המילים הנפוצות ב-2018, ומחרוזת שירי הטרדה מינית

רוביק רוזנטל | 21 בדצמבר 2018

מה אפשר ללמוד מגוגל על המילים הנפוצות ביותר בשיח הישראלי העכשווי, מחלוקת על שיר אמריקני מיתולוגי מאפשרת להיזכר בשירים עבריים ששיקפו תרבות סקסיסטית, למי קראת בייבי, מהו חג מתן תודה ומהיכן הגיעה המילה פרטץ'

מילון וובסטר בחן באמצעות מנועי חיפוש מהי המילה הנפוצה ביותר באנגלית האמריקאית, ומצא שהמילה היא צדק – justice. השימוש במילה נקשר לענייניו הסבוכים של הנשיא טראמפ.

כפרה על משבר הדיור

האם 'צדק' היא המילה נפוצה גם בשיח העברי, התקשורתי והרשתי? היא אכן נפוצה, אבל ספק אם היא נוכחת כמונח מפתח בשיח. בג"ץ, המסתיר את הצירוף "בית הדין הגבוה לצדק", מופיע ברשת קרוב ל-2 מיליון הופעות, נכון לסוף 2018. לעומת זאת, המילים 'חקירות', 'חקירה' ו'חוקרים' עוברים את סף ה-10 מיליון. תיקי 1000 עד 4000 השפיעו.

כלי הבדיקה במנועי החיפוש בעייתיים מאוד מסיבות רבות, ובכל זאת אני מסתכן להציע שהמילים הנפוצות ביותר ב-2018 לא עסקו בפיגועים, בבלוני תבערה או במנהרות, אלא בנושא הקרוב לכל אדם ולכל משפחה: הדיור. מחירי הדיור, מחיר הדירות, תוכניות "דיור למשתכן", ומעל כולם "משבר הדיור" לא נטש את השיח. מבחן הגוגל דווקא מאשר זאת, במגבלות הברורות. דיור: 8.5 מיליון הופעות. דירה: למעלה מ-20 מיליון. דירות: 13 מיליון.

ואם היינו חוזרים למאי 2018, במשך שבוע-שבועיים שלטה ברמה מילה אחת: כפרה, וכן הצירוף "כפרה עליכם/עלייך". בזכות נטע ברזילי, כמובן. גם נכון להיום המילה גורפת קרוב למיליון וחצי הופעות. כפרה עלייך, להתראות באירוויזיון 2019.

אם אין לך זמן נגמור מהר

מאבק "מי טו" החל לחדור גם לתחום המוזיקה והפזמון. העיתון ניו יורק טיימס מתאר במאמר נרחב את המחלוקת סביב אחד השירים האהובים ביותר בעולם המוזיקה "בייבי, קר בחוץ", מן הקומדיה הרומנטית "בתו של נפטון" משנת 1944.

מסתבר שכמה תחנות רדיו משכו את השיר מרשימת ההשמעות שלהם בעקבות ביקורת מצד תנועת "מי טו", והטענות שמדובר ב"שיר אונס", שבו הגבר כופה עצמו על האשה. יש לומר ביושר שהמילים של השיר נשמעות לאוזניים מודרניות תמים למדי. בשורות המיניות ביותר הגבר מחמיא לעיניה ולשפתיה של האשה. מה שיוצר מראית עין של כפייה הוא דווקא הסצינה המצולמת: הגבר עוטף את האשה מכל צדדיה, ומסרב לתת לה ללכת. בהמשך הסרט עולה סצינה הפוכה: האשה מסרבת לתת לגבר ללכת, בטענה ש"קר בחוץ", והגבר המבוהל מנסה להימלט, בלי הצלחה.

השיר זכה לגירסה עברית של אהוד מנור, שבוצעה על ידי ישראל גוריון וג'וזי כץ. דווקא התרגום בוטה יותר בכמה שורות: "היא: הגיע הזמן/  הוא: אני כבר מוכן מזמן/  היא: למהר/ הוא: אם אין לך זמן נגמור מהר".  השיר מסתיים בשורות הבאות: "היא: נורא מאוחר/ הוא: בייבי, אני לחוץ/ שניהם: אח, כמה שקר בחוץ". כאן בביצוע ישראל גוריון ולימור שפירא.

