כל מה שרצית לשאול על שמות משפחה ולא העזת לשאול

רוביק רוזנטל | 14 בספטמבר 2018

מיהו בעל הצלקת, מיהם בני הכוהנים, איך אומרים בעירקית אחשדרפן, על איזה נוהג יהודי מספר השם מֶרקָדו, מה היה המשחק האהוב על אבותיו של ישראל קטורזה? מילון רב ממדים של שמות משפחה מספר את סיפורם של שמות המשפחה בישראל; וגם למה אנחנו משתרעים בבחירות על מצע, ולמה 'חיסון' היא לא ממש מילה מדויקת

שמות המשפחה היהודיים-ישראליים הם שער לעולם מגוון, שאפשר ללמוד ממנו הרבה על תפוצות ישראל, ועל חיי היהודים בעולם ובארץ. מצד שני הנסתר רב בו על הגלוי, ובמקרים רבים שם משפחה מוליך אותנו לכיוונים שונים ולהשערות הרחוקות לעיתים זו מזו.

אהרן מוריאלי, איש השמות של "הזירה הלשונית", הוציא לאור ספר שהוא מפעל חיים, "ספר השמות: מילון שמות המשפחה בישראל". מוריאלי הוציא לאור בעבר ספרים נוספים בנושא. הפעם הוא מביא כ-15,000 שמות משפחה, כולם מופיעים במאגר שהכין על פי ספרי הטלפון, ועל כל שם הוסיף הערות ומידע על מוצאו. הספר יצא בהוצאת צמרת. אפשר להזמינו ב"ראובני ספרי צמרת", 050-6816370.

אוסקר הנדיב ואדולף המכובד

מבחר טעימות מ"ספר השמות".

אבישלום. השם הזה הוא גירסה של אבשלום, והוא מקובל בין יהודי מרוקו, שכן השם אבשלום נאסר שם, כי הוא רצח את אחיו אמנון ומרד באביו, והמדרש מגנה אותו. גם 'אבישלום' מופיע בתנ"ך.

אדולף. כן, יש שם בארצנו משפחה בשם זה. עד שזוהם על ידי היטלר הוא נחשב שם כבוד, הרכב של אדאל, אציל+וולף, זאב, והיה מקובל גם באנגליה.

אוהב עמי. שם משפחה פרסי, לצד השמות אוהב ציון ואוהב שלום מאותה עדה. יהודי פרס אימצו שמות המבטאים כמיהה לארץ ישראל ותמיכה ברעיון הציוני.

אוסקר. בלשון הגאלית פירושו חָבֵר לצבאים, כלומר, עדין ומתחשב. באנגלית העתיקה פירושו חנית האל.

אקסלרוד. בימי הביניים זה היה שם פרטי, כנראה גלגול של אלכסנדר. אחרים סבורים שזהו חיבור של שתי מילים בגרמנית ופירושו גלגל כתף, המתייחס לתג עגול שהיהודים נהגו לשאת על כתפיהם. היום axle rod הוא מוט הסרן במכונית.

ארדיטי. השם נגזר המילה הספרדית ardiente שפירושה נלהב. השם היה נפוץ בקרב יהודי טורקיה, רומניה והבלקן, והיה גם כינוי ליחידות העילית של הצבא המלכותי במלחמת העולם הראשונה. יש גם מקור ערבי: ארד' פירושו אדמה. צורת קיצור: רודיטי.

בהרט. בהודית זהו שמו של גיבור במיתולוגיה ההודית שפירושו נתמך, מי שמפרנסים אותו. זהו השם הרשמי של הרפובליקה ההודית. בטורקית פירוש השם הוא תבלינים.

בוסקילה. וגם בושקילה ובוזקילה. פירוש ראשון לשם הוא 'בעל הצלקת'. פירוש שני: שמלה לבנה-אדומה שלבשו יהודים בפרובאנס ובצפון אפריקה בימי הביניים. וגם: אבו סקילה, אבי יחזקאל, בפי הערבים.

ביילין. הבן של ביילה, הלא היא בֶלָה, ובעברית: יפה.

בָך. בגרמנית זהו פלג נחל. בעברית אלה ראשי תיבות: 'בן כבוד' וכן 'בני כוהנים'. הסברים נוספים: קיצור של העיר בכרך, והמילה Bache, בשר מעושן בגרמנית.

היידה. זו לא רק קריאת זירוז, זה שם משפחה שפירושו בגרמנית עובד אלילים, וכן ערבה או שדה בור. זהו גם שם של ערים בגרמניה ובצ'כיה, ואפילו כינוי חיבה לאדלהאייד.

