גשם גשם מיטפטף, והחושך בקצה המנהרה

רוביק רוזנטל | 03 במרץ 2017

מה מספר לנו השיר השוטף את הרשת, למה התכוון התנ"ך במילה מנהרה, מי המציא את המילים גברבר וחינמון, והאם שמרן זו מילה טובה או רעה

הסערה הלשונית התורנית היא סביב הסרטון הוויראלי "גשם גשם מיטפטף" של  המורה לעברית ג'יהאן ג'אבר מטייבה. הסרטון זכה מיד לשלל פרודיות וגירסאות, כולל גירסאות ביידיש ובסינית. השימוש הפארודי לא היה חף מלגלוג על המבטא הערבי של ג'יהאן, התגובות שיבחו את שיטת הלימוד הידידותית והאפקטיבית בהוראת שפה. בהיבט הלשוני ראוי להעיר שתי הערות, ולפני כן - תזכורת.

והיום אותו אילבש

הערה ראשונה: הנוסח העברי של ג'יהאן חושף פער הגייה בין העברית והערבית. מיטפטף, איזי, מיעיל, אילבש וכו' מציבים תנועת i או תנועה שבין i לבין e במקום שבו בעברית נמצא תנועת e. בערבית הספרותית שלוש תנועות בלבד: i, a, u. בערבית הפלסטינית תנועות e  ו-o זוכות לייצוג בתנאים שונים, כגון במילה הערבית המופיעה גם בשיר של נסארין – כיף, שהיא מילת סלנג ישראלית ותיקה ויציבה. בהגיית המילה 'מיטפטפת' תומכת גם העובדה שהאות העברית מֵם מקבילה לאות הערבית מִים. בחיקויים השונים ניכר שהמחקים מבליטים את המילים מיטפטף, אילבש וכדומה, כי הם המסמנים את השוני. מזל שחברת הכנסת ענת ברקו, האחראית למופע המביש "פּה-פּה-פּה-פלסטינים", לא בסביבה.

הערה שנייה: הישראלים מתרגשים מהעובדה שילדים ערבים בטייבה לומדים עברית ושרים בעברית. זו ללא ספק המחשה של תהליך הישראליזציה של ערביי ישראל. לעומת זאת, מספר היהודים היכולים להשמיע משפט בערבית מדוברת (שלא לומר ספרותית) בגיל מבוגר, ובוודאי בילדותם, שואף לאפס. לחיים יחד, לטוב ולרע, יש שני צדדים.

מנהרות, לא מה שחשבתם

דוח צוק איתן עוסק בהרחבה בסוגיית המנהרות. מהיכן הגיע המילה הזו, 'מנהרה'? התשובה, כמו במקרים רבים: מן התנ"ך, וזאת בהופעה יחידה בספר שופטים: "ותעוז יד מדיין על ישראל; מפני מדיין עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים, ואת המערות והמצדות". על פי התיאור הזה מנהרה היא סוג של מערה, כלומר, סגורה בקצֶהָ. מהיכן נוצרה בעברית החדשה משמעות המחילה הפתוחה בשני קצותיה? ככל הנראה עקב הקישור בינה לבין 'נהרה' במשמעות אור. פרשני המקרא קושרים את 'מנהרה' ל'נהרה', גם היא בהופעה יחידה בתנ"ך, בספר איוב. רש"י מסביר: "ועל שם שעושין בהם מאור קטן במקום שאין ניכר". רד"ק מסביר: "המנהרות - כמו מערות, ויש להם חלון למעלה שתכנס ממנו האורה, ומפני זה נקראו מנהרות". המחקר האטימולוגי מעדיף לקשור את 'מנהרה' למילה הערבית 'מַנְהַר', שפירושה תעלה, ומכאן שהקישור הרלוונטי הוא דווקא לנהר, הזורם בערוץ בדומה למנהרה.

המנהרה משמשת כדימוי פורה בתחומים שונים. 'מנהרת שורש היד' הוא סינדרום רפואי, בפיזיקה מודרנית מצוי 'אפקט המנהרה' שיש לו גם משמעות בפסיכולוגיה המודרנית. בהתעמלות מצביע מילון האקדמיה משנת 1937 על 'תרגיל המנהרה'. 'מנהרת אוויר' היא בניין בצורת מנהרה שנועד לבחון את השפעת הכוחות הפועלים על גופים בזרם אוויר בעל מהירות גבוהה, כגון אביזרי המטוסים. שם הפעולה 'מִנהור' משמש לא רק בתחבורה, אלא גם בתחומי המידע והפיזיקה.