לאחר כמה שנים נוצרה לשיר גירסה עברית דומה ברוחה, ויש לומר, מעודנת יותר. גידי גוב שר את שירם של יעקב גלעד ויצחק קלפטר "כבר לילה, בואי נישאר": "את ממילא מאחרת/  אל תמציאי שום תירוץ/  כי אם אין לך מה ללכת/  אין לך כל סיבה לרוץ". הגבר אפילו מבטיח לאשה "אבל מה יקרה אחר כך/  את שואלת מן הסתם/  שום דבר אני מבטיח/  את דואגת לחינם".

לעומת "כבר לילה" הושמעו ברדיו בשנות השישים והשבעים שירים עבריים שלצידם "בייבי קר בחוץ" הוא טקסט תמים. אפשר לקרוא להם בפרספקטיבה של היום "שירי הטרדה מינית". ראש משוררי ההטרדה הוא חתן פרס ישראל חיים חפר.

וכך שרו התרנגולים על ההיא מרחוב פנורמה: "איך היינו מבלים/  עיניה כחולות כשמיים/  זוג שדיה כגלים/  שני שיבר ושליש ירכתיים",  וכאן בביצוע של רביעיית מועדון התאטרון במופע נוסטלגיה, ומיד בהמשכו שיר נוסף בסדרת חיים חפר: "אין כמו יפו בלילות/ אין כמו יפו בעולם/ כשעוברות החתיכות/ עם שפתיים צבע דם/ איך שהן מנדנדות/ - וואלה זאת ממול פצצה,/ רק תקרא לה - היא תתן קפיצה/ כמו חטפה פה עקיצה".

"שיר אהבה חיילי" מתאר את האווירה בצבא של פעם, ואת הדיבור עליה ללא חסמים: "אהבתנו אש בוערת/  אהבתנו אדירה/  ואם גם נמזמז אחרת/  זה לא נורא, זה לא נורא/  נחשוב עליך יקירה/ .../  וכששולחים אנו ידיים/  אל אחוריים חביבים/  אל תדאגי ובינתיים/  למה פנייך עצובים?/  התנחמי במכתבים".

היו שירים נוספים, אבל השיר שמשך אליו את מירב האש הוא שירו של דן אלמגור "כשאת אומרת לא", משנת 1962: "כשאת אומרת "לא", למה את מתכוונת?/  למה את מתכוונת, כשאת אומרת "לא"?/  האם ה"לא" הוא "לא" - ובאמת/  אולי הוא רק "אולי, אך לא כעת"/  או שה"לא" הוא רק "עוד לא"/  אולי הוא "או", אולי הוא "בוא"/  כי את אומרת "לא" כל כך בחן/  שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מ"כן". כאן בביצוע חדש של הראל סקעת ושני כהן.

שלא כמו שירי חפר, השיר הזה זכה בשלב מאוחר לביקורת רבה, ועל כן הוסיף לו אלמגור בית מסיים: "כשהיא אומרת "לא" לזה היא מתכוונת/  לזה היא מתכוונת כשהיא אומרת "לא"/  לכן ה"לא" שלה סופי מוחלט/  רק היא קובעת לא שום בית משפט/  אז אל תהיה לי תרנגול/  ואל תהיה חכם גדול/  היא לא רומזת "כן" או "אולי" או "בוא"/  כשהיא אומרת "לא" היא מתכוונת "לא!"

דומה שהבית הנוסף, התקין פוליטית, גזר את דינו של השיר, ולמעשה הוא אינו מושמע, עם הבית האחרון או בלעדיו. בערב "בוא שיר עברי" עם יוני אילת אנחנו שרים עם הקהל את המחרוזת הנוסטלגית, כמובן, בהקשר הביקורתי המתאים, תחת הכותרת "שירי הטרדה מינית". השירים בשנתונים הבאים כבר מספרים על הגבר הרגיש והמתחשב.

היי בובה, מותק, בואי לרקוד

וזו אולי הזדמנות לדון במילה החוזרת בשיר, וגם בתרגומיו, שעליה לא התלונן איש: baby. בייבי הוא כינוי חיבה מוביל לנשים, ולמתקשים, פירושו "תינוקת". מצד אחד, מדובר בביטוי של אהבה אינסופית, המיועדת לתינוקות. מצד שני הוא מציג את האשה כתינוקת חסרת דעת. מכאן גם הצורה המקוצרת babe, שהיא המקבילה האנגלית ל'כוסית'. Mega babe היא בעברית 'כוסית על', מודל מיני.

