שבעים שנה, שבעים מילים

רוביק רוזנטל | 20 באפריל 2018

המילים שמספרות את סיפורה של המדינה הצעירה והחברה הישראלית, שיר מחאה נושן של גידי רוזנטל ז"ל, והמבנה המוזיקלי של מגילת העצמאות

לכבוד שנת השבעים למדינה מגישה "הזירה הלשונית" את סיפורן של שבעים מילים המספרות יחד את סיפורה של המדינה העברית, ובעיקר של החברה הישראלית. שרשרת הסיפורים מופיעה החל מהשבוע במסגרת "הלקסיקון הישראלי". כאן מובאים סיפוריהן של עשר מילים נבחרות.

אחי: מלת המפתח של האינטימיות הישראלית

משמעות המילה 'אח'  בתנ”ך ובעברית החדשה כפולה, גם קרוב משפחה וגם חבר וידיד @ בעקבות פרקי תהלים שרו בתנועת הנוער את  "שבת אחים גם יחד", "אחינו הנהג" הסיע את הפלמ"חניקים ליעדם, והחלוצים רקדו את "קומה אחא" @  "אחי" הוא שילוב של סלנג גולנצ'יקים עם שיחת אהבה בין חוזרים בתשובה בסגנון רבי נחמן מברסלב, וכך נולדה הסיסמה הצה"לית "קרבי זה הכי, אחי"  @  מיכל ניב המנוחה וחברותיה לתכנית "היפות והאמיצות" פנו זו לזו "אחותי" @ גיוון המשמעות הכפולה של "אח", ממנו נולדה גם "אחווה", מקובל בשפות רבות בעולם, מן ה-brothers של הקהילייה השחורה בארצות הברית ועד קהיליית ברודרהוף הגרמנית @ מסיבות של שוביניזם היסטורי נדבקו דווקא ל"אחות" השמצות והכפשות לשוניות, מ"כוס אוחתכּ" שמקורו ערבי עד "לך תוכיח שאין לך אחות" @ האנחה היהודית "אח" מופיעה אצל הנביא יחזקאל, "ורקע ברגליך, ואמור אח"; ועל כך שר אריק אינשטיין, "אח היא מלת מפתח" @ הידד, האח, לאחות ולאח.

אלוהים: נציג הדת היהודית בתרבות הלשונית הישראלית

 בדרך כלל 'אלוהים' משמשת לביטויי פליאה ותדהמה, החל מ"אלוהים אדירים" ו"פחד אלוהים" (שמקורם בשמואל), ועד אלוהים גדול ואלוהים יודע ויש אלוהים @ החילונים מדברים עם אלוהים בלי הרף בעיקר בשירה ובפזמון; לעתים כתפילה כמו "אלי אלי" הנצחי של חנה סנש; לעתים כמחאה כמו "אלוהים מרחם על ילדי הגן" של יהודה עמיחי ו"אחד אלוהים" של להקת איפה הילד; לעתים כביקורת על שליחיו עלי אדמות דוגמת "הם מסתירים את אלוהים" נוסח אביב גפן @ עד היום מתווכחים החוקרים מאין צצה המלה. יש הסבורים שהיא ריבוי של המלה "אל" (כפי ש"אמהות" הן ריבוי של "אם") ואחרים שהיא ריבוי של המלה "אלוה" @ אללה של הערבים נפוץ בין הישראלים  לפחות כמו אלוהים, כולל "ואללה" (באלוהים) "יה אללה" (הו אלוהים) ו"אללה יוסתור" (אלוהים ישמור) @ בעברית המדוברת לאלוהים יש גוף מפותח בהחלט, מדברים לאוזן של אלוהים, תופסים את אלוהים בביצים ומבקיעים שערים בעזרת יד אלוהים @ באלוהים אמא, מלה מלה!

