד בסוגיית ההטרדה היא המילה העברית עצמה. 'הטרדה' היא מילת מטרייה שרוב השימושים שלה אינם מרמזים על ההטרדה המינית. "תסלח לי שאני מטריד אותך" יאמר אדם המבקש לקבל הדרכה ברחובות העיר. "אל תטריד אותי עם השטויות האלה" אומר המנהל הקשוח לעובד הבא לבקש העלאת שכר. שלא לדבר על 'דלת מוטרדת'.

במקורות המילה משמשת, יש לומר, לעניין שאינו בשימוש היום: גירוש. הפועל הארמי טרד המופיע בספר דניאל מדבר על גירוש מהחברה או המדינה. בספר משלי מדובר על 'דלף טורד', גשם המגרש אנשים לבתיהם. על אדם הראשון אומר המדרש שהוא 'נטרד מגן העדן'. בתלמוד פירוש הפועל הוא  גם בלבל. במשמעות המקובלת היום הפועל הטריד מופיע בכתבי הרמב"ם בצירוף 'הטריד את דעתו', כלומר, בלבל את דעתו, גירש אותה ממחוזות ההיגיון והמחשבה הבהירה. מכאן גם טִרדה וטרדות היומיום, טַרוד ואחרות. בעברית החדשה כבר מופיע במלוא הדרו הטרדן, מילה נרדפת לטרחן, ובקיצור, נודניק.

באנגלית יש לשימושים האלה של טר"ד שתי מילים שאינן נרדפות.  bother היא ההטרדה המעצבנת והמפריעה אבל לא ממש מזיקה, harass היא ההטרדה התוקפנית, ומכאן sexual harssment, הטרדה מינית. בעברית השימוש בשני המקרים ב'הטרדה' מעמעם את היסוד התוקפני שבהטרדה המינית.

האם יש בעברית מילה מתאימה יותר? יש בהחלט: הִתְאַנּוּת. 'הוא הִתְאַנָּה לי', כלומר, הטריד אותי באופן נמרץ ותוקפני. אלא ש'התאנות' מצלצלת כמילה גבוהה ונדירה. הגולשת מיה מציעה 'הצקה מינית', רעיון שאפשר לבחון. בכל מקרה, 'הטרדה מינית' הוא ביטוי שהתבסס בשפה, ולכן כדאי להדגיש את ההבדל בין 'סלח לי שאני מטריד אותך' לבין 'אדוני, זה לא חיזור. זו הטרדה. הטרדה מינית".

איך מדברים המרוקאים

ירון גולדשטיין מתייחס לעיסוק בשאלת הגייתה של המילה 'טוּנה' במשמעות הדג במחוזות באר שבע, שם היא נהגית 'טוֹנה'. "כאחד שגדל מספר שנים בבאר שבע וחי עם לא מעט מרוקאים בבאר שבע, זכור לי שתמיד יוצאי מרוקו נטו להפוך שיטתית כל שורוק או קובוץ לחולם מלא. wהוא מוכן לצוםw למשל נשמע כמו 'ho mochan ltsom'. עוד משהו באר שבעי שאהבתי - חוק ההיפוך המרוקאי. מלעיל יהפוך למלרע ולהפך.

סיפור ה'טונה' מפנה זרקור לתופעה רחבה וחשובה והיא מה שקוראים "שפת הפריפריה", ואחרים "עברית מזרחית". הבלשן המנוח חיים בלנק עמד כבר לפני עשרות שנים על כך שהעולים יוצאי ארצות ערב, בעיקר בצפון אפריקה, מדברים בשפה שונה, באוצר המילים, בתחביר ובהגייה. בתחום הספרות האירה את התופעה הסופרת שרה שילה בספרה "שום גמדים לא יבואו". השפה הזו נשמעת יותר ויותר בסדרות טלוויזיה פופולריות כמו "זגורי אימפריה" או "שנות השמונים". למרות זאת המחקר הבלשני כמעט מתעלם ממנה.