המקבילה העברית ל'בייבי' היא 'בובה'. זאת בוודאי בזכות הדמיון הצלילי ל'בייבי', ויסוד החיבה הגלום בו. לצד זה 'בובה' מהדהד החפצה ברורה של האשה. 'בובה' ככינוי חיבה לנשים היה נפוץ מאוד בעבר, וזכור גם משירו של אריק איינשטיין "רוח סתיו" "היי בובה מותק בואי לרקוד", שיר המבשר על הגבר העגום והמעודן הממשמש ובא, גם בזמר.

חג מתן תודה

אוהד גרינוולד כותב: "רציתי לחלוק איתך שני חידושים שחידשתי באחרונה.

כיצד ייקרא בעברית המאנץ׳ הלילי (הבולמוּס האוחז באנשים בשעה מאוחרת, בין אם לאחר עישון סמים ובין אם סתם מתוך הרגלי אכילה גרועים)? זלילילה!

וכיצד תכונה תחושת הבאסה הידועה שלאחר מסיבה גרועה? עגמת נשף!

והנה חידוש שחידש חברי היקר עידו קרצ׳מר: כיצד יכונה בעברית חג הת׳נקס גיבינג? חג מתן תודה!"

מנחם רוזנברג מתייחס לביטוי היהודי "הבטיחו רחל - נתנו לאה". הביטוי הזה מתאים היום לשטרות של 20  ו-100 שקלים, אבל בכיוון ההפוך: "רציתי לאה (100 שקלים) וקיבלתי רחל (20)".

הפרטצ'ניק מספר אנקדוטה להושענא חבוטה

מקבץ הערות מאלפות של גולשים הגיעו לשאלות שעלו ב"שאל את רוביק" לאחרונה.

מרק בוים מתייחס למקורה של המילה פרטץ' שעלתה ב'שאל את רוביק'. "המילה קיימת גם בפולנית - partacz ופירושה מי שעושה עבודה גרועה – אך צלילה אינו פולני.  לפי מילון אטימולוגיה פולנית מקורה לטיני - a parte paternitatis, שפרושו "מחוץ לגילדה".  הגילדות, בנוסף לדאגה לחבריהן, הקפידו על איכות".  יש להוסיף לכך שהמילה קיימת גם בגירסה רוסית, במשמעות דומה.

דב מתייחס לשאלה על המילה 'אנקדוטה'. "כפי שהבהרת לשואל, משמעותה סיפור עם פואנטה, אך המילה אנקדוטה משמשת בקיצור להצגת עיקרון הקיים ביסודות לשיטה המדעית. עיקרון 'הניסיון האישי' הנחשב ראיה מוגבלת במיוחד משמש בשם התואר המעוברת 'אנקדוטלי', או כפי שאני נהנה לכתוב "אנקדוטה מארץ האנקדוטות": מחמאה עוקצנית על סיפור יפה, אך כזה שלא מגבה את הטענה שהוא מנסה להוכיח."

מיכל מירושלים מתייחסת למילה 'הושענא' שחדרה לאנגלית ולשפות נוספות. "דוברי היידיש, ברצותם לתאר אשה שאינה נראית במיטבה, יאמרו עליה היא כמו "אופגשלוגנע הושיינע" – הושענא חבוטה, ואילו דוברי העברית יאמרו עליה שהיא כמו 'ערבה חבוטה'".

חדש בבמת אורח: "המחשב והעברית, לא מה שחשבתם" – אשר יובל על מונחי מחשוב המגלים עדיפות לשונית על המקבילה האנגלית

חדש בבלוג רב מילים: "ההצגה? למות! הפוסט? אהבתי! הישיבה? מיצינו!", על צירופים  קטועים בעברית הישראלית

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': איך קוראים לגוזלי נחשים, מה מקור המילים רוגטקה ונמש, מה הקשר בין שער העיר לשיעור חופשי, האם מותר לומר 'איש אינו ביטא' ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
google images תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