גבר: מלת המפתח של שפת המאצ'ו הישראלית

 נשמעת ברמה מ"נראה אותך גבר" הפרובוקטיבי ו"ג'באר" האימתני, דרך "לא גבר" המזלזל ועד "גבר גבר" הטלוויזיוני @  כשהכדורגל מתחיל להיות אלים  מזכיר לנו הפרשן התורן שמדובר ב"משחק גברי"  @ בתנ”ך "גבר" מתייחד בעיקר לאנשי מלחמה, המלאך גבריאל הוא גיבור האל, ועל שמו טיל ים ישראלי שנועד לשיגור מספינות מהירות @ לאשה גברית קראו הפלמ"חניקים גבריאלה @ היידיש  מעדיפה את "מענטש" בעל האופי הבשל, האנגלוסכסים את הג'נטלמן שהוא כידוע "אדם עדין", האיטלקים את  "הומו" האוניברסלי @   פלטיאל, הסורג והרוקם, היה אנטיתזה לגברתני השכונה, וכונה "גברור, גברוש וגברבר" @ עולם הפרסום נדד מהגבר המדליק נלסון ושותה גולדסטאר, אל הסיסמה הפטרונית-מעודנת "תהיה גבר – תן לה יד" @ וגם הזמר העברי נדד מ"כשהגברים כולם הלכו לצבא" של דודו דותן, אל "גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת" של שלמה ארצי, ועד "הייתי גבר, סוּפר גבר" של דוד אבידן העוסק בשינוי מין @ "מאושכן ובעל גבר" הוא כינוי משנאי לאדם בעל אשכים ואברי מין גדולים מהממוצע @ גבר, אחי!!

זבל: תמצית התיעוב והבוז ההדדי בסגנון הישראלי

 "אתה זבל" , "זבל שכמוך", נועד לבני אדם. סחורה חסרת ערך, מסרטים ועד מזון, היא סתם זבל, או בגירסה הערבית: "זְבּאלה"   @ "זבל זבל לך מכורתי" שר גדי יגיל, ובצדק @  אצל מיודעינו האנגלוסכסים נהוג לקרוא בשפת הדיבור piece of garbage  למוצר פגום או לאדם מתועב @ "השלכת זבל" בבורסה פירושה מכירת מניות במחיר נמוך כדי להיפטר מהן, ו"מניות זבל" הן איגרות חוב בסיכון גבוה @ בתלמוד השתמשו לראשונה ב"זבל" במשמעות דשן המשמש בשדות וגם לצואת אדם; זַבָּל היה מי שעסק בפיזור הזבל, ולמזבלה דהיום קראו אז זַבֶּלֶת @ "זבל מי שמלכלך" היא תשובת השלטונות לאזרח המזהם; "איזבל" הוא שק אשפה גדול @  בתנ”ך זָבַל פירושו דווקא גר, זבול הוא בית, ומכאן אולי מקור שמו  של זבולון בן יעקב, שעל שמו נקראו בארצנו בעיקר מנהיגי מפד"ל עתידיים @ זבל מתייחס גם למצבים של אומללות אישית ("החיים בזבל") ולמצב של כמות מוגזמת ללא  תועלת, שלא לדבר על "זיבולי שכל" מבית היוצר של ה"זבלן" @ ודי זיבלתי.

חבר: מגלמת את  השבטיות הישראלית לדורותיה

'חבר'  משלבת בתוכה את משמעויות   friend    (ידיד קרוב), member  (שייך לארגון משותף), וכן comrade (שותף למלחמה, למאבק או לחיים) שמקורה רוסי; חבר הקיבוץ היה גם חבר לחיים, חבר הסתדרות היה חבר למאבק, חבר ההגנה היה חבר לנשק, ובכלל, ככתוב בתלמוד, כל ישראל חברים @ כשדובר על "חבר אגד" כבר נוסף למלה דוק של אירוניה, ולימים היא אף העלתה אבק של מאפיונריות @ היום  כל ישראל חברים במועדוני לקוחות למיניהם, הצומחים בשיטת  "חבר מביא חבר" @ "חבר בורסה" מתחבר למסלקת המעו"ף והוא יכול להיות חבר מוביל, חבר מוגבל או חבר נלווה @  פעם היו הבורגנים והמתעשרים קרויים "החברה הגבוהה" ובניהם הלכו ל"חברה סלונית"; היום "התחום החברתי" הוא לשון נקייה בדיון על העוני @ "שלום, חבר" הגאוני של קלינטון  חרת את המלה לעד על לוח לבה של האומה הבוכייה @  המלה חבר'ה בעלת הניגון היידישאי מפתיעה בכושר ההישרדות שלה; איפה החבר'ה? הלכו לים, והנהג שלנו? חבר'המן! ואנה הלכה החבריא? @ ארקדי דוכין שר עם החברים של נטשה, אפרים שמיר לעומתו "חבר בחברת עצמי" @  אפשר להציע לך חברות?