הביטוי "לראות את האור בקצה המנהרה" אהוב מאוד על מי שחובב משחקי ביטויים. מקור הביטוי בשפות שונות כמו אנגלית, גרמנית וצרפתית. הוא מוכר באנגלית משנות העשרים של המאה העשרים, אך נפוץ מאוד בארצות הברית בימי מלחמת וייטנאם בשנות השישים. חוקר שפת הקצינים עמיר סנדר מספר על שיבוש אהוב של קצינים בכירים: "לא רואים קצה אור". שיבוש שלא מדעת אצל מרואיינים שונים: "אני לא רואה אור בקצה המערה". עיתון הארץ הגדיר את דוח המבקר בכותרת פסקנית: "החושך בקצה המנהרה".

אליך, נפתלי בנט

יעלון ונתניהו רמזו שהסתירו מפני הקבינט מידע כדי למנוע מהסוסים השועטים לכיבוש עזה להשפיע על ההחלטות, ובראשם בנט וליברמן. לאלה האחרונים יאה הפסוק ממשלי: "טוב ארך אפיים מגיבור, ומושל ברוחו מלוכד עיר". בנט מתרשם כנראה מפרקים אחרים בתנ"ך.

מיהו שמרן

נילי אושרוב כותבת: "מצאתי באתר הזירה הלשונית, בניתוח של אופן ההגייה של 'שמרן', השוואה למילים כמו גזען, טהרן, פחדן. תהיתי למה השווית למילים שליליות, והאם נכון הוא שפעם המילה שמרן נשאה קונוטציה שלילית, ואילו היום עברה הכשרה?

'שמרן' היא מילה עברית חדשה, המופיעה בעיתונות החל משנת העשרים של המאה הקודמת. היא מתייחסת בעיקר לשמה של מפלגת הטורים הבריטית, תרגום של 'קונסרבטיבים', ולצידה שם התואר שמרני, ושם המושג שמרנות. המשקל, קטלן, מצוי בתלמוד ומייצג תכונות, כגון סבלן וקמצן. השימוש ב'שמרן' שלא בהקשר הבריטי היה בדרך כלל שלילי, בקבוצת מילים המייצגות עמדות לא מקובלות או קיצוניות: לאומן, שמאלן, גזען, טהרן, צדקן. מי שהשתמש בו במידה של אירוניה עצמית כמה פעמים הוא ז'בוטינסקי, הכותב בעיתון דואר היום, בביקורת על רוחות חדשות בתאטרון הבימה משנת 1928: "הוי ואבוי לי – שמרן ונסוג אחור הייתי מימי עלומי הכי-רעננים". יאיר שטרן כותב לאהובתו ב-1939: "אני אינדיבידואליסט עקשן, שמרן וקשה-עורף.  נשארתי חולם ללא תקנה, שבעומק נפשו הוא סולד מזיופי החיים". נראה שאבחנתה של נילי אושרוב מדויקת: במאבק על דמות בית המשפט נתפס היום התואר 'שמרן' במשמעות חיובית, וזוכה לתימוכין מהמונחים השוררים בהתייחסות לבית המשפט בארצות הברית.

טיפשעשרה בבליקיני

אחד ממחדשי המילים של תקופת המדינה הוא אורי אבנרי, אותן הטמיע בעיתונו המיתולוגי "העולם הזה". ולהלן רשימת המילים מבית היוצר של אבנרי, עם הערות מטעמו.

בליקיני. בגד-יד ים ללא חלק עליון, התבקש אחרי 'ביקיני' בן שני החלקים.

גברבר. מונח המתאר גברים מנופחים.

חינמון. המצאתי את המילה כמילת-גנאי למוספים החינמיים של "הארץ" ועיתונים אחרים, שחולקו בחינם. ראיתי בהם הזניה של העיתונות, וסכנה לעיתונות הלגיטימית. 

חַכְּ. חבר כנסת. כתבו ח"כ וביטאו חבר-כנסת. זה עיצבן אותי.

