חגיגה מוניציפלית

רוביק רוזנטל | 19 באוקטובר 2018

לכבוד הבחירות המוניציפליות המתקרבות, סיפורים לשוניים על ערי ישראל. איפה באמת שוכנת פתח תקוה, איזה נהר זורם בנהרייה, איך אומרים חיפה ונצרת, באיזו עיר נאבקים הנחשים נגד הצבאנים, מי אמר למי "תרנגול יוכל לקפוץ מהגג", ומה חושב יהונתן גפן על עפולה

הקמפיינים למיניהם כבר מסעירים את יישובי הארץ, מדן ועד אילת. צעירים מסתערים על ותיקים, נשים נאבקות על מקומן בהנהגה, מואשמים בשחיתות מנסים להתנער מהקלון, ובקיצור, עולם כמנהגו נוהג.

וכמו בכל עניין, גם בנושא המוניציפלי השפה מככבת, והזירה הלשונית מטה שכם. מקבץ הערות על ערים בישראל ושפה.

ראשון לציון הנה הינם

לא מעט שמות ערים מגיעות מן התנ"ך, ובראשן ירושלים, יפו, בית שמש, באר שבע, ערד ועכו, ויישובים כמו גבע, עפרה, יטבתה ואחרים. יישובים אחרים נקראו בעקבות פסוקים מהתנ"ך, בעיקר במושבות הראשונות.

אם המושבות, היא פתח תקוה, קיבלה את שמה מספר הושע: "וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה". השם נקבע עקב הכוונה המקורית לבנות את היישוב באזור יריחו, לפני שנבנתה בשפלת החוף. עמק עכור הוא עמק באזור יריחו הזכור מכיבושי יהושע ומפרשת עכן.  

המושבה ראש פינה נקראה על פי פסוק מתהלים: "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (קיח 22). 'ראש פינה' היא האבן המוצבת בפינת הבניין לעת סיום בנייתו. שם המושבה הגלילית ניתן לה כיוון שנוסדה באזור של אבנים וסלעים שוממים.  

ירמיהו הוא מקור ההשראה לשמה של העיר נס ציונה: "שְׂאוּ־נֵס צִיּוֹנָה, הָעִיזוּ אַֽל־תַּעֲמֹדוּ, כִּי רָעָה אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל" (ירמיהו ד 6).  מקור שמה של העיר ראשון לציון הוא בישעיהו: "רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם, וְלִירוּשָׁלַם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן" (ישעיהו מא 27).  היישוב כפר ביל"ו שבקרבת רחובות נקרא על שם האגודה הציונית ביל"ו, שחלק מחבריה, שהיו חילונים ברובם, עלו לארץ בתקופת העלייה הראשונה והקימו את המושבה גדרה. שמם הוא נוטריקון של חלק מפסוק מישעיהו: "בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'" (ב 5).

את השם "תל אביב" הגה נחום סוקולוב כתרגום לשם הרומן "אלטנוילנד". תל אביב הוא שמה של עיר מקראית השוכנת בבבל: "וָאָבוֹא אֶל הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר" (יחזקאל ג 5). בשנת 90 נקבע תל-אביב כשמה הקבוע של אחוזת בית, שלימים הייתה לעיר העברית הראשונה. ההקשר המקראי לא עלה בדיון על מתן השם.  

מעצמה גרעינית בלוס אנג'לס

לצידם של הוותיקים, שמות חדשים, ולרבים מהם סיפור.

אבן יהודה נקראה בראשית דרכה "יהודייה", ולאחר מכן שונה שמה לאבן יהודה על שמו של אליעזר בן יהודה, מחיה השפה העברית.

רעננה נקראה בראשית ימיה "רעננִיָה", על פי הצעה של המייסדים בארצות הברית. השכנים הערבים של המושבה קראו לה "אמריקייה" (אמריקה הקטנה), מפני שרוב התושבים באותם ימים דיברו אנגלית, והגיו מניו יורק. אחרי זמן מה הפכה רעננייה לרעננה.

נהרייה נקנתה על ידי יוצאי גרמניה אמידים ב-1934, שהקימו את החברה "נהריה משקים זעירים". בעקבות זאת קראו ליישוב "נהריה". הגעתון הזכיר להם את נהרות הריין והדנובה. נראה עם זאת שהשם מתייחס גם לשמו של כפר ערבי סמוך, אֶ-נַּהַר.