כאילו: מייצגת את הנטייה הישראלית להכחשת המציאות

הגששים ביססו את מקומה במערכון "השליח בבנק" ("נעשה כאילו שיש לך מכונית"), שבו נטבע גם הביטוי הממצה "ישראבלוף" @ ילדי המדינה השתמשו במלה "בכאילו" במסגרת משחקי התחפשות, והתרנגולים שרו "ככה סתם, כאילו כלום, נכנסנו לגינה"  @   שפת שינקין הפכה את "כזה כאילו" לסמלה המסחרי, כאשר "כזה" הוא שם העצם הריק ו"כאילו" הוא שם התואר הווירטואלי @ בית הספר אסכולה הקים בשינקין כניסוי אמנותי את "קפה כאילו" שבו מוגשים לשולחן ספלי קפה ריקים וצלחות צחיחות; הלך טוב @ "עלינו לעזור לבריטים כאילו אין ספר לבן, ולעמוד נגד הספר הלבן כאילו אין מלחמה", אמר בן גוריון שבועיים אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה; רבין אימץ את המודל לעיסוק בטרור ובהסכמי אוסלו בו זמנית @  "כאילו" מורכבת משלוש מיליות: מלית הדימוי "כ", מלת התנאי "אם", ומלת התנאי השלילי "לו" @ היא מופיעה לראשונה במשנה, בין השאר בפסוק שאותו משננים גם החילונים בסדר פסח, "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" @ כאילו שלא ידעתם.  

כפרה: מקפלת בחובה את החמימות והמשפחתיות הישראלית

כשמגרדים בה מכמה כיוונים היא הופכת טעונה, קשה ומבלבלת @ יום הכיפורים הוא היום הנורא בשנה שזכה להפוך ב-1973 לטראומה לאומית @ מעקב אטימולוגי מגלה בלבול בין שתי המשמעויות המרכזיות של השורש כפ"ר: מחל על חטאיו (ממנו באים כפרה  ויום הכיפורים) והכחיש (שנאמר, אני כופר באשמה אבל לא בעובדות) @  באכדית "קפרו" פירושו להסיר את הלכלוך, בערבית "גפר" פירושו לכסות ולהכחיש, ו"כפר" פירושו הכחיש; שתי המשמעויות נפגשות במשמעות של הסתרה וכיסוי, על עוונות, או על אשמה @ גם השימוש היומיומי מבלבל; היידיש הביאה את כַּפּוּרֶס וקרוב משפחתה עוף-כפורס, שפירושן "לא חשוב", והביטוי "לאלף כפרות" פירושו "להבל ולריק"; כשנשברת צלחת בבית דובר לדינו אומרים "כפרה-לעוונות" @ יוצאי צפון אפריקה הביאו את המשמעות החדשה, אהבה ללא גבולות, בעקבות "נמשי כפרה עליק" הנאמרת לילד אהוב @ בימי הביניים העלו את הכופרים  בנצרות על המוקד, את הכופרים היהודים סתם החרימו @ "תרנגול כפרות" של אלי עמיר הפך סמל וסיבה לכפרת היישוב האשכנזי על חטאיו כנגד עולי ארצות ערב @ גם אתה צם בכיפור?

