מילון הישראלי העילג

רוביק רוזנטל | 18 ביולי 2018

העברית המדוברת היא שפה עשירה ודינמית, הלב של העברית המתחדשת, אבל יש בה גם לא מעט שיבושים חוזרים ומביכים, עילגויות ומוטציות לשוניות, מ'יושנת' ו'יכַלתי' ועד 'אפילו שֶ' ו'הכי הטוב'

מאה ועשרים שנות דיבור עברי בארץ ישראל יצרו שפה חיה, דינמית ועשירה. עשרות אלפי מילים נוספו, מאות אלפי טקסטים נכתבו, מיליוני ילדים נולדו לתוך השפה וממשיכים לקיים ולהחיות אותה.

למה שזה עושה שכל

כל זה קורה מהר, אולי מהר מדי. העברית החדשה נולדה בתנאי לחץ, כמעט תנאי מעבדה, ללא זמן הבשלה וצמיחה. אנחנו מדברים בשפת התנ"ך והמשנה, אבל אלו שפות טקסטים עתיקים. לצד "העברית" כשפה שלמה ולגיטימית, צומחת "העברית הישראלית", לשון הדיבור, ויש לה כללים וחוקים ומילונים משלה, לטוב ולרע.

אני אוהב מאוד את מה שקורה בעברית. בדרך כלל. אבל בהחלט לא תמיד. שפת הדיבור יכולה להיות גמישה וחיננית, אבל היא יכולה להיות גם עילגת ואפילו קלוקלת. היכן עובר הגבול בין החינני והעילג? מתי יצירת דיבור טבעית היא לגיטימית ויצירתית, ומתי היא נכה ומעצבנת? הגבול אינו ברור לגמרי, ואנסה לשרטט אותו על דרך השלילה. מן השאלה "מה אינה עילגות" תיווצר אולי התפיסה של "מהי עילגות עברית ישראלית".

עילגות אינה 'שפת דיבור' בכלל. שוב ושוב אני מקבל מכתבי זעקה מקוראים על ביטויים דיבוריים לגיטימיים. "בגלל ש..", למשל, הוא דיבורי, ואין בו כל בעיה. "למה ש..." היא עילגות.

עילגות איננה סלנג. סלנג היא תת שפה לגיטימית, שלא זכתה בהגדרה בתו תקן, בהתאמה לנורמות דיבור, אבל היא משמשת לתקשורת בנסיבות מסוימות שבהן השפה התקנית אינה מתאימה. "בקטנה", "לא בא לי", ו"איזה כיף", אינן עילגות.

עילגות איננה שפת עולים חדשים. היא רלוונטית למי שהעברית היא שפתו הטבעית והילידית. השיר "עברית קשה שפה" מתאר עולים חדשים המתקשים בדקדוק העברי. להם מותר. האם בניהם ימשיכו לדבר באותם משפטים? כנראה שלא.

עילגות אינה, בהכרח, שימוש במבני לשון דיבוריים מתורגמים. "מה נשמע" (יידיש), "כל הכבוד" (ערבית), "קח את זה בקלות" (אנגלית) אינן עילגות. "זה עושה שכל" ו"פעם שֶ" הן עילגות.

שפת ילדים אינה עילגות. שפת מבוגרים המדברים כילדים היא סימן היכר של העילגות.

אפילו שאני לא יודע להגיד

והרי מבחר ערכים ממילון העילגות הישראלית, האחריות על "הזירה הלשונית". אפשר להוסיף, אפשר להמעיט ואפשר להתווכח.

אינו אמר. וגם "היא אינה פתרה", "הם אינם מצאו חן בעינינו". השימוש במקרים האלה ב"אינו/אינם במקום ב"לא" מתפשט כאש בשדה קוצים. המשתמשים מרגישים שהם מדברים בשפה גבוהה. אז לא.

אָלֶף כל. החלופה העילגת והמעצבנת עד מאוד של "ראשית" או "ראשית כל". אחותה המגוחכת ממש: בֵית כל.

אני יגיד לך. השגיאה הוותיקה ביותר בעברית הישראלית. עתיד מדבר בצורת עתיד נסתר: אני יעשה, אני יאכל. בתיאבון.

אני לא יודע להגיד. 'אינני בטוח' בשפת העילגים. ערד ניר בערוץ 2 על פגישת טראמפ וקים ג'ונג און: "אני לא יודע להגיד במקרה הזה מי האדם ומי הבהמה".