פורטונה מספרת סיפור

החוקרת החשובה של התחום היא ד"ר יהודית הנשקה מאוניברסיטת חיפה. הנשקה פרסמה שורת מאמרים בנושא. 'עברית הפריפריה' היא בעיניה מונח מטעה במידה מסוימת, שכן בשפת הדיבור המיוחדת הזו מדברים בכל רחבי מדינת ישראל, ובאחוזים ניכרים. למעלה מזה, השפה הזו מחלחלת לשפת הדור השני של עולי צפון אפריקה, ואפילו השלישי והרביעי. לאחרונה פרסמה הנשקה בקובץ "תעודה" של אוניברסיטת תל אביב ניתוח מאלף של דוברת יוצאת מרוקו בשם פורטונה. פורטונה מופיעה באתר מעמ"ד, שבו מתעדים שפת דיבור ישראלית, ושפתה היא עברית מזרחית אופיינית. ובאשר ל'טוֹנה', אומרת הנשקה, התשובה פשוטה: זו הדרך שבה הוגים את המילה במרוקאית, וכך נדדה ארצה, ולא רק לבאר שבע.

פורטונה היא ילידת מרוקו, שעלתה ארצה בגיל 25 ב-1961, אך לא למדה קרוא וכתוב בעברית. הראיון אתה נעשה בשנת 1999, כשהייתה בת 63. בשיחה היא מספרת סיפור אגדה הנפוץ בין יהודי המזרח, על אשה שניצלה ממוות עתידי ודאי בזכות מעשה צדקה לעניים, מוטיב שיש לו שורשים באגדות חז"ל. פורטונה מדברת בעברית שוטפת, אבל הדפוסים של הערבית היהודית ניכרים בה. לשפה הזו, אומרת הנשקה, מאפיינים ברורים של היהודית הערבית, בדגש על היהודית הצפון אפריקנית. אלה אינם 'שיבושים' אלא חדירה של צורות דיבור ערביות לעברית של העולים ובניהם.

עקשנים, מסכנים ואשת חיל

חלק מההשפעות הם באוצר המילים. כך למשל מספרת פורטונה: "לא היה מהעקשנים, הלך לבית העלמין בלילה". לכאורה יש כאן סתירה, שהרי האדם שבסיפור מתעקש לעשות מה שהחליט. אלא שביהודית מרוקאית, בעקבות הערבית, 'עקשן' (וגם עגז'ן) פירושו עצלן. פורטונה מרבה להשתמש במילה 'מסכן'. אלא ש'מסכן' כאן, כמו בשימוש המקובל בין הערבים אינו דווקא אדם אומלל, אלא אדם חיובי ונוח שרצוי לעזור לו: "מסכנה, [הבעל האוהב אותה] הכין לה את כל האוכל לאירוסים".

חלק מהשימושים מוליכים למסורות יהודיות מזרחיות. 'תורה' אצל פורטונה, וביהדות צפון אפריקה בכלל, אינה החומש ואפילו לא רק ספרות הקודש, אלא כל טקסט, סיפור, ואפילו השפה העברית עצמה. לכן מקדימה פורטונה את סיפורה במשפט "זה מהתורה זה, המשהו שאני רוצה לספר לך". 'נדבה' אינה כסף שמשליכים לקבצן אלא צדקה במובן הרחב של המילה. 'אשת חיל' אינה במובן המקובל אשה חרוצה ויעילה, אלא אשה צדיקה ויראת שמים, וכך אצל פורטונה. 'אשת חיל' הוא גם כינוי לאשה נפטרת, מאחר שלאחר פטירת אשה נהגו לשיר את המזמור 'אשת חיל מי ימצא'.

הפועל 'עזב' משמש במרוקאית לא רק במשמעות המקובלת (שחרר, נטש) אלא גם ובעיקר במשמעות השאיר: "נתנה לו חצי לחם. עזבה חצי בשבילו". המקור: ח'ללה בערבית צפון אפריקאית פירושו גם שחרר וגם השאיר. היהודית המרוקאית גם הביאה לשפתנו את השימוש הנפוץ ב'מכנס' במקום מכנסיים, כמו גם 'תחתון' ופריטי לבוש אחרים. פורטונה מדברת על מכנסי בעלה, ותמיד ביחיד: תכבס אותו. תתלה אותו. תשים עליו.