גם מקור השם חדרה הוא בערבית, الخضيرة (אל-חְ'דֵירַה, "הירקרקה"), על שם צבען של האצות בביצות.

לא מעט ערים זכו לכינויים לגלגניים או סטיריים. חיפה נקראה בהשראת "העולם הזה" חושיסטן, על שם ראש העיר אבא חושי, ששלט בעיר ללא מצרים. בני ברק מכונה בּוֹיבֶּריק וגם דוֹסנילֶנד. דימונה כונתה בפי צעיריה דמעונה, בגלל בעיות האבטלה שגרמו פעם גל של התאבדויות. נהרייה הייתה פעם יֶקֶהלאנד, וקרית מלאכי - לוס אנג'לס. עפולה היא מעצמה גרעינית על שם "גרעיני עפולה"  וראשון לציון, בפשטות - רָאשֶׁן לציון, רמז לאוכלוסייה הרוסית הגדולה בעיר.

מוצקין וזכרון, מצפה ומבשרת

לא מעט ערים נהגות בכמה דרכים. למשל, נצרת. נָצֶרֶת הוא הגייה עברית של השם הלטיני המשמש בברית החדשה  - Nazareth.  השם השני הרווח, נָצְרָת, במשקל צרפת ואסנת, נקבע בעקבות השם הערבי אַלְנַצְרָה. חיפה נהגית בשתי צורות: חֵיפָה במלרע בהגייה ספרדית תקנית, חַיפָה במלעיל, עלפי ההגייה הערבית והגיות נוספות. יש גירסה נוספת: חֵיפוֹ, כנאמר: איפה? בחֵיפוֹ!

היישוב כפר סבא מופיעה בתלמוד ובכתבי יוסף בן מתתיהו. והוא נהגה בב' רפה: kfar sava.  זה השם התקני, שארין לו שום קשר לסבא כלשהו. רוב הישראלים משתמשים בצורה הערבית הדגושה, בעיקר מפני שהיא זהה למילה הנפוצה סבּא.

ערים רבות נהגות במלעיל דיבורי, במקום במלרע תקני: נתניה, עכו, נהרייה, יבנאל, חולון, בת ים ועוד רבות. כמו כן נוהגים לקצר שם המורכב משתי מילים: ראשון (לציון), מצפה (רמון), (קרית) מוצקין, זכרון (יעקב) מבשרת (ציון) ועוד. הקיצור מלווה במילעול.

ילדי השרקיות בנווה פצמ"ר

לכל יישוב שפה פנימית, ומבחר השפות והמונחים המקומיים עצום. רבים מהם מתועדים באתר במסגרת "הלקסיקון הישראלי" במדור "ירושלמים וחיות אחרות". נסתפק בדוגמיות.

בבאר שבע קוראים לאדם יבש וחסר טעם בּאשֶל: "אחי, אל תהיה באשל".

המרכז הבין תחומי בהרצליה נקרא זה מכבר "המרכז הבין-טחוני", כיוון שרק בני הטחונים (העשירים, למי שלא מכיר) יכולים ללמוד שם.

הביטוי "על חשבון הברון", כלומר, אין צורך לדאוג לתשלום, נולד בזכרון יעקב והתפשט ברחבי הארץ. גירסה תל אביבית, בעקבות פרסומת לחייט המתייחסת לדמות תל אביבית פולקלורית: "שולמן ישלם". הפרסומת המלאה: "שולמן ישלם, הולצר יתקן".

כאשר טבריה הייתה עיר דייגים רווח בה הביטוי "ילדי השַרְקיות". דייגי הכינרת נהגו להיעדר זמן רב מבתיהם. השרקיות, רוחות המזרח העזות הבריחו את הדייגים לבתיהם, ולכן נקראו צאצאי הדייגים "ילדי השרקיות".

'לוּדָאִי' הוא כינוי במצפה רמון לקשיש או ותיק, על שם הגרעין המייסד של העיר שמקורו בלוד.

באשקלון נקרא אזור שבו נפלו טילי קסאם או פצמ"רים נווה פצמ"ר.

