מי יחסן את ילדי הגן?

רוביק רוזנטל | 31 באוגוסט 2018

איך התגלגלו החיסון, החסינות והחוסן הלאומי מהתנ"ך אל הרפואה המודרנית; ספר חדש מספר על הגננות, הגיבורות האלמוניות של תחיית הלשון, ומביא את השירים שנולדו בגני הילדים באותם ימים; ואיך אומרים באנגלית ישראלית "הים התיכון"

לקראת ראשית שנת הלימודים בגנים פרצה שערוריית החיסונים, הורים המסרבים לחסן את ילדיהם (אחת האימהות מנמקת: "קראתי מחקרים") מול הורים שאינם רוצים שיסכנו את ילדיהם. הזדמנות להציץ לקרביה של המילה הזו, חיסון, וקרובי משפחתה הרבים.

גבוה כארזים, חסון כאלונים

'חיסון' במשמעות העכשווית, הזרקת נסיוב מוחלש לצורך יצירת נוגדנים, מופיעה בעיתונות העברית החל משנות העשרים. ידיעה מעיתון דבר מ-21.1.1921  מספרת על מחלה שפרצה בעדרי הבקר, ועל הצורך "לחסן את העדר". במרץ 1929 מספר העיתון כי "היהודים כיושבי כרכים ותיקים עברו במשך דורות את כור המצרף של השחפת והורישו לבניהם חיסון נגד השחפת". בעיתון "דאר היום" מיום 5.12.1935 נכתב: "בהתחשב עם העובדה שבשנים האחרונות מתפשטת בחודשי אוגוסט וספטמבר מחלת הדיפתריה, החלה מחלקת הדסה להיגיינה לחסן את ילדי הגנים נגד מחלה זו על ידי זריקות מיוחדות". 'חיסון' משמשת גם בהקשרים של יכולתו של הגוף להתגבר על מתקפה נגיפית בכוחות עצמו, הלא היה "מערכת החיסון", והאיידס קרוי בתרגום העברי "כשל חיסוני נרכש".

'חיסון' לא נולדה יש מאין. עמוס מונה את פשעי ישראל ומזכיר את האמורי "אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ, וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים". בארמית של ספר דניאל חסנא פירושה כוח. בתוספתא נכתב כי "המסדר קבקבים בכיפה ... אם היו מחוסנות אינן שואבות", וכאן הכוונה לכך שהן חזקות ונוקשות. במדרש מסופר על מעמד הר סיני שהוא "יום מחוסן ונורא". חיסון קשור אם כך בחוזק. מכאן התגלגלו בשפתו של רש"י ושאר חכמי ימי הביניים הפעלים חיסן והתחסן.

חוסן, מחסנית וחסינות קונסולית

'חוסן' במשמעות כוח היא מילה חדשה. היא משמשת בעיקר לעניינים שאינן םפיזיים דווקא. אנשים בתנאי לחץ מפגינים "חוסן מנטלי", וכולנו מוטרדים בסוגיית "החוסן הלאומי". מהיכן אם כך הגיע הפסוק במשלי "כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן"? לכאורה הפירוש הוא "לא לעולם כוח". אלא שמשמעות 'חוסן' כאן היא אוצר, והפסוק מתייחס לבעלי רכוש רב ומזהיר אותם. מהשורש חס"ן במשמעות זו נגזרה גם המילה 'מחסן', בעקבות מילה ערבית במשמעות ובהגייה דומה. מן המילה הערבית התגלגלה אף המילה magazine שהגיעה לאנגלית מן הצרפתית והאיטלקית, מגזין הוא מחסן, כתב עת שבו 'מאוחסנים' נושאים רבים, וגם מתקן לאחסון כדורים של כלי נשק, ועל כן הוא נקרא בעברית 'מחסנית'.

לחיסון שתי מקבילות באנגלית: vaccination ו-immunization. המילה immune  פירושה בלטינית 'חופשי מחובות ומשירות ציבורי'. vaccination התגלגל מהמילה הלטינית vacca, פרה, כיוון שהשתמשו בוירוס מחלת הפרות כדי לחסן נגד אבעבועות.