את הצדקה מבטל את הגזרות

שימוש אופייני שמקורו ערבי הוא במילות יחס. כך הביטוי 'שיקר עלי' (שאינו מופיע אצל פורטונה) הוא תרגום של כְּזְבְּ עלא הערבי-מרוקאי. אצל פורטונה חוזר שימוש מעניין במילית 'אֶת', שאינה קיימת בערבית, ולכן היא נתפסת אצל דובר יוצר צפון אפריקה כה' הידיעה ולא כמילית מושא. וכך אומרת פורטונה: "את הצדקה מבטל את הגזרות", או "תיפול לה את האבן על הראש". במשפט הבא מספרת פורטונה: "מצא אשתו בשולחן, עם הילדים, אוכלים, שותים". השימוש במילית ב' (בשולחן) במקום "יושבת ליד השולחן" אופייני לערבית: "לקתה מרתו פי אל-מידה".

הנשקה מביאה גם דוגמאות להגייה ייחודית של עיצורים מסוימים. מאחר שאין עיצור v בערבית היא משתמשת במילים כמו בשבּיל, יבּרח, מבּוטלת. אלא שכאן אין אחידות. פורטונה כבר סיגלה לעצמה הגייה ישראלית, ומדי פעם משתרבבת בשפתה ההגייה הערבית. גם הטעמת המילים שלה ישראלית בדרך כלל, אבל את הביטוי 'אשת חיל' היא מבטאת בהטעמת מלרעית של 'חיל''. בעניין זה ואחרים יתקיים מושב מיוחד בכינוס לשון ראשון 11, בפברואר 2018.

אימוג'ים בעברית: התוצאות

לכפפה שנזרקה בשבוע שעבר: מילה עברית לאימוג'ים, הגיעו הצעות רבות.

בועז מציע: מַבָּעונים.

איתי מציע: תוֹתמונים, צירוף של תָּו + תְּמוּנָה, תרגום־שאילה משפתה המקורית של המלה, יפנית (e 'תמונה' + moji 'תו, אות'). מנחם קוזלובסקי מציע: תמונית. ברבים תמוניות.

שי לאופגס מציע: מצברונים (מצב + רעיון), וכן תדמונים.

עליזה כהנא מציעה: איתותונים וסימלונים.

אלישע עמידן מציע: צורונים.

שוש בר-חן מציעה: לוטונים (לוט בזה), רצופונים (רצ"ב), חיבורונים, סמלונים, תמונאות (הלחם של תמונה ואות).

מוטי מציע: תמולה (הגיה כמו תמורה) - שילוב של תמונה ומילה, ברבים תמולות וכן תַמלול, בדומה לתמרור.

משה שמואלי מציע: דמותונים.

ד"ר עוזי רביב מציע: פרצופונים.

גולשי המילון המקוון מילוג מוסיפים הצעות משלהם: פנימונים; המחשונים; חייכנים; הבעונים; צורתנים; מַבַּעפנים.

במילוג ייערך בקרוב סקר לבחירת המילה האהודה על הגולשים. נעדכן.

על הפנים של העבריינים

כמה וכמה תגובות מתייחסות לשאלה על מוצאו של הביטוי הכל-ישראלי 'על הפנים'. התשובה שניתנה באתר היא שיש כמה הסברים למקור הביטוי הנפוץ. באנגלית אומרים על מי שנקלע למצב קשה או מביך: fall flat on his face  - נפל היישר על הפנים. השימוש ב'פנים' בהוראות של בושה ומצוקה רווח ביידיש בניבים שונים: אַראָפּגיין פֿון פּנים (ירדו לו פניו), וואָס פֿאַר אַ פּנים וועל איך האָבן (איזה פרצוף יהיה לי?). ייתכן שמקור הצירוף אינו בנפילה אלא בסטירה, בעקבות יידיש: אַ פּאַטש אין פּנים (סטירה בפרצוף), ובאנגלית  slap in the face.

חי מספר: "עו"ד ששי גז אמר פעם שהביטוי הומצא ע"י אסירים. בכתבי האישום שהוגשו נגדם היה ריבוי בשימוש ב'על פניו'..." דבון מוסיף על כך: "כאשר השופט פותח במשפט 'על פניו נראה ש...' המשמעות בדרך כלל היא כתב אישום ואחריו משפט פלילי, במקרה הטוב הארכת המעצר לצורך חקירה".

מארק בוים מוסיף ביטויי מן המקורות: "נפלו פניו". מקורו אכן באחד המיתוסים הקדומים ביותר: "וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה, וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו" (בראשית ד 5). עם זאת, ובכל הכבוד לפושעי ארצנו ולעורכי דינם, כל הדרכים מובילות ליידיש, למרות שאין כאן תרגום ישיר, שהוא פיתוח ישראלי לכל דבר. ל'על הפנים' פיתוח צבאי: "עם הגבות בחול".

