הדרוזים יוצאים לאפטר

רוביק רוזנטל | 03 באוגוסט 2018

הבחירה בשמות 'יהודיים' מצביעה על תשוקת ההשתלבות של הדרוזים בחברה הישראלית, חיפוש שם ל'אפטר' מספר על העולם הלשוני העשיר של החופשה הצבאית, ומכתב קטן לשופטת חושף מחלה חדשה של שפת עורכי דין צעירים: חלקם אינם מצליחים לנסח משפט תקין בעברית

"סערת חוק הלאום" מתמקדת בעדה הדרוזית, אף כי יש לזכור שהפגיעה המרכזית בו היא בכלל המיעוטים בישראל, וכן במעמד השפה הערבית. הדרוזים מתייחדים בכך שהם עושים כל מאמץ להשתלב בחברה הישראלית-יהודית, בלי לוותר על הזהות המיוחדת שלהם, הדתית-אתנית.

ארז ולירן, דנה ואילנה

ההשתלבות מתבטאת בתופעה גורפת בעֵדה, והיא בחירת שמות לילדים. התופעה הבולטת היא שמות שיש להם צליל ישראלי, לעיתים בקִרבה לשם ערבי דומה. השמות הנפוצים ביותר בין הדרוזים הצעירים הם אדם, אמיר ודניאל. במגוון השמות שמפרסמת הלשכה לסטטיסטיקה נמצא גם את אייל, עומרי, יוסף, תמיר, עמיר, ארז, רונן, אדיר, נעים, עדן, כרמל, ואפילו לירן.

השם הבולט בין הבנות הדרוזיות הוא עדן, שם נפוץ גם בקרב יהודים. בנות דרוזיות אחרות נקראות דנה, אילנה ומורן, ורבות מהן קרויות מאיה. התופעה של שמות כלל-ישראליים, מספרים לנו, חזקה בעיקר בעיירות הכרמל דלית ועוספייה, ופחות בגליל.

יש גם מעט דרוזים הקרויים בשם המוסלמי הגנרי מוחמד, אך ככלל הדרוזים ממעטים בשמות מוסלמיים, אלא אם כן יש להם שורשים בדת הדרוזית, שמקורה מוסלמי-שיעי. כאלה הם השמות עלי וחוסין. השם סלמאן נפוץ בעקבות סלמאן אל-פרסי, הוא סלמאן האיראני, הנחשב מהאבות המייסדים של הדרוזים. שמות היסטוריים אחרים הם שמות נביאי הדרוזים ח'דר, שועייב ויוסף,  המנהיג הדרוזי סורי הדגול סולטאן, מנהיג הדרוזים בלבנון וליד (ג'ונבלט), והשליח חמזה.

הדרוזים ממעטים בשמות שיש להם חשיבות לאומית.  אחת המשפחות קראה לבנה בימי הפאן-ערביזם של שנות השישים 'עבדל נאסר' על שם נשיא מצרים, ומיד אחר כך איזנה וקרא לבנה הצעיר יותר 'דיין'. בין הבנות הדרוזיות מצויות לא מעט ששמן נוצרי-אירופי, כמו קארין, לורין, ג'ואנה, ליליאן, רוזלין ואלינור ואפילו בלקיס, היא מלכת שבא. לעומת זאת נעדרים לחלוטין שמות מוסלמיים כמו פטמה וזינב. כאשר הדרוזים קוראים לבנותיהם בשמות ערביים הם מעדיפים שמות בעלי צליל מודרני, כמו סאוסן (שושן) או סביל (מעיין מים או שביל עפר), על פני שמות שיצאו מהאופנה כמו נאיפה, ע'זאלי או נעמי.

יוצא לחמשוש וחונק את הבית

האקדמיה ללשון וצה"ל מחפשים שם עברי ל'אפטר'. אין רגע מתאים מזה להציג את מילון החופשות הצבאי השלם, ומסתבר שמדובר בגן חיות של ממש.

אין לו פָּזָם אפילו לאַפְטֶר. כינוי עתיק לטירון, על פי "מחברות נתיבה", עזבונה של נתיבה בן-יהודה.

אַפטֶר. חופשת ערב. אנגלית: after, קיצור של after duty. שני סרטים קצרים העוסקים בחיי הצבא נקראים 'אפטר', האחד בבימויו של רנן שור והשני בבימויו של איתן פוקס.

אַפטֶר דיוטי. חופשת ערב, וראו 'אַפטֶר'. הצירוף המלא היה נהוג בשנותיו הראשונות של הצבא, בעקבות הצבא הבריטי.

אַפטֶר שֵב. חופשה קצרה שבוטלה, על פי מילון הסלנג הצבאי של מייק אלדר.

חונק את הבית. חייל הנמצא בחופשה ארוכה.

חַמשוש. חופשת סופשבוע ארוכה, מיום חמישי ועד מוצאי שבת. יש רואים במילה ראשי תיבות של 'חמישי-שישי-שבת', אך אפשר לראות בה צורה מסורגת בהכפלת ל' הפועל של השורש חמ"ש, בדומה לשרטוט, להטוט ועוד.

