עולם הצללים של 'המקורבים', ועוד עברית מנדטורית

רוביק רוזנטל | 08 בדצמבר 2017

התקשורת מלאה כינויים לאנשי המסתורין שאסור לומר את שמם, הבנת הנקרא של ילדי ישראל מידרדרת, תרומות גולשים למילון המנדטורי, ומילת כאב לזכרה של נאוה סמל

קריאה בעיתונים בימים אלה מגלה שאנחנו חיים בעולם של צללים. דמויות עלומות שם נחשדות ואפילו נלקחות למעצר, טיפוסים שאין לנו מושג מיהם חותמים על קריאה להחליף את ראש הממשלה, או מעבירים מידע לעיתונאים. התופעה אינה חדשה, והיא ניזונה מצד אחד מהפרקטיקה העיתונאית המאפשרת להביא דברים בשם אומרם ללא אומרם, וכן מצווי איסור הפרסום הרבים. התופעה יצרה פתרונות לשוניים מגוונים, ולהלן רשימה חלקית.

בסביבתו של מאיר פרוש

בכירים. מעולם לא נתקלנו באיש צללים שהוא 'זוטר'. כולם בכירים, מסמנכ"ל התחבורה בחברה בינונית ועד השר בכבודו ובעצמו. "חשד: בכירים במשרד הבריאות קיבלו שוחד מיבואן מוצרי ספורט".

גורמים. תגית צללים עמומה במיוחד. הם לא בני אדם, הם לא בעלי תפקיד, הם לא קרובים לאף אחד. הם פשוט 'גורמים'. גורמים למה? לכך שנאמין במה שהם לוחשים לעיתונאי: "גורמים במשרד ראש הממשלה שוחחו עם חדשות 10 ואמרו שההחלטה (בעניין האמוניה) לא ישימה מבחינת לוח הזמנים".

מקורבים. חבורת הצללים הפופולרית ביותר. מככבת בפרשיות נתניהו, בדגש על פרשת הצוללות: "מקורבים לנתניהו עוכבו לחקירה במסגרת פרשת הצוללות".  "שלמה פילבר, הנחשב מקורב לראש הממשלה".

חוגים. תיאור חברתי-מעגלי. מיכה לינדנשטראוס: "מעניין שהספינים הללו מוצאים את מקומם מ'חוגים מקורבים' לאישיות כלשהי'.

סביבה. צללים אקולוגיים. הם רוחשים סביב דמות מסוימת אבל לא נדע מי הם. "בסביבתו של מאיר פרוש דוחים בתוקף את מהלכי השלום". "כולם בסביבתו של שטייניץ נחקרים". עיתונות הספורט אוהבת במיוחד את 'בסביבתו של'.

חמש הערות על הבנת הנקרא

ישראל ירדה 11 מקומות בעולם במיומנויות הבנת הנקרא. מילים רבות נשפכו בנושא ועל כן אוסיף כמה הערות בקיצור.

  1. הנתונים מראים שהדגש בירידה אינו כללי אלא מעיד על העמקת הפערים בין מרכז לפריפריה ובין יהודים לערבים. תופעת 'ההסללה' שעליה דווח בעבר מעמיקה את הפערים עוד יותר.
  2. החינוך הלשוני הערבי מתחבט שנים בבעיה המובנית בתרבות הלשונית. ההפרדה וההיררכיה בין הערבית הספרותית לערבית הפלסטינית המדוברת מקשה מאוד על תלמידים ואינה מאפשרת להם לגייס ידע לשוני מוקדם בתהליך הלימוד. זאת בנוסף על הצורך ללמוד שפה שלישית, עברית. ניסיונות לשלב את הערבית המדוברת בתהליכי הלימוד נתקלים בהתנגדות. יש לכך השלכות על המיומנות הלשונית בהמשך.
  3. הנתונים מראים שוב ושוב שאין תחליף לקריאה, ומעידים בו בזמן על כך שהקריאה בגילים הצעירים בירידה תלולה. יש תוכניות לעידוד קריאה, הן לא מספיקות. יש מקום לעודד סופרי ילדים הכותבים בעברית מעבר למה שנעשה עד כה. שוק הספרים מוצף בספרות ילדים מתורגמת.
  4. מיומנויות כתיבה ומיומנויות דיבור קשורות זו בזו. פומבית הכל מכירים בחשיבות של החינוך לרטוריקה, להצגת טיעונים בעל פה, לבניית נאום וכדומה. מעשית כמעט שלא נעשה דבר בעניין. פיתוח רטוריקה טובה ישפר בלי ספק גם את פיתוח הכתיבה הטובה ומיומנויות הקריאה.
  5. הטכנולוגיה כבר כאן. יש לה כשלים וסכנות, והיא בלי ספק משפיעה על הירידה הלשונית. מצד שני יש בה פוטניציאל עצום של קידום השפה. אי אפשר להילחם בטכנולוגיה, אפשר לרתום אותה למטרות הנכונות.