לחץ: המצב הישראלי הבסיסי, תערובת של מתח, עצבים וצפיפות

נפוץ לכל רוח בביטויים נוסח "איזה לחץ", "מה הלחץ", "צא מהלחץ", ו"הבן אדם מה זה לחוץ" @  מאיר אריאל המנוח היה "משתחרר מהלחץ" בנמל התעופה, ואף סיפר איך "נלחצת לה החוצה הכרעה" @ מאז ומתמיד נעים חיינו בין "לחצים קואליציוניים" ל"לחצים בינלאומיים", בין "לחיצת יד" ל"לחיצה על ההדק", כשברקע מאזן האימה של "הלחיצה על הכפתור" @ ראש הממשלה של כולם הכריז בראשית כהונתו שהוא "לא לחיץ ולא סחיט"; עד הביקור הראשון אצל הרב עובדיה, ומכאן ואילך בתחנות שונות בחייו הפוליטיים  @ "לחץ פיזי מתון" הוא תרומה ייחודית של השופט משה לנדוי לספרות זכויות האדם @ בשנות השישים קראו לטיפש של הכיתה "סתום בלחץ",  הסְלוֹ הוגדר "ריקוד לחץ",  והגבר הישראלי "לחץ" ורץ לספר לחבר'ה @  לחיציים הם שני כפתורי חולצה הנסגרים זה אל זה בלחיצה, סיר לחץ אהוב על אשפי מטבח מן הדור הישן, מלחציים הם נשקו של השרברב, ומלחצת היא כלי העזר של הנגר @ הביטוי "לחץ אותו לפינה" נולד בזירת האגרוף @ הקטע הזה מה זה מלחיץ.

סבתא:  מבטאת את הקשר הצברי לדורות שהיו ואינם

 "אני והסבתא" של הפלמ"ח מדבר על הפלמ"חניקית שתספר סיפורי גבורה לנכדים @ בתנועת הנוער שרו על הסבתא שהולכת לשוק לקנות פלאפל בגרוש, והילדים שמעו מפי לוין קיפניס שלסבתא של אפרים היו ברווזיים @ ואם לסבתא היו גלגלים, היא הייתה אוטובוס @ עמוס עוז אמר ששלושה דרושים כדי שאדם יהיה סופר: פצע, גג וסבתא @ נעלי סבתא היו סמל לכיעור, תרופות סבתא עובדות כשהן עובדות, וקשר סבתא זכור עד היום למי שעוד הולך עם שרוכים @ בּוֹבֶּה היא הסבתא היידישאית, "בובה מייסעס" הם הגירסה הקדומה של "סיפורי סבתא" @ סבתא זַפּתה של חנה לסלו הטילה חתיתה על בריוני הכרך @ "ישראל סבא" הוא כינוי מדרשי ליעקב, שהפך עם השנים כינוי לכלל עם ישראל @ בן גוריון היה חותם על מאמריו "סבא של יריב"; הנכד הוא הפרופסור יריב בן אליעזר @ ועד הלשון הציע לקרוא לסבא הגדול אב שילש ולסבתא הגדולה אם שילש,  יצחק אבינרי  נידב את סבאבא וסבתאתא, ובסוף התפשר על סבסבא וסבסבתא; ניצחו, כידוע, רב סבא ורב סבתא @ ספר לסבתא.