נחשים וצבאנים, חובתים ורמפתים

בנתיבות מכונים רבנים קיצוניים המגזימים בדרישות הפרדה בין גברים לנשים "נחשים". זאת בעקבות אגדה מקומית על גדר שהוקמה סביב קבר קדוש בשל נחשים שפקדו לכאורה את הקבר. צבּאנים הם לעומתם רבנים נאורים, על שם הרב רפאל כדיר-צבאן ז"ל, שבזמן מבצע שלמה הוציא לסוחרים בני קהילתו פסק הלכה לפתוח את עסקיהם ביום השבת, ולמכור לסוכנות היהודית ציוד ומזון ובגדים עבור העולים שהגיעו מאתיופיה באותה שבת.

באשדוד נולדו כמה ביטויים בעקבות הווי הנמל.  'לעשות וירה', מלווה בסיבוב אצבע כלפי מעלה, פירושו להתקדם בחיים. זאת בעקבות 'וירה'" שפירושה ביוונית למעלה, הוראה של הסווארים בנמל אשדוד להעלות את המנוף. 'לעשות מַיינה', מלווה בתנועה הדומה לבזיקת מלח בין אגודל לאצבע, פירושו לרדת בדרגה או להפסיד. מקור השם בהוראה "למטה", "להוריד" בשפת הסווארים.

הירושלמים אומרים סילקים במקום שפיצים, בַּלפים במקום ונטילים, שפונג'ה במקום ספונג'ה, צ'פיחס במקום ספיחס, דודה דינה במקום "הקדרים באים", חיי שרה במקום "עמודו", מורטה במקום רוגטקה, טוש במקום לורד ולורד במקום טוש. עַמיקו הוא גבר רכרוכי, עַצפוּר הוא קבצן חסר בית, פַג'עָן הוא אכלן כפייתי, ושאפּוֹזה היא  נערה יפה המנצלת את יופייה. מיזוג: שאפה+פוזה.

'הראה לה את קפריסין' הוא ביטוי חיפני עתיק המתייחס למי שהצליח לכבוש את גופה של נערה באחד מיערות או גינות הכרמל. יענקלה רוטבליט כתב ושמוליק קראוס שר: "שוש המתרוממת שהיתה מאמינה/ שאראה לה את קפריסין מן הגן שבפינה".

התל-אביבים, ציבור מתנשא, קוראים לתושבי הערים שכנות דרומיות חוּבָּתים: חולונים ובת ימים. גם חַיבָּרים: חולון, יהוד, בת ים, ראשון לציון. תושבי הערים המזרחיות נקראים, בזלזול דומה: רמפ"תים: רמת גן+פתח תקוה.

תרנגול יוכל לקפוץ מגג אל גג

לצד המילים, מקבץ משפטי מפתח מקומיים.

לבלוע, לבלוע, לא ללעוס. קריאת הזירוז המיתולוגית של אלברט מג'ר מחומוסיית "טעמי" הירושלמית, לסועדים.

מי שנכווה ברותחין עושה פוּ גם על אשל. פתגם אשקלוני  בעקבות "מי שנכווה ברותצחין נזהר בצוננין".

אצל אייזיק כבר היית? ביטוי קנטרני לחתנים בזכרון יעקב של פעם, הנשאלים אם ביקרו כבר אצל משחיז הסכינים המקומי לקראת ליל הכלולות.

תרנגול יוכל לקפוץ מגג אל גג. ביטוי שטבע ראש העיר תל אביב בטקס הצטרפות חבורת "בני בנימין" למושבה הרצליה בשנת 1925. הוא התכוון לכך שהשטח בין תל אביב לחדרה יהיה מאוכלס כך ש"תרנגול יוכל לקפוץ מגג אל גג".

בנהרייה נתלתה ברחובות היישוב בחיתוליו סיסמה הנשמעת היום מצמררת: "נהרייה תישאר גרמנית".

בדיחת קרש עתיקה: "פעם היתה ילדה שגידלה יונים. בעפולה היונים עפו לה, במטולה היונים מתו לה".

צרור אמרות של תושבי קרית חיים, במסגרת קמפיין להפרדה השכונה מחיפה. "אם חיפה זה מלך אז אנחנו זה אס; קרייתים הם פרארי, חיפה הסוסיתא; קרייתים הם ון גוך, חיפאים אבסולוט; קרייתים הם פריגת, חיפאים הם קריסטל; קרייתים הם יהלום, חיפאים הם פחם".