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': איך אומרים לגמרי, מהיכן הגיעו המילים שכנוע ולפתן, האם יש שם עברי לווייז, מה הקשר בין אדם לאדמה ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה. 

תגובות

שוש סובר
עוד כמה ביטויים שמופיעים אצל אחינו המרוקאים [ואולי לא רק אצלם]. שותים כדורים, בדגים שלהם יש קוצים ולא עצמות, וגם אם הם גרים בחדר אחד, הם "עולים לישון"...תמיד קנאתי בהם שיש להם בית בן שתי קומות ולכן "עולים לישון", עד שהתברר לי שזה ביטוי שכיח...
02 בנובמבר 2017 הגב
דיר באלח
אחיך המרוקאים? רילי. וחוץ מזה בגטו ממנו באה הסבתא שלך ישנו על הרצפה ובכל זאת, מסתבר שאת פרינססה.
02 בנובמבר 2017
שוש סובר
עוד כמה ביטויים שמופיעים אצל אחינו המרוקאים [ואולי לא רק אצלם]. שותים כדורים, בדגים שלהם יש קוצים ולא עצמות, וגם אם הם גרים בחדר אחד, הם "עולים לישון"...תמיד קנאתי בהם שיש להם בית בן שתי קומות ולכן "עולים לישון", עד שהתברר לי שזה ביטוי שכיח...
02 בנובמבר 2017 הגב
החלום הפולני בהתגשמותו
אה כן. שכחנו את "החלום הפולני"של בית צמוד קרקע וגינה. בגטו ורשה.
02 בנובמבר 2017
שליימלה
מה קרה רוביק? נעלבת? מזרחים, פושעים, הטרדה מינית, עבריינים... זו השפה של דר-שטרימר. הבלוג שלך והסגנון שלך (בעקביות), מעוררים בחילה. מחיקת תגובות שלא נעימות לך לא תשנה את המצב. גועל נפש.
02 בנובמבר 2017 הגב
שרלוק
מחיקת תגובות לא תשנה את המציאות רוביק. אתה באופן עקבי עוסק בשפה ככלי שבקושי מסתיר את הגזענות המכוערת שלך. שים היטלר, נתניהו יהודוני הוליווד המזרח אירופאים וחיבתם לשיקסעס, הטרדה מינית ורוגעאלך בטור הבא --- לצורך האיזון.
02 בנובמבר 2017
דר-שטרימר
תעשה לכולנו טובה: סגור את הבלוג או החלף מקצוע. את לא עוסק בשפה, אתה עסוק בהפצת רעל עדתי במסורת דר-שטרימר.
02 בנובמבר 2017 הגב
רוביק רוזנטל
אין כאן עלבון אלא מדיניות. לא קראת את הטור אלא התייחסת לכותרות. יצאת מהנחה שיש בטור גזענות נגד מרוקאים כשהתוכן הוא הפוך לגמרי - פנייה להקשיב לשפתם ולכבד אותה, וקריאה לבלשנים לחקור ולהבין אותה. אני מפנה אותך לספר שיצא ביוזמתי ובעריכתי של פתגמי יהדות מרוקו "חתונת ארטישוק, גירושי שזיפים". המונח 'הטרדה מינית' מופיע היום בכל עיתון ובכל דיון בתקשורת ולא ברור לי נגד מה אתה יוצא. אם היית קורא היית רואה שאני סבור שזהו ביטוי עדין מדי לתופעה. אם אתה סבור עדיין שאתה צודק, אתה מוזמן להצביע על משפט אחד בטור (או בטורים קודמים) שיש בו גזענות. אני משאיר את התגובה של החברים שליימלה ושרלוק (שסגנונם דומה למדי...) ואת תגובתי ואולי אתייחס אליה בהרחבה בטור הבא. ככלל תגובות מתלהמות ולא ענייניות לא יופיעו בזירה הלשונית. לזכותם של הגולשים אעיר שהן נדירות מאוד.
02 בנובמבר 2017 הגב
דר שטרימר