חללית. בראשית שנות ה-50, כשענייני החלל היו בחיתוליהם, תרגמתי מאמר של איש-החלל הגרמני ורנר פון-בראון, שעבר לאמריקה. המושג 'חללית" במקום 'ספינת חלל' התקבל מיד ונכנס לשפה. המושגים 'תַחֲלָל' (תחנת חלל), 'חֲלָלִיש'​ (איש חלל) ועוד לא התקבלו.

חמשיר. שיר של חמש שורות, במתכונת קבועה, לימריק באנגלית.

טיפשעשרה. על משקל חמש-עשרה, שש-עשרה וכו', המסמן נער או נערה בגיל-העשרה שאינם חכמים במיוחד. סילבי קשת, שעבדה ב"העולם הזה," טוענת שהיא המציאה את המושג, במדורה "מכתבים לרותי".

יומון. המילה התבקשה כקיצור לעיתון יומי. בדרך כלל שנאתי צירופי-מילים שסימנו דבר אחד, כמו "עיתון יומי".

יחצן. הפריע לי המונח "איש יחסי ציבור".

כתבלב. עיתונאי ההולך ככלב אחרי אדוניו. התייחס בעיקר לאחד העיתונאים הידועים באותה תקופה.

לרחל. לכתוב רכילות בעיתון. בסוף שנות ה-50 החלטנו ליצור מדור של רכילות, דבר שהיה מאוד לא מקובל. המצאנו דמות דמיונית בשם "רחל המרחלת", וההמשך ברור. הערת "הזירה הלשונית": הפועל לרכל השייך לסלנג הישראלי אכן חדש (בעברית תקנית יש לומר לרַכֵּל), אך 'ללכת רכיל' הוא ביטוי מקראי, והמילים 'רכלן' ו'רכילות' מקורן בתלמוד.

מזדנבת. טיפוס של בחורה המתחברת ונצמדת לאמנים ידועים.

מחזֶמֶר. חלופה מוצלחת ל"מחזה זמר". חיים חפר טען שהוא המציא ראשון את המונח.

מנגנון החושך. בראשית ימי המדינה היה עצם קיומו של שירות הביטחון עטוף בסודיות, ואסור היה להזכיר אותו. כדי לתאר את מעשיו (בעיקר נגדנו) המצאנו את התואר הזה. הוא לא נועד להיות שם-השמצה, אלא תיאור מהותו, ולא אחת התחילו אנשי השירות להשתמש בו בעצמם, על דרך ההלצה.  

נערות זוהר. תרגום של המונח האנגלי glamor girls.

איך כותבים ראשון לציון

פלי גלקר שלחה את התמונה הבאה שצולמה בראשון לציון, בשלט הנמצא קרוב ליקב (בגינה על רחוב הכרמל) של ראשון לציון. היא כותבת: "הבוקר נתקלתי בשלט והוא גרם לי להתלבט כיצד מקצרים, ראשל"צ או ראש"לצ. אשמח לדעת היכן ניתן למצוא מידע על חוקיות הקיצורים והגרשיים בשפה העברית.

רשלצ

צילום: פלי  גלקר

על פי קביעות האקדמיה, גרשיים משמשים לסימון ראשי תיבות בצירופים, והם באים לפני האות האחרונה של הקיצור, ואינם מוזחים משָם בנטייה. למשל: ברית אאע"ה (=ברית אברהם אבינו עליו השלום); עכו"ם (=עובד כוכבים ומזלות; ולא עכ"ום); ש"ץ (=שליח ציבור); הרמב"ם (=הרב משה בן מימון). ובנטייה: ח"כים, תנ"כיכם, רמטכ"לים, רס"ריות. מכאן כמובן שהכתיב הנכון הוא ראשל"צ.

עוד על בלקון ובלגן

אלישע  פרוינד מתייחס למקורה של המילה בלקון, והקשר שלה לבלגן: "האטימולוגיה שהציגה נטלי פורטמן  אינה חד משמעית. היא חביבה ומלהיבה את הדמיון, אבל לא בהכרח עומדת במבחן המציאות. לפי אטימולוגים שונים הבלגן הוא אכן צאצא של המילה הפרסית בלא-קאנה או בלא-חאנה – מקום שוק או משטח מוגבה למסחר, שאי הסדר שבו הוליד את המילה בלגאן, בעוד שהמרפסת, הבלקון נגזרה ככל הנראה  ממילה לונגובארדית – בְּלקו. גם מילונים אחרים מצדדים במקור הלונגוברדי של הבלקון. באיטלקית למשל המילה "פָּלקוֹשֵניקוֹ" היא במה (בתאטרון) מן הצירוף 'פַּלקו' = קורה או משטח, ו'שניקו' = של הצגה.