עורב איטלקי, חתיכה תימנית

הרוש. בבֶרבֶרית זהו המנהיג העומד בראש. פירושים נוספים בשפות צפון אפריקה: ארוך וגבוה, מוכֵר אוכל מבושל, חמוץ וחריף, וגם אחד מצאצאי הרא"ש: הרב אשר בן יחיאל מהמאה ה-13.

חתוכּה. שם משפחה תימני בעקבות סיפור עממי על בעל שקיבל חתיכת בשר לא כשרה לארוחה, וזו החלה לצוף במרק כדי שלא יטעם ממנה.

לבנת. גירסה עברית של השם האשכנזי וייס (לבן) או ציגלר (לבֵנה). יש שנותנים את השם הזה לבת שנולדה בעשרת ימי תשובה, כי הצבע הלבן מסמל טוהר.

מדינה. השם נקשר לעיר או לאזור, ומכאן כמה כיוונים. הוא ניתן למשפחה עירונית-בורגנית, למי שגר ליד השוק, לרוכלים יהודים בצ'כיה שנדדו מעיר לעיר, וכן ליוצאי ערים ערביות וספרדיות שנקראו מדינה.

מֶרְקָדו. בספרדית פירושו 'הקנוי'. כאשר מתו ילדים במשפחה ונותר אחד בחיים היה הסנדק "קונה" את הילד, משנה את שמו, מטפל בו כמה ימים ומחזיר לאם כדי לעקוף את עין הרע ומלאך המוות.

עבדאללה. עבד האלוהים, בערבית. גירסאות נוספות: עבד אלהאדי (עבד האל המדריך), עבדלקאדר (עבד האל הכל-יכול), עבדאל ראוף (עבד האל החומל), ואפילו עבדלרחמנוב, בנו של עבד האל הרחמן.

קטורזה. המספר ארבע עשרה בצרפתית ובספרדית. במשחק הקלפים פיקֶה חמשת הקלפים הגבוהים שווים כל אחד 14 נקודות. השם המקביל בערבית ברברית הוא ארבַּטשי, קיצור של ארבַתעשר.

רפפורט. שֵם רב פירושים. רַפֶּה די פורטו פירושו העורב מפורטו, עיר איטלקית. יש סבורים שהשם נוצר מזיווג בין משפחות רַפֶּה ופורטו. השם רפופורט הוא גירסה מורחבת.

שהרבני. שם עירקי נפוץ. מיוחס למי שבא מהעיר שהארבאן, השוכנת צפונית-מזרחית לבגדד. פירוש השם, וכנראה מקורו, הוא אחשדרפן, פקיד המלך בפרסית. שהרבאני הוא גם שוטר בערבית-עירקית.

הזמן קצר, ומצעי המפלגות בדרך

מאירה צבי כותבת: "לקראת הבחירות למועצת התלמידים, מתבקשים התלמידים להתנסות בהליך דמוקרטי הכולל הצגת מצע. הייתי רוצה שהתלמידים יכירו את המילה מצע לעומק. אשמח לעזרתך".

אשמח לעזור. המילה 'מַצָּע' מופיעה בתנ"ך פעם אחת במשמעות מרבד או אריג כלשהו המונח על הארץ, בפסוק הידוע מספר ישעיהו "כי קצר המצע מהשתרע". היום אנחנו משתמשים בעיקר בצורת הרבים: 'מצעים', בהקשר של כלי המיטה, ולכן אנחנו 'מציעים' את המיטה. השורש הוא יצ"ע, ומי שהולך לישון "עולה על יצועו".

בשנות העשרים של המאה הקודמת חיפשה העיתונות העברית מילה מתאימה עבור התוכנית והרעיונות שמציגות מפלגות שונות. המילה האנגלית המקבילה היא platform, במה גבוהה שעליה מציגים או מניחים חפצים ומשאות, והיא שימשה גם בגרמנית, בצרפתית וברוסית, אבל לא התאימה לדוברי העברית. הדימוי של מעין מרבד שעליו שוטחים חפצים, ובהשאלה רעיונות של קבוצת אנשים בעלי אמונות משותפות, התאים יותר, וכך נבחרה המילה העתיקה מַצָּע. בעיתון "הפועל הצעיר" מן ה-21.10.1925 נכתב על "האפשרות של המפלגה למצוא מצע משותף בהנהלת הציונות". ואכן, הצירוף "מצע משותף" היה נפוץ לאורך שנים רבות באותו הקשר, אבל היום נותרה המילה הבודדת: מצע.

