ההיסטוריה הלשונית של האונס, וגלגולי המילה אופניים 

רוביק רוזנטל | 05 באוקטובר 2018

'אונס' משמשת היום באופן בלעדי כשמו של פשע מיני מתועב, במגילת אסתר היא מתקשרת לעמדה ליברלית; לאופניים, עם מנוע או בלי, היסטוריה לשונית משעשעת; זֵר צירופי לשון עבריים שמקורם גרמני לכבוד ביקור הקנצלרית, ועוד על גלגוליה של המילה 'תזמורת'

ימי 'me too' (אפשר לקרוא להם בשפת הרשת #גמאני) מולידים שאלות לשוניות. הדס כותבת: "רציתי לשאול לגבי השימוש במילה אונס בהקשר שאינו כפייה של יחסי מין. נכון שאבן שושן מגדיר את הפועל לאנוס גם כ"הכריח, כפה, אילץ". אבל האם מקובל היום להשתמש בזה כך? צורם לי השימוש בהקשרים אחרים, כאילו זה מוזיל את המילה, את הכאב שבה ואת הנוראות שבמעשה".

אנסת ופיתית את בתי

השאלה חשובה ומספרת על תהליכים בשפה. הפועל 'אנס' מופיע פעם אחת בתנ"ך, בביטוי "השתייה כדת – אין אונס" באסתר, שפירושו שאין מכריחים אדם לשתות אם הדבר אינו מתאים לחוקי הממלכה שלו. הפועל מופיע גם בארמית, ונראה שהפועל הגיע לעברית מהשפה הזו. במשנה ובתלמוד מופיעה המילה 'אונס' במשמעות כללית של כפייה, אבל גם במשמעות כפייה מינית, כמו במסכת יבמות:  "הבא על יבמתו בין בשוגג, בין במזיד, בין באונס, בין ברצון". 'אנוסה' במשנה היא אשה שנבעלה בעל כורחה, ויש דיון בסוגיית החובה לשאת אותה לאשה. כך גם הפועל 'לאנוס'. במסכת שבועות מדברים אל מי ש"אנסתָ ופִתיתָ את בתי". במסכת כתובות מדובר על אחת "שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה". גם האַנָּס מופיע במשנה, והוא מתייחס לאדם אלים בכלל בלי הקשר מיני. הפועל בפיעל, אינֵס, מופיע אצל רש"י. בימי הביניים היו יהודים רבים ל"אנוסים", כיוון שהדת הנוצרית נכפתה עליהם.

'אונס' במשמעות הכפייה המינית הגיעה אם כך לעברית החדשה ישר מן המשנה והתלמוד. כמו במקרים אחרים הקשורים בנושאי מין, כאשר מילה זוכה למשמעות מינית השימוש בה בתחומים אחרים מתמעט או נעלם לגמרי. זה מה שקרה גם עם 'אונס', שכמעט אינו משמש בעניינים אחרים. כך קרה, להבדיל, לפועל "לגמור".  הצורה בפיעל, 'אינוס', הגיעה לספר החוקים כמילה מקבילה לאונס.

הלא מתלוננת והטורפים

ההאשטאג "לא התלוננתי", תוצר של תנועת מי-טו, חוזר גם הוא אל התנ"ך, שבו אנשים אמנם לא 'התלוננו', אבל נילונו, הֵלינו והשמיעו תלונות, רובם ככולם כלפי הקדוש ברוך הוא. תלונה היא אחת ממילות המפתח של דור המדבר, המתאונן על חייו הקשים ומעלה את חמתו של אלוהים. השורש הוא לו"ן, אבל קושרים אותו לפועל הערבי לַאמַ שפירושו האשים. יש גם סברה שהמקור הוא בשורש כפול, לנ"ן, שהתגלגל מרנ"ן, דבר המסביר את הכתיב תְלֻנָּה. הפועל המקובל היום, התלונן, מופיע אצל רש"י.