מי שזכה לעדנה מאוחרת הוא שם התואר האלוהי 'חסין'. מי חסין בתנ"ך על פי ספר תהלים? אלוהים: בעברית המודרנית חסין הוא מי שאי אפשר לפגוע בו. מבנה או חומר 'חסין אש' מוגן בפני שריפות, וחברי כנסת חסינים מפני חקירה פלילית. בעיתון דבר מיום 9.5.29 מדובר על חוזה של ירדן עם בריטניה. האופוזיציה לא מוכנה לאשר אותו "כל עוד לא אושרה חסינות חברי המועצה מפני משפט". בשנת 1935 מפיע בעיתונות העברית הביטוי 'חסינות קונסולית'. נראה שכאן השפיע האנגלית, שבה immunity משמשת גם לחיסון במשמעות הרפואית וגם לחסינות ציבורית או פלילית.

הגננות מחיות את השפה העברית

עם חיסון או בלעדיו, גן הילדים הפך כבר מזמן שלב מרכזי במסלול הלימוד והחינוך של ילד ישראלי. השורשים לכך נעוצים אי שם ביישוב של ראשית ימי תחיית הלשון, במעבר בין המאה ה-19 למאה העשרים. העברית החדשה הייתה בחיתוליה, והרוב המכריע של העולים לא ידעו עברית, ובוודאי לא דיברו עברית בינם לבין עצמם ועם הילדים. גן הילדים היה המקום הראשון שבו הילד נחשף לעברית, והגננות היו שליחות העברית המתחדשת.

בעניין זה התפרסם הקיץ ספר מחקר מקיף בשם "לא מִבֶּטן אלא מִגַן". הספר נכתב על ידי שתי חוקרות-בלשניות, צביה ולדן וצפורה שחורי-רובין, בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב. כותרת המשנה: תרומת גן הילדים והגננות להתחדשות העברית כשפת אם תרנ"ט-תרצ"ו (1899-1936). הספר עוסק בנושא החשוב הזה בהיבטים שונים, היסטוריים ומגדריים, וגם תוהה מדוע לא זכו הגננות לכבוד הראוי להן בהיסטוריה של תחיית הלשון.

לא מבטן ולא מגן

אחד הפרקים עוסק בהרחבה בתרומת השירים, הספרים והמשחקים ללימוד השפה. טובי המשוררים, וביניהם לוין קיפניס, אברהם שלונסקי ואחרים התגייסו לכתוב שירים לילדים שלימדו אותם את השפה, את האלף בית וקירבו אותם לנושאים שונים. ולהלן מקבץ שירי ילדים, מתוך "לא מבטן אלא מגן", עם השלמות מטעם הזירה הלשונית.

ברוכה הבאה, יונה קטנה

יהודה גרזובסקי, הוא המילונאי יהודה גור, כתב את השיר הבא, שאותו הרבו לשיר בגנים:

"קומו קומו הילדים, קומו קומו נחמדים/ כבר מצלצלת המצילה, קומו צאו בקול רינה,/ מן החדר אל החוץ, נשחק שמה גם נרוץ/ אור בחוץ וגיל ושחוק, זה ישיר וזה ישרוק/ זה ירדוף וזה ינוס, זה ירכב על מקל סוס/ קומו קומו הילדים". השיר זכה לגירסה מקוצרת מאת יהושע מרגולין, במנגינה שונה: "קומו קומו ילדים, קומו קומו נחמדים/ כבר נעורו ציפורים/ כבר הקיצו פרפרים/ נפתחו כבר הפרחים/ נוסעים כבר בדרכים.

השיר זכה גם לגירסה של שיר רחוב המתחילה במילים "קומו קומו ילדים/ הזקנה (או המורה) בבית חולים". הנוסח המקורי, למרבה הצער, נשכח.

הגננת המזוהה יותר מכל עם הנחלת העברית היא אסתר שפירא מראשון לציון. בוגרת הגן של אסתר נזכרת בשיר משחק שהושר כבר ביום הראשון של השנה, שיר משחק בשם "היונה". המחבר לא ידוע.

כל הילדים: "ברוכה הבאה, יונה קטנה!/ מה חדש תביאי לנו?/ שירי לנו, ספרי לנו/ על אמנו ועל ביתנו."