הווינקר של הקומנדקר

תגובות רבות הגיעו למילון העברית המנדטורית מן השבוע שעבר. והרי מילון משלים. רובו מתחומי הרכב והצבא.

בטלדרס. מעיל רוח בעברית, מלבוש קרב במקור האנגלי.

בלינקר. זרוע במכוניות מימי המנדט שסימנה כוונה לפנות ימינה או שמאלה, והחליפה את תנועת היד המסמנת שקדמה לה.

וינקר. פנס האיתות במכונית. נקרא על שם פעולת המצמוץ, wink.

מָנול. פתח הביוב ברחובות ובכבישים. בעברית: כוות כניסה. המקור האנגלי: manhole, חור אדם.

פדאלים. דוושות האופניים.

פס. חופשה קצרה בפעילות הצבאית. אנגלית: pass, מעבר, המתייחסת לטופס המאפשר יציאה מהבסיס.

פרייבט. רכב פרטי, להבדיל מרכב ממשלתי או ציבורי.

קומנדקר. רכב צבאי. מילולית, רכב פיקוד.

שינֶל. מעיל צמר ארוך ועבה, שימש בצבא של פעם. בעברית: סגין. המקור דווקא ברוסית: šinel.

הטנדר, קווים לדמותו

הערות רבות הגיעו ביחס למקורו של הטנדר. רמי טוען כי הטנדר המקורי בא דוקא מהצי ולא מהרכבת. הטנדר היתה סירה שתפקידה לטפל-  to tend - באותן אוניות שמחמת גודלן לא יכלו לעגון בנמל, ואפשרו טיפול כלל העברת אספקה ואנשים מהרציף לאוניה. אלישע פרוינד כותב כי המילה "טנדר" מקורה רך, עדין. כנראה שהושאלה לקרון הרכבת המוזכר על שום שהיה קל יותר או רך יותר משאר הקרונות.

ככל הנראה אין קשר בין טנדר במשמעות 'עדין' לבין הטנדר ככלי רכב הנקשר לפעולות של סיוע, הובלה וכדומה וקרוב לפועל to attend. ובאשר לגלגול המילה, אין מדובר במותג אלא בסוג של כלי רכב, ולצידו כפי שנכתב סירה לטיפול באוניות גדולות, וכן קרון המסייע לקטר הרכבת בימי קטרי הפחם והקיטור.

אבירמה האריס מספרת על מקור אחר שהתגלגל במחוזותינו מאז תקופת הנוטרים למקורו של הטנדר: "התאכזבתי לקרא כי מקור המילה ׳טנדר׳ באנגלית. סיפור נפלא מתהלך בארץ כי מקורו של הטנדר בתקופת הנוטרים (המרד הערבי) בשיבוש : stand there, שנאמר לנוטרים טרם עלו אל הרכב, ויש הגורסים: שיבוש של  ten, there - כמספר הנוטרים העולים לסיור על הטנדר. סיפור חביב, וכמובן, אגדה אורבנית לשונית, והיא לא היחידה.