מונח אחר שפרץ לחיינו, וחוזר שוב ושוב בתיאור סוג הגברים המועדים להטריד מינית, הוא "טורפים". זהו תרגום משמעות מאנגלית, שבה predator הוא גם בעל חיים טורף, וגם אדם המתעלל בסובבים אותו ומסוכן לסביבה. הביטוי הרלוונטי הוא sexual predator, טורף מיני.

ירכב האדם עליה ויניענה ברגליו

האופניים החשמליים פרצו בנסיבות טרגיות למרכז השיח. הכל מבינים היום שקמה מפלצת תחבורתית, והקורבנות הבאים במצב הקיים הם עניין של זמן בלבד. למתבלבלים – 'אופניים' הם בזכר, מאחר ש'אופָן' היא מילה בזכר.

את המילה אופניים חידש בן יהודה, והיא נכתבת במילונו אָפְנָיִם. ההגייה הנכונה המקובלת היום היא אופַנַּיים. במילונו הוא כותב: "מכונה על שני אופנים, ירכב האדם עליה ויניענה ברגליו, ותרוץ במהירות גדולה. נתחדשה ב[עיתון]השקפה, ופשט השמוש בה בדבור בא"י ובהעתונים העבריים". ההופעה הראשונה של המילה היא ככל הנראה בשנת 1897. בעיתון הצבי מסופר על פלונית שמישהו אחר "ילמדנה לרכב על אופנים". המסכנה נפלה מיד מהאופניים היישר לידיו של המדריך המאושר, והם פרצו בנשיקה סוערת.

להעביר את בני האדם מחיים למוות

'אופניים' נאלצה להתחרות במשך עשור שלם לפחות עם כמה מילים וביטויים חלופיים. שניים מהם לועזיים – בייציקל מאנגלית, ועליסאפעד בכתיב יידי, מצרפתית. לצד זה היא זכתה לשם מורכב במסורת ההשכלה: 'מרכבת שני האופנים', וכן 'מרכבת דו אופנים', וגם בשם ההיתולי 'אחשתרן', הלקוח ממגילה אסתר אך אינו מנומק. מסתבר שהסכנה ברכיבה הייתה מוכרת כבר אז, הרבה לפני המנוע החשמלי. בעיתון חבצלת משנת 1903 נכתב בזו הלשון: "לשלוחים הבאים אשר למקום לעזור למלאך המוות להעביר את בני האדם מחיים למוות, נתווספו עוד מכונות הועליסאפעד או בייציקל ... לאות על זה הוא כי בלאנדאן (לונדון) לבד מתו בירח אחד ... חמישה ועשרים איש רוכבי האחשתרנים האלה".

גם חלקי האופניים זכו לשמות משלל שפות. הכידון הוא גלגול של השם הצרפתי guidon. הפדאלים, הרָמָה (במלעיל, במקור: Rahmen), השפיצים שהם שיפודי החיבור של האופן והפריילוף (Freilauf), שחרור האופניים מהילוך, לקוחים מגרמנית. השם העברי לשפיצים הוא 'חישורים', השם הירושלמי הוא 'סילקים', וחלופה נוספת: 'סיחים', כלומר, שיפודים.

ואם לחזור לתקופת ההשכלה, כך מתאר עיתון המגיד בשנת 1864 כיסא גלגלים של נכה: "אחת השָׂרות אשר בעלה איבד את רגליו בעניין רע, ויעשו לו כיסא אשר ילך על אופנים, אל כל אשר יהיה רוח בעליו ללכת שם ילכו האופנים, כי יטלטלם ויניעם על ידי מכונה".

מלחמת תרבות בגן ילדים

לכבוד ביקורה של הקנצלרית אנגלה מרקל, מקבץ ביטויים עבריים למהדרין, המתורגמים ישירות מן הגרמנית. הרשימה חלקית מאוד.

אין להם מושג. Sie haben keine Ahnung.

אם כבר אז כבר. Wenn schon denn schon.

במלוא מובן המלה. Im vollen Sinne des Wortes. לביטוי גירסה אנגלית.

