פתגמי סוכות, מילון השריונר וחיים הזז הצעיר

רוביק רוזנטל | 21 בספטמבר 2018

למה גבר אשכנזי אוהב את חג הסוכות, מה שווים אתרוגים אחרי סוכות, מהם כרס חש"ן, ג'ק ערבי וטנק זונה, ואיך הציע חיים הזז בראשית דרכו דרך מהפכנית לכתוב בעברית על אנשים המדברים ביידיש ובאוקראינית

הפולקלור היהודי, עולם הולך ונעלם, הותיר אחריו בין היתר גם פתגמי חג הסוכות, ולהלן מקבץ טעימות. הגולשים מוזמנים להוסיף משלהם באמצעות "צור קשר" ויצוטטו לקראת שמחת תורה.

הוא עדיין מצפה לאתרוגית

יוצאי מרוקו אומרים: "סוכות מלביש אותנו, ופסח מפשיט אותנו", כלומר, חג הסוכות הוא חג החיסכון – פסח הוא חג הבזבוז.

ועוד הם אומרים: "הוא לא בא אלא בין סוכות למכות, ובין פסח לשבועות", פתגם הנאמר על חבר או בן משפחה המופיע בבית לעיתים רחוקות.

מטבע לשון שנקלט גם בין דוברי העברית הוא "אתרוגים אחרי סוכות" כלומר, אין בכך צורך עוד. המקור ביידיש: ווי אַן אתרוג נאָך סוכּות. הניב מקובל בשיח החרדי, ומבוסס על כך שהאתרוג נדרש לצרכים דתיים בימי חג הסוכות, וביתר ימות השנה אין בו צורך.

פתגם ביידיש אומר: "וואנקה אינו טיפש, הפיטם בכיסו", והוא מתייחס לטיפש הסבור שהוא חכם. הפתגם הוא שורת הסיום של סיפור על משרת גוי שנשלח לקנות אתרוג לסוכות, והזהירו אותו בכל לשון לשמור על הפיטם. ואנקה הגיע עם אתרוג ללא פיטם. בעל הבית כעס, והגוי השיב: "ואנקה אינו טיפש: הפיטם בכיסו".

ועוד אומרים הגברים במחוזות מזרח אירופה: "מדוע סוכות זמן שמחתנו? כי אין הנשים שם". הרקע הוא שרק הגברים חייבים לאכול בסוכה, ורוב הנשים שאינן חייבות מעדיפות לאכול בבית.

דוברי הלדינו קושרים בין ג'וחא, השוטה המוכר גם בספרות הערבית, לבין סוכות. הם שואלים: "מי שם את ג'וחא בסוכתי?", ומתייחסים בכך לאדם שהופיע לאירוע בלי שמישהו רוצה בנוכחותו. גירסה קרובה: "מה שם ג'וחא בסוכתי?" הרקע לאמרה הוא סיפור על ג'וחא המציע לבנות סוכות לכל אנשי הקהילה והם נענים ברצון, אבל באמצע החג ג'וחא דורש את הסוכות לעצמו, והחג נהרס. רק מי שסירב להצעתו של ג'וחא יצא נשכר, ושואל: "אני, מה אכפת לי? מה שם ג'וחא בסוכתי?"

ועוד אומרים בלדינו: "מסוכות עד חנוכה באים ימים טובים של ערוּת". נגמרו ימי החופשה, צריך גם להתפרנס.

ובהווי המגזר החרדי אומרים על מי שמחפש שידוך ומהסס, כי הוא "עדיין מצפה לאתרוגית", דהיינו, זו שיש לה טעם ויש לה ריח.

הטענג'ר מדבר בפודים

השבוע חגג חיל השריון שבעים שנה להיווסדו באירוע רב משתתפים. בחיל השריון נוצר לאורך השנים מילון פנימי ייחודי המעיד על ההווי של החיילים שנידונו להתאמן ולהילחם בתוך מפלצות ברזל. ולהלן רשימה חלקית.

אוזני אוויר. כינוי למכלים גדולים וריקים משני צידי המנוע של טנק שרמן, שנועדו לאוורור המנוע שנמצא באחוריו. בחיל השריון רווחה טענה שהם נועדו להעברת אבטיחים.

אָלֶף. מפקד צעיר בחיל השריון, בדרך כלל ברבים: אָלֶפים.

בָּדָח. סדרת בדיקות מכל סוג שהוא, ראשי תיבות: בדיקות חיוניות.

