להט"בים ופונדקאיות, טהרנים ועילגים

רוביק רוזנטל | 27 ביולי 2018

גם השפה הסובבת את הקהילה הגאה השתנתה, משפה פוגענית לשפה שוויונית ומכילה, מהיכן הגיעו אלינו הפונדקאיות, ועוד על הגבול הדק בין שפת הדיבור הטבעית והעילגות הישראלית

מחאת הלהט"בים סחפה המונים, והיא שלב נוסף בשינוי מערכתי ביחס לאנשים שהעדפותיהם המיניות אינן במודל המרכזי של 'גבר-אשה' (או להיפך...). העדפות כאלה היו משחר ההיסטוריה ונטועות בביולוגיה האנושית, אבל העשורים האחרונים מעניקים להן מה שלא הוענק להן לאורך אלפי שנים – לגיטימציה והכלה.

אאוטינג לאבא ואבאז'

השינוי הזה מתממש גם בשפה. הגבר ההומוסקסואל זכה בשפות רבות וגם בעברית לכינויים פוגעניים שביטאו את ההדרה והתיעוב כלפיו. מ'נבלוסי' או 'מנבלס' (על פי הסטיגמה שוהטלה על תושבי שכם), דרך 'בוחש בשוקו', 'אגזוזן' ו'נושך כריות' וגרועים מהם, ועד 'מתרומם', 'מתכופף' ו'מתחנגל'. ונוציא מכלל הדיון את דברי הבלע של רבנים המחנכים את דור העתיד של הציונות הדתית. נשים זכו לכינויים המציגים אותן כגברים: נהג משאית, דייק (מילולית: סכר) ועוד.

החלופה המתרקמת מוגדרת במחקר כ"השפה הנכונה", ואם תרצו, השפה התקינה פוליטית, והיא יצרה כבר מילון שלם, רובו על בסיס האנגלית הכלל-עולמית.

אַאוטינג. חשיפה של להט"ב ללא הסכמתו על ידי עמיתיו לקהילה, בדרך כלל דמות מוכרת.

אינטרסֶקס. שם קיבוצי לאנשים השייכים לשני המינים גם מבחינה ביולוגית, מי שנולדו עם איברי גוף שאינם זכריים או נקביים טיפוסיים.

אמסלם ההומו. משפט מתוקשר כנגד אוהדי כדורסל בשאלה האם 'הומו' הוא גידוף או קריאה לגיטימית. השופט קבע, בצדק, שהמגדפים גידפו.

ביסקסואלים. ובקיצור: בִּי. מי שנמשכים ומוכנים לקיים יחסי מין עם שני המינים.

גאים. השם שהתקבע בשפה ובתודעה. החליף את 'עליזים' שנחשב תרגום ל-gays, והתכתב עם מצעד הגאווה (pride parade).

גֵיי. המונח האנגלי, מתייחס לגברים ולנשים. בדרך כלל הוא משמש ככינוי לאדם יחיד, בעוד ברבים השימוש הוא ב'גאה': גאים, הקהילה הגאה.

האג'נדה הגאה. מונח רווח בשיח האמריקני, מתאים בהחלט לימים אלה בישראל. אנגלית: gay agenda.  

הומו. להט"ב גבר, המונח הנפוץ והכמעט בלעדי לאורך עשרות שנים, שיצא מהאופנה. קיצור של 'הומוסקסואל'.

הומוסקסואל. מונח מעין מדעי המשמש עדיין בלגיטימציה חלקית, ומתייחס במקורו לשני המינים. מילולית: אותו המין. מוכר מאז סוף המאה ה-19.

הומוסקסואל מוצהר. מי ש"יצא מהארון", שאינו מסתיר את נטייתו המינית.

הומופובּ. מילולית: הפוחד מהומוסקסואלים, בפועל הפחד מתגלגל בשנאה ובביטויי פגיעה במרחב הציבורי וברשת.

הטרוסקסואל. חובב מין עם בן (או בת) המין השני בלבד.