בתיאבון. Mit Appetit. קיים גם בצרפתית בגירסה שונה: "תיאבון טוב".

גן ילדים. Kindergarten.

דמי שתייה. Trinkgeld (לפני הטיפ והתשר).

זה בסדר. Das ist in Ordnung.

לאט לאט אבל בטוח. Langsam langsam aber sicher. נשמע גם בסלנג העברי בגירסתו הגרמנית המקורית. נתן זך: "לאט לאט אבל בטוח, נעשיתי לא בטוח".

לעשות חיים. Leben machen.

לעשות רוח. Wind machen.

מדעי הרוח. Geistes Wissenschaften. מונחים רבים בתחום המדעים והעולם האקדמי הגיעו מגרמנית.

מוציא לאור. Herausgeber.

מלחמת תרבות. Kulturkampf.

מסילת ברזל. Eisenbahn.

עזוב אותי במנוחה. Lass mich in Ruhe.

פעם ביובל. Alle Jubiljahr einmal.

צער העולם. Weltschmerz.  הביטוי נשמע בין דוברי העברית גם בצורה הגרמנית.

קופת חולים. Krankenkasse.

רוח הזמן.  Zeitgeist.

רופא שיניים. Zahn Arzt. מוכר גם בתחומי רפואה נוספים.

שחור על גבי לבן. Schwartz auf Weiss.

שטויות במיץ עגבניות. Quatsch mit Sause. מילולית: שטויות ברוטב.

שתי ידיים שמאליות. Zwei linke Hände.

מנשה מאירוביץ התבלבל

על מקורה של המילה 'תזמורת' נפוצו סיפורים וגם אגדות לרוב. הסיפור המבוסס ביותר הוא ש'תזמורת' נקבעה על ידי בן יהודה עבור קונצרט, אבל נגני האוקסטרה של ראשון לציון חטפו את המילה לשימושם. גיל חובב מביא בספרו "עשרים וארבע דלתות" גירסה משפחתית לפיה המילה 'תזמורת' שינתה את משמעותה עקב בלבול בפתקים שחילקו ילדי המשפחה. מסתבר שיש גירסה שלישית, הקרובה לגירסה של גיל חובב, ומובאת כאן כנתינתה.

ניצה וולפנזון כותבת: "שמעתי ברדיו את את ההסבר שלך לשם שנתן בן יהודה לאורקסטרה -תזמורת. לי, כנינה של אחד ממייסדי ראשון לציון יש מידע אחר: על המורה זלמן לוי רוזין (1959-1873) בראשון לציון. שמעתי מפי בנו מתניה רוזין (2010-1920). זלמן לוי רוזין היה ידידו של אליעזר בן יהודה. באחד מביקורי בן יהודה בביתו של רוזין בראשון לציון הביא איתו הצעה כיצד תיקרא בעברית האורקסטרה, שהתפתחה וניגנה בראשון. לדעתו – האורקסטרה מקהילה קהל מאזינים, לכן ראוי שתיקרא ''מקהלה'', וחבורת האנשים ששרים בצוותא תיקרא ''תזמורת'', כי הרי הם מזמרים. ההצעה נרשמה על פתק ונמסרה למנשה מאירוביץ ('הבילוּיי האחרון') כדי שימסור את ההצעה למנצח של האוקסטרה כאשר ילך להשתתף בחזרה. מאירוביץ אכן הלך לחזרה בבית העם, אך שכח את הפתק בבית ומסר את ההצעה בעל פה, אבל בצורה הפוכה. כך קיבלה האורקסטרה בטעות את השם תזמורת במקום מקהלה. השם התקבל במהרה בציבור ובן יהודה כעס, אבל כבר אי אפשר היה לתקן. המקהלה היא המקהלה שאנחנו מכירים עד היום".

תודה ניצה. ככל הידוע 'מקהלה' עבור תזמורת הוא כבר כינוי מימי ההשכלה (מקהלת נוגנים בכלי שיר), ובן יהודה על פי עיתונות התקופה קרא לקונצרט "תזמורת".