פצצה: מייצגת  את המרכיב הסאדו-מזוכיסטי בנפש העם הישראלי

"פוצץ" בתנ”ך משמעותו   מרסק ושובר לרסיסים, במדרש בראשית רבה מדובר כבר על "בת קול מפוצצת" @ "מלים מפוצצות" נשמעות אצלנו מכל במה, וכאשר הטלפון מצלצל בלי הפסקה אנחנו "מופצצים בטלפונים" @ דנה אינטרנשיונל אמרה לקראת תכנית טלוויזיה: "אני רוצה שמלה פצצה בשביל לפַגֵז אתה"; שב"כ ס. שרו, "יהיה פיצוץ במסיבה" @ "קרוּז פיגוז" הוא פרסומת למסע נופש באונייה @ במסגרת חוקי העינויים המציאה ועדת לנדוי את המונח "פצצה מתקתקת" @ הבננה בפרסומות של פעם היא "פצצת אנרגיה צהובה", והאבוקדו – "פצצת אטום" @ "פיצוצייה" היא המצאה ישראלית מדליקה לחנות פיצוחים, סיגריות ושאר ירקות @ התרנגולים שרו כבר מזמן את  "ואללה זאת ממול פצצה", ושלישיית התאומים שרה  "על פצצות וחתיכות"; האשה-הפצצה הועברה אלינו, ככל הנראה, באמצעות חיילי המנדט הבריטי, שייבאו את הביטוי  "blond bomb-shell" @ הפצצה  התחברה יפה גם לענייני כספים, בנוסח "כיסים מפוצצים" ו"פוצצתי אלפייה", בסלנג האנגלי bomb הוא סכום גדול של כסף @ "הצגה פצצה" בעברית היא הצלחה אדירה, באנגלית “bomb" היא כשלון מוחץ, ו-“bombed  out” הוא פלוני המחוסל מסמים ושתייה @ מלה פצצה.

המוזיקה של מגילת העצמאות

ספר חדש בהוצאת כרמל מאת המשורר הפילוסוף זלי גורביץ פורש יריעה רחבה של מחשבות והתבוננויות בשפה העברית, ושמו "העברית על פינו", באמצעות מסות קצרות. בין היתר הוא עוסק במילה "לפיכך", שהיא כהגדרתו של גורביץ "בריח התיכון של הכרזת העצמאות". גורביץ מביא במסה ניתוח מבריק, מיוסד על תעודות, בשאלה איך התקבלה המילה "לפיכך", המחברת את חלקה הראשון של המגילה העוסק בהיסטוריה היהודית עם חלקה השני, המדינה החדשה.

העברית על פינו

מסתבר מהמחקר, שרוב הנוסחים המוקדמים של המגילה הכילו מילים אחרות, ובראשן "והואיל". בן גוריון, שעסק לא מעט בסוגיות לשוניות, הבין ש'והואיל' מעניקה למגילה צביון של מסמך משפטי ולא של מסמך היסטורי מכונן. הוא התעקש על 'לפיכך', מילה תלמודית המוכרת מן ההגדה של פסח, בפסוקי המשנָה הנפתחים ב"והגדת לבנך": "לפיכך אנחנו חייבים להודות, להלל, לשבח...". כך נוצר קישור סמוי בין ההגדה של פסח למגילת העצמאות. כמו בכל עניין, כשבן גוריון מתעקש, איש לא עמד מולו.

גורביץ מתעכב גם על יסוד מוזיקלי במגילה. הוא מגדיר זאת כ"שלוש מכות אגרוף על השולחן – לפיכך, בתוקף, על יסוד", ובהמשך "אנו מכריזים בזאת", מבנה שיש בו "דמיון לארבעת הצלילים הפותחים את הסימפוניה החמישית של בטהובן". לאפקט הכללי תרמה הנדירות של "לפיכך", היא כמעט אינה מופיעה בעיתונות ואפילו באקדמיה, ותפקידה נשאר היסטורי: נקודת המשען להקמת המדינה היהודית.

שיר מחאה עתיק ואקטואלי

גידי אחי שנפל במלחמת יום הכיפורים כתב לא מעט שירים, רובם פורסמו בספר שיצא אחרי מותו "הה ברברה, איזו זנות המלחמה". ככל שעובר הזמן מתגלים שירים נוספים שכתב. אחד מהם בוצע בהצגה שיצרו חבריו באוניברסיטה "חברים מדברים עם גידי", שנה לאחר מותו, והיא הועלתה שוב לפני שנתיים. שם השיר הוא "עניין של מתים". השיר שונה מאוד בסגנונו ובמקצב וגם בגישה הסטירית שלו משירים אחרים, אבל על פי עדות חבריו וחיפושים שערכתי זה אכן שיר שכתב גידי. הוא גם נקשר לשירותו בנחל המשוריין, ובסופו של דבר, במותו כאיש שריון בגולן. בכל מקרה, זהו שיר חצוף, נוקב, שיר מחאה שעוד מעט ימלאו ליצירתו חמישים, והוא עדיין אקטואלי.