וזו בדיוק הנקודה, רוביק. במקרה שלך הצירופים הללו של סטריאוטיפים איכשהו תמיד מתקבצים לטור אחד ואיכשהו הם תמיד עוסקים במוצא עדתי. מה זה מרוקאים בדיוק? איזשהי אוכלוסיה נפרדת בחברה הישראלית? נפרדת באופן כה בולט או מיוחד מהפולנים, רומנים, רוסים או הונגרים? הניסיון להבחין "אותם" משאר האוכלוסיה אופייני לסוג הכתיבה שלך, גם אם אתה לא לגמרי מבין מה אתה עושה. תראה את התגובות שאתה מזמין, כמו זו של "הגברת" סובר: "גם אם הם גרים בחדר אחד, הם "עולים לישון"...תמיד קנאתי בהם שיש להם בית בן שתי קומות"... סטריאוטיפ שמזהה "מרוקאיות" עם עוני ומשתלב בפוסט הזה באופן יוצא מן הכלל.
02 בנובמבר 2017
פולנדיה
"שפתם"? ההתנשאות שלך מעוררת בחילה. באמת. מילא ההתנשאות המרומזת בצירוף אקראי של נושאים וכותרות, אבל אתה באמת לא רואה במרוקאים ישראלים. כי כמובן הישראלי העסלי הוא פולני. מסתבר.
02 בנובמבר 2017
אבישי לבנה
בעניין הטרדה מינית, גם בעברית יש שתי דרגות: הטרדה מינית, ותקיפה מינית שהיא כמובן עוד יותר חמורה (אך טרם הגיעה לדרגת אונס). מסכן במקורו התנכי אינו דוקא אומלל אלא מי שיש לו קשיים בחיים, כנראה בעיקר עני (חכמת המסכן בזויה...) אגב, שמעתי כבר מספר פעמים במקום "מסכן", "מסכין עליו" לא ידעתי את מקורו. אולי מערבית? "על פניו נראה ש...", לדעתי תרגומו: מה שנראה על פני השטח. אם כך אין לו קשר ל"על הפנים"
02 בנובמבר 2017 הגב
טילדה
גם העיסוק ב"יוצאי ארצות המזרח"... אני ממתין לראות את הטורים שלך שעוסקים ב"יוצאי ארצות מזרח אירופה"... משום מה צירוף מילים שלעולם לא מתחבר. השנה היא 2017, כמעט 2018. רוב הישראלים הם ילידי הארץ. לא רק שמרוקו אינה במזרח, יש מעט מאוד "יוצאי מזרח אירופה", בעוד שיש המון "יוצאי מזרח אירופה" שעסוקים בהחרבת התרבות הישראלית והשפה העברית. נושא לטור שאתה יכול לחבר (לא באופן מפורש כמובן) עם זנות, עולם תחתון, פאשיזם, פרובינציאליות ורגשי נחיתות.
02 בנובמבר 2017 הגב
רוביק רוזנטל
באתר עשרות מאמרים על יוצאי פולין. גרמניה. רוסיה. דוברי יידיש ולדינו. אתיופים. הכתיבה נועדה לפרק סטראוטיפים בלי להתעלם ממגוון העדות בישראל. כתוב עדות או שפות יהודים בשורת החיפוש. בכל מקרה ארחיב בטור הבא. בתקווה שתקרא אותו בנחת. אגב שליימלה זה שם חביב. אין צורך להחליף אותו בכל תגובה.
02 בנובמבר 2017 הגב
שוש סובר
אין לך מה להתנצל, רוביק. כל אדם שעיניו בראשו ואינו מונע באנרגיה שנובעת מהרגשת קיפוח, מבין שאף אחד לא התכוון כאן להשמיץ מרוקאים. גם אני הח"מ כתבתי כמה ביטויים שמרוקאים משתמשים בהם וזכיתי לקיתון של חרפות. סהדי במרומים שאין לי שום דעה קדומה על עדות המזרח. להיפך. אבל הרגישות שלהם גבוהה מדיי. כדי לאזן קצת את המאזניים אוסיף שגם לפולנים יש ביטויים לא בדיוק תקניים. תרגומים מאידיש: איך לפעמים, מתי שנלך ועוד כמה מסוג זה. לא נראה שאפילו פולני אחד יעלב...
05 בנובמבר 2017
יעקב ברזילי