טעמו של מרק האלפבית

הקהילה. קיצור של 'הקהילה ההומו-לסבית' ו'הקהילה הלהט"בית'. מונח שהתקבע ומציג את הלהט"בים כקבוצה חברתית מאוגדת. בפועל רוב הלהט"בים אינם מכירים זה את זה, חיים ברחבי הארץ ומשותפת להם בעיקר מערכת היחסים בינה לבין החברה והפוליטיקאים. יש בארץ קהילות רבות, אבל "הקהילה" יש רק אחת

הקהילה ההומו-לסבית. מונח שיצא מהאופנה. נחשב בשלב מסוים לא תקין פוליטית, ומצד שני לא הצליח להקיף את מגוון האנשים המתגודדים תחת המטרייה של 'מי שאינם סטרייטים'.

הקהילה הלהט"בית. המונח המקובל היום. וראו להט"ב.

זוג חד מיני. חיים יחד של בני זוג מאותו מין. תרגום של הצירוף האמריקני same sex couple.

טרנסג'נדרים. אנשים שמינם הביולוגי אינו תואם את הזהות המינית שלהם, ובמקרים מסוימים מי ששינו בעקבות זאת באמצעים כירורגיים  ואחרים את המין שבו נולדו.

יצא מהארון. הכריז ברבים על נטייתו המינית. צבי טריגר מציין ש'יציאה מהארון' איננה אקט חד פעמי כפי שהיא נתפסת. היא כרוכה בזהויות מורכבות ונמשכות, ויש כידוע אף כאלה היוצאים מן הארון אחרי מותם. לדעתו המונח האמריקני openly gay מתאים ונכון יותר.

להט"בים. קטגוריות מגדריות המרכיבות את 'הקהילה'. לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים. גירסה עברית של ראשי התיבות באנגלית GLBT. גירסה מעודכנת ומורכבת באנגלית: GLBTQI, ובעברית להטבא"ק. המצטרפים החדשים לראשי התיבות הם קווירים ואינטרסקסואלים.

לסביות. נשים הנמשכות לבנות מינן. בעקבות יצירתה של המשוררת סאפו מלסבוס, מן המאה השביעית לפני הספירה. בשיח האמריקני, בעיקר השמרני, נעשה שימוש בביטוי the L word.

מילון אבן שושנה. מילון החוגג כבר עשרים שנה ומתעד את שפת האוחצ'ות, "נערות המועדונים", להט"בים המדגישים ומחצינים סממנים נשיים.

מרק האָלֶפבית. מונח ביקורתי שטבע אייל גרוס, המתייחס לפיצול וריבוי ההגדרות בקהילה. לטענתו פיצול היתר הזה, ושילוב הקווירים ברשימה, מפצלים את הקהילה במקום לגבשה ופוגעים במאבקה.

סטרייטים. עד לפני לא הרבה שנים לא היתה 'סטרייט' מקובלת כהגדרה עצמית, אלא ביטאה את המובן מאליו. יותר ויותר גברים ונשים מצהירים היום על עצמם שהם 'סטרייטים', כסוג של זהות. straight, פירושו באנגלית ישר, ללא פיתולים ועיוותים.

סיסג'נדרים. אנשים שמינם הביולוגי תואם את הזהות המינית שלהם. תמונת ראי של הטרנסג'נדרים.

פאנסֶקסואלים. בעלי משיכה מינית שאינה קשורה לסימני זהות או למין ביולוגי.

קווירים. מונח מעורפל משהו. על פי הגדרה אחת קווירים הם הטרוסקסואלים המזדהים עם הקהילה הלהטבית, אך גם  לא מרגישים שייכות לקהילה ספציפית בתוכה, או שאינם מעוניינים לחשוף לאיזו קהילה הם משתייכים. queer פירושו שונה ומוזר.

פונדקאות: מהצמח המארח לאשה המארחת

הנושא שהצית את מחאת הלהט"בים הוא הזכות של זוגות גברים ל'שירותי פונדקאות'. השימוש העברי במונח בהתייחסות להיריון חדש יחסית, והוא מוכר החל מסוף שנות השמונים של המאה הקודמת. השימוש ייחודי לעברית. המונח האנגלי המקביל הוא surrogate, מילולית: ממלא מקום, המוכר גם מתחום הטיפול המיני.