עופר
אפרופו אנקדוטה, ברוסית משמעה הוא פשוט בדיחה. כל בדיחה.
20 בדצמבר 2018 הגב
משה פיינסוד
הנה עוד שיבוש אידי לביטויים לטיניים מהתפילה - פיפערנוטר שפירושו באידיש כומר או שפיפון מוצא ב- pater noster שהוא אבינו בלטינית. בענטשען כלומר לברך מוצאו הלטיני הוא benedictinem
20 בדצמבר 2018 הגב
רונן
לפעמים כבר מחיקת העבר מטורפת. את השיר "כושי כלב קט" ערוץ הופ הוריד לשידור כי אישה אחת חשבה שהוא גזעני. בשיר הסבתא של אפריים כבר אסור להגיד ברווז שחור אלא אפור. הנה פעם הוא היה שחור https://www.youtube.com/watch?v=8mfLQVNoquk והיום הוא אפור https://www.youtube.com/watch?v=xP3-iZ2ceGE לאה גולדברג מתהפכת בקברה
21 בדצמבר 2018 הגב
רונן
לפעמים כבר מחיקת העבר מטורפת. את השיר "כושי כלב קט" ערוץ הופ הוריד לשידור כי אישה אחת חשבה שהוא גזעני. בשיר הסבתא של אפריים כבר אסור להגיד ברווז שחור אלא אפור. הנה פעם הוא היה שחור https://www.youtube.com/watch?v=8mfLQVNoquk והיום הוא אפור https://www.youtube.com/watch?v=xP3-iZ2ceGE לאה גולדברג מתהפכת בקברה
21 בדצמבר 2018 הגב
אורי קליין
אבא שלי, זצ"ל, כשרצה לתאר עבודה לא מקצועית היה אומר ביידיש "א פארטאצ'ענע ארבייט".
21 בדצמבר 2018 הגב
יואל נץ
הֵידָד, לַנְּשָׁמוֹת הַטּוֹבוֹת!.. (זהירות: השיר איננו "פוליטקלי קורקט) זֶה עֲדַיִן אֱמֶת וְיַצִּיב: הַזָּהָב – לֹא כָּל מַה שֶׁנּוֹצֵץ, אַךְ אַף שֶׁדּוֹר מַמְזֵרִים הַמְּשַׁנִּים אֶת כְּלָלֵי הַמִּשְׂחָק מִתְחַלֵּף – גִּבּוֹרֵי הַשִּׁירִים הַיְּשָׁנִים נִשְׁאָרִים צְעִירִים עֲדֵי נֶצַח (וּכְמוֹתָם, גִּבּוֹרֵי מִלְחָמוֹת שֶׁנָּפְלוּ, לְמַרְבֵּה הַכְּאֵב). פזמון חוזר: הָעִדָּן לִפְנֵי me-too חֳלָף-עָבָר זֶה כְּבָר, אֵינֶנּוּ. אוֹי לְמִי שֶׁלֹּא נוֹהֵג כָּעֵת כַּדִּין וְלֹא כַּדָּת! כִּי כָּזֹאת לָמְדָה גַּם דִינָה בַּרְזִלָּי כָּאן בְּיָמֵינוּ – אַרְבַּע תֵּשַׁע שֵׁשׁ שָׁלוֹשׁ חָמֵשׁ וְעוֹד אַחַת. כַּמָּה, כַּמָּה שָׁנִים כְּבָר חָלְפוּ? – זֶה בְּעֶצֶם כְּלָל לֹא מְשַׁנֶּה לִי. שׁוּרוּ: דִּינָה נוֹתְרָה עַד הַיּוֹם חֲתִיכָה מַגְנִיבָה, וְעוֹד אֵיךְ!.. הַנְּשָׁמוֹת הַטּוֹבוֹת לָחֲשׁוּ לָהּ בְּסוֹד: "סֶגֶן גָּד רְפָאֵלִי מְפַשְׁפֵּשׁ מְשֻׁלְהָב נִמְרָצוֹת מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ בְּתִיקֵךְ!" פזמון חוזר... (בַּחֲלוֹם בַּלָּהוֹת לֹא פִּלֵּל – אֵיזֶה "בְּרוֹךְ" מְצַפֶּה לוֹ, הַסֶּגֶן!..) דִּינָה לֹא הִתְרַשְּׁמָה: "זֶה שְׁטֻיּוֹת בְְְְֶֶֶֶֶֶַָָּרִבּוּעַ" אָמְרָה, וּבְכָל זֹאת, הַנְּשָׁמוֹת לָחֲצוּ, עַד אֲשֶׁר