כמזרחי "עיראקי" אני לא חושב שרוביק הוא גזען והרגישות הזו אין לה מקום.עם זאת יש מקום להעיר בנושא "עדות המזרח".עדות המזרח האמיתיות הן אלו ממזרח אירופהOST JUDEN והמזרח אירופים עשו תרגיל אדיר כשהשתחררו מהמושג הזה שהייתה לו משמעות שלילית מובהקת בקרב יהודי גרמניה והדביקו אותו ליהודי אגן התיכון יחד עם הסטיגמה השלילית שמלווה אותו.ההערה הזו אינה מופנית לרוביק אישית ככה מדברים כולם.מרוקו אכן נמצאת במערב לגבי הערבים שקראו לה אלמערב.ומשפחת מוגרבי היא בפשטות "מרוקאי". מצד שני איאפשר להתעלם משינאת אשכנזים ובמיוד ה"פולנים" בשיח האינטרנטי שפשתה בקרב חלק מהמרוקאים.מלים מזוויעות כמו "קאפואים"ו"עגלונים"ו"בני עגלונים " או להגיד" החלום הפולני של בית צמוד קרקע וגינה בגטו ורשה"או גרוע יותר "הבית מהגטו שהסבתא שלך באה ממנו"אלה התבטאויות איומות שגם געזנות מהסוג העלוב לא מגדירה אותם אלא הרבה מעבר לכך. ההכללה של עדות הים התיכון במושג אחת חובק כל כמו "עדות המזרח"היא לא נכונה.צפון אפריקה שונה מהמזרח התיכון בהרבה מאפייני תרבות.אוכל מוזיקה ואפילו שפה.בזמן שהיהודים עוד היו במרוקו לא לימדו בכלל ערבית בבתי הספר אלא רק צרפתית.הערבית נכנסה לבתי הספר רק אחרי העצמאות. הרבה מהתופעות הלשוניות של יוצאי צפון אפריקה מקורן בכך שאין פתח באות הראשונה של המילה.אבורגל הוא ברג'יל ואבו כובזה היא בוכובזה וכך הלאה.הוא מוכןLTZUM כי יש להם קושי(הדור המבוגר כמובן)להגיד LATZUN ועכשיו אני הולך לחבוש כובע פלדה ולשים שכפ'ץ.
02 בנובמבר 2017 הגב
דרמטולוג
אני במקרה לומד ערבית בחו"ל עם מורה מסוריה, ותלמידים ממרוקו, תוניסיה ואלג'יריה (בני מהגרים). הזיקה בין העמים הללו קלושה ורובם לא מדברים או מבינים אחד את השני. הדיאלקטים, התרבות, המנהגים, השפה המדוברת שונים מאוד. יחד עם זאת, במערב, ובפי נציגי המערב עלי אדמות (אחינו הפולנים) הכל מזרחי. כולל יהודי צפון אפריקה, עירק או ספרד. זו לא טעות וזו לא שיגרה. זו ההבנייה של הדחה חברתית שישראל הפכה למסורת ושכללה, או כמו שהוא קורא לזה: "להקשיב לשפתם ולכבד אותה".... אתה מבין מה הוא אומר? הפולני הגלותי שאין לו שורשים במזרח התיכון, לא נראה יהודי, לא יכול לדבר עברית אותנטית, הוא ורק הוא, זה שתפקידו לתת לגיטמציה ליהודי השורשי, האותנטי, שמכיר וחי את התרבות שלו מאז ומתמיד, חי באזור, מבין את השפה ואת התושבים... סליחה, אבל בא לי להקיא. אם יש מישהו זר כאן, זה בוודאי לא "המרוקאים", אלא "הפולנים". אם אפשר לדבר על "מרוקאים", אפשר לדבר על "פולנים". על זה בוודאי אין צורך להתנצל. היהדות נחטפה על-ידי מזרח אירופאים (יהודים ולא יהודים), השפה העברית סורסה והחיוניות האקספרסיבית של דוכאה ובמקום קיבלנו חיקוי חיוור ונטול חן של משהו שבקושי ניתן לזהות כיהודי.
02 בנובמבר 2017
מיליקובסקי