שם התואר פונדקָאִי נגזר מן המילה התלמודית פונדקי, בעל פונדק. מקור המילה הוא יווני, בה pandokos פירושו 'מקבל את כולם', ו-pandokeion  הוא פונדק. איך התגלגל המונח הזה מתחום המסחר והאירוח לעולם ההיריון והמשפחה? החוליה המקשרת היא שם התואר 'פונדקָאִי' שהתפשט בשנות החמישים והשישים בעולם החי והצומח.  פונדקאי, או מאכסן, הוא אורגניזם הנושא טפיל או יצור סימביונטי על גופו או בתוכו, ומספק לו חומרי הזנה, מקלט ולעיתים דברים נוספים. במקרה של טפיל, הוא עושה זאת בעל-כורחו ונפגע מהקשר. במצב של סימביוזה הוא לא נפגע מהקשר ולעיתים גם מרוויח ממנו. מכאן נולדו המונחים 'צמח פונדקאי', 'חלזונות פונדקאיים' (נושאי מחלות) ועוד. המונח האנגלי המקביל הוא host, מארח או מאכסן, ומכאן נבחר השם פונדקאי.

הרעיון שהאשה הנושאת את העובר 'מארחת' אותו לזמן קצוב התאים לשימוש ב'פונדקאי' מתחומי הביולוגיה, המופיעים גם במילוני הפיזיקה, האלקטרוניקה ומדעי הסביבה של האקדמיה.

הלאה, רוזנטל הטהרן

"מילון הישראלי העילג" הוליד גל תגובות, שבחלקן הוכרזתי כ'טהרן', בין היתר על ידי גולש שכינה עצמו "הלאה הטהרנים". מאחר שהצבתי כידוע על המדף את "מילון הסלנג המקיף", "המילון הצבאי הלא רשמי" ועוד כהנה יש בכך כדי לשעשע. בעבר זכיתי לאיומים פיזיים כמעט על כך שאני "מכשיר כל שרץ דיבורי", ומקדם את ה"בורות" הגלומה לכאורה בסלנג. את הישראלים הנוהגים לתקן את העברית של זולתם הגדרתי לא אחת כאויבי השפה. בתשובות רבות לשאלות אני מגדיר סטיות שונות מן התקן או הנורמה הלשונית כ'יסוד דיבורי לגיטימי'. ודווקא משום כך אני רשאי להציג לכותב 'הלאה הטהרנים' בתגובות לטור ותומכיו כמה שאלות, בתקווה שיענה עליהן בכנות.

  • האם היית מקבל לעבודה מועמד שיספר לך ש"אני רוצה את העבודה הזאתי למה שהיא כיפית"?
  • האם היית ממליץ לבתך להמשיך לדייט שני עם מי שמספר שהוא "אוהב לצאת לְבַּחוץ בשביל לבלות ולהיכנס לְבִּפְנים בשביל לראות טלוויזיה"? (סיפרה לי ידידה שוחרת דייטים, שכשהבחור אומר 'אני יגיד לך' היא חותכת).
  • האם היית מוכן להאזין לערוץ שידור שבו מגיש החדשות ישתמש ב"זה למה", ויספר שמחיר הקפה בקופיקס עלה ל"שש שקל"?
  • אם "אני יגיד לך" (כמשל) הוא טבעי ומותר, למה שיהיה אסור לדעתך בכתיבה? האם הכתיבה היא הגבול בין טהרנות לטבעיות? מדוע נורמות לשוניות נדרשות בכתיבה ופסולות בדיבור?
  • הבאת לסיום דבריך הנוקבים את המשפט הבא: "וואלה כתבה לא משהו רשמת, למה אם יכלת היית לוקח את ההתפתחויות הטבעיות בשפה ומחזיר אותנו לאחורה, אחת שזה התקבל בשפה מה תעשה לא ישנה שום דבר". פרודיה יפה על העילגות, אבל אתה הרי טוען בלהט שאין עילגות. היית מוכן שבנך יכתוב או גם ישמיע את הג'יבריש הזה?