אפילו ש... חלופה עילגת של למרות ש..., על אף ש.. ואחרות: "אפילו שהטורניר נערך ברוסיה, כשמביאים בחשבון את הבדלי שעות לא כל כך נוח לצפות במשחקים בשידור חי" (ציטוט ב- Ynet של פרופסור רוסי, התרגום ישראלי).

בללמוד. בללכת. בלהגיד. שם הפועל מחליף את שם הפעולה (בלמידה, בהליכה, באמירה). המצאה מתפשטת של העברית העילגת. יש אפילו ערכה המציעה "שיטות פשוטות בהצלחה בלימודים" ששמה "הסוד בללמוד". אם כבר, אז "שיטות בפשוטות בלהצליח בלימודים", לא?

גנב אותי. יונתן רושפלד: "האדם היחידי שגנב אותי בחיים הוא חרדי, שהטיס אותי יחד עם כל הצוות שלי למלון בחו"ל". החזיר אותך או לא?

הזאתי. "אבא שלי סידר לאבא שלך 20 מיליארד דולר. אחי, אני אסדר לך את הזאתי". יאיר נתניהו, זוכרים?

הכי הטוב. "כמה כואב כמה כואב, שהחבר הכי הטוב אותך עוזב". משירת אבי ביטר.

הֵכַּרתי והֵגַעתי. אמא לא הֵכּירה את יונתן שפירא! עוד שיבוש ותיק המוכר כבר כמעט מאה שנה, ובכל זאת מדיף עילגות. גם: אני מָביא, הוא מָכין.

הלעזוב והלהישאר. עודד כותב לנו: "בהקשר לעזיבת בריטניה את האיחוד האירופי, אמר הקריין: 'מחנה הלעזוב', 'מחנה הלהישאר'. מדוע לא 'העזיבה', 'ההישארות'?" צודק.

העניין הזה של.. דפוס דיבור המופיע שוב ושוב ודווקא בטקסטים משובחים. למשל, כותרת ב-929: "לא פשוט העניין הזה של הצדק". בעיני, ניסיון בעייתי להישמע דיבורי ומגניב.

נכנסתי לבפנים ויצאתי לבחוץ

הקורס קצינים. שיבוש נפוץ עד מאוד (שני אחרי שלוש שקל): ה' הידיעה לפני הנסמך (המילה הראשונה בסמיכות). דרך המלך של סמיכויות מיודעות בצהלית, הלא היא שפת הצבא הישראלית. דוגמאות מתועדות: "אני אעביר לכם את השיעור מתיחות". "הרס"רים נתנו את הכללי משמעת".

הרבה בהצלחה. שיהיה לכם הרבה בהצלחה. מוטציה מקומית נפוצה.

הרוויח את הכדור. "היו להם הרבה הזדמנויות להרוויח את הכדור", ועוד הרווחות ממוטי איווניר, פרשן המונדיאל. במונדיאל הבא, מוטי, תהיה להם הזדמנות להרוויח את הגביע.

והכול. וכולי, ועוד, גירסה ישראלית מאונגלזת (and all). "הוא סבבה והכל אבל לא שילם בדייט הראשון" (שאלה באתר היכרויות). על הגבול הדק בין סלנג לבין עילגות.

זה לָמה. גירסה עילגת של 'זו הסיבה'. "כי הצבעתם ליכוד, זה למה". כותרת למאמר של איריס לעאל בהארץ. עוד ניסיון להישמע דיבורי בטקסט מוקפד, אולי בעקיצה לנמעני המאמר. אפשר לקבל בדוחק, אבל הכותרת הבאה באתר אינסטגרם כבר לא מתחכמת: "זה למה ההורים אמרו לכם לא לדבר עם זרים".

יושנת. גם גודלת, ועוד. שאלה לרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א (לא נגענו): "לאח שלי הגדול יש חברה הוא סים צבא ועכשב היא יושנת הרבה אצלנו". תשובת הרב: "אין בידך לעשות מאומה, תתפללי שיחזרו בתשובה, כי כל יום כזה הם עוברים על התורה הקדושה".

יָכַל. וגם יָכַלתי, יָכַלנו: "הוא לא יכל להרשות לעצמו בריכה גדולה. מה הוא בנה במקום? גאוני!" (כותרת באתר ישראספורט). מה נכון? יכול, יכולתי, יכולנו.

לְבַּחוץ. לְבִּפנים. "אני יוצא לבחוץ מחפש לאן ללכת, מה לעשות, להכיר אנשים חדשים לא יודע מה" (אליהו, אתר שאלות ותשובות). "אני נכנסת לבפנים ומרגישה את השלפוחית לוחצת בחוזקה". (פורום אהבה אסורה, ואללה).