שים לב אגב, שהטרוניה היא נגד השילוב התכוף של נושאים שליליים בהקשר עם "מזרחיות", "מרוקאיות" וכיוב'. התוכן לא רלבנטי. מה שאתה רואה בכותרת זה מרוקאית, הטרדה מינית, עבריינים. איכשהו הנושאים הללו משתלבים אצל רוביק לעיתים קרובות מדי. ממתין לראות שילוב דומה של רוסי, עולם תחתון, זנות ופשע מאורגן. בלי קשר כמובן, אני הרי בחיים לא הייתי טוען שהעלייה הרוסית של שנות ה-90 מורכבת בעיקר מעבריינים וזונות, פרובוסלבים ומעט מאוד יהודים.
02 בנובמבר 2017
יעקב ברזילי
הפועל טרד מופיע בערבית במובן גרש אבל מוטארדה היא רדיפה גם פיזית וגם אחרת.המילה "התאנה"כפי שהיא מופיעה בתנ'ך היא הרבה מעבר להצקה .בספר מלכים מופיע הסיפור על מלך ארם ששלח את שר צבאו לממלכת ישראל וכתב מכתב למלך ישראל כדי שירפא את נעמן מצרעתו והוא מגיב(מן הזיכרון)"ויקרע בגדיו ויאמר האלוהים אני להחיות ולהמית אין זאת כי מתאנה הוא לי".הפרוש כאן זה למצוא עילה לכאורה ע'מ לעשות מעשה רע מאוד.בערבית במדוברית ואולי גם בספרותית אומרים תחנקש -חונקשה.בדקתי איך מתורגמת המילה ,התאנה ללשנות לעז ומצאתי הקבלה למה שאני אומר.אנגלית PICKED A QUARREL WITH HIM או בגרמנית FING AN MIT IHM ZU STREITEN.
02 בנובמבר 2017 הגב
רוביק רוזנטל
למיליקובסקי, הגענו לעידן הפייק ניוז. איפה לעזאזל מצאת אצלי "לעיתים קרובות" קישור בין מרוקאים לעניינים שליליים? אשמח לדוגמה, או שתפסיק לבלבל את המוח. לגבי הכותרת, היא פשוט הצגה של שני הנושאים המרכזיים של הטור השבוע באמצעות ו' החיבור, המילה מרוקאי כלל לא מופיעה בה, והדיון בהטרדה מינית עוסק באשכנזים גויים מבית היוצר של הוליווד. כל קישור אחר בנוסח קונספירציה של שילוב גזעני בכותרת דר שטירמרית מתוחכמת שוכן במוחו המסויט של הכותב בעל השמות המתחלפים, ומעיד עליו בלבד.
02 בנובמבר 2017 הגב
הנה, עוד פסודו
אתה יודע היטב למה הכוונה משום שכבר הערתי לך בעבר על פוסט דומה שקשר מרוקאים (לגמרי במקרה) עם כל מיני נושאים בעלי גוון שלישי, שהיה דחוף לך לכנס לפוסט אחד. אבל מצחיק שאתה עדין מעמיד פני תם גם אחרי ניפוק שורות מהסוג "פנייה להקשיב לשפתם ולכבד אותה, וקריאה לבלשנים לחקור ולהבין אותה"... מהי שפתם? לא עברית? האם שפת הרחוב הישראלית, כאשר לא מדובר ב"מרוקאים", גבוהה יותר? תקינה יותר? הפוסטים שלך מדיפים ניחוח עז של פטרנליזם. הרי דוברי העברית המזרחיים (מזרח אירופה) לא היו מסוגלים, ואינם מסוגלים, לדבר עברית תקינה ובמקום, עסוקים בלמרר לאחרים את החיים על כך שהם מדברים עם ע ועם ח. אני מזכיר לך שהתגובה הראשונה לפוסט הזה היא של אחת "שוש סובר, שהתוכן שלה מעיד באופן מה בדיוק קוראים הקוראים שלך בין השורות --- חגיגה בשטעטל. אם לא היית מוחק תגובות קודמות שלי בעניין זה, אולי לא הייתי זקוק שאזכיר לך שזה קורה לעיתים קרובות מדי. תעשה טובה, לך "תחקור" קצת על "פולנים" (או "מזרחים" למען הדיוק) לשם שינוי.
02 בנובמבר 2017
פסודוניסטן
אגב, למה "אשכנזים גויים"? ממתי יוצאי פולניה, רומניה ורוסיה הם "אשכנזים"? ליהודי מזרח אירופה, במיוחד הרוסים, הרי דימוי מכוער במיוחד בצפון אמריקה. ראשי האולפנים הקימו הרי את התעשייה הזו שהייתה בראשיתה מוקצה מחמת מיאוס, בעיקר כתירוץ להקיף עצמם בשיקסעס. רגשי נחיתות שעדין לא נעלמו, מסתבר.