אונזערע שטיקל ארבייט

גדעון גלעדי מספר: "כמחזיק הסליק של כפר גלעדי, וכוותיק בנושאים ובחומר, הערה לגבי TTG. מובילי הנשק של ההגנה מעולם לא סימנו דבר על המכוניות. הן היו תמימות למראה, למשל "הגמד", מיכלית נפט להובלת נשק. לעומת זאת, כלי נשק חדשים רבים שיוצרו ב"תעש במחתרת" סומנו באותיות לועזיות עם ראשי תיבות, בדרך כלל היתוליות-קלילות לעידוד המוראל של החייל המשתמש העתידי. רימון היד שיוצר בבית היציקה בקבוצת שילר סומן בשתי גירסאות: האחת  USA, ראשי תיבות ביידיש "אונזערע שטיקל ארבייט", "חתיכת עבודה שלנו", והטעיה לגבי המקור. אותו רימון היה גם מסומן לפעמים  TTG. הסטן שהועתק מהבריטים  סומן TMT -  ראשי תיבות "תת מקלע תוצרת", שהוא כינוי שנהוג עד היום, למשל בדרכונים מזוייפים וכו', "דרכון תוצרת". את המרגמה 2 אינטש סימנו OZEK -  עוד צעד אחד קדימה".

מהי פינגליש

מאיר צמח כותב: למיטב ידיעתי, פינגליש אינה קיצור של 'פלסטיניאן אינגליש' אלא של pidgin English,  מונח שרווח בימי תפארתה של האימפריה הבריטית בכל רחבי העולם האנגלוסכסי.

פידג'ין הוא מונח בבלשנות המתייחס לשפת דיבור מעורבת, בדרך כלל של מהגרים, המערבבת את שפת המקור שלהם עם שפה שאליה היגרו או שחדרה לארצם, ויוצרת מה שנשמע כשפה עילגת. אנגלית-פידג'ינית היא אנגלית המעורבת בשפות שונות בארצות שאליהן הגיעה האימפריה הבריטית.

פינגליש לעומת זאת היא שמן של כמה שפות מעורבות, שיש בהן אמנם יסוד של שפות פידג'ין, באמצעות ראשי תיבות. כך נקראת פולנית מעורבת באנגלית, פרסית מעורבת באנגלית (בפ' רפה), וכן האנגלית הפלסטינית המנדטורית.

נאוה סמל איננה

על מחלתה של נאוה סמל ידעתי בחודשים האחרונים. לפני שבוע הלכה לעולמה. שוחחנו לא אחת בענייני חברה ולשון ומצאתי שפה משותפת, ואשה אוהבת חיים ותרבות.

באתר הזירה הלשונית מופיעה מאמרה "אני, שיינדלה הרציג" בו היא כותבת על הדרך בה ניתנים שמות ילדים בדורה ובדור ילדיה. מוזמנים לפתוח ולקרוא.

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מה הקשר בין פרוור ופריפריה, מה ההבדל בין מלחה ומנחת, מתי נולדה בצהלית המילה 'טרטור' ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