עניין של מתים

1

יום אחד אזהה בכוונת של הטנק

עצם לא ברור, שמגמתו קצה השלוחה

אפגע בו בפגז שני, ויעלה עשן שחור.

"פגעת!" המפקד יאמר, ויחייך לי בשמחה.

וארבע אימהות תהיינה שכולות.

2

ואז יאמרו: "השמד אותם!" ואני אירה שנית

ושוב ושוב, עד אשר יעלה לפיד ענק

והמ"פ יאמר בקשר: "עבודה יפה תותחן!

עכשיו נמשיך וגם נדפוק אותם חזק!"

וארבע נשים תהיינה אלמנות.

3

על הקרבות האלה עוד יכתבו בספרים

כמו "חשופים בצריח" או "לבושים בתוך הטאנק"

והמג"ד יאמר: "היום הפלוגה עבדה יפה,

הגדוד שנית הוכיח כי עומד הוא במבחן"

אבל ארבעה ילדים יהיו יתומים.

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מה ההבדל בין הגעתי ובאתי, מאיזו שפה הגיעה אלינו הסטיפה, מי המציא את הביטוי "עם ישראל חי", מה הקשר בין צליל, מצלול וצל ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

חדש בפינה של פול אוגדן: האם אפשר ללמוד שפה באמצעות צפייה בחדשות?

בקרוב: "חוח צחוק בין שושני הבכי", תולדות ההומור הלשוני במסגרת "עונג שבת" במרכז דב הוז בתל אביב, 28.4.18

