מילון אנשי המודיעין, וחלון לשפת התנ"ך

רוביק רוזנטל | 04 במאי 2018

לאנשי כוחות איסוף המידע במודיעין, במוסד ובשב"כ, אנשי השושו, ז'רגון משלהם; מורה ותיקה לתנ"ך מציעה שיטה לפרוץ את מחסום השפה בלימודי המקרא; וספיחי טקס המשואות

בין מחדלי המודיעין של מלחמת יום כיפור הנחשפים שוב בסדרות תעודה ופרשת קו 300, לבין הדרמה המודיעינית המרשימה של מסמכי האטום האירני, זה הזמן להציץ אל הז'רגון המיוחד של קהילת המודיעין. ולהלן מבחר. זר לא יבין זאת.

לקתם, להתנבז, להנביט

אוֹסינטי. מידע המגיע ממקורות גלויים, מונח מרכזי בלשון חיל המודיעין. המקור בראשי תיבות באנגלית: open source intelligence. מונחים נוספים: ויזינְט (מודיעין חזותי), יוּמינְט (מודיעין אנושי, ע"ע), סיגינְט (מודיעין אותות), אֶלינְט (מודיעין אלקטרוני).

אל תקַתֵם אותי. אל תשמיע בדותות, אל תעבוד עלי, בלשון אנשי יחידה 504 במודיעין. קת"ם, ראשי תיבות: קצין תפקידים מיוחדים, שעסק בהפעלת סוכנים, בעקבות נוהגם להשמיע בדותות.

המוסד. אימפריית הריגול הישראלית. קיצור של 'המוסד לתפקידים מיוחדים'. זכה גם להיכלל במילוני השפה האנגלית:  The Mossad. על פי מילון אוקספורד זהו גם שמו של המוסד שהוקם על ידי הנהגת היישוב ב-1938 להבאת יהודים לארץ ישראל.

הנביט פרויֶקט. העלה רעיון חדש ומעורר מחשבה שממנו יוכל להתגלגל פרויקט עתידי.נהוג בחיל המודיעין.

התנַבֵּז. ביצע פעולות מיותרות לכאורה, שאינן חלק מעבודת המודיעין. בעקבות נָבָּ"ז: נוהל בזבוז זמן.

ִמוֹסָדניק. איש המוסד לביון. בז'רגון השומר הצעיר הוא היה גם שם לחניך במוסד החינוכי האזורי.

פסטן את השבכניק

מידע ערכי. מידע מחַדֵש, בעל ערך מודיעיני. מידע כזה זוכה לטיפול מועדף ולדרגת חשיבות גבוהה.

מַקְתָג. מצב לא מתוכנן, משמש בתרגילי סימולציה. מקובל בחיל המודיעין. ראשי תיבות: מקרה תגובה.

פִּסְטֵן. פועל המשמש בחיל המודיעין לצרכים שונים, ומתייחס למצבים של שיבוש או תקלה. על פי עדות חיילי מודיעין "כאשר מישהו משאיר מחשב פתוח מפסטנים אותו: כותבים בשמו מייל ושולחים לכולם; כשאומרים למישהו פַסְטֵן פירוש הדבר 'עזוב את זה, לא כל כך חשוב, שכח מזה'. שימוש נוסף הוא בנוהג להציג בפני חיילים חדשים מידע בדוי.

צִיחַ. מידע בעל משמעות, מקובל בחיל המודיעין. ראשי תיבות: "ציון ידיעות חיוניות". ממנו נוצר הפועל לצַיֵיחַ, לנסח בקשה מוגדרת למידעץ

שַׁבַּכְּניק. איש שב"כ.

שוֹס. מידע חסוי שמי ששותף לו חותם על הצהרת סודיות. נהוג בחיל המודיעין. ראשי תיבות: שותף סוד. שוֹס דיגֶר הוא חייל המחפש דרכים להיות שותף סוד בעניינים רבים. חשוף לשוֹס הוא מי שנגיש למידע סודי, בלשון חיל המודיעין.

שׁוּשׁוּ. איש כוחות הביטחון המשרת ביחידות הדורשות חשאיות, כגון אנשי השב"כ, המוסד והמודיעין. גם שׁוּשׁוּאיסט.

תַמְנָץ. תיאור מצב הכוח בדיווח מודיעיני. ראשי תיבות: תמונת מצב.