נורמות לשוניות אינן הר הכפוי כגיגית על דוברי שפה שיש בה ספרות עשירה ודקדוק מנוסח ומוטמע. נורמות הן צורך חברתי-תרבותי בסיסי. נורמות הן הסכמה על "מה שנכון" ובלעדיהן אין חברה אנושית, בוודאי שאין חברה מודרנית, ובוודאי שלא שפת תרבות.

תסתכלי, יש שמה ציפור

הצורך בנורמות אינו סותר את העובדה שלכל שגיאה יש הסבר. שגיאות, שיבושים וגם עילגות אינם מקריים. כמה הערות של הלשונאית רינה ברוך.

"אני יגיד לך". בעברית הקדומה לא השתמשו בשם הגוף. היו אומרים "אגיד לך", והשומע היה מבין שמדובר בגוף ראשון יחיד. בעברית הישראלית, אולי בהשפעת האנגלית, החלו לצרף את שם הגוף, וכך נוצר הצירוף "אני אגיד לך". כשאומרים את המילים האלה ברצף הן נשמעות בדיוק כמו "אני יגיד לך". ואז החלו לומר גם "אני לא יגיד לך". מאחר שיש בימינו "אני יגיד" ו"הוא יגיד", אין אפשרות להתבלבל. ברור במי מדובר.   

"אפילו ש". אתה כותב שזאת חלופה עילגת של "למרות ש".  אבל בעברית צחה ומשובחת אחרי "מפני ש", ו"אף על פי ש" צריך לבוא משפט, ואילו אחרי "למרות" צריך לבוא שם עצם. למשל, "הטיול בוטל מפני שירד גשם", "אף על פי שירד גשם, לא ביטלנו את הטיול", "הטיול התקיים למרות הגשם". (מה פסול ב"למרות שיורד גשם"? – ר"ר).  

"הֶכּרתי הֶגעתי". כל הבלשנים מדברים על התופעה של עצלות לשונית, למשל ה"כאשר" שהפך ל"ש". כך גם תנועת e קלה יותר להגייה מאשר תנועת i, ולכן נראה לי שלא מתאים לקרוא לזה עילגות. (בעניין זה נראה אכן שהמערכה הוכרעה - ר"ר). 

"שבוע שעבר". תופעה עתיקת יומין. ראה למשל "אור הגנוז", ויש עוד המון דוגמאות (היכן יש דוגמאות ל'שבוע שעבר' כחלופה ל'בשבוע שעבר'? – ר"ר)   

"יָכַל". הגיוני להבדיל בין "יכול" בהווה ל"יכל" בעבר... לעומת זאת, אנשים אומרים "נראָה לי" בהווה (על משקל "נשמע לי"), ו"היה נראָה לי" בעבר...   

"לשמה, להנה". "שמה" הפכה בעברית הישראלית למילה נרדפת ל"שם": "תסתכלי, יש שמה ציפור..." לכן מוסיפים לה את ל' המגמה. וזה השפיע גם על "הנה".   

"רשם". כן,"רשם" החליף את "כתב", כשם ש"תחושה" החליפה את "הרגשה", "כמות" החליפה את "מספר", "ניתן" החליפה את "אפשר", "הגיע" החליף את "בא", "עלות" החליפה את "מחיר", "הסתבר" החליפה את "התברר", "במידה ו" החליפה את "אִם", ויש עוד המון המון דוגמאות.   

ואילו אלישע פרוינד פסימי: "המלחמה בתופעת העילגות כמוה כמלחמה בטחנות רוח.  קול המון כקול שדי. השפה נוצרת ע"י דובריה לטוב ולרע. גם בן-יהודה במילונו מביא בהערות שוליים על מונחים שונים 'בלשון הדיבור'. האקדמיה השיבה לפניותיי בנושא שינוי מונחים אחדים 'זה טבוע בלשון הדיבור ולא ניתן לשנות'.  עילגות – כמו חמסין. אפשר לדבר על זה, אי אפשר לשנות את זה..."