נתניה זכתה לראשי תיבות מחמיאים: "נשמה, תזמיני ניידת, יש הרוגים".

והגדול מכולם, מפי חכמי טבריה הגששיים: "הוי טבריה טבריה, לו היית צפת".

לא כותבים שירים על באר שבע

ולקינוח, שורות מן המוזיקה הישראלית הוותיקה והצעירה, מוכרות יותר ופחות.

"תל אביב, יא חביבי, תל אביב/ תסתכל כמה לירדים מסביב/ עושים לי היי-היי/ בלילה וואי-וואי/ וסחטֶן על תל אביב" (עומר אדם).

"כולם מוחים כפיים/ בית"ר ירושלים/ גם באש וגם במים/ צהוב רק בעיניים" (שרית חדד).

"לא כותבים שירים על באר שבע/ כאן הרוח לא נושבת קרירה/ לא כותבים שירים על באר שבע/ טוב, אולי למגירה" (נדב דלומי).

"שושן צחור לה חבצלת/ כתם תפוזים/ דגל מתנוסס תפארת/ שט על פני גלים// כן את לי נתניה/ בליבי עליך שיר/ יד ביד נשיר נרון/ נתניה בירת השרון" (חבורת זמר השרון).

"ולמה כה שונה הינך/ מכל הבחורות/ ולמה זה חולמות כל כך/ עינייך השחורות// לזה ישנה לי רק תשובה אחת:/ אני מצפת!" (נתן אלתרמן ושושנה דמארי).

"יום יום על רמת דימונה/ שם ניצבת היא נוגה/ שזופה ושמה סימונה/ ומחכה לבן זוגה/ .../ לי יוקדת אהבה/ לשחורה ולנאווה/ וליבי לה רון ירונה/ לסימונה מדימונה" (ישראל יצחקי).

"צמחתי בעפולה, דבר שם לא קרה/ כל האורות כבו בדיוק בשש ועשרה/ לא היו חיי לילה בעפולה/ לא היו חיי יום בעפולה/ לא היו חיים בעפולה/ לא היו תנאים בעפולה/ עיר סלואו, עפולה" (יונתן גפן)

ותשובת חוה אלברשטיין לתל אביבי המתנשא: "בבת ים בחולון, בראשון לציון,/ באשדוד, בקריות,/ צומחות/ אהבות אחרות.// בבת ים, בחולון, בראשון לציון,/ באשדוד, בקריות,/ נלחמים,/ מלחמות אחרות".

חדש בפינת עיון: "בכל משפט בעברית מסתתר המספר המקראי", דברים בהשקת "מדברים בשפת התנ"ך"

חדש בפינה של פול אוגדן: שתי הקוריאות יוצרות מילון משותף

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מהיכן הגיעו המילים ערכאות ומילון, מי המציא את הביטוי "אוכל חינם", למה קוראים לשנה מעוברת "שנה כבושה", מה הקשר בין בריח הדלת לבריחה מהכלא ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
CEBImagery, City Rising, View of Downtown Phoenix Arizona; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