באתי הבית. "באתי הבית עכשיו מיום עבודה והדיון הזה עשה אותי מה זה רעבה" (אתר דהמארקר). גם "לך הבית".

לשמה. להנה. "בירושלים יש מספיק שכונות ערביות שאפשר למכור בהן חמץ בכיף, רוצה פיתה סע לשמה" (אתר ירושלמי).  גם 'בוא להנה', 'סע לקדימה'.

שום אחד שבוע שעבר

מה אתֶך? לימור-בנאי במונולוג הטלפון האלמותי.

מי גילֶה לו? לימור-בנאי, שם.

משהו נוסף זה... אביעד גליקמן בחדשות ערוץ 10 מוסיף בדל מידע. אנא, אמור: עניין נוסף.. מידע נוסף... השימוש האינפלציוני ב'משהו' (זה משהו ש...; איזה משהו) לא טוב לשפה.

פעם ש... תרומת הקצונה הגבוהה למילון העילגות. למשל: "פעם שתקשיב לו, אתה אבוד".  במקום שהנוסח הזה יימחה מעל פני האדמה, הוא הוליד את היצור המפלצתי "וואנס תקשיב לו, אתה אבוד", או בצהלית: "וואנס נתקלת – הסתער".

קיוֵויתי וציפֵּיתי. לימור. האקדמיה ללשון הכשירה, אבל הקהל ממשיך לראות בצורות האלה עילגות.

רק שֶ. במשמעות "אלא שֶ", מאונגלז בעקבות only that. אביב גפן: "לשניהם יש אשה וכבוד הדדי, לשניהם יש אותו חיוך, הומור, אותם קללות וטעמים, רק שהוא ליכודניק וההוא ערבי".

רשם. המחליף את 'כתב'. לטעמי, כדור הזהב של העילגות. "דוד גרוסמן רשם את 'איש אחד נכנס לבר'". אני נשאלתי פעם אם 'רשמתי מילון'. ועל כך ראו גם בקישור הבא.

שֶ. במשמעות 'כאשר'. עילגות ועצלנות חברו יחד לעצלגנות. 'כאשר' גבוה, 'כשֶ' ממש ארוך, נשארנו עם 'שֶ': "שהיה לי טוב היית קרוב ... שנפלתי איך יכולת לעזוב?!" אבי ביטר.

שבוע שעבר. עוד מוצר מבית היוצר של הישראלי העִצְלֵג. "שבוע שעבר טסתי לאורוגוואי להופעה מיוחדת, היה ממש מגניב" (הזמר טל רמון). יש גם "שבת נסענו לכינרת", ועוד כהנה.

שום אחד. זה לא בקשה ממוכר השומים בשוק, זה גירסה לביטוי הפשוט 'אף אחד'. כותרת באתר הידברות: "הלכות בנושא שלא לקלל דיין ולא שום אחד מישראל". בהלכות עצמן הביטוי אינו מופיע, האחריות על האתר ולא על הרב עובדיה.

שלוש שקל. כמשל: שם מספר בנקבה נצמד לשם בזכר. מלך מלכי העילגות, החותר בלי הצלחה (עדיין) אל התקן הלשוני.

תירָה בו. נשמע לא מעט בשידורי הרדיו. אומרים תירֶה בו, אוקיי? ורק אם מוכרחים.

"עברית בכיף", סדרה בת 8 מפגשים עם רוביק רוזנטל  ב"זמן אשכול" בין החודשים נובמבר 2018-פברואר 2019, בסינמה סיטי גלילות בימי ג' 1200-1030, בסינמה סיטי ראשון לציון בימי ב' 2030-1900. הרשמה בקישורים.

להאזנה: שיחה באנגלית עם רוביק רוזנטל בפודקסט של אלכס סורין על שפה ויצירה. 

חדש בפינת עיון: "סיפורו של מבצע חפרפרת", האירוע הסודי שעמד ברקע טבח כפר קאסם, עם הצגת התביעה לחשיפת מסמכי המשפט.

חדש בפינה של פול אוגדן: שבע שפות שנוצרו למען סרטי קולנוע.