חדש בפינה של פול אוגדן: גלגוליה של המילה אוקיי 

תגיות :
andrZei. cH; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

איבראהים אבו חליל
בין שמות כלי הנשק המחתרתיים אתה מציין את הסימון המוזר :TTL אך אינך מפרש את מקורו. סימון זה הוא מהערבית/יידיש: "תלחס טיזי גישפט". יענו בעברית קלה :"עסקי תישק לי (תלקק לי במקור) בתחת". סימול זה הודבק גם להברחת הנשק והתחמושת ע"י המגוייסים הארץ ישראליים בצבא הבריטי בימי מלחמת העולם משדות הקרב במדבר המערבי, ממצבורי אלכסנדריה ומבסיסי תעלת סואץ, דרך מדבר סיני, ברכבות צבאיות ובמשאיות, אל הסליקים של ההגנה בארץ ישראל. עוד בימיה הראשונים של המדינה אמרו על פלוני " הוא עסק ב-TTL בזמן המנדאט הבריטי". אחד כזה, שזכיתי להכיר, המהנדס ישראל ליברטובסקי עליו השלום היה ידוע כמי שעסק רבות בעסקי TTL. בראשית שנות השישים של המאה הקודמת הוא מונה ע"י הממשלה (הוא היה, כמדומני, איש "אחדות העבודה") כמנכ"לם הראשון של "מספנות ישראל" במפרץ חיפה בשיתוף עם המספנות המלכותיות ההולנדיות DE SCHELDE. היו זמנים.
07 בדצמבר 2017 הגב
רוביק רוזנטל
תודה איברהים. העשרת אותנו. ראשי התיבות עליהם אתה כותב הוזכרו בטור הקודם.
07 בדצמבר 2017
איבראהים אבו חאליל
בדל nהיסטורית ארץ ישראל דרך "כוות האדם" MANHOLE. אם תצא לטיול נוסטאלג'י רגלי בתל אביב, בחיפה ובאשדוד, שים לב "לחתימה" על כוות האדם שבדרכך. בחיפה ובמרכז תיתקל בכוות מברזל יצוקה שנוצקו ב- "בתי יציקה וולקן" מפעל התעשיה הכבדה שהוקם ב-1933 ע"י מטלורג עולה מגרמניה ולאחר מכן התגלגל לידי "חברת העובדים" קרי לסולל בונה. כיום הוא מושבת והקרקע שלו רחבת הידים בבעלות חברה פרטית (אורדן?). הוא הוקם בנקודה מרכזית במפרץ חיפה, אל מול בתי הזיקוק שהוקמו בדיוק אז ע"י הבריטים, איך לא? ב-"צומת וולקן" כמובן! באיזור אשדוד תמצא כוות בחתימת חברת יציקות "הפעמון" הוותיק עוד מלפני קום המדינה, בבעלות משפחת הר ציון, כשפעמון מאייר את מרכז הכווה. ואם בענייני TTG עסקינן אז אלה ואלה עסקו בימי מלחמת העולם השניה עבור ובהזמנת הצבא הבריטי הריבון בארץ ישראל דאז בייצור חלקי אמל"ח כגון יציקת גופי רימונים מסוג "מיילס", כש-"מעשר" מן התוצרת מנותב בחשאי לסליקים של ההגנה, מחד והאצ"ל, מאידך, איש איש לפי דרכו האידאולוגית. היו זמנים.
10 בדצמבר 2017 הגב
איבראהים אבו חאליל
בדל nהיסטורית ארץ ישראל דרך "כוות האדם" MANHOLE. אם תצא לטיול נוסטאלג'י רגלי בתל אביב, בחיפה ובאשדוד, שים לב "לחתימה" על כוות האדם שבדרכך. בחיפה ובמרכז תיתקל בכוות מברזל יצוקה שנוצקו ב- "בתי יציקה וולקן" מפעל התעשיה הכבדה שהוקם ב-1933 ע"י מטלורג עולה מגרמניה ולאחר מכן התגלגל לידי "חברת העובדים" קרי לסולל בונה. כיום הוא מושבת והקרקע שלו רחבת הידים בבעלות חברה פרטית (אורדן?). הוא הוקם בנקודה מרכזית במפרץ חיפה, אל מול בתי הזיקוק שהוקמו בדיוק אז ע"י הבריטים, איך לא? ב-"צומת וולקן" כמובן! באיזור אשדוד תמצא כוות בחתימת חברת יציקות "הפעמון" הוותיק עוד מלפני קום המדינה, בבעלות משפחת הר ציון, כשפעמון מאייר את מרכז הכווה. ואם בענייני TTG עסקינן אז אלה ואלה עסקו בימי מלחמת העולם השניה עבור ובהזמנת הצבא הבריטי הריבון בארץ ישראל דאז בייצור חלקי אמל"ח כגון יציקת גופי רימונים מסוג "מיילס", כש-"מעשר" מן התוצרת מנותב בחשאי לסליקים של ההגנה, מחד והאצ"ל, מאידך, איש איש לפי דרכו האידאולוגית. היו זמנים.
10 בדצמבר 2017 הגב

הוספת תגובה