תגיות :
הזירה הלשונית תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

אברהם אריאל
שלום לדר׳ רוזנטל. שתי הערות, במחילה. א) לעניין ”אחי”: לשיר ”אחינו יעקב/הנהג” אין כל קשר לדבריך. שיר זה הוא הסבה עברית לשיר הילדים הצרפתי Frère Jaques. ראה: https://he.wikipedia.org/wiki/אחינו_יעקב ב) לעניין ”כאילו” (שהיא, לדעתי, מילת הסלנג המגעילה ביותר בעברית המודרנית), כדי להסבירה יש לדמותה לביטוי האנגלי sort of בברכה, דר׳ אברהם אריאל
19 באפריל 2018 הגב
רות
לאברהם אריאל ד״ר ולא דר׳. פרופ׳ הוא קיצור ולכן יש גרש אחד. ד״ר הוא סוג של ראשי תיבות - האות הפותחת והאות המסיימת, כשהמרכאות הכפולות הן כעין גשר...
26 באפריל 2018
יעקב ברזילי
חיפשתי "גפר"או קפר" ולא מצאתי"כפר"בערבית היא פשוט כפר ולא הכחיש.במדוברת "אלג'וע כאפר"הרעב מביא לידי כפירה.או קוראן-יא איוהא אלכאפרון לא אנא עאבד מא תעבדון..וכ'ו יא כופרים אני לא עובד את מה שאתם עובדים(לו)...."וואד'א מא צברו כפרו".אם לא גילו סבלנות כפרו(בעיקר)
19 באפריל 2018 הגב
יעקב ברזילי
חיפשתי "גפר"או קפר" ולא מצאתי"כפר"בערבית היא פשוט כפר ולא הכחיש.במדוברת "אלג'וע כאפר"הרעב מביא לידי כפירה.או קוראן-יא איוהא אלכאפרון לא אנא עאבד מא תעבדון..וכ'ו יא כופרים אני לא עובד את מה שאתם עובדים(לו)...."וואד'א מא צברו כפרו".אם לא גילו סבלנות כפרו(בעיקר)
19 באפריל 2018 הגב
יעקב
שתי הערות קטנות: 1. הומו homo מקורו בלטינית, הגבר באיטלקית הוא uomo 2. לביטוי זבל יש להוסיף את הצירוף השכיח "המיץ של הזבל" בברכה, יעקב
19 באפריל 2018 הגב
גולנצ'יק בדימוס
לגבי "אחי": בהגיעי לגולני, באמצע שירותי הצבאי, ביולי-אוגוסט 1981, המונח היה אך ורק בשימוש פנים-חטיבתי, במלעיל ובח' גרונית. המונח לא היה מוכר כלל מחוץ לחטיבה, וציין בעיקר את הסולידריות של החפ"שים ממוצא מזרחי שהיו רוב הרובאים דאז. זו המילה היחידה בעברית שאני, כצבר אשכנזי, הוגה - בלי שום בעיה - במבטא מרוקאי תקני לגמרי, מרוב שימוש בה. תוך שנים ספורות, הביטוי התפשט לכל רחבי צה"ל והמדינה, תוך מעבר להגיה במלרע ובחי"ת צברית, וקבלת תת-משמעויות נוספות שונות ומשונות.
21 באפריל 2018 הגב
נרי שנידור
(א) 'אני והסבתא' אינו שיר פלמח"י והסבתא אינה פלממ"חניקית. חיבר אותו אבשלום כהן ב-1947. ראו פרטים באתר 'זמרשת'. (ב) 'סיפורי סבתא' אמנם בא מן היידיש 'בּאָבּע מעשה' אבל אין שום קשר לשום סבתא. המקור הוא ספר פופולרי מאוד ביידיש, שחיבר אליהו בחור לפני כמעט 500 שנה, ושמו 'בּובו מעשה' (הגייה BOVO). ראו באתר באינטרנט. (תודה לד"ר דלית אסולין מאוניברסיטת חיפה). (ג) 'עוף כפורס' מוטב לכתוב באל"ף ולא בעי"ן. אין שום קשר לעופות. ביידיש - 'אויף כפרות' (הגייה OIF KAPORES), דהיינו, לכפרות.
22 באפריל 2018 הגב
נרי שנידור
(א) 'אני והסבתא' אינו שיר פלמח"י והסבתא אינה פלממ"חניקית. חיבר אותו אבשלום כהן ב-1947. ראו פרטים באתר 'זמרשת'. (ב) 'סיפורי סבתא' אמנם בא מן היידיש 'בּאָבּע מעשה' אבל אין שום קשר לשום סבתא. המקור הוא ספר פופולרי מאוד ביידיש, שחיבר אליהו בחור לפני כמעט 500 שנה, ושמו 'בּובו מעשה' (הגייה BOVO). ראו באתר באינטרנט. (תודה לד"ר דלית אסולין מאוניברסיטת חיפה). (ג) 'עוף כפורס' מוטב לכתוב באל"ף ולא בעי"ן. אין שום קשר לעופות. ביידיש - 'אויף כפרות' (הגייה OIF KAPORES), דהיינו, לכפרות.
22 באפריל 2018 הגב
יעקב
1.5.2018 מילים לאח שאבד מר רוביק רוזנטל נכבדי. כאב שכול לבן שנפל לפני כשלושים שנה בהגנה על ביטחון פנים של המדינה קראתי את הכתבה ובכיתי לכל אורכה. נתת ביטוי מדויק לתחושות המלוות אותי והורים שכולים נוספים לכאב המלווה אותנו כל חיינו על אובדן חיים צעירים. על יכולות שירדו אלי קבר ואצלנו על נכד שלא זכה להכיר את אביו האוהב. כל זאת עבור מה? עבור תאוות שלטון וכוח. עבור בצע כסף, עבור שלטון שעושק את אזרחיו. שא מבט אל בתי הקבות הצבאיים- זיכרון נצח ומצבת עד לטיפשות ולרשע האדם.
01 במאי 2018 הגב

הוספת תגובה