מטומטם מספר אחת

אבי נבון מקיבוץ להב מתייחס לטור שעסק בשמות רחובות בקיבוצים, וסיפר על חבר נגבה שהמציא שמות היתוליים לרחובות שאינם קיימים כדי לקבל שירותי דואר. "אתה חייב להזהיר את הקוראים ובמיוחד את אותו חבר נגבה. אני נפלתי לבור שבעצמי חפרתי... מילאתי טופס במחשב, הטופס לא התקדם בלי שם הרחוב. התעצבנתי וכתבתי בשם הרחוב – מטומטם!  הטופס קיבל זאת, ושאל: מספר? כתבתי 1. לאחר מספר ימים הגיע השליח עם ההזמנה לקיבוץ, ושאל את מי שפגש תוך עיון בטופס: איפה גר אבי נבון, מטומטם מספר אחת בלהב?"

חדש בבמת אורח: חברים יקרים ומאושרים: נילי אושרוב על האינפלציה בחברים ובלייקים בפייסבוק

חדש בפינה של פול אוגדן: אז כמה שפות באמת יש היום בעולם?

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': האם יש קשר בין גן עדן לעדינות ומעדן? מהם לעזאזל נזעי חשמל, מה נכון: נקט אמצעים או נקט באמצעים ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
google images תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