האור והקסם של פעם

08 באוקטובר 2014

שישים משפחות ועוד שש

08 באוקטובר 2014

שיר עץ הגג

08 באוקטובר 2014

תגובות

ניר
אצלנו היו אומרים ״מי שנכווה מהמרק עושה פוּ על הלֶבֶּן".
18 באוקטובר 2018 הגב
רמי
וחייבים להוסיף לרשימה המכובדת של ישובים ששמם נגזר מהתנ"ך את מבשרת ציון שבעבר הכילה את הישובים מבשרת ירושלים - "הרימי בכוח קולך מבשרת ירושלים" (ישעיהו מ) ומעוז ציון "מעוז לבני ישראל ...שכן בציון" (יואל ד). לאחר האיחוד השם שונה למבשרת ציון שמקורו באותו פסוק מישעיהו "על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון"
18 באוקטובר 2018 הגב
ישי רוזנבאום
לא נשכח כמובן את ההברקה של הגשש החיוור: "כפר סבא נראית רעננה, ובזאת אפשר להבחין כבר מהרצליה" (כמובן שכל שמות הערים במלרע, כמנהג שדרי הספורט).
18 באוקטובר 2018 הגב
אהרן בלום
ראשי תיבות צ.פ.ת ,צבי פאר תפארת או ציצית פאה תפילין ,בראש פינה (מקום הולדתי ) היה בעבר ויכוח איך להגות את אותיות ב.ג.ד.כ.פ.ת , דגושות או לא ,שהרי אותיות ג.ד.ת נהגות דגושות ואי לכן הוחלט להגות את כל אותיות ב.ג.ד.כ.פ.ת דגושים , הורי ילידי ראש פינה נהגו לדבר בב' דגושה ועל זה נאמר " שבעים ושבעה זבובים מסתובבים סביב לחלב הלבן " הכל ב-ב' דגושה .
18 באוקטובר 2018 הגב
ד"ר מיכה נצר
א. רָאשֵן לצָיֵן, אנחנו ברחובות השתמשנו בביטוי זה עוד בימי המנדט הבריטי, כאילו מבטא אנגלי, הרבה לפי העלייה הרוסית. ב. שיר רחובות עו מימי השלטון התורכי רחובות את ביהודה, מה אאהב אותך, כל לבי, כל נפשי, נתונים הם לך, כל הלילה אישן דום ועל רחובות אחלום, רחובות את ביהודה.
18 באוקטובר 2018 הגב
אילן ס
בלורות . בָּלוֹרוֹת זה השם החיפאי לג'ולים. מָזְּמֶר (מלשון מסמר) - זה המשחק שבני הר הכררמל היו משחקים בעזרת אולר או מסמר גדול בבוץ המתייבש בתקופת הגשמים.
20 באוקטובר 2018 הגב
JOE
לא בתחילת הבנייה?? "'ראש פינה' היא האבן המוצבת בפינת הבניין לעת סיום בנייתו."
21 באוקטובר 2018 הגב
אברהם דבדבני [דבון]
אבן פינה היא האבן בנדבך הראשון (התחתון) בפינת הבניין. ממנה נמשכים ונבנים הקירות עד לגג. נראה לי שJOE התבלבל בינה לבין "האבן הראשה" שמכונה גם "אבן המפתח". הוא מונחת אחרונה ש בראש הקשת, מייצבת וסוגרת את הקשת שעליה נשען הגג או הקומות העליונות. דבון.
22 באוקטובר 2018
אברהם דבדבני [דבון]
אבן פינה היא האבן בנדבך הראשון (התחתון) בפינת הבניין. ממנה נמשכים ונבנים הקירות עד לגג. נראה לי שJOE התבלבל בינה לבין "האבן הראשה" שמכונה גם "אבן המפתח". הוא מונחת אחרונה ש בראש הקשת, מייצבת וסוגרת את הקשת שעליה נשען הגג או הקומות העליונות. דבון.
22 באוקטובר 2018
JOE
תודה, 'אבן המפתח' זה מעניין, אבל זה לא אני התבלבלתי, אני הרי מצטט את רוביק לעיל. הוא כתב ש"ראש פינה" מוצבת לקראת סיום הבניה, טעות מפתיעה, לכן שאלתי.
22 באוקטובר 2018
גיורא שנר
ראשית - באשר ל'אבן הפינה' אני סבור כי רוביק טעה והדין עם אברהם דובדבני ו'אבן הפינה' היא האבן הראשונה המסמנת את תחילת הבניין. שנית - באשר לדימונה, בנוסף ל'דימעונה' כונתה גם 'דימיונה' שלישית - באשר לקיצור שמות הערים למילה הראשונה (זיכרון, ראשון) הרי שבנוגע לקריות - עד כמה שדעתי משגת- עושים שימוש דווקא במילה השנייה - "אני ממוצקין או "מביאליק". ובנוסף "אני קרייתי" מבלי לפרט איזו קריה.
22 באוקטובר 2018 הגב
גונן (גליבטר) יעוד
שמעתי פעם ביטוי עוקצני על ראשון-לציון המבוסס על הר"ת הנקראות כמילים ממש - ראש"לצ, דהיינו 'רֹאש-לֵץ'.
22 באוקטובר 2018 הגב

הוספת תגובה