'כפרה' ביססה השבוע את מעמדה כמילת מפתח של הישראליות החדשה, השיר של נטע ברזילי משתמש בחטיבת מילות המהום וקרקור, ולכבוד חג השבועות הערות לשוניות על מגילת רות בספר אלבומי חדש
בראשית השבוע שטפה את המדינה סערת "כפרה עליך", הסמל הלשוני של ניצחונה של נטע ברזילי באירוויזיון. כלי התקשורת הוצפו בדיונים במקור הביטוי. באתר הזה, אתר הזירה הלשוני, נרשמו תוך יום אחד למעלה מ-3000 כניסות לערך 'כפרה' במדור סיפורי מילים. אז הבה ונעשה מעט סדר בעניין.
בין כפרת העוונות לחג הקורבן
'כפרה', במלרע, היא מילה משנאית. היא שם הפעולה או המונח הכללי הנגזר מן הפועל המקראי לכפר, המופיע בתנ"ך למעלה מ-1000 פעמים ועניינו בניקיון, במירוק וטיהור פיזי, ומכאן במירוק וטיהור עוונות. במשנה מופיעה 'כפרה' בהקשרים שונים. בדיון בפרשת עכן במסכת סנהדרין נאמר על מי שאינו יכול להתוודות "אם אינו יודע להתוודות אומרים לו, אמור: 'תהא מיתתי כפרה על כל עוונותיי'". בתלמוד השימוש במונח נרחב.
בשפות היהודים בארצות ערב נעשה שימוש רב במשפטי 'כפרה' בנוסחים שונים, שהמכנה במשותף להם הוא הכרזה של אדם "אני אהיה כפרתך", אני מוכן לכפר על עוונותיך, בדרך כלל כגילוי אהבה של אם לבנה, של ידידים קרובים וכדומה. מכאן נולד השימוש בעברית הישראלית ב'כפרה' כגילוי של אהבה. במילון למרוקאית-יהודית של מרכוס חנונה מופיעה תחת הערך כְּפָּארָא שמשמעותה 'תחליף לניקוי חטאים' כמה ביטויים: תָא יְתְכְּפְּפְּר עְלִיה: היא עושה כפרות עליו, אומרת לו שתהיה כפרתו; כְּפָּארָא עְלִיכּ וכן יִמְשִׁי כְּפָּארָא עְלִיכּ (שיילך, כלומר ימות או ייעלם ככפרה עליך). כמו כן מופיע 'יְ'תְכּוּן כְּפָּארָא פְחָאל דְ-דְזָ'אזָ'א דִי כְּפוּר': שתהיה כפרה כמו התרנגול של יום כיפור, ובמקרה זה מדובר בקללה.
הריני כפרת משכבו
לילי שור ממרכז מורשת יהודי בבל מוסיפה שגם יהדות עירק השתמשה בביטוי דומה: "אַסיר כָּפארה עליכ", אהיה כפרתך. הופעת הביטוי בכמה שפות יהודיות-ערביות אינה מקרית. ברקע עומד ביטוי מן התרבות הערבית: אָנָא פִדָאכּ, אהיה פדיונך, כלומר, אני מוכן להקריב את עצמי למענך. הוא נקשר לחג הקורבן, ששמו המלא יום הגשת הקורבנות והפדיון, וברקעו עומד סיפור העקידה בפרשנותו המוסלמית, שבו נפדה יצחק על ידי האיל. במילון לערבית מדוברת של יוחנן אליחי מופיע הערך פִדָא או פִדָאא במשמעות פדות או כופר, והוא משמש בעיקר בביטוי פִדָאכּ. אליחי מתרגם: כפרה עליך, ומסביר: אם דבר מה נשבר או הלך לאיבוד, מילא, העיקר שאתה בריא. לצד הערבית יש שימוש קרוב לביטוי גם בעדות אשכנז, והוא הנוהג לומר על הורים בשנת האבל "הריני כפרת משכבו", כלומר, אני לוקח על עצמי את חטאי הוריי.
ההסבר של אליחי מוביל לשימוש נוסף ב'כפרה', בעיקר ביידיש ובלדינו, במשמעות חפץ חסר ערך. ביידיש המילה נאמרת 'כפוֹיְרֶה', במלעיל. השימוש במילה נקשר לנוהג להשתמש בתרנגול כקורבן חלופי לקורבנות הכפרה של תקופת המקדש, כאשר התרנגול נתפס כיצור חסר ערך. בלדינו אומרים על צלחת שנשברה "כפרה לעוונות". קללה ביידיש אומרת "איין שֵיינה רֵיינעֶ כָפוּרֶה", ובתרגום חופשי: לך לעזאזל.
כך מתחבר השימוש היידישאי קללה המרוקאית, שכן תרנגול הכפרות היה מנהג חוצה גלויות. וכל אלה מתקשרים, איך לא, לריקוד התרנגולת של נטע ברזילי.