חדש בבמת אורח: רינה בן שחר על שפת העיתונות בימי תחיית הלשון, ועל הרכבת הראשונה מיפו לירושלים 

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מהיכן הגיע הביטוי 'מושל בכיפה', מה זו דֶפֶּשָה, ממתי עושים בארץ ישראל יום ספורט, מה ההבדל בין סֶגֶר לכֶתֶר ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

חניה פישמן
מפריע לי הביטוי: ניצחנו את המשחק. לדעתי יש לומר: ניצחנו במשחק. השימוש השגוי הוא תרגום מאנגלית to win the game.הקבוצה המנצחת ניצחה את יריבתה ולא את המשחק!
04 באוקטובר 2018 הגב
יורי מור
רוביק שלום. אגב 'אונס' – בספר השופטים, בפרק המוקדש לעלילות שמשון קוראים: וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן, עַזָּתָה; וַיַּרְא-שָׁם אִשָּׁה זוֹנָה כלומר, המילה 'זונה' במשמעות של פרוצה, יצאנית היתה קיימת גם אז? בתנ"ך בשפה הרוסית מופיעה בקטע זה המילה שמשמעותה – 'אישה מופקרת' (שמקיימת יחסי מין עם גברים רבים – לא בהכרח תמורת כסף) Блудница – bludnitsa השאלה שלי – מהיכן המילה 'זונה'? האם היא מוזכרת בתנ"ך בעוד מקומות? אני יודע, שבפרסית יש מילה 'זַן' שמשמעותה – 'אישה' (נורמטיבית, ללא קונוטציה שלילית). חשבתי שזה מקור המילה העברית 'זונה'.
04 באוקטובר 2018 הגב
עמוס בועזסון
שלום רוביק, לגבי מונחים מגרמנית - לדעתי מוציא לאור אינו בדיוק herausgeber. נכון ש heraus הוא במשמעות של החוצה, ולפיכך דומה ל"להוציא", אבל ה"חשיפה" או "שחרור" לאור - אור היום או אור העולם, של משהו שהיה חבוי קודם במסתור החושך הווירטואלי (של נפשו של הסופר או המשורר או המלחין, למרות שאולי כבר הגיע לפיזיות של כתב-יד), זהו לדעתי פן יפה של המונח העברי. "מוסר החוצה" או "נותן החוצה" אינו מקביל ל"מוציא לאור". גם על עוד מונחים שהבאת תמהתי למה אתה טוען שהתרגום הוא דווקא מגרמנית. והערה לגבי הכתיב של הרוטב הגרמני של השטויות - צריך להיות sosse ובכתיב הגרמני המקורי עם s כפול, אות שלא מזמן הושמטה מהכתיב הגרמני. "קוואץ' מיט זוזה" היה הביטוי החביב על סבתי האהובה ז"ל, וגורם לי להיזכר בה בחיוך. תודה, עמוס בועזסון
05 באוקטובר 2018 הגב
עופר
רוביק שלום, רמה לאופניים מופיעה כמו שהיא ברוסית שם נהגית ממש באותה צורה
07 באוקטובר 2018 הגב
עופר
רוביק שלום, רמה לאופניים מופיעה כמו שהיא ברוסית שם נהגית ממש באותה צורה
07 באוקטובר 2018 הגב
יעוד גונן
באשר לאונס - מבקשני לציין את הביטוי מהגדה-של-פסח: "אנוס על פי הדיבּור", שמשמעותו היא ש'נכפָּה עליו על ידי דבר' (ה'), ללא שום הֶקשר מיני או פלילי. ועוד בדו-משמעות זו: דב סדן, בספרו "קערת צימוקים", מסַפֵּר שֶבְּעת דיון סוער בכנסת צעק אחד הח"כים "לא יתכן שהיו"ר יאנוס אותי", ואז השיב לו (דומני שהוזכר שמו של אהרן ציזלינג) "יהא לבך סמוך ובטוח שהיו"ר לא יעשה שום דבר קרימינלי".
07 באוקטובר 2018 הגב

הוספת תגובה