מוסדניקים ממציאים שפה

גד שמרון שירת שנים רבות כאיש המוסד, ובין היתר פעל באפריקה בשליחויות עלומות, וכן פרסם את ספרו "הביאו לי את יהודי אתיופיה". בספר הוא חושף גם הווי לשוני מיוחד שנוצר בקבוצת המוסדניקים במהלך מבצעיהם.  הציטוטים מן הספר.

חפיסניקים. ראשי תיבות, באנגלית, של "כוחות חקה (ראש המוסד דאז) בסודן".

שוּפטוֹסקופ. דלי פלסטיק שתחתיתו עשויה זכוכית, שזכה בפינו לכינוי "סירת זכוכית לעניים", נגזר מהמלה שוף לראות בערבית, וטלסקופ, ובאמצעותו ניתן היה להשקיף על הדגים. המילה היא דוגמה לתופעה רחבה של העשרת הניב המקומי במילים חדשות, שהוחדרו לשפה בעקבות שהייתם החשאית של הישראלים באזור פורט סודאן בין השנים 1981 ל-1985.

משפֵּכִינו. המקומיים שעבדו עם אנשי המוסד ביקשו ללמוד מילים באנגלית. ברוב המקרים היו התשובות מתאימות להגדרות המופיעות במילון "אוקספורד", אך לפעמים היינו ממציאים מלים, ודווקא הן חדרו משום-מה לאוצר המלים המקומי, לדוגמה: יום אחד הצביע אבו מדינה על משפך שבעזרתו תדלקנו את מנועי הסירות, וביקש לדעת איך הוא נקרא באנגלית. המלה funnel לא צצה באותה שנייה בראשו של איש מאתנו, ולכן נזרקה לחלל האוויר התשובה המאולתרת "מַשְפִּכינוֹ". המקומיים  התאהבו במלה "האנגלית" החדשה, בעלת הצליל המתגלגל, ואימצו אותה מיד, כך שבקשה בסגנון muhamed, please hand me the mashpechino, היתה מובנת לחלוטין.

עוגת שבת. באחד מימי השישי גברו געגועיו של דני לקצת אידישקייט. הוא ניגש למוסא ה"צ'יף קוק", שהיה ממונה על אפיית הלחמניות והלחמים, והסביר לו איך נראית חלה. ובאותו הערב הגיש מוסא לשולחן חלה קלועה כדת וכדין. חסן אמר שהחלה מזכירה לו "שבת" – סנדל בסודאנית. איזה צירוף מקרים! ומאותו היום נקרא שמו של הלחם החגיגי של מוסא shabat cake, עוגת שבת, וככה למדו כמה סודאנים, כי העוגה המיוחדת משמשת לציון כניסתו של סוף-השבוע החשוב כל-כל לאירופים, אבל על השאלה מה לעוגה ולסנדל, אין להם תשובה.

דקיםדקים. לא אתפלא, אם במסעדות העממיות של פורט סודאן יזמין לקוח צ'יפס "דקימדקים". החידוש הזה חדר לעגה המקומית לאחר שנמאס לנו לאכול את פלחי תפוחי-האדמה המטוגנים העבים של מוסא. "ככה אנחנו רוצים," הדגמנו לו בקירוב האצבעות זו לזו – "דקים-דקים."

חלון לשפת התנ"ך

אביה זמרן היא מורה ותיקה לתנ"ך, חברת קיבוץ מצובה. העבודה לאורך עשרות שנים חשפה אותה לסוגיה המוכרת לכל מי שמנסה להנחיל את התנ"ך לדור הבא: השפה. מצד אחד, זו עברית לכל דבר. מצד שני, היא קשה לעיכול, ולטענתה היא מחסום מרכזי ביכולת של התלמידים להתקרב לתנ"ך. את מחשבותיה ובעיקר שיטת הוראה שהיא מציעה היא מציגה בספר חדש, "מקרא בראש הנקרא" שיצא לאחרונה בהוצאת אח. אוסיף שאני שותף לתחושותיה של אביה, ובקרוב יצא ספרי "מדברים בשפת התנ"ך" המקיף את ממערכת היחסים המרתקת בין שפת התנ"ך לעברית המודרנית.