רי. אאוץ'. הה. הממ. לא
ברזילי זכתה בצדק בתהילה, גם בעקבות אישיותה הייחודית, ובכך שפרצה את תקרת הזכוכית של נשים שאינן עונות לאידיאל הקושר בין יופי לרזון. תרמו לכך גם מילות השיר. על התוכן הפמיניסטי הלוחמני כבר נכתב רבות, אבל על עניין אחר נכתב פחות, והוא השימוש בחטיבת מילים חוצה שונית שאפשר לקרוא לה מילות המהום, שמחה, חיקוי. זלי גורביץ' קורא להן "מילות גבבה", ואין לזלזל בהן. אז מה היה לנו ב-toy?
Ree, ouch, he, hm, la. אאוץ' היא קריאה המעידה על החמצה או כאב פתאומי. הממ היא מילת המהום ותיקה.
Drum pam pa ooh, drum pam pa ooh. חיקוי של קולות תופים, מזכיר את המילה האינטרנטית סטיגידיש, המלווה אמירה דרמטית.
Hey! Hey! Hey! Hey! הֵיי היא מילת קריאה, הפניית תשומת לב חוצה תרבויות. היא גם מקור ברכת הפגישה הגלובלית הַיי.
bucka-mhm-buck-buck-buck-mhm. הקטע שהפך בלי כוונה מראש לסמל הסגנון החדש: חיקוי קולות התרנגולת, מלווה בתנועה מתאימה.
MadaBaka Beat. התרגום ברשת לעברית: בְּ-אִמָּא-בְּוקָא קֶצֶב.
Kulului kululuu. Kulului kululuu. יללות השמחה שזכו לשם העברי הנאה צהלולים.
Ah ah, ah ah. קריאה שאינה צריכה פרשנות מיוחדת. מזכיר את שירו של אריק איינשטיין "אח זאת מילת מפתח".
bling-bling. ביטוי משפת ההיפ-הופ המתייחס לקישוטים וחפצי זהב לצורכי שופוני. נקשר גם למילה 'סטֵיפה', שמקורה בלדינו ומתייחסת לחבילת השטרות התפוחה בכיסו של הערס.
איך אומרים נעמי
בניצוחו של פרופ' אביגדור שנאן נמשך מפעל הספרים האלבומיים המעניקים פרשנות חדשה, במוגשת בחזות מרהיבה, לספרי מקורות מכוננים, בהוצאת קרן אביחי והוצאת ידיעות אחרונות. אחרי מגילת איכה ומסכת אבות יצאה בימים אלה לאור מהדורה של מגילת רות שנכתבה על ידי ד"ר גילה וכמן. וכמו בכל עניין, גם כאן מלא הספר תובנות לשוניות.
השפה של מגילת רות היא שפה מעורבת. יש בה גילויים של עברית מקראית מוקדמת, ביטויים כמו "פלוני אלמוני" או "כה יעשה ה' וכה יוסיף" המוכרים רק מספר שמואל, לצד ביטויים מאוחרים כמו 'נשא אשה' בניגוד לצורה הקדומה 'לקח אשה', וכן השפעה ארמית כמו בניב 'שלף נעל', שהוא המימוש הארמי של הביטוי העברי 'חלץ נעל'. זו אם כן שפה מאוחרת שיש בה יסודות של חיקוי לשפה מוקדמת. הדעה המקובלת היא שהמגילה נכתבה בימי עזרא ונחמיה.
במגילת רות מעט משחקי מילים: "מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואני נוכרייה"; ""ישלם ה' פועלך ותהי משכורתך שלמה", "ומצאתם מנוחה אישה בית אישהּ", ועוד.
הפסוק הפותח את מגילת רות, "ויהי בימי שפוט השופטים", ניתן להבנה בשני אופנים. האחד, הפשוט: הימים שבהם השופטים (המנהיגים המדיניים והצבאיים) שפטו והנהיגו. חז"ל קראו את הפסוק אחרת: הימים שבהם השופטים עצמם עמדו למשפט על ידי הדור, ונאמר להם "טול קורה מבין עיניך". במדרש רות רבה נכתב: "אוי לדור ששפטו את שופטיהם, אוי לדור ששופטיהם צריכין להישפט".
את השם נעמי, הנחשב אחד השמות האהובים והנפוצים בקהילות ישראל וגם בין שאינם יהודים, הוגים בתפוצות שונות בדרכים שונות. אשכנזים ותימנים: No’omi. בני עדות המזרח: Na’omi. בתרגום הלטיני נכתב: Neomi. נעמי היה בין השמות הנפוצים בישראל לבנות עם קום המדינה, קרנו ירדה אבל השם חזר לככב מאז שנת 2008.
השמות מחלון וכליון מרמזים על מחלה וקץ, ובמדרש נכתב: מחלון – שנמחו מן העולם, כליון – שכלו מן העולם. עם זאת במקור השמות אינם בהכרח מורבידיים. מחלון וכן שמות נוספים בתנ"ך כמו מחלי ומחלה נקשרים ל'חלי' שפירושו תכשיט; כיליון יכול להיקשר למכלול ולשלמות.