חמשוש אמרָל. יציאה מהצבא בשעה מאוחרת ביום חמישי. אמר"ל: אמצעי ראיית לילה, המרמז על שעת החשיכה של היציאה.

חַפְשָש. חופשה ארוכה בסיום השירות הצבאי הסדיר. ראשי תיבות: חופשת שחרור.

יוֹמְבָּה. עונש של הפחתת יום מחופשה, נהוג בחיל התותחנים. קיצור של 'יום ביציאה'.

יומיות. חופשות ערב הנהוגות בבסיס פתוח, שבו יוצאים בכל יום הביתה.

יציאה. חופשה צבאית. 'יצא' הוא הפועל המוביל בחופשות: יצא חמשוש, יצא שבת ועוד.

לָחוץ בית. חייל המתגעגע לביתו, ומתקשה להסתגל לשירות ממושך ללא חופשות. ראשי תיבות: לַחְצָ"ב.

לכל שבת יש מוצאי שבת. איום צבאי נפוץ: אתה יוצא לחופשה, אבל העונש יגיע כשתחזור ממנה.

מטכָּלית. חופשה המתחייבת על פי חוקי מטכ"ל. קיצור של 'חופשה מטכ"לית'.

מיוחדת. חופשה שאינה על פי הנהלים, בניגוד ל'רגילה'.

מספר חיים. זכייה בהגרלה המאפשרת למספר קטן של חיילים לצאת לחופשה.

מספר מוות. מספר הקובע מי יוותר על חופשתו כדי לשמור על הבסיס.

מקוצרת. חופשת סוף שבוע המסתיימת במוצאי שבת, נהוגה בתותחנים. קיצור של 'חופשה מקוצרת'.

שבת סליחות ושביזות יום א'

נוהל שָבוּ בנים לגבולם. כללי היציאה לחופשה בבסיסים מרוחקים.

סֶבֶב יציאות. סידור החופשות ביחידה.

סגר מטכָּלית. נשאר בבסיס בשבת, בשלב הקרוב ביותר לחובה המטכ"לית להוציא את החייל לחופשה.

פּין שבת. פין מתכת קטן, המקבע את הנוקר במכלול רובה M16. למה קוראים לו פין שבת? כי מי שמאבד אותו חוטף שבת.

פָּס. אישור חופשה, עוד מורשת בריטית. אנגלית: pass (מעבר).

קיבּל יום. הופחת יום מחופשתו, בדרך כלל כעונש. גם 'קיבּל שבּת', חופשת השבת שלו בוטלה.  

רַבְעוּש. חופשת סופשבוע המתחילה ביום רביעי. על פי 'חמשוש'.

רגילה. חופשה ארוכה הניתנת על פי הנהלים, מדי כמה חודשים. קיצור של 'חופשה רגילה'.

ריתוק. עונש של השארת חייל בבסיס בשבת.

שבוע שבוע. שיטת העבודה בצה"ל בתפקידים בסיסיים, כמו נהגות וטבחות. החייל משרת שבוע בבסיס, ונמצא שבוע בביתו.

שביזוּת יום אָלֶף. תחושת המועקה של החייל עם החזרה מחופשת השבת. בעקבות הביטויים באנגלית monday's fatigue וכן monday blues.

שבּת מטכָּלית. חופשת סופשבוע שעל פי חוקי מטכ"ל אין אפשרות לבטלה.

שבת סליחות. ויתור על עונש שלילת חופשת שבת ברגע האחרון. נוהג מקובל בחופשת השבת הראשונה של הטירונות, או של קורס בהמשך המסלול.

שבת צ'ופר. חופשת שבת לא צפויה, בדרך כלל ניתנת לחיילים מצטיינים.

שבת קצרה. חופשת שבת המחייבת חזרה לבסיס במוצאי שבת ולא ביום ראשון בבוקר.

שבּת שֵב. ריתוק לשבת בבסיס. על פי מילון מייק אלדר.

שוּש. חופשת שישי-שבת.

שוּש קידוש. יציאה לחופשת סוף שבוע בשעה מאוחרת של יום שישי, אבל כזו שתספיק לחייל להגיע לקידוש.

שעות ביציאה. עיכוב ביציאה לחופשה, בדרך כלל כאמצעי ענישה.

תפר. איחר לשמירה או לחזרה מחופשה, וגרם לחייל אחר להאריך את התורנות שלו. גם 'תפר שבת'.

אם בארזים נפלה עילגות

שפת עורכי הדין נחשבת גבוהה ומהוקצעת, ולעיתים פלצנית. מסתבר שמחלת העילגות לא פסחה גם על המקצוע הזה, ולא רק בהופעות בבית המשפט אלא אפילו במסמכים כתובים. בעקבות הדיון הסוער בסוגיית העילגות באתר שלח לנו צבי שמיר את המכתב הבא, חתום בידי עורך דין, המתנצל על אי הופעתו לדיון בבית המשפט. במכתב מתערבבת השפה המשפטית המוכרת עם טעויות פיסוק, דקדוק והגהה ומשפטים בלתי תקינים בעליל. לא נגענו. השופטת רבקה גלט ציינה בצד המכתב כי "קשה להחשיבו ככתב בי דין על שום עילגותו".