אביה זמרן

את הקשיים של התלמידים בפענוח התנ"ך היא מדגישה בכמה וכמה דוגמאות, היישר מחוויות המורה ותלמידיו. מה זה "וַתֵבְךְ"? איך מסבירים לתלמיד שמדובר ב"היא בכתה". איך קוראים את הטקסט הקומפקטי של התנ"ך, כמעט ללא אימות קריאה. כך על הפסוק "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכִבְשֻׁהָ", התלמידים שואלים מה בדיוק עושה כאן כִבְשָה. את הפסוק מישעיהו "כל גֵיא יינשא" הבינו התלמידים כאישור מקרא לזוגות להט"בים לשאת את בני מינם, ואת הפסוק "ויצו המלך: עשו פסח לה'" כהוראה לביצוע ניקונות.

חכות או דגים

זמרן מתייסת למפעלו של אברהם אהוביה, תנ"ך רם, שיצר גירסה של התנ"ך המתורגמת לעברית עכשווית. הגירסה זכתה לביקורת רבה ואף הוצאה מתוכנית הלימודים. זמרן מכבדת את ניסיונו של אהוביה, אבל סבורה שחולשתו היא שהוא מציע "דגים ולא חכות". במקום לתת לתלמידים כלים לפיצוח שפת המקרא הוא מציע תרגום שלם, ומשאיר את המקור לא מפוענח. הספר מציע באמצעות טבלאות ותרגילים כלים לפיצוח השפה המקראית, בבעיות מפתח שלהן היא קוראת 'מתמורות': שילוב של מהמורות ותמורות. ולהלן כמה דוגמאות, המוצגות כאמור בטבלה: 

המתמורה

הסבר

דוגמא

תרגום

ו' ההיפוך

היפוך בין זמני הפועל בעבר ובעתיד

יען רך לבבך ...ותקרע את בגדיך ותבכה לפניי ... לכן ... ונאספת אל קברותיך בשלום

מכיוון שלבבך היה רך ונכנעת מפני ה' ... וקרעת את בגדיך ובכית לפניי ... לכן תיאסף אל קברותיך בשלום

פעלים מקוצרים

גזרות נחות וחסרות: נחי ל"ה, ע"ו, פ"נ

וַיַעַשׁ, וַיָרֹץ, וַיִפֹּל

הוא עשה, הוא רץ, הוא נפל

ביטויים וניבים ייחודיים

 

שכב עם אבותיו, משתין בקיר, לפי חרב, יען אשר

מת ונקבר, גבר או כלב, ללא ניצולים, כיוון ש...

הבדלי משמעות

 

גוי, שמים וארץ, קֶדֶם, לשבת, להכות, במה

עם, עולם, מזרח, לגור, להרוג, מקום פולחן

היפוך נושא-נשוא

פסוק מקראי נפתח בדרך כלל בפועל, בעברית החדשה, בדרך כלל בנושא

ברא אלוהים

ויקרא מלך מצרים למיילדת

אלוהים ברא

מלך מצרים קרא למיילדת

בשיטה זו מציעה זמרן עשרים 'חכות', וכאמור מלווה אותן בתרגול. על פי עדותה השיטה עובדת, ובמצב העגום של הוראת התנ"ך בארץ התנ"ך – כדאי בהחלט לנסות.

ספיחי טקס המשואות: להשיא או להצית?

יהודה תלמי מתרעם על טענתו של  אבשלום קור בטקס הדלקת המשואות שאין לומר 'תודלק המשואה' או 'תוצַת המשואה', אלא 'תושא המשואה'.  הוא כותב:  משיאים עצות, משיאים זוגות צעירים, משיאים אפילו חורבן, אבל משיאים משואות?  במשנה נכתב: 'כיצד היו משיאין משואות: מביאין כלונסות של ארז ארוכים וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן, וכורכן במשיחה; ועולה לראש ההר, ומצית בהן את האור, ומוליך, ומביא ומעלה ומוריד, עד שהוא רואה את חברו שהוא עושה כן בראש ההר השני, וכן בראש ההר השלישי." כלומר, משואה באה מהצורך לשאת את חמרי הבעירה אל ראש ההר".