'רות' נבחרה כקוד לסיום שיחה בקשר ("רות, עבור"), בעקבות השם המקביל בקשר הבריטי: roger, המייצג את המילה received, קיבלתי.
משכורת, מטפחת וחליצת הנעל
הכינוי 'בעל' לגבר נשוי מקובל בתנ"ך במקומות שונים, וכך הוא משמש היום, אבל גם שנוי במחלוקת כיוון שהוא מגדיר את האשה כרכוש הבעל. במגילת רות השימוש הוא שונה: "ומצאן אישה בית אישהּ [האיש שלה]". הבעל הוא 'איש', דרך שוויונית המקובלת גם היום. הספר מביא מכתב של בן גוריון המבקש משר האוצר להחליף את 'בעלי' ב'אישי', ומצטט בעניין את ספר הושע. גם חז"ל לא חיבבו את 'בעל' והעדיפו את 'בן זוג'.
'מעיים' בתנ"ך משמשים ככינוי לאיברים שונים. נעמי אומרת "העוד לי בנים במעיי", כלומר, המעיים הם כינוי לרחם. כך גם בבראשית "ושני לאומים ממעייך ייפרדו". בדברי האל לאברהם, המעיים הם איבר ההולדה הגברי: "אשר יצא ממעיך הוא יירשך". המעיים הם גם מקום הרגש, כמו בספר ירמיהו: "המו מעיי לו, רחם ארחמנו".
השם 'בועז', בעלה השני של רות שהיה איכר, נטבע בפי הפועלים בימי העלייה השנייה בכינוי הגנאי 'הבועזים', ויוחס לאיכרים או פרדסנים אמידים שהעסיקו פועלים שכירים. מכאן נגזר גם התואר 'מתבעז', שיוחס לפועל המבקש להיות משגיח. אחד העם התוודה במכתב לקלוזנר שהוא זה שהציע את השם בועז שהפך לשם גנאי, והוא מצטער על כך, שכן בועז המקראי אינו דמות שלילית.
ארתור שיק, רות ובעז בגורן. מתוך "מגילת רות: פירוש ישראלי חדש
המילה 'משכורת' מופיעה בתנ"ך 4 פעמים, שלוש בספר בראשית בפרשת יעקב ולבן, ופעם אחת במגילת רות: "ותהי משכורתך שלמה מעם ה'". בעוד בבראשית הכוונה לשכר כספי, במגילת רות הכוונה לתגמול על הבחירה באלוהי העברים.
המילה 'מטפחת' מופיעה בתנ"ך פעמיים, בישעיהו ובמגילת רות: "הבי המטפחת אשר עלייך ואחזי בה". השם נגזר מן השורש טפ"ח הקשור בטיפוח וטיפול. עם הזמן התרחב מאוד השימוש במטפחות ,ובמקורות מוצגים שסוגי מטפחות שונים: מטפחות ידיים, מטפחות ספרים, מטפחות הסֶפֶג לניגוב ועוד. בן יהודה מצא שם נפרד למטפחת לקינוח האף – ממחטה.
במגילת רות מתקיים טקס חליצת הנעל: "ויאמר הגואל לבעז: קנה לך, וישלוף נעלו". אלא שבעוד בטקס ביטול הייבום החליצה היא מהלך של השפלה, כאן חליצת הנעל היא מהלך משפטי סמלי המאשר את הקניין והעברת הזכויות.
והערה ויזואלית: הדימוי שבראש הטור הוא קטע מציור של רחמים מלמד כהן, בעז ורות, המופיע בספר. מלמד כהן משותק בכל גופו ומצייר את ציוריו באמצעות הנעת שרירי עיניו, המפעילים מחשב מיוחד שהותקן עבורו.
סופרים ואמנים בסלון
חודש יוני הוא חודש הספר וחודש הקריאה. במסגרתו הוכרז השנה על פרויקט מיוחד: "חודש הקריאה, אצלך בבית". הפרויקט מציע שמונים סופרים ואמנים (כותב שורות אלה ביניהם), שאפשר להציע מועמדות להזמנתם לסלון הבית לפגישה ושיחה במהלך חודש יוני. מוזמנים להיכנס לאתר הפרויקט ולהזמין!!!
שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מה ההבדל בין כאבים ומיחושים, למה מתכוונים החרדים ב'שחקונא', מתי מתחילה המאה העשרים, מה הקשר בין ציון עיר הקודש לציון במבחן ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.
חדש בפינת עיון: המג"ד יכסתח בעזה"ש, על אהבת דוברי וכתבי העברית לראשי תיבות.
חדש בפינה של פול אוגדן: מחקר חדש מצביע על כך ששמות עצם מפריעים לרצף הדיבור, ותודה לאסף רוזנטל.