  1. מצטער איך נבצר ממני להגיע לדיון ,הייתי חולה בפעם הקודמת והפעם הזאת היה לי פנצר בגלל
  2. תמיד הגעתי לדיונים בפני כבוד השופט מנחם מזרחי ,היו פעמים שהנאשם לא הגיע ואכן כבוד השופט הוציא צו הבאה
  3. מה גם שנאשם לא יודע מה בדיוק הוא רוצה לעשות ולקח לו זמן לחשוב על כך ,והגיע למסקנה שהוא הולך להוחכות כדי להוציא לאור את חפותו,אני שוב מצטער מבקש סליחה ובעזרת השם בפעם הבאה אני הגיע

לא מאמינים? שורו, הביטו וראו את המקור. השמטנו את החתימה, בתקווה שאחרי נזיפת השופטת נרשם לקורס מזורז לעברית בסיסית.

מכתב מעורך דין 3

צבי מוסיף: "לצערי הולך ופוחת הדור ושפתם של עוה"ד הצעירים מתדרדרת.  לפני מספר חודשים הגיע לשולחני מכתב מקולגה (שאני מכיר אישית ומעריך) שרשמה 'אמה מה', והתעקשה איתי שמדובר בעברית תקנית". רן לוסטיגמן, מחבר הספר "זאת ועו"ד" יחד מיכל אהרוני העוסק בשפת המשפטנים מאשר שהתופעה של הידרדרות השפה בקרב עורכי דין צעירים, משולבת בסממנים של שפה משפטית פלצנית, הולכת ומתרחבת.

חדש בפינה של פול אוגדן: עשר מילים נפלאות שאי אפשר לתרגם לאנגלית

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': איך אומרים ווטסאפ בעברית, מה הקשר בין גזירה במספריים וגזר דין, האם יש צמח כזה, 'קנה סוף',  ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
אתר ערוץ שבע תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

עמיקם רז
ברשימת השמות הדו-לשוניים בקרב הדרוזים אפשר למצוא גם את "אדם".
02 באוגוסט 2018 הגב
יצחק
בתגובה לביאור המאמר לכל שבת יש מוצאי שבת. - איום צבאי נפוץ: אתה יוצא לחופשה, אבל העונש יגיע כשתחזור ממנה. בזמננו האיום שימש לא בהקשר של חופשה אלא בשל הנוהג שלא להעניש בשבת וכנגד זה היה אומר המפקד כי לכל שבת יש מוצאי שבת הזמן בו יבואו חשבון עם כל מי שסרח בעיניו במהלך השבת
02 באוגוסט 2018 הגב
יצחק
חסר לי הביטוי "שלום שבת" כך היה אומר המפקד למי שקיבל עונש לסגור שבת בבסיס בתור עונש
02 באוגוסט 2018 הגב
הלאה הטהרנים
נו, זאת עילגות. כשמדובר ב"מילוץ יתר" של השפה ללא הצלחה. זאת בתוספת סטייה חדה מהנורמה האורתוגרפית בשפה (כן, בכתיבה יש נורמה ולו רק למטרות סטנדרטיזציה והבנה הדדית) וסתם שגיאות קולמוס של פזיזות. דווקא בגלל זה, יתכבד כל אדם וידבר בשפתו, איש איש ודיאלקטו בידו. אלא אם כן הוא מוכרח ויכול להעלות משלבו בצורה מלאכותית. ואם הנ"ל משתייך לקבוצה סוציאלית כזו או האחרת הדורשת משלב גבוה למרות חוסר יכולתו, בלע"ז tough luck. ואולי הזמן לבחון שוב את הנורמות המחייבות מליצות יתר מלאכותית. הרי אין עו"ד שמדבר בבית באותה מליצה של בית המשפט.
02 באוגוסט 2018 הגב
מָרֶק בוים
שפת עורכי הדין מידרדרת? ומה עם פרשנים וקרינים ברדיו ובטלוויזיה? אוזניים תצילנה! כבר אין "יורים", אלא "מבצעים ירי". ארצה כבר לא "עולים", אלא "עושים עלייה". ומה לגבי קריינים שאינם מסוגלים להוציא מפיהם משפט בלי לומר שמונה פעמים "בעצם", מילה שאינה מוסיפה דבר? העילגות השאת היא אשמת הלשונאים, שאינם משמיעים קול זעקה! לטעמי, קריין או כתב שמשמיע משפטים עילגים צריך למצוא את עצמו מחוץ למערכת דקה אחרי שנשמעו דבריו! יש היגיון בסברה שיותר "אויבי השפה", שמעירים על שגיאות, יכלו לשפר את המצב. בברכה, מָרֶק, אויב השפה
15 באוגוסט 2018 הגב

הוספת תגובה