השאלה העומדת כאן היא מהי משואה? האם זהו המוט שבקצהו חומר בוער (בלשון המשנה: הכלונסאה), ובאמצעותו מציתים אש הנראית למרחוק, או שזוהי האש עצמה הבוערת למרחוק, ובמקרה של הטקס, הכלי דמוי הגביע שאותו מציתים באמצעות המוט. על פי הפרשנות למשנה, המשואות הן המדורה הבוערת והנראית למרחוק, ולכן אכן יש להדליק או להצית את המשואות, ומכאן גם שמו של הטקס: טקס הדלקת המשואות. מה שתומך בטענתו של קור הוא הפסוק המשנאי עצמו: 'משיאין משואות', המתייחס לכל התהליך: הנשיאה וההדלקה. לכן בוודאי אין לפסול את 'תוצת המשואה', אבל אפשר להישען על התלמוד ולדבוק ב"תושא המשואה" (צורת הופעל של 'השיא משואה).

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מה ההבדל בין מכשף לקוסם, מאיזו עדה הגיע אלינו הביטוי "עזוב אותך", ומהיכן "יהיה בסדר", מה הקשר בין חמוֹר, חמוּר וחומֶר ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

חדש בפינה של פול אוגדן: מהפכת המגדר פורצת גם לכינויים הניתנים לתינוקות

תגיות :
google images תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

אבישי לבנה
כל הכבוד למאמציה של גב' אביה זמרן, ולמאמציו של ד"ר רוביק רוזנטל להנגיש את לשון התנ"ך לדורנו. לדעתי המאמצים אינם בכוון הנכון. הבעיה היא לשון הנוער של ימינו והיא נובעת משני שורשים: האחד הוא השפה הדלה של הנוער וחוסר הרצון של מורישי הלשון להתמודד עם התופעה. בין היתר, מתן לגיטימציה (לפחות חלקית) לסלנג המתפשט מאד אצלנו. השני הוא הרבה פחות קריאת ספרים בדורנו, בעיקר עקב השתלטות תקשורת אלקטרונית. אגב, לא רק את התנ"ך דורנו אינו מבין, גם ספרות קלאסית בעלת שפה גבוהה, נחשבת היום קשת נגישות (טשרניחובסקי, עגנון, ביאליק)...
03 במאי 2018 הגב
יעקב ברזילי
ומי הוא "המדובב המשטרתי"?או השבכי לצורך הענין?בפרשת יוסף ואחיו מתייעצים האחים ביניהם ומנסים להבין מנין באה הצרה הזו עליהם"ויען ראובן אותם לאמר הלוא אמרתי אליכם אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש.והם לא ידעו כי כי שומע יוסף כי המליץ בינותם"בראשית ל'ה כ'א והלאה.המליץ הוא המדובב המשטרתי. אגב המשטרה ספגה וסופגת הרבה כשלונות מצורת הפעלה זו שנועדה לדובב ולשכנע את הנחקר להודות והחומר משמש כראיה בבית משפט.אם יש הצלחה של המדובב הוא מקבל בונוס רציני.שרותי מודיעין אחרים לא "מדובבים" ולא מנסים להשיג ראיות מפלילות אלא אוספים מידע.
05 במאי 2018 הגב
יעקב ברזילי
ואיך מנחילים את התנר לדור הצעיר?מלמדים אותו כמו שלימדו את בני דורי כולל שינון בע'פ של שירת הים ושירת דבורה וחלקים גדולים מפרק ל'ה בירמיהו.מה בכלל הבעיה עם וו ההיפוך הנוראית?.התנ'ך המתורגם לעברית מודרנית הוא דוחה ואין שום טעם בלימודו ואת התנ'ך לא אוהבים ולא מתעניינים בו אם לא מפתחים אהבה לשפתו.זה כמו לקרוא תנ'ך באנגלית יום יומית במקום לקרוא את ה-King James Version .הילדים הגדלים בארץ הם חכמים ושנונים ובעלי יכלת הרבה יותר גבוהה מהילדים בעשורים קודמים ורחוקים .בשנות החמישים והשישים רבים מהילדים שלא נולדו בארץ היו צריכים בכלל ללמוד עברית ובכ'ז היחס שלהם לתנך היה מכובד יותר והידע שלהם נרחב יותר.הנסיון ללמד טקסט מקראי בדרך כביכל "מודרנית"ע'י השוואות אקדמיות נכשל לחלוטין והחטיא את המטרה הפשוטה של הענקת אהבה לטקסט עצמו. אז מה עושים?מפשילים שרוולים מלמדים ולומדים.אין קיצורי דרך
06 במאי 2018 הגב

הוספת תגובה