חיסון או תרכיב

ד"ר אלישע פרוינד מרחיב בנושא המילה 'חיסון': "הרפואה המודרנית לא הייתה יכולה להתקיים אלמלא הומצא במאה השמונֶה-עשרה החיסון", אמר מדען חשוב. ואולם לא החיסון הומצא באותו זמן אלא התרכיב המחסן מפני מחלות למיניהן. התרכיב הראשון הופק מנסיוב של פרה נגד מחלת האבעבועות השחורות, ואכן, השם הלועזי vaccine מקורו ב־vacca בלטינית, כלומר פרה. את המונח 'תרכיב' חידש ד"ר מזי"א, ולפעולת החדרת התרכיב לגוף - vaccination - קרא הרכבה. כנראה בחר במונח משום שבעברית החדשה הרכיב מובנו גם מיזג, עירבב, הכין תרכובת וגם חיבר ענף של עץ פרי מעולה לגזע או לענף של צמח אחר. נכון לומר "קיבלתי תרכיב נגד שפעת ועכשיו אני מחוסן מפני המחלה", ולא "קיבלתי חיסון נגד שפעת".  

גיורא שנר מתייחס למונח 'כלאיים': "לא רק שאין במילה גנאי, אלא שיש למילה ולנגזרותיה הקשרים חיוביים. בחקלאות 'זני מכלוא' הם זנים מושבחים בגין הכלאת שניים ואף יותר של זנים בסיסיים. במדע הגנטיקה מדובר על 'און כלאיים', המכוון לכך שמהורים בינוניים נולד בן חזק ומשובח. פרד הוא דוגמה טובה לכך. לפרד תכונות נשיאה וסיבולת טובות יותר משני הוריו.

סותמים את חידת הרובה

כמה כותבים נחלצו להבהיר את תעלומת ה'רוֹבָּה', החומר המשמש לסתימת החריצים בין המרצפות בעבודת השיפוץ. יעקב כותב: "رٌبّ בערבית (שורש רבב): עיסה, רסק, ריבה - קרוב לוודאי שזה מקור המילה של הרַצָפים. אפשרות נוספת אך פחות סבירה: roba או robba האיטלקית, שהיא שם גנרי לדבר, חפץ, חומר ואף לפריט לבוש". נרי שנידור מוסיף: "יש במילון שרוני הפועל רַאַבַּ אל-צדע, שפירושו סָתַם את הפרצה או סתם את הסדק". אורי טל משלים: "רוֹבָּה (روبة) היא מילה בערבית המדוברת המהווה ללא ספק שיבוש של המילה בשפה הספרותית רֻאְבָּה (رۥأبة) שעליה כותב המילון: כפיס עץ או כל דבר אחר המשמש לסתימת סדק או לתיקון שבר". ושורה תחתונה: המקור ערבי, ללא ספק.

רן לוטן מתייחס לביטוי "הביא לו את הווינץ'": "מנסיוני כפועל בניין וינץ' הוא קרש שמפותל קצת בעקמומיות ולכן פסול לרוב לשימוש. אולי זו החוליה החסרה בין המתקן הגלילי לבין ההיגיון המסובב בביטוי השאול.

על חטא שחטאנו, גם השנה

יום כיפור מתקרב, והסרטון "על חטא שחטאנו", מילים שלי, ביצוע והפקה במשותף עם השחקן, הבמאי והזמר יוני אילת, עבר את רף 75,000 הצפיות.

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': איך נולדה ההצדעה, מה זאת 'אושיית תקשורת', מה התכוון ביאליק במילה מקצוע, מדוע שולחים שנות טובות, מי צריך את הקמץ הקטן ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Gerry Brague; Flickr תמונה ראשית