בּוּגי. הגלגל המחזיק את שרשרת הטנק. אנגלית:  bogie (עגלת משא). משמש בהשאלה ככינוי לגלוג לחייל כבד משקל.

בוקר טוב טָלָת. ביטוי מהווי השריון המתייחס לפעילות שגרתית שאינה בהכרח דרושה. טל"ת, ראשי תיבות: טיפול לפני תנועה. גם טא"ת: טיפולים אחרי תנועה.

גוּר. חייל צעיר בחיל השריון.

גימל-דלת. צוות בשריון הכפוף ישירות למפקד הפלוגה. בהווי השריון הם נחשבים כמי ש"ישנים לאורך כל הקו". גירסה לחייל הרוסי: גימל דווה (גימל שתיים).

גָ'עֲג'וּעַ. מהמורה או בור בקרקע, הגורמים לטנק העובר עליהם לספוג מכה. שבר גָ'עֲג'וּעַ: נסע מעל מהמורה מבלי להרעיד את כל הטנק.

ג'ק ערבי. גוש מתכת שנועד להרים את זחל הטנק לצורכי תיקון או התקדמות.

דיבר בפּוֹדים. דיבר בלשון קצרה ויבשה, נוסח "תזהה לי מטרות בשטח". ראשי תיבות: פקודות ודיווחים.

היגיון לא חודר שריון. משפט המייצג תחושות תסכול. מתייחס לפגז חודר שריון המצוי בטנקים.

חנוכייה. טנקים פגועים של האויב.

חשופים בצריח. כינוי לבוגרי חיל השריון שלחמו במלחמת ששת הימים, בעקבות שם ספרו של שבתי טבת.

טנק זונה. טנק שאין לו צוות קבוע. בדרך כלל הוא נראה ומטופל בהתאם. גם מָטָק זונה, צוות זונה.

טָעָנְגֶ'ר. כינוי בחיל השריון לטען-קשר, המסייע למפקד הטנק. הלחם של טען+סַנְגֶ'ר. נקרא גם 'עבד'.

יוּדֶנְטְנק. סיכת מפקד בחיל השריון, שעליה מצויר מגן דוד שבתוכו טנק, והיא מזכירה את הטלאי הצהוב.

לוף ממסרת לכרס החש"ן

כוּסית. טנקים מסוג מרכבה, הנחשבים קלים לתפעול. על פי הסבר אחד הכינוי ניתן בידי חיילי השריון "כי יותר קל לגרז אותן".

כֶרֶס חָשָן. כרס אופיינית לחיילי חיל השריון (חש"ן), שאינם מרבים בתנועה רגלית.

לוּף ממסֶרֶת. שיטת הכנת בשר משומר בחיל השריון: מכניסים קופסה פתוחה לממסרת של הטנק והבשר מתבשל.

מַדֵי טָפָּש. בגדי עבודה מוכתמים המשמשים בחיל השריון לעבודות הטיפול השוטף בטנקים (טפ"שים), ולפי עדותם "לכל שריונר יש זוג כזה, והריח לא נמחק לעולם".

סובארו עם תותח. כינוי לטנק המרכבה 2 (מג"ח) בחיל השריון, בהתייחסות לעיצובו המעודן.

עגלון. נהג טנק, בשפת הקשר.

עכבר בָּאח. מדריך טירונים בבסיס שיזפון (ע"ע שיבזון).

פוּדרה. אבק המקשה על התפקוד השוטף ועל הראות. משמש גם שם לסרט תיעודי על הווי חיילי השריון.

צ'יפסים. טנקיסטים בחטיבה 7, שהפעילו תקופה מסוימת את טנק המרכבה 2. על פי ההסבר לשם, מרכבה 2 מלא בשמן הידראולי, ולמי שנמצא הסיכוי "להיטגן" בעקבות פגיעה בטנק רב.

צְפַרגוֹל. 1. חייל בחיל השריון. 2. סיכת השריון. מיזוג: צפרדע+תרנגול, בעקבות צורת הסיכה. צְפַרְגוֹלד היא סיכת המפקד הזהובה. צְפַרגולון: סיכת מדריכת שריון,

שוֹטניק. מפעיל טנק הצנטוריון. שיר: "אנחנו השו"טניקים, האימפריה של החש"ן, כבוד, גאווה ואחוות לוחמים, זה אצלנו בדם". שוט הוא שמו העברי של הטנק, בעקבות פסוק בספר נחום: "קוֹל שׁוֹט וְקוֹל רַעַשׁ אוֹפָן וְסוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָֽה".  

שחור ירוק. דגל חיל השריון, על פי צבעיו. בהווי השריונאים הוא מתואר כ"טנק שרוף על גבעה ירוקה".

שחור על שחור. חייל שריון במדים, הביטוי מתייחס לצבע הכומתה והנעליים.

שיבָזון. כינוי לבסיס ההכשרה של חיל השריון. שמו הרשמי 'שיזפון', והכינוי הוא הלחם שיזפון+שבוז. גם 'שיזי'.

שריונֶר. חייל בחיל השריון, שריונאי: "הוא פשוט שריונר/ לא פחות ולא יותר/ קצת נחמד, קצת נבזה/ זה הכל, זהו זה" (יורם טהרלב).

תא צ'וּקוּלוּקים. תא בטנק שחיילי שריון נוהגים לאחסן בו ממתקים וחטיפים.

חיים הזז, מהפכן ספרותי

השבוע מציינים 120 שנה להולדתו של הסופר חיים הזז. הזז נכנס לקאנון ונלמד בבתי הספר, אבל עמד תמיד בצילם של ביאליק ועגנון, ולא זכה לכבוד הראוי ליצירתו. לכבוד התאריך קיים השבוע יד בן צבי כינוס עיון יצירותיו. בכינוס הרצתה הבלשנית ד"ר ברכה פישלר על יצירת ביכורים של הזז, "ביישוב של יער", שפורסמה ב-1930. הזז גילה בכתיבתה תעוזה לשונית יוצאת דופן. הוא כתב יצירה המתארת מפגש של אנשי כפר יהודים ואוקראינים, המדברים בתערובת של יידיש ואוקראינית, וחיפש דרכים להעביר את שפת הדיבור המיוחדת של הדוברים בשפות השונות לעברית. לשם כך נעזר בתחבולות לשוניות נועזות, שזכו כצפוי לביקורת אבל גם לעידוד. כמה דוגמאות ממחקרה של ברכה פישלר.

כך תרגם הזז מטבעות לשון ביידיש לעברית. חלק מהביטויים בנוסח אחר נותרו בעברית:.

  • "אוכלים קדחת בפנכה גדולה". יידיש: "קדחת אין אַ קליין טעפּעלע" (ובלשון המקובלת היום: קדחת בצלחת).
  • "רובל כסף וחצי אין מהלכים ברגל". גירסה הזזית לביטוי "זה לא הולך ברגל".
  • "אתה ספורים תספר לזקנתך ולא לי!", ובקיצור: ספר לסבתא!

בחלק מהתרגומים משובצים מילים או צירופים מן המקורות:

  • "תועיל לך כאַבָּא אֻמָּנָא לבר-מינן". כלומר, עוזר כמו כוסות רוח למת. רש"י מפרש אבא אומנא – "מַקיז דם".
  • "קרקפתא של מיניסטר", ביידיש: אַ קאָפ פֿון אַ מיניסטער (אומרת אמא על הילד הגאון). 

במשפטים אחרים נשמע הדהוד מן המקורות.

  • "כדַבֵּר אחת שאיני יודע מי תדברי". המקור באיוב: "כדבר אחת הנבָלות תדבֵּרי". "את מדברת כמו אני לא יודע מי" הוא הוא התרגום המילולי מן היידיש.
  • "לא פוד מלח אחד אכל עמה בימי חלדו". התרגום המילוי מיידיש: 'אדם אינו מכיר את רעהו, עד שהוא אוכל אתו פוד מלח'. המשפט בתבנית פסוק מספר במדבר: "לא יום אחד תאכלון ולא יומיים...".

ביידיש מילים רבות שהן עבריות במקורן, הנשמעות בדרך היידית-אשכנזית ובמשמעות מיוחדת. מתנגדיו של הזז קראו לכך "וולגריזמים".

  • תנועה במשמע מחווָה, ז'סטה: "וזו תנועה נאה שראיתי בו, נאה במאוד מאוד, כשם שאני יהודי!"
  • רציחה במשמעות כעס (כמו רצח בעיניים): "ראה-נא ראה את 'הרציחה' שקפצה לו בפניו, פסקודניק אחד שכמוך!"

סתום בלי פוקפוק את ממללך

הזז מוסיף למילים עבריות המקובלות ביידיש סיומת יידית-סלבית: אנשנסקי, טרֵפניַק, שְׁמַד-שְׁמַדַלניק, ממזרילא. מילים בריבוי מופיעות בזכר, כדרך היידיש: תעניתים, שטותים (=תעניות, שטויות). כמו כן הוא מרבה בצורות ארכאיות, שהיו מקובלות במקורות ונעלמו. הוא אפילו שם אותם בפי הגויים והתוצאה מרמזת על דיבור עילג:

  • "אל האלוהים לַַכעיס!" (היהודי אומר: להכעיס).
  • "בלי פוקפוק". והיהודי אומר: בלי פקפוק.
  • "מה יֵשְךָ מבקש לעשות בכסף?" על פי בראשית: "אם ישך משלח את אחינו".

גיבוריו גם מדברים ארמית. אך בעוד היהודים מדברים במטבעות לשון שנקלטו ישירות ביידיש, בשפת הגויים מושתלות מילים ארמיות המנותקות מהמקור:

  • "עשיר בכל. מְנַאי אין לעשרו", בעקבות 'אין מניין לעושרו'.
  • "תיפול קידרא על ראשו, יתן אלוהים!"
  • "סתום את מַמְלָלְךָ", כלומר, סתום את פיך!
    • "רְבַע על גבי התנור" – רבוץ.

בכמה מקומות מביא הזז רצף של מילים נרדפות, האחת עברית והשנייה סלבית:

  • "נו, בודאי, נטורלנו"
  • "הרי זה עבריין, דוּשיהוּבּ שְׁמַד-שְׁמַדֶַלניק"
  • "איש מדה ובן חייל, טערק, היינו קוזק"

פישלר, בעקבות הזז, רואה בסיפור הזה  סדנה לבדיקת האופציות הלשוניות, שבה הוא עורך  ניסוי טוטלי בלשונות שיחה. הזז אמר על הסיפור: כך עוד לא כתבו בעברית. פישלר מציינת שכך אכן לא כתבו לפניו וגם לא אחריו.

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': האם 'להתפלסף' הוא ביטוי מעליב, מהיכן צצה המילה שבלול והביטוי 'תפס את אלוהים בביצים', מה נכון: צפון קוריאה או קוריאה הצפונית ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Mathers Museum of World Cultures; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

אשר יובל
"משאתה קושר לולבך, קשור רגלך", בראשית רבה פרשת נח, הימים בין סוכות לחנוכה נחשבו לימים מסוכנים להפליג בים בשל רוחות תחילת החורף. ומכאן גם מקור למנהג עתיק ולא מוכר שהיו קושרים את הלולב בסוף החג ושומרים אותו בתנאים מיוחדים (שלא ידועים לנו), שמא לא ימצאו לולב לשנה הבאה. "אם אני כאן הכל כאן. אם אני לא כאן, מי כאן?", כך אמר הלל הזקן בשיא שמחת בית השואבה. איך נעריך אמירה זו אל מול האמירה המפורסמת של הלל "אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני" שבמסכת אבות? האם בשעת השמחה חשב הלל אחרת מיום-יום?
20 בספטמבר 2018 הגב
צבי שמיר
שחור ירוק ... בתקופתי זה היה חיים שחורים בחיק הטבע שחור על שחור ... הדגש על מדי א' כשצריך כומתה
20 בספטמבר 2018 הגב
משה מיה
שתי הערות למילון השיריונאים: 1. גור שימש בדרך כלל לטנק שאיבד את קשר החוץ שלו ומפקדו הפך מאותו רגע לטנק העוקב אחר מפקד המחלקה או טנק אחר ומחקה את התנועה שלו בשטח, גם אם איננו שומע הוראות בקשר. התנועה הזו נקראת "חיקוי גור" 2. שוט, משום שהטנק הוא למעשה טנק סנטוריון (בריטי) משופר (מנוע דיזל במקום מנוע בזין ושיפורים נוספים) ה*סנט* הופך ל*שוט* בעקבות הפסוק הנזכר. [ובשמו המלא שוט קל - קל על שם המנוע החדש שהיה מנוע קונטיננטל]
20 בספטמבר 2018 הגב
משה מיה
שתי הערות למילון השיריונאים: 1. גור שימש בדרך כלל לטנק שאיבד את קשר החוץ שלו ומפקדו הפך מאותו רגע לטנק העוקב אחר מפקד המחלקה או טנק אחר ומחקה את התנועה שלו בשטח, גם אם איננו שומע הוראות בקשר. התנועה הזו נקראת "חיקוי גור" 2. שוט, משום שהטנק הוא למעשה טנק סנטוריון (בריטי) משופר (מנוע דיזל במקום מנוע בזין ושיפורים נוספים) ה*סנט* הופך ל*שוט* בעקבות הפסוק הנזכר. [ובשמו המלא שוט קל - קל על שם המנוע החדש שהיה מנוע קונטיננטל]
20 בספטמבר 2018 הגב
רמי
טנק גור היה הטנק השלישי במחלקה אחרי טנק מ"מ וטנק סמל המחלקה, ומפקדו היה על פי רוב המט"ק הצעיר ביותר וחסר הניסיון במחלקה. הסימונים על הטנקים היו בהתאמה (עבור מחלקה 1 לדוגמה ) 1א 1ב ו1ג צוות ג היה הצוות של טנק המ"פ ובהעדרו המפקד של הטנק היה הקמבץ הגדודי צוות ד היה צוות סמ"פ
20 בספטמבר 2018 הגב
טלי גוטליב
חרף העובדה שאנחנו מצויים בעיצומם של חגי תשרי, אני שולחת ביטוי שהסתובב במחוזותינו (קרי: בבית הורי) וקשור לפורים דווקא. חזקה עליך שתצליח לשלבו בהקשר ההולם באחד ממאמריך השנונים. כאשר רצו להביע את אי האמון (שלא לומר - את הזלזול) באיכותו של מוצר שנרכש נהגו לומר עליו: הוא יחזיק מעמד מתענית אסתר עד פורים.
20 בספטמבר 2018 הגב
אבי רון
מספר הערות למילון השריונאים: 1. מג"ח אינו טנק מרכבה 2 אלא כינוי לפטונים (טנקים אמריקאים שהיו בשירות סדיר עד סוף שנות ה90) 2. למיטב ידיעתי צ'פסים היה כינוי ללוחמים על המג"חים ולא על המרכבות - אולי זה השתנה אחרי שאלו יצאו מהשירות.
20 בספטמבר 2018 הגב
אורי מרגלית
גוזניק-כינוי לטנק המג"ח (פטון) שהיה דליק במיוחד. חמשישי- טיפול שבועי שנמשך (פעם) מחמישי בבוקר עד שישי בבוקר. שאקל-כינוי לאחד שמצטיין, על שם ארבעת וויי הגרירה הכבדים שבחזית ואחורי הטנק. הלם חש"ן- טירון בחיל השריון שעדיין בתדהמה ממה שקורה לו. פלישתים- כינוי לשריונאי חטיבה 188 בפי שריונאי חטיבה 7. פרס זחל-מישהו שחטף חזק. ירד למסדרון אחורי-הלך לישון. ע"ש המסדרון האחורי של המרכבה המשמשת לשנת המפקד בשטח. רשת הידראולי בקשר- ע"ש השמן ההידראולי שמספרו 5500. לשבור סכין- לעבור תעלה באמצעות היגוי ימינה ושמאלה. הרים אנטנות- הקשיב למה שאומרים.
21 בספטמבר 2018 הגב
יואל נץ
וקוריוז לשיריונאים: לפני שנים רבות שירתתי במילואים בתור "רוסיסט" בחיל המודיעין (תרגום, האזנה לרדיו וכד'). רבים בצה"ל (וגם בארה"ב) לא הבינו באיזו תנוחה נוהג נהג טנק סובייטי מסוים, שכמותו נלקחו שלל במלחמת ששת הימים. יום אחד, אחד מן הצוות שלנו נתקל בחוברת של הצבא הסובייטי בתמונת מסדר של טנקיסטים, והנה הוא רואה בחזית כל טנק ניצבים שלושה "ז'לובים" ואחד נמוך על גבול הגמדות. "זה הנהג!", צעק הבחור... ראו נא גם ראו: בארגונומיה הסובייטית, לעומת המערבית, מתאימים היו את האיש לציוד...
22 בספטמבר 2018 הגב
עמי
גוּר. חייל צעיר בחיל השריון. = גור הוא מפקד הטנק השלישי במחלקה בת שלושה טנקים.: מפקד. סמל וגור.
23 בספטמבר 2018 הגב

הוספת תגובה