02 בנובמבר 2017
יעקב ברזילי
הויכוח מהצד המרוקאי התדרדר .אכן יש חשד שהמגיב שמייצג כביכל את הצד המרוקאי מחליף שמות .והרעיונות הקיצוניים והלשון המשתלחת והפסדונים הדומים אחד הם
02 בנובמבר 2017 הגב
רובי”ק זה ר”ת של UNESCO?
מה זאת אומרת ״יש חשד״. אני אומר במפורש שזה אני.... ובכל זאת לא מרוקאי, ועדין עומד מאחרי כל מילה. הסיגנון הזה אצל רוביק לא חדש וכבר הערתי לו לפני שנה. הוא התעלם ומחק את התגובה אם אני לא טועה. ושמח שאתה עירקי, אבל זה לא עושה אותך שופט נטול פניות לדיון בדיוק כמו ש״המרוקאים״ לא צריכים את רוביק שיכיר בשפה שלהם.
02 בנובמבר 2017
רוביק רוזנטל
די לשקרים אדוני. מעולם לא פנית אלי, מעולם לא מחקתי עד היום תגובה באתר. אין לי מושג מי אתה, ואני מאחל לך בריאות ואושר. זו תגובה אחרונה בהחלט, חבל שתשחית את זמנך על תגובות נוספות, הן לא ייקראו, בוודאי לא על ידי.
02 בנובמבר 2017 הגב
אבישי לבנה
מצער מאד לראות שקוראים מסויימים של הבלוג אינם מסוגלים להגיב לעניין ורק לחפש שטויות, במקום להעריך את הידע של מר רוזנטל ואת נכונותו לחלוק עם קוראיו ידע חשוב זה בהיבטים שונים של לשוננו. הבלוג אינו ראוי ליחס כזה, ואני יכול רק להציע לקוראיו שאינם מרוצים, להפסיק לקראו. אני אמשיך!
02 בנובמבר 2017 הגב
מחייה הספה
שטויות מבחינתך אולי. אבל בלוג שעוסק בשפה יש להניח מחברו יהיה זהיר בשימוש בה. הכישורים שלו או העדרם אינם מענייננו, אבל חשוב להיות רגישים יותר לאופן בו ״מומחה לשפה״ עושה שימוש בקלישאות גזעניות ועוד מציע שהוא פטרונם של המדוכאים. אין בישראל מרוקאים. פולנים. רומנים. תורכים. יש ישראלים. אבל אם זו הפרספקטיבה שלו על החברה הישראלית, שיועיל ויהיה עקבי. ישראלי כברירת מחדל אינו פולני, דווקא.
02 בנובמבר 2017 הגב
יעקב ברזילי
עדות-פעם כתבתי באתר הזה שאני לא אוהב את הסופר ממוצא עירקי סמי מיכאל "העילג בכל שפה כולל שפת אימו הערבית"רוביק הבין דברי שלא כהלכה וגם שם בפי דברים שלא אמרתי והוא השיב לי בחימה שפוכה ש"אילו יכל להוריד את מה שכתבתי (הגדרות קשות) הוא היה מוריד ומוחק.
02 בנובמבר 2017 הגב
יעקב ברזילי
אבל הוא לא הוריד ולא מחק.
02 בנובמבר 2017 הגב
רפי להבי
ועוד: יוצאי מרוקו לדורותיהם (גם צברים דור שני ושלישי, כמו קרן מרציאנו מערוץ 2) מבטאים כ' דגושה וק' כאילו היו ג', כאשר הן מופיעות בראש מילה ואחריהן ב' רפויה. מאמני כדורגל : "...הגבוצה גבר עולה על הגביש המהיר, אחרי ארבעה נצחונות..."
03 בנובמבר 2017 הגב
שליסל, גאווה אשכנזית
מה אתה אומר. אשכרא אנתרופולוג במיטב המסורת המזרח אירופאית: גזענות של אנשים שכל העולם שונא. מאז ומתמיד.
07 בנובמבר 2017
תות בננה
"טרוד" יש לנקד בקמץ ולא בפתח. רצוי לתקן גם ב-NRG.
04 בנובמבר 2017 הגב

הוספת תגובה