שאלות חדשות שנשאלו ונענו באתר: מהיכן הגיעו אלינו מלאכה, להתפייד וקפוץ לי, מה ההבדל בין אדריכל לארדיכל ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות. יש ללחוץ על השאלה כדי לקבל את התשובה!

חדש ברגע של פיוט: "ילדי השדות", פיוט על ילדותם של בני הקיבוץ לדורותיהם, מתוך ספר השבעים של קיבוץ רבדים.

בקרוב: "אין עלייך אחותי", דורי בן זאב ורוביק רוזנטל באירוע של הומור ומוזיקה על השפה העברית, בתאריכים הבאים: 10.3 במסגרת אירועי הומור במלון יערים; 13.3 בבית בכפר בביתן אהרן, 14.3 בספרייה בבאר-שבע

תגיות :
antonio;Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

איציק לנדאו
לרוביק, זוגתי שתחיה, בהיותה סטודנטית, עבדה בחנות דברי כסף לתיירים של אדון כורש ע"ה. היא שרדה זמן קצר לאור 'נדיבותם' הידועה של של אחינו יוצאי פרס. בזמן הקצר ששהתה שם למדה שלושה דברים: 1. להתמקח כמו פרסי אמתי. (תכונה נרכשת), ששרדה עד היום. 2. להכין צ'אי בסגנון פרסי. 3. להוריד סחורה נדרשת מהבָאלָאחָאנֵה הלא היא עליית הגג. - שווה בדיקה. שלך איציק
02 במרץ 2017 הגב
ציון בודאי
אכן כך בפרסית, איציק לנדאו. באלאח'אנה היא המילההפרסית המקובלת לעליית גג. מילה זו הורכבה בהלחם שני בסיסים. באלא בהוראת למעלה. ח'אנה בהוראת בית. מילה אחרת מוכרת יותר היא כארח'אנה אף היא הלחם בסיסים במשמעות בית-חרושת, מפעל. היא נקלטה לתוך ערבית עיראקית במשמעות מטאפורית ומשם גם לסלנג של העברית. צ'איי או צ'אא'י זו מילה מושאלת בפרסית במשמעות תה. ובהקשר שאלתך צ'איח'אנה כמובן זהו בית התה בפרס. הוא מקובל ברחבי פרס כמו בית-קפה של העברית בארץ. עם זאת יש בפרסית גם קהוהח'אנה qahveh-khaaneh בית-קפה. מחמת החסכנות לא אתייחס לחלק בשאלתך, הנוגע לסוציולוגיה ולשאלה אם הפרסים חסכנים/קמצנים. בעובדה היא שערים מערביות באירופה ובארה"ב קלטו יוצאי איראן אחרי 1979, ובהן פרסי הוא שם נרדף למיליונר, לנדיב לב ואולי פחות מזה לנדבן. אישית, כואב לי שאחרי המהפכה באיראן המיליארדרים הפרסים לא חשו נוח על מיטת סוכנות שקיבלו בארץ ונהרו אל ארצות שידעו לקלוט אותם כמות שהם. אנשי עסקים. ועל כך נכתבה ביקורת בתקופה הנדונה והגיעה גם לעיתונות הכתובה דאז. ציון בודאי, איש לשון עברית ומרצה לפרסית.
03 במרץ 2017 הגב
ד"ר דפנה קירש
לגבי "לראות את האור בקצה המנהרה", עוד פיתוח שלא הזכרת הוא: "כבר רואים את האור בקצה המנהרה, אבל אולי זה האור של הרכבת שמתקרבת".
03 במרץ 2017 הגב
יוסף הלחמי
נכבדי רוביק, הקשר נהרה - מנהרה, מופיע גם בעיתונות העבר. למשל: ...ואנחנו קדמנו את פני האורח היקר בתרועה וקול שמחה, וכשבע מאות נרות הדלקנו בביהכ"נס מכוונים בסדר מערכת אותיות שם כבוד הגראף, על אה"ק מנהרה מאירה את תפארת שמו החרות עליה... ("הכרמל", 23.05.1863, ע' 4).
06 במרץ 2017 הגב

הוספת תגובה