היונה: "נשיקה ומכתב אביאה לכם היום;/ אם תשובה בידכם, תנו לי ואשיבה."

כל הילדים: "אמרי לאם מילה אחת:/ כי נאהבה, כי נאהבנה./ עופי, יונינה, עופי, קטנה,/ עופי, יונינה, עופי לבנה".

כדור פורח, מתנפח

דוד יודילוביץ, המורה המיתולוגי מראשון לציון, תרגם את השיר הצרפתי Frère Jacques (האח ז'ק), בעקבות ביקורו של הברון רוטשילד במושבה:

"אחינו יעקב, אחינו יעקב/ אל תישן, אל תישן!/ הפעמון מצלצל, הפעמון מצלצל/ דין דן דון! דין דן דון!"

עם השנים זכה השיר לגירסה פופופלרית שאותה שרו בעיקר בנסיעות לטיולים: "אחינו הנהג, סע מהר! רודפים אחריך, רוצים להשיגך – סע מהר!"

הגננת פנינה הלפרין כתבה שירי דקלום, חלקם מוכרים גם לילדי הגנים היום, כמו השיר על הכדור הפורח, המלווה בתנועות ידיים: "כדור פורח, מתמתח, מתמתח, מתכווץ. כדור פורח, מתנפח, וסופו להתפוצץ".

שיר דקלום מוכר פחות הוא "שלפוחיות", הלא הן בועות הסבון: "בצנצנת – מי סבון/ ובפה – יש שפופרת./ מפריח כדורים – דובון,/ ודבורה – סופרת./ שלפוחית אחת גדולה/ ואחת קטנטונת./ זו גם זו היא עגולה/ זו וזו שמנמונת./ שלפוחית אחת כחולה/ ואחת חיוורת./ עוד אחת היא סגולה – ורביעייה מנומרת./ כדורי סבון עולים,/ שואפים אל על./ מתנשאים הם נפלאים, ופוקעים – חבל!"

מריח טבק ועושה אפצ'י

בגן של לאה מזי"א שרו שיר משחק בשם "הרועה והעדר". הילדים – העדר – שכבו בצל העצים, והרועה (הגננת) שרה את השיר: "הצהריים כבר הגיעו,/ רוח צח יפוח,/ שכבו, שכבו, כבשים תמימים, שכבו נא לנוח".

יש"י אדלר תרגם שיר מגרמנית בשם "החיילים": "גד, אפרים, חיים דן הבה נצא אל הגן/ עמדו צמדים, טור עשו כחיילים, היטב לכו/ אחת שתיים דום; אחת שתיים דום/ יד אל יד הישירו, גב שאו הראש קדימה לך/ רק קוממיות ילך איש, ישרו רגל צעדו חיש/ אחת שתיים דום, אחת שתיים דום".

לוין קיפניס מספר על שיר שטות גרמני ששר יחד עם ילדים בגן: "התרצו לדעת, התרצו לדעת/ מה עושה איש זקן?/ מריח טבק, מריח טבק/ ועושה אפצ'י".

חנה ויסמן-דיזנגוף כתבה שיר פרידה, לסיום היום: "בגן היינו כל היום/ שמחנו גם רקדנו/ שלום לך, הגן, שלום/ רק עד מחר נפרדנו!/ כל יום לגן שמחים מאוד/ באים כל ילדינו,/ מחר נבוא, נשיר, נרקוד,/ שלום לך גננו!"

על גלי הים התיכון

רחב אמנו (שם רשת יצירתי) מספרת: "לפני שבועות מספר חזרה מתחרות עולמית בגלשני רוח נבחרת ישראלית שזכתה במקום רביעי או שלישי בעולם. התחרות היתה בלטביה שלשפת הים הבלטי, והיו בה נערות מכל חופי אירופה. כשהן שאלו את הבנות שלנו איפה אתן גולשות קיבלו את התשובה: "אנחנו גולשות ב-high school sea".  הים התיכון כמובן. חייבים להודות שזה כינוי מכובד יותר מהשם האנגלי של הים שלנו, שאי אפשר לבטאו בכלל". הסיפור הזה מזכיר את הגברבר המספר שהוא בוגר תיכון – את ימי הטיפשעשרה בילה בים התיכון.