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': איך אומרים, סלסלה או סלסילה, מה מקור המילים תכלית וסדקית, האם שם האיבר 'פין' היא מילה עברית, מה הרבים של זוגיוּת ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
rose; Flickr תמונה ראשית

תגובות

אסתי מאיר
יש לי אוסף של למעלה ממאה שיבושי לשון. אמרות ופתגמים ומטבעות לשון, שאנשים מסרסים ״ומעלגים״ כל יום. אם תרצה- נעשה שותף ונוציא את הספר ביחד.
19 ביולי 2018 הגב
אורי הייטנר
הזדעזעתי לקרוא שהאקדמיה הכשירה את ציוֵויתי.
19 ביולי 2018 הגב
הלאה הטהרנים
לכלכת הפעם. יש הגדרות ברורות למה זאת "שגיאה" ומה לא. היפר קורקציה לדוגמא. אבל כשהביטוי מתקבל זה לא משנה כבר. זה לא עובד לפי הקריטריון של "וואלה צורם לי באוזן". כן, אפשר להתווכח, אבל בסופו של דבר, לקחת פה אוסף מילים וביטויים עם חוט אחד מקשר ביניהם - שהם לא קשורים בכלל, מלבד זה שהם צורמים לך באוזן. "אלף כל" הוא פשוט ביטוי, כשר וטהור ונקי. "אני יגיד לך" הוא פשוט המשך פונטי מהי' של ה"אני". מי שכותב ככה? אשמת מערכת החינוך, אבל לא אאשים אותו, כי הוא כותב מה שהוא שומע והצדק איתו. "שלוש שקל" באמת? אנחנו עדיין מדברים על זה ב2018? זה פשוט שם קיבוצי+האחדה טבעית של מין הזכר והנקבה הדקדוקי. עוד מעט תעשה מעשה שריד ותגיד שזה קשקוש... וואלה כתבה לא משהו רשמת, למה אם יכלת היית לוקח את ההתפתחויות הטבעיות בשפה ומחזיר אותנו לאחורה, אחת שזה התקבל בשפה מה תעשה לא ישנה שום דבר.
19 ביולי 2018 הגב
שילה גבע
מסכים! אם ניקח לדוגמה את בניין הפעיל. זה מאוד מעלה בערכנו אם אנחנו יודעים שאומרים הכניס (hixnis) ולא הכניס (hexnis), אבל כשלא שומעים אנחנו כל הזמן אומרים את זה. כי אנחנו עילגים? לא. כי אנחנו חלק מתופעת טבע כזו שנקראת "לשון חיה". אבל שלוש שקל עדיין נשמע לי נורא...😃
19 ביולי 2018
אלון בנך
מסכים לחלוטין. אוסיף גם שלדעתי קיים קושי בעברית עם פתיחת פסוקיות במשפט משועבד. או בפשטות, יש בעברית הרבה יותר מדי ש... כך שביטויים כמו "זה למה" הם דווקא פיתרון חינני ומגוון בעיני, ואני מאד מקווה שבבוא היום זה ייחשב תקני ולא "נמוך".
23 ביולי 2018
הכתום
ש: מה מבדיל בין שיבוש מזוויע לבין התפתחות טבעית של השפה? ת: השאלה האם זה נשמע טוב בעיני רוביק רוזנטל.
19 ביולי 2018 הגב
הכתום
ש: מה מבדיל בין שיבוש מזוויע לבין התפתחות טבעית של השפה? ת: השאלה האם זה נשמע טוב בעיני רוביק רוזנטל.
19 ביולי 2018 הגב
דני
ומה עם השיר vמושמע בימים אלה ,עם השורה הנוראית " את משחקת פה על חבל דק" (שם השיר "אללה מעעכ" ) ,שמעתי על "להלך על קרח דק " או " להלך על חבל" , אבל "לשחק על חבל דק" ?
19 ביולי 2018 הגב
רגב פורת
למיטב זכרוני האקדמיה "הכשירה" לפני שנים מעטות את "ה' הידיעה לפני הנסמך" (לדוגמה: "הקורס קצינים"), האין זה כך?
19 ביולי 2018 הגב
הנסיך געציל
אוי, זה נהדר. אם יש מטבע לשון שאני אוהב: זה למה.
20 ביולי 2018 הגב
טהרנים הביתה
לא מטבע לשון כמו התפתחות דקדוקית, גם אם בשוליים ובסוציולקט מסויים.
21 ביולי 2018
א א
כתבה מיותרת. בדר"כ אתה (רוביק) בעד התפתחויות טבעיות בלשון - אז למה ההשתלחות הזאת ? ובענין "הקורס קצינים" למה זה לא כמו "העורך דין" ? אולי על זה תכתוב ותסביר.
22 ביולי 2018 הגב
עמיחי גל
רשימה כזו אינה מלאה ללא אחד המעצבנים ביותר: גאווה בג' צרויה. "ממש הֵרגשתי גֵּאווה". מן הסתם זה "גזור" מצורת היחיד גֵּאֶה. לאחרונה הצורה המעצבנת הזו מתפשטת מאוד.
03 באוגוסט 2018 הגב

הוספת תגובה