הפזורה הבדואית, הסבתא בנגב וסלנג נערי הפנימייה

רוביק רוזנטל | 27 באפריל 2018

איך נדדה 'הפזורה' מהשיח הציוני אל מרחבי הנגב, מחקר חדש מגלה איך מדבר הנוער בפנימייה, ואיך זולג סלנג חובבי הסמים הקלים לשפה הכלל-ישראלית, הכוח המרפא של 'בקטע טוב', וכמה הערות על 'אחי' ועל 'סבתא'

השבוע עסקה התקשורת בהרחבה באווירת "הדרום הפרוע", והזכירה שמקורו במה שקרוי "הפזורה הבדואית" ובקיצור: "הפזורה". כך נדדה לה במעתק אירוני מילת מפתח מכבשונה של התנועה הציונית אל החברה הישראלית. כבר התרגלנו ל"מגזר" המתאר קבוצות הנבדלות מהזרם המרכזי הישראלי (החרדי, הערבי הדרוזי ועוד), והנה קיבלנו את "הפזורה".

שה פזורה ישראל

'הפזורה' ולעיתים בהרחבה 'הפזורה היהודית' נפוצה בשיח הציוני בראשית המאה העשרים. ב-1918 היא מופיעה בדברי הספד שנשא צבי פרץ חיות. בן גוריון השתמש בו בנאומיו. המקור לשימוש הזה הוא בפסוק מספר ירמיהו (נ 17): "שֶה פזורה ישראל", המתייחס למצבו של עם ישראל בגלות וכנגד הכוחות החזקים ממנו. התייחסות לפסוק מירמיהו מופיעה אף היא בנאומים ומאמרים מן התקופה. השימוש ב'פזורה' בהקשר ליהדות העולם התרחב מאוד בשנות החמישים והשישים. השימוש הזה הלך והתמעט, ואת מקומו תפסו אומות וקבוצות אתניות אחרות: "הפזורה הסינית", "הפזורה הפלסטינית", וכאמור, "הפזורה הבדואית".

חיים שלי, גזור עליך

גאיה ערוסי, תלמידת הפנימייה 'גלים' בחוף הכרמל כתבה בהנחיית ענת גז עבודה על הסלנג האופייני לנערי הפנימייה. מן העבודה המקיפה והמשובחת עולות כמה תובנות מעניינות.

בשאלון ביקשה גאיה מהנשאלים, נערים בגילאי 17-14, לכתוב שלוש מילות סלנג העולות על דעתם. הבחירה הביאה 53 מילים, 30 מהן חזרו כמה פעמים. ביניהן מילים נפוצות בסלנג הכללי כמו סבאבה ואחלה, תכלס ומאמי. מילים וביטויי שבח וחיבה כמו 'נדיר', 'חיים שלי', 'שווה רצח', ומילות גנאי כמו קרצייה, חפרן ושרוט. המילה היחידה במאגר המאפיינת את נערי הפנימייה ואינה מוכרת בסלנג הכללי היא 'עולֶה'. בהסבר כותבת גאיה: "קיצור של 'עולה חדש', כינוי לאדם לא קשור, מתנהג כאילו הוא לא שייך, אומר משהו טיפשי". הכינוי מתייחס לבנים ולבנות. דוגמה שמביאה גאיה: "איזה ילדה עולֵההההה".

גאיה מתייחסת לטענה מחקרית לפיה בנים או גברים מרבים להשתמש בסלנג יותר מאשר בנות או נשים. על פי הטענה הסלנג נחשב בוטה ואפילו אלים ולכן בנות נמנעות ממנו יחסית. גאיה סברה שבמחקר הטענה הזו תופרך, אבל בדיעבד הסתבר שיש דברים בגו. בנות בפנימייה הכירו מונחי סלנג באופן משמעותי פחות מן הבנים. כך למשל את המילה 'גזוּר' הכירו 17 בנים ו-8 בנות, ופערים נמצאו גם במילים כמו חפרן, נדיר, דודה, מנחוס ואפילו 'חיים שלי'. כמה מילים היו מוכרות יותר לבנות דווקא: גנוב, סְחְלֶא, 'נשבר לי' וגם 'דֶבָּה', כינוי גנאי לנערה שמנה, וגאיה מסבירה שהבנות נתקלות בכינוי הזה ומפנימות אותה. המילה המקבילה לבנים, דֶבּ, לא עלתה במשאל.