הזמנה לתרומה בכנס לשוני

ד"ר רינה בן שחר מזמינה חוקרי לשון ותחומים קרובים להציע הצעות לכינוס "עברית שפה חיה" מספר 10 שיתקיים ב-4.2.19 בסמינר אורנים. הנושאים מגוונים: לשון הספרות, לשון התיאטרון, לשון התרגום, לשון שירי הזמר, לשון תקשורת ההמונים, לשון החוק והמשפט, לשון הילדים, חינוך לשוני ועוד. הכתובת למשלוח הצעות: carmel.elharar@oranim.ac.il.

חדש בפינת עיון: מצעד האותיות: תעודת זהות של 22 אותיות האלף-בית, מותאמת לילדי הגן.

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': איך כותבים משור, סמטה ופריסת חובות, מה פתאום סוחטים מחמאות, האם מותר לנו לפרסס ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
google images תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

ניר
בנושא ההשכלה - נהגנו לומר שקיבלנו השכלה ים-תיכונית, קרי על שפת הים התיכון.
30 באוגוסט 2018 הגב
א א
אחינו הנהג, אחינו הנהג, סע מהר, סע מהר. אם תסע מהר, יתפוס אותך שוטר, סע לאט, סע לאט. אם תסע לאט נעשה ממך סלט, סע מהר, סע מהר -- וחוזר
30 באוגוסט 2018 הגב
אביחי שבטיאל
אני נהנה מאוד מ"הזירה הלשונית" ובעיקר מחוש ההומור של רוביק רוזנטל שללא ספק מגביר את תאבון הקריאה וחשק הלמידה. כמורה ללשונות לשעבר יכול אני להעריך את כשרונו של רוזנטל לא רק לחבב אלא אף "להאהיב" את העברית על הקוראים ועל הלומדים בבתי ספר ובאוניברסיטות , אך לגבי גני ילדים נראה לי שהוא מגזים בהערכת ידיעותיהן בבלשנות עברית של הגננות ובכושר ההבנה של עוללים ויונקים. כך למשל אני מסופק כמה מן הגננות יודעות מושגים כגון אותיות בכל"ם וגרוניות וכד' והאם מסוגלים דרדקינו בני הארבע והחמש להבין מה הם העיצורים הלועיים. אף תוהה אני ממתי 'מקום' היא מילת שאלה ומדוע אין רוזנטל מציין בערך הא בקצר את המפיק כמו במילים: לה, שלה או ילדה של אילנה, גם אם בעברית המדוברת כמעט נעלם.
30 באוגוסט 2018 הגב
רוביק רוזנטל
להערות אביחי - 'מקום' מייצגת את מילות השאלה היכן, איפה וכדומה. זו מעין התחכמות מקובלת כדי לשמור על מודל חמשת הממים. באנגלית המקבילה היא חמשת ה-W, שבה המקבילה למקום היא where. לגבי הגננות, הספר עוסק בגננות של פעם בתקופה שהקניית השפה הייתה יעד חינוכי מרכזי כאשר בית ההורים דיבר בדרך כלל בשפה שאינה עברית. תפקיד הגננות היום שונה לגמרי.
02 בספטמבר 2018
יעקב ברזילי
השורש "חסן"במובן שרוביק מציין מופיע גם בערבית אבל בשינוי חריג שבו ה-ס' מתחלפת ל-'צ."חצן"."חצן"מבצר חצאנה-חסינות."חג'אב אלחוצן אלחצין"- האדיר בחוזקו .השינוי החריג הוא שיש רק מקרים בודדים שבהם אחת מאותו השורש מתחלפת.כאן ה-צ' החליפה את ה-ס'.ככלל יש זהות מוחלטת באותיות השורשים הזהים שמופיעים בערבית ובעברית.כרב כבר חקל וכו לאלפיהם.אל תטעו ב-ת' היא זהה ל-ש בעברית -שלוש-ת'לת' חרש -חרת' ת'כל-שיכל
02 בספטמבר 2018 הגב

הוספת תגובה