עמליה חקל
"הֶכּרתי הֶגעתי". כל הבלשנים מדברים על התופעה של עצלות לשונית, למשל ה"כאשר" שהפך ל"ש". כך גם תנועת e קלה יותר להגייה מאשר תנועת i, ולכן נראה לי שלא מתאים לקרוא לזה עילגות. (בעניין זה נראה אכן שהמערכה הוכרעה - ר"ר). התפשטותו של ההֶפעיל יצא כבר לכרים אחרים של פעלים ושמות. לטעמי זה הזיהום החריף ביותר של השפה, מאחר והוא מתיר לאדם להמשיך להתייפייף, ואף להיות אפנתי. גדול המסגלים (לסֶגול): הוא צרה ואשתו צרה צרורה, ויש לו אחריות גם לדרדור השפה בין שאר יכולותיו הלהטוטניות לומר דבר והפוכי באותו יום (רק עתה, בעניין "אבות יחידניים" - איזה כיבוס מגעיל! - צריך פשוט: "בני זוג על פי בחירה חפשית"). החל מנאום הנצחון שלו (היו שניים) - השריש את הזוהמה הויראלית הזאת, ואז החלו גם לקבל קריינים (לרדיו) שמדברים באופן ה"קוּלי" וה"עולם חדש" (מיגרנו את השמאל!! הם באים באוטובוסים! - אז בין מפעלותיו הקסומות/ים ישנם פילוג, שנאה, דראמה : ראה הסטת המסך מתיקיות ריקות של אדם שהוא חליפה ריקה, ואין זה כלל תפקידו - אבל זה בא ברגע שהיה צריך להנצל מ"לא היה כלום ולא יהיה כלום" - גניבות נהנתנות מתועבת, זיגזוג, שקר גס - שמוש מגונה בזכר אחיו סביב יציאתו לאפריקה, ליקוקי-עומק כשהוא משבח אנשים כמו ליצמן ושריו המושחתים. אין בתנ"ך שורש שיתאים לאטימות, זדון, אי-יושר, אינטרסנטיות מוחצת, שקר מוחלט, שימוש באנשים (מפוקפקים) ש"באים עליו בהפוכה". וכן, הוא השחית גם את העברית בהטותו את החיריק לסגול בעיקר בהִפעיל ולא רק....) וכל הצרות שנוחתות עלינו עכשיו, מאחר וחבר למטורף האחר בהכרזת ירושלים כבירת ישראל. מה נשתנה?? ירושלים, מקום טעון, היתה אולי יבוסית, אך עם הכיבוש ההוא היא נעשתה "עברית". למי דרושות ההצהרות המטופשות הכרוכות ברוב רעש - שתוצאתן ברורה היום לכל - הסלמה קשה, וסבל רב לעם היושב בציון. אבל לא בבלפור-קיסריה. אין עליו: הוא תותח. (את זה לא הוא טבע) אך "טוב ליהודים" זה שלו. עכשיו מעשית: איך ניתן למגר את ההֶפעיל המזהם הזה? ראשית בבחינות רציניות יותר לאנשים שמנחילים שפה לצבור: גננות, וסייעות, מורים, כל קריין וחריין. והעובדה שאתה אומר שהקרב מוכרע ומרים ידיים ממש מדכאת אותי! קיוויתי שתוביל צעד להבראת השפה מהנגע הזה...
26 ביולי 2018 הגב
אל תגיד נגיד
גם אני מנסה למגר את "אני יגיד, אני יביא", בעיקר מלשונם של ילדיי שלי. ומדוע הם בכלל חוטאים בכגון זה? כי ככה אבא שלהם מדבר. אז למה נישאתי לבור הזה? כי מדובר באיש טוב וסופר אינטליגנטי, חוקר במכון מחקר משובח בארצנו, שלמרבה הצער איננו מסוגל לשנות את הרגלי ילדותו הנלוזים. אז לא, לא הייתי ממליצה לבתי לדחות מיד כל גבר המועד בלשונו מפעם לפעם.
26 ביולי 2018 הגב
הלאה הטהרנים
לשאלותיך - אני לא בעמדה לקבל עובד לשום חברה, ולא להמליץ לביתי שאינה קיימת דבר. אבל הייתי מקבל, והייתי ממליץ. מובן ש"כיפית" זה לא סיבה טובה כל כך... מבחינה דסקרפטיבית, שני התיאורים הראשונים שכתבת מעידים על דיאלקט-סוציולקט בעל מאפיינים מסויימים והשפעות ברורות. האם דיאלקט זה נחות מהאחרים? אני לא מדבר ככה, אבל גם צורת הדיבור שלי וגם צורת הדיבור הנ"ל, יש להן מאות אלפי דוברים, ומוניטין שפתי שיש לכבדו. האם אשפוט אדם לפי הסוציולקט שלו? האם הייתי שומע ערוץ בו קריין שאומר שמחיר הקפה עלה לשש שקל? חד משמעית כן. בניגוד לשני התיאורים הראשונים, אני כן מדבר ככה, וככה רוב האנשים שסביבי, לסירוגין. תסתכל סביב, העברית עוברת האחדה של המין בשמות המספר, ולא מהיום. בגלל שזה תהליך (כן, בדקדוק הטבעי שלי בגלל ש הוא טהור ויציב ונכון וקיים בדיוק כמו משום ש), עדיין יש וריאציה רבה גם בין משפט למשפט. אני בספק אם עוד כך וכך מאות שנים עדיין נאמר "שלושה אנשים". אלא אם כן השפה הכתובה תקבע זאת. וגם כך, כל התנגדות מצד ה"ממסד", רק תיצור תופעות של היפר קורקציה מלאכותית, "קניתי שלושה בובות" (האם זאת עלגות? אם הצורה הזאת תתקבל באופן נרחב, יהיה אפשר להאשים רק את יושבי מגדלי השן על שדחקו בדוברים "לדבר נכון") "זה למה"? הייתי מקבל את זה כסלנג, אבל יש גם קורפוס לא זניח שהיה מתייחס לזה כצורה קיימת, לצד "בגלל ש". צריך להכיר בכך. אגיד/יגיד - לשפה יש מרחב רחב בין הייצוג האורתוגרפי לבין ההגייה הפונטית התכלסית. כולנו כותבים סבתא ורובנו הגדול אומר ספתא. יש להגייה סיבות, ויש בה הגיון. האם צריך לשנות את הייצוג האורתוגרפי בהתאמה לדיבור? דעתי שכן, אך זה ויכוח אחר לחלוטין ולגיטימי בפני עצמו. האם הייתי מסכים שבני ידבר ככה? זאת לא עלגות, אלא דרך ביטוי לגיטימית בחוגים מסויימים. זה לא כל כך משנה מה הייתי חושב על זה. הוא פשוט היה מדבר כמו שהוא רגיל, בין שארצה ובין שלא. המאפיינים האלה מצביעים כעת על סוציולקט מסויים, שקשה לי להאמין שבני ישתייך אליו (ולקבוצה המדברת בו), רק מהסיבה הפשוטה שאני לא משתייך אליו. ואם המאפיינים ישתנו, והם יעידו על השתייכות אחרת, או שיעדיף להשתייך לקבוצה שונה, בכיף. גם ככה אין לי מה לעשות בקשר לזה, וגם ככה אין ספק שיהיו שינויים כאלה. הנורמות חיוניות, הבעיה היא כשאתה משליך את הנורמות שלך על הכלל, בעוד שבמקומות או חוגים אחרים יש נורמות שונות לחלוטין. דווקא בגלל שאתה מהדמויות שפחות מקורבות לטהרנים, אסור לך לעשות את החילוק הזה, שמבוסס על "ככה נשמע לי" וזהו זה. אתה יכול לתאר תופעות, אך לא לדון אותן לחובה או לזכות. בכך אתה הופך לנספח של האקדמיה. ואין לשום אקדמיה זכות להיות הגורם המכריע. הדוברים הם הגורם המכריע היחיד.
27 ביולי 2018 הגב
עמית
לדעתי, תגובה הולמת לשגיאות היא קפה ומאפה. אני אוהב לקרוא ולהאזין שוטף בלי להתעכב על ענייני הגייה ותחביר וכתיב. כשאני קורא כתבה אני לא שם לב לשגיאות עד שבא "אבשלום קור" וכותב תגובה. יש גם קבוצה של אוהבי ספרות ויש פה ושם הערות על שגיאות צורמות וחוסר הגהה גם כשמדובר בספרות מתורגמת, וצריך לתרגם לעברית את "I'm gonna" או "I wanna". לא הייתי רוצה תרגום שבו הדברים לשפה הנכונה בצירף הערה שבמקור הם נאמרו בשפה עילגת. אני רואה גם כאלה שיודעים עברית, אבל כנראה בגלל טהרנות, עושים דפקה.
28 ביולי 2018 הגב
יואל נץ
עמליה חקל ניצלה את הכנסת האורחים של האתר הלשוני שלך כדי לשפוך ביב שופכין של שנאה יוקדת על נתניהו. אני רחוק למדי מלהמנות על חסידיו, אבל לשונו העברית (לא כל שכן - האנגלית) עולה כמה וכמה מונים על זו של יצחק רבין המנוח (ישראל ייקום דמו).. _______ נדמה לי כי, לרשימת הלהט"בים יש להוסיף גם את הפדופילים וגם את האקסהיביציוניסטים, שפגיעתם היא רעה, והשנאה והתיעוב כלפיהם תקפים גם כיום ובצדק, בדומה לשנאה ולתיעוב שעלה בידינו להדביר כלפי ההומואים בעבר, ולהכיל אותם.
28 ביולי 2018 הגב
דורון שרם
הערה למילון הלהט"ב: זה לא אבא ואבאז', כפי שנכתב. שם הסדרה שממנה נשאל הביטוי הוא אמא ואבאז. אבאז הוא ריבוי של אבא ("אבאים") שכן מדובר במשפחה המורכבת משני אבות (בסדרה יש גם אמא אחת). אין כאן את הסיומת ז' השאולה מהצרפתית ונהוגה בביטויים הומואים אחרים כמו תלתלאז' (תלתלים).
31 ביולי 2018 הגב
איתן קילצ׳בסקי
האם נכון לומר: ״את אותו״ או ״את אותה״? ״אותו״ משמעותו- ״את ההוא״ ולכן ״את אותו״ למעשה זה ״את את ההוא״...
01 באוגוסט 2018 הגב

הוספת תגובה