המורה הזה ממש גנוב

בהמשך המחקר השוותה גאיה בין ההגדרות המובאות ב"מילון הסלנג המקיף" של כותב שורות אלו עם ההגדרות שנתנו נערי הפנימייה. בהשוואה יש גם עניין מאחר שהיא מציגה שינויי משמעות בסלנג שחלו מאז נכתב המילון ב-2005 ועד עריכת המחקר, 13 שנים אחר כך. ברוב המקרים ההגדרות דומות וכמעט זהות. מעניין לראות את ההבדלים. 'גנוב' מוגדר במילון: אהוב, מקסים, בסלנג של פנימיית גלים: מוזר ומצחיק: "המורה הזה ממש גנוב". 'אחושרמוטה' מוגדר בהגדרות תלמידי הפנימייה כדבר שבח, שימוש שהתפתח עם השנים, בעקבות 'אחולמניוקי' ואחרים.

תופעת שינוי המשמעות הבולטת ביותר בבחירות ובהגדרות של נערי 'גלים' היא ההשפעה של שפת הסטלנים, מעשני הסמים הקלים על השפה הכללית. אעיר כאן שמילון הסטלנים מופיע באתר במסגרת "הלקסיקון הישראלי", ועל פי דוחות הגלישה באתר הוא פופולרי במיוחד. ואולם, המילון של גאיה מצביע על קבוצה של מילים מן המבחר שהתרחבו מלשון המעשנים לשפה הכללית. והרי טבלת השוואה על פי מילון הסלנג המקיף, ומילון 'גלים':

ערך

משמעות סטלנית

משמעות כללית

גזור

מעשן כבד של סמים קלים

משוגע בקטע טוב, עושה מעשי שטות

דוּדָה

צורך פיזיולוגי בסם

חשק עז: "דוּדה לשוקולד"

מסטול

מצוי תחת השפעת סמים

מבולבל, מתנהג כמו שיכור

סאחי

צלול, לא תחת השפעת סם

מתנהג בצורה רציניות בסביבה לא רצינית, לא מתחבר ולא נהנה מהחיים

פָלוּפּ

נמצא תחת השפעה של אל. אס. די (מאנגלית: פְלִיפ)

מוזר, מתנהג בצורה מצחיקה

שרוט

פגוע בנפשו בעקבות שימוש בל.ס.ד

דפוק, מתנהג בצורה לא מקובלת

החיים בזבל, בקטע טוב

וא-פרופו ההגדרה ל'גזור' (משוגע בקטע טוב), הצירוף 'בקטע טוב' מתפשט כאש בשדה קוצים, מעין אליבי או ניסיון לרכך דברי ביקורת או מכה מתחת לחגורה. כבר לפני כמה שנים הביטוי שימש כשמה של סדרת טלוויזיה בערוץ 24, ואולי האיץ את השימוש הכללי. דוגמאות עכשוויות:

"דז'ה וו, אבל בקטע טוב". ביקורת מסעדות בהארץ.

.זה חומר חזק, בקטע טוב". מן הסדרה "מטומטמת", מתייחס לצריכת סמים"

"הומלסים, אבל בקטע טוב". כתבה על מירוץ של סטודנטים לדירה במגזין 'כותרת'.

"מוגזם בקטע טוב". ביקורת על קליפ של עברי לידר.

"איך לגרום לחבר שלי לרדוף אחריי? בקטע טוב, כן". אתר שאלות.

"שבאבניקים: הדתה בקטע טוב". ביקורת טלוויזיה.

"קפה מחורבן, אבל בקטע טוב". הארץ.

ועוד ועוד. אפשר להעתיק את הביטוי לחיי הציבור, וחיינו יהפכו פתאום לגן עדן עלי אדמות.

הקואליציה רוצה להגביל את עצמאות בית המשפט העליון, בקטע טוב.

המסתנננים יחזרו לבתי הכלא שנסגרו, בקטע טוב.

אם אירן תאיים עלינו נחזיר לה כגמולה, בקטע טוב.

העולם כולו נגדנו, בקטע טוב.

אחינו הנהג, סע לגולני

כמה תגובות הגיעו על "המילים של המדינה" מן הטור הקודם. מגיב המכנה עצמו "גולנצ'יק בדימוס" מתייחס למילה "אחי": "בהגיעי לגולני, באמצע שירותי הצבאי, ביולי-אוגוסט 1981, המונח היה אך ורק בשימוש פנים-חטיבתי, במלעיל ובח' גרונית. המונח לא היה מוכר כלל מחוץ לחטיבה, וציין בעיקר את הסולידריות של החפ"שים ממוצא מזרחי, שהיו רוב הרובאים דאז. זו המילה היחידה בעברית שאני, כצבר אשכנזי, הוגה - בלי שום בעיה - במבטא מרוקאי תקני לגמרי, מרוב שימוש בה. תוך שנים ספורות הביטוי התפשט לכל רחבי צה"ל והמדינה, תוך מעבר להגיה במלרע ובחי"ת צברית, וקיבל תת-משמעויות נוספות שונות ומשונות". תודה לגולנצ'יק, עדות יקרה מפז.