תגובות

נחום
בלה יכול להיות לבן דווקא, זה פירוש השם ברוסית. סביר להניח שזה לא נלקח מאיטלקית
13 בספטמבר 2018 הגב
נחום
בלה יכול להיות לבן דווקא, זה פירוש השם ברוסית. סביר להניח שזה לא נלקח מאיטלקית
13 בספטמבר 2018 הגב
יוסף הלחמי
על שם המשפחה רפפורט -: מוסיף שתי גרסות למקור השם. האחת, ב"אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל" (עורך: ד"ר מרדכי מרגליות), הוצאת יהושע צ'צ'יק (ת"א) ומוסד הרב קוק, ירושלים, תש"ו, כרך א', ע' 70, בערך: ר' אברהם מנחם בר' יעקב הכהן, שחי באיטליה במאה ה-16 למניינם. נמסר כי מוצאו מגרמניה וכינוי משפחתו היה Rabe, עורב בגרמנית, שבוטא רפא, והורכב עם מקום מושבו באיטליה, העיר פורטו במחוז ורונה. מקור אחר, "הצפירה", שמיני במאי 1892, ע' 3, מספר כי מוצא המשפחה הוא מהעיר פורטו שבפורטוגל. לזכר נס שאירע להם כשניצלו מעלילת דם – גופת הנרצח הנוצרי שנזרקה לחצרם הפכה לעורב מת – הוסיפו לשמם את המלה ראב, Rappe, עורב בגרמנית לשם פורטו ויצא ראפפורט. אולי אגדה אבל נחמדה. דיון מפורט בשם, ראו: "המרכז לחקר משפחת רפפורט", במרשתת.
13 בספטמבר 2018 הגב
יעקב ברזילי
תקחו עוד פרוש לשם בוסקילה.לעניות דעתי"האובייקטיבית"הוא הפרוש האמיתי.הפרוש -בעל העיזה הקטנה.צח'ל במקור הוא תייש אבל התקבל גם כסתם עז במדוברת.הצח'ל הזה הופך במשקל ההקטנה צח'ילה.אז בוסקילה הוא אבו צח'ילה.הצפון אפריקאים מתקשים להתחיל מילה בפתח והם מבטאים אות ראשונה בשווא תמיד.שווי (ש פתוחה -צלייה היא שווא(ש שוואית).צלקת בערבית שידועה לי היא נדב- מנדוב.
14 בספטמבר 2018 הגב
יעקב ברזילי
ההגיון הביוקראטי של שמות המשפחה האשכנזיים.השמות הם שרירותיים.האוסטרו הונגרים החליטו שיהודים צריכים שמות משפחה ומינו צוותות במחוזות השונים שתפקידם היה למצוא מאות אלפים של שמות משפחה.מה עושים?מתחילים עם צבעים-GELB-WEIS-GRUEN-ROT-SCHWARZ-"נגמרו הצבעים"הוסיפו BERG.-ROTBERG-SCHWARZBERG.עברו למתכות-BEIL- KUPFER-SILBER-GOLD-EISEN.נגמרו?הוסיפו BERG או מילה אחרת כמו SILBERSCHATZ.עברן למקצועות לפעמים השם ניתן לבעל מקצוע אמיתי לפעמים הדביקו בשרירות.BAEKER -WAGENFUEHRER.כשרצו להתעלל או לסחוט כסף מעשירים נתו שמות מעליביםDIKERMAN-KATZENALENSOHN (כצנלסון-בן אמת החתולאו KOT(צואה).ׁרצית להחליף לשם יפה?שלם כסף בבקשה .HIMMELBLAU -WEIDENFELD.נכנס אליהם אדם עם זקן לבן?אין בעיה WEISBARD.לפעמים נתנו שמות בלתי אפשריים ואפילו מדהימים כמו שמה של אותה שדרנית מערוץ 4.BEILKLANG -"איוושת הגרזן ".......
14 בספטמבר 2018 הגב
יעקב ברזילי
BLEI-עופרת-BLEIBERG הר עופרת
14 בספטמבר 2018 הגב
יוסף הלחמי
חומר עשיר על שמות משפחה יהודיים [לפני עידן הטלפון] יוכל הקורא המשכיל למצוא בעבודתו של אליעזר שלמה רבינוביץ: "כינויי משפחה עבריים". ראו, "רשומות" (בעריכת ביאליק ורבניצקי), כרך ה' [תרפ"ז, 1927], ע' 323-295; ראו, גם כרך ו'. לקורא מזומנות כמה הפתעות.
16 בספטמבר 2018 הגב
גונן (גליבטר) יעוד
אם אינני טועה, השם (פרטי, נקבה) 'ביילה' הנו שיבוש יידישאי של השם התנ"כי 'בלהה' - פילגש רחל ואשת יעקב (בראשית, כ"ט; ל', ועוד), בדומה לשנויים יידישאים בשמות תנ"כיים רבים אחרים.
16 בספטמבר 2018 הגב
יוסף הלחמי
עוד שעורי בית למתעניין בשמות משפחה יהודיים - מאמרו של אלכסנדר הרכבי, "שינויי השם". נדפס בכתב העת "נר המערבי", אוגוסט 1897, ע' 112-111 [56-55] - נמצא באתר הספריה הלאומית, הספריה הלאומית, עיתונות יהודית היסטורית. ולהקורא ינעם.
16 בספטמבר 2018 הגב

הוספת תגובה