לֹא יָכְלָה לַעֲמֹד עוֹד מִנֶּגֶד, וְהִגִּישָׁה תְּלוּנָה נֶגֶד גָּדִי בְּגִין הַטְרָדוֹת מִינִיּוֹת. פזמון חוזר... גָּד חָזַר וְנִשְׁבַּע וְחָזַר כָּל עֵת הַחֲקִירָה הַנּוֹקֶבֶת, שֶׁהָיָה מְפַשְׁפֵּשׁ בְּתִיקָהּ רַק מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת – בְּפֵרוּשׁ! סֶגֶן גָּד רְפָאֵלִי פֻּטַּר, בִּמְחִילָה, מִשֵּׁרוּת בִּצְבָא קֶבַע, לֹא לִפְנֵי שֶׁטָּעַם, לֹא עָלֵינוּ, שָׁבוּעַ יָמִים קָלָבּוּשׁ. פזמון חוזר... כְּשֶׁסִּפְּרוּ לָהּ אֶת מַה שֶׁעָשׂוּ לוֹ, הִיא לֹא הֶאֱמִינָה: "אִישׁ חַיְּכָן וְאָדִיב, מִתְחַשֵּׁב – הוּא הָיָה דַּוְקָא סֶגֶן נֶחְמָד..." זֶהוּ, זֶה הַסִּפּוּר הַמּוּזָר שֶׁקָּרָה בְּיָמֵינוּ לְדִינָה בַּרְזִלַּי – אַרְבַּע תֵּשַׁע שֵׁשׁ שָׁלֹשׁ חָמֵשׁ וְעוד אַחַת. הוֹ, דִּינָה, דִּינָה בַּרְזִלַּי, אַרְבַּע תֵּשַׁע שֵׁשׁ שָׁלוֹשׁ חָמֵשׁ אַחַת.
22 בדצמבר 2018 הגב
דב ששון
"רק עלי אין החוק משגיח רק עלי איש אינו שומר לו היו לי עלי גביע אז היה מצבי אחר " (,c'ba- bc'b [f(#)]a-g- [b(b)]ag- a[b(b)]a gf- fed defg gc'c, d-fe ed dc) (נ.שמר)
22 בדצמבר 2018 הגב
ד"ר דפנה קירש
תודה על המאמר המקיף והמאלף! מעניין שלא הוזכר השיר "אינך יכולה" של שמוליק קראוס. הוא מזכיר ברוחו את שלושת השירים הראשונים - "בייבי, קר בחוץ" ושתי הגרסאות העבריות שאחריו. לדעתי הוא יותר דומה ל"בייבי, קר בחוץ" מ"בואי נישאר", כי גם בו התירוץ של הגבר לאשה מדוע עליה להשאר הוא מזג האוויר הסוער - "אינך יכולה ככה סתם ללכת, אינך יכולה לעזוב אותי, אינך יכולה כי עכשיו שלכת, יש גשם בחוץ ואת נשארת איתי".
23 בדצמבר 2018 הגב
ירדן קידר
לגבי baby - יכול להיות שבעבר יוחד ככינוי לנשים, אבל כיום משמש ככינוי חיבה הדדי בין בני זוג מכל המינים. ויניק על כך הלהיט baby one more time של בריטני ספירס (שכבר חוגג כמעט 20 שנה). כנל לגבי babe - אפשר ללא בעיה להגיד אותה לגבי בחור חתיך. כמו כן, המילה babe משמשת גם קיצור של baby ככינוי חיבה ולא רק ככינוי למישהו חתיך/ה.
26 בדצמבר 2018 הגב
שמואל
ואם במילים נפוצות אנו עוסקים - אמנם לא ערכתי ספירה מדויקת, אבל מצפיה בטלוויזיה בערוציה השונים נשמע כי המילה המיותרת 'בעצם' הפכה לנפוצה ביותר בפי כתבים ומרואיינים. מרגע שהבחנתי בכך, מצאתי שאין כמעט משפט ללא מילה זו, ובעצם (כן, 'בעצם') בכל המקרים זו 'מילת אויר' שאין למילה כל משמעות או תוספת למשפט הנאמר (זה כזה כאילו מיותר...). חשוב אם כך לנסות למצוא את מקור המילה ולהבין את משמעותה העכשווית. מי יוכל לעזור?
31 בינואר 2019 הגב

הוספת תגובה