המתרגם אמציה פורת מוסיף: "בעבודת התרגום שלי מאנגלית נתקלתי הרבה בביטוי my fellow men, או his fellow men, וכן הלאה, ולא מצאתי ביטוי יפה לזה יותר מ"אחיי בני האדם". בספר האחרון שתרגמתי, למשל, אומר פריסאי אחד (בפרפרזה על הביטוי): "אני מבטיח לך שהוא יגיב כך וכך, סמוך עליי, אני מכיר את אחיי הפריסאים" (my fellow Parisians). אברהם אריאל מוסיף כי השיר "אחינו הנהג" הוא גירסה עברית של השיר הצרפתי Frère Jaques. תודה אברהם, הזדמנות להתענג על ביצוע נפלא לשיר הזה.

הסבתא של נרי

נרי שנידור מתייחס למילה סבתא וטוען שתי טענות. הטענה הראשונה היא ש"'אני והסבתא' אינו שיר פלמחי, והסבתא אינה פלמחניקית. חיבר אותו אבשלום כהן ב-1947. שמו של השיר, אגב, הוא 'הסבתא בנגב'". הפלמ"ח אכן אינו נזכר בשיר, והשיר מאזכר את ההגנה על יישובי הדרום בימי מלחמת תש"ח. ואולם האווירה שלו ובחירת המילים, וכמובן סצינת הצ'יזבט בהחלט קושרות אותו לשירי התקופה שהפלמ"ח עמד במרכזה, בקטע טוב.

נרי מוסיף כי הביטוי 'סיפורי סבתא' אמנם בא מן היידיש 'בּאָבּע מעשה', אבל "אין שום קשר לשום סבתא". המקור הוא ספר פופולרי מאוד ביידיש, שחיבר אליהו בחור לפני כמעט 500 שנה, ושמו 'בּובו מעשה'. וזה הסיפור המלא, המופיע גם באתר בדיון במעמדה של הסבתא בשפה ובבפולקלור. הסבתא, מסתבר, היא החוט המקשר.

אליהו בחור, יהודי יליד נירנברג מן המאה ה-16, כתב ספר ביידיש שקרא לו "ספר בּוֹבוֹ", 'בובו מעשה'. הספר היה עיבוד חופשי של רומנסה באיטלקית בשם Bovo d’Antona, המבוססת על רומנסה אנגלית בשם  Bevis of Hampton. הספר נפוץ ברחבי אירופה המזרחית והיה אהוב מאוד על הנשים. במשך הזמן התחילו לכנות את כל הספרים מסוג זה בשם מעשיות בּוֹבוֹ, ולאחר שנשכח שם הגיבור האגדי הזה, דימו שהכוונה למילה יידית ידועה: באבע (נהגית בובה), סבתא, ומכאן בוֹבֶה מייסס, סיפורי סבתא.

המקבילות בתרבויות אחרות ל"סיפורי סבתא" אינן אמורות להעליב, אלא להעלות על נס את נוהגן של נשים זקנות לספר סיפורי מעשיות לנכדים: סיפורי האשה הזקנה. מקור הביטוי בלטינית אצל קיקרו  (fabellae aniles), והוא קיים באנגלית בביטוי old wive's tale ובצרפתית בביטוי מחמיא עוד יותר: סיפורי אישה טובה.

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מה מקור המילים שעטנז, סילאן ושרפרפול, למה יש איש רוח ואין אשת רוח, ממתי החלו לדבר בעברית על כדור הארץ ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

בקרוב: "חוח צחוק בין שושני הבכי": ההומור הלשוני בישראל, במסגרת עונג שבת, מרכז דב הוז, שבת 28.4.18, 1200

ואללה בסדר, מפגש על יחסי העברית והערבית עם עבד רחמן מרעי ורוביק רוזנטל במסגרת "האם ראית את האופק לאחרונה", שני 30.4.18, טמפל בר כפר סבא, בשעה 1900.

תגיות :
Misha yakin, wadirum 25, Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה