סודות הששבש, אשמדאי המשומד, גננים וצפרגולים

רוביק רוזנטל | 07 ביוני 2018

למה אין (כמעט) מילים ארוכות בעברית? מתי נכנסה המילה כסח לעברית? האם מריחואנה היא בכלל מילה ערבית? מי טען ראשון ש"צריך לזרוק את היהודים לים"? האם ג'ורג' הוא בעצם גיורא? שאל את רוביק, המיטב

מהיכן השם "שש-בש"? באיזו שפה "בש" זה חמש, ואיך יצא שם שחציו עברית וחציו שפה אחרת? ומה מקור השם באנגלית backgammon?     

מקור השם בטורקית. כאשר זורקים את הקובייה קוראים בהתאם לסדר עולה מאחת עד שש: יֶאק, דו, סֶה, גאהאר, בש, שש. רוב המספרים בסדר לקוחים מפרסית, אבל דווקא "בש" היא גירסה טורקית. השם האנגלי הוא הרכב של שתי מילים: back לאחור, gammon משחק באנגלית עתיקה, והכרזה על ניצחון במשחק.

מין מצרי, שד פרסי ופחד ממילים ארוכות

מה מקור המילה 'מין' (במובן של יחסי-מין)? והאם יתכן שיש קשר בינה לבין אל הפריון המצרי 'מין'? 

המילה 'מין' מקורה שמי עתיק. היא מופיעה במקרא 31 פעמים במשמעות קבוצת צמחים או בעלי חיים בעלי תכונות משותפות, וזאת כבר בסיפור בריאת העולם. בלשון חכמים השימוש במילה באותה משמעות של מיון וסיווג התרחב. בלשון ימי הביניים נוצרו המונחים 'מין זכר' ו'מין נקבה' לצורכי הבחנה דקדוקית. במקביל התפתחה באנגלית ובשפות אירופיות נוספות משמעות המילה sex. המילה שיקפה את ההבחנה בין זכר ונקבה, אך לאו דווקא בהקשר ארוטי. הזיהוי של ההבחנה המגדרית עם המשמעות הארוטית של יחסי המינים התפתחה באנגלית בשלבים מאוחרים הרבה יותר, וזלגה באמצעות תרגום למשמעות המילה העברית 'מין', ששמרה גם על המשמעות המקורית. במקור הקדום אין למין קשר לפריון או להולדת ילדים, ולכן אין כאן קשר לאלה המצרית.

חיפוש אינטרנטי על השם 'אשמדאי' העלה ברוב המקומות אטימולוגיה עם מקור פרסי. האם יש קשר בין השורש ש.מ.ד ואשמדאי? 

המילה 'אשמדאי' היא ממקור פרסי. בפרסית פירוש הצירוף 'אַיישמַה-דַייוַה' הוא שד הזעם, דמות המייצגת רוע בדת הפרסית הקדומה. דַייוַה הוא כאן שד, אך הוא אינו קשור למילה המוכרת devil, אלא דווקא לאלוהים ולמילה divine. הטענה שהמקור הוא בשורש השמי שמ"ד היא אטימולוגיה עממית במקרה הטוב, וניסיון סרק לספח שפות עתיקות אל העברית במקרה הפחות טוב.

למה הרבה מילים ארוכות הן לא בעברית?  

העברית היא שפה הבנויה על קיצור והידוק. יש לכך שתי סיבות. האחת, שבעברית חלק גדול מן התנועות (פתח, סגול וכדומה) אינן מלוות באות נוספת (אם קריאה), בניגוד לשפות לטיניות ואחרות. השנייה, שחלק גדול מן המילים בעברית הן על פי שיטת השורש והמשקל, המאפשרת יצירת מילים קצרות, בעוד בשפות אחרות נהוגה שיטה של הדבקת רכיבים של המילה בזה אחר זה, וכך נולדות המילים הארוכות. למשל, המילה האנגלית organization - 12 אותיות – מקבילה למילה העברית ארגון – 5 אותיות. הסיומת ization- הנוספת לבסיס organ מתמצית בעברית בהכנסת השורש ארג"ן למשקל המתאים, כך שנוספת רק אות אחת לבסיס. לכן מילים לועזיות שנכנסו לעברית ארוכות. זה נכון גם ביחס למילים עבריות הלקוחות משפות זרות שנטמעו בשפה, כמו 'אנדרלמוסיה' או 'אחשדרפן'.

מה מקור המילה hippopotomonstrosesquipedaliophobia שמבטאת פחד ממילים ארוכות?

המילה היא סוג של בדיחה ומילון אוקספורד אינו מכיר בקיומה. היא כמובן מילה ארוכה, ולה 35 אותיות, המבטאת פחד ממילים ארוכות, והיא מורכבת מארבעה רכיבים: hippopotamus עבור היפופוטם, החיה הגדולה, monstrum – מפלצת, sesquipedalian – מידה של רגל וחצי, phobia – פחד.

בגד ובגידה, כיסוח דשא ורגליים והגנן השריונר

בקורס מפקדים בתותחנים קוראים למדריכים גננים ולחניכים צפרגולים. מה המקור של הכינויים?     

מקור השימוש ב'צפרגול' הוא בשריון, שם קרויה כך צורת סיכת השריונר, המזכירה שילוב של תרנגול וצפרדע. השם נדד משמה של הסיכה אל כינוי של החייל, ומכאן גם לחיל התותחנים. 'צפרגולון' היא סיכת מדריכת השריון, ו'צפרגולד' – סיכת המפקד. גם השם 'גנן' למדריך משותף לשריון ולתותחנים, ועל פי עדות החיילים הכינוי מתייחס לאהבת המדריכים לסדר ולניקיון.

מהו מוצא המילה ״כסח״, ובאיזו תקופה הופיעה לראשונה בטקסט עברי? 

השורש כס"ח והפועל לכסח עתיקים. הפועל מופיע במישנה (כיסח) ובמדרש (כסח) במשמעות קיצוץ, ולכן היום אנו מכסחים את הדשא ממש כמו לפני אלפיים שנה. בתנ"ך מופיעה פעמיים הצורה 'כָסוּחַ' כגון בישעיהו: "קוצים כסוחים". מקור הפועל ארמי, ואולם יש לו מקבילה ערבית, כַסַח שפירושה גירד וקילף. בערבית המדוברת הפועל כַסַח פירושו נזף במישהו, גער בכעס רב, וככל הנראה זהו גלגול של אותו פועל. 'כסח' בסלנג הישראלי הוא שילוב של המילה הערבית ובצורתה הערבית (הלך אתו כסח, נזף בו קשות) עם המשמעות העברית: הכדורגלן כיסח את השחקן היריב, כלומר, קיצץ את רגליו.

האם יש משותף בין בֶגֶד במשמעות מלבוש לבין בגד במשמעות בגידה?    

הן פרשני המקרא והן הבלשנים נוטים לקבל את הטענה שיש קשר בין המילים. כפי שהלובש בגד מכסה את עצמו, כך הבוגד מכסה את כוונותיו האמיתיות. את הטענה מחזק הקשר האפשרי בין 'מעיל' לבין הפועל 'למעול'; וכן הקשר בערבית בין לַבִשַׂ: לבש בגד, לבין לַבַּשַׂ: הסווה, כיסה, בלבל.

אני מחפשת את מקור הביטוי "הערבים יזרקו אותנו לים". מאיפה זה בא? מי היה המנהיג הערבי או המנהיג הציוני הראשון שהשתמש בביטוי?      

מקור הביטוי הוא ערבי והוא החל להישמע בתקופת מלחמת השחרור ומיד אחריה. בעיתון דבר משנת 1949 מצוטט מנהיג עירק נורי סעיד השואל "מדוע לא הצליחו שבע צבאות להטיל את היהודים לים". מי שהואשם בכך שטבע ראשון את האמרה היה אחמד שוקיירי, מהמנהיגים הראשונים של אש"ף, אך הוא ללא ספק אינו אבי האמרה, שכן הוא מצוטט בעניין בנאום משנת 1967. בנאום זה טען כי יש להחזיר את היהודים דרך הים אל ארצות המוצא שלהם. יש אפילו שטענו שאבי האמרה הוא המנהיג הבריטי בווין, שנחשב אויב המפעל הציוני, אך הוא הכחיש את הטענה הזו. הביטוי חזר בנוסחים שונים באיומים המצריים בשנים שקדמו למלחמת ששת הימים. לעומת זאת טען ב-1957 ראש ממשלת ירדן כי "כמובן שאיננו מתכוונים לזרוק את כל היהודים לים".

אור הגנוז, ולמה דומה האות זין

מה מקור המילה מריחואנה? 

הדעה הרווחת היא שהשם, בספרדית מקסיקנית, התגלגל מביטוי בסינית, שאליה הגיע מן המילה הערבית מרג' שפירושה צמח הקנבוס, המשמש גם לייצור חשיש. לסברה שזהו גלגול של המילה הערבית מרג', שפירושה אחו, יש היגיון, אך הקשר לערבית מוליך לתקופות רחוקות מאוד, וכל השערה בעניין תהיה ספקולטיבית.

מה פירוש המילה שְטַפֶטָה, שהיא מעין ספורט היתולי בתחנות משחק שונות?     

'שטפטה' היא מילה באחת משפות יוגוסלביה ופירושה מרוץ שליחים, ככל הנראה על שם מוט השליחים שנמסר מיד ליד. המירוץ היה נהוג בימיו של מנהיג יוגוסלביה הקומוניסטית טיטו, ועבר לאורך מסלול ארוך עד שהגיע לארמון המנהיג בבלגרד. הוא אומץ בתנועות הנוער שהיו בקשר עם המדינות הקומוניסטיות ושימש כשם לתחרויות ספורט מגוונות. בספרדית מופיעה המילה estafeta במשמעות סניף דואר, ואולי יש קשר בין מירוץ השליחים לבין פעילות הדואר.

שטפטה יוגוסלבית. google images

שטפטה

מה מקור שמה של האות זין?

סוגיית שמות האותיות היא אחת החידות הלא פתורות בתולדות הלשון העברית, והלשונות השמיות בכלל. העקבות מוליכים אל התרבות הכנענית שלא נותרו ממנה עדויות רבות. השמות עצמם משמשים בעברית רק בתקופת המשנה והתלמוד. הטענה שיש כאן קירבה בין צורת האות בכתב הכנעני-פיניקי לשם (אלף=אלוף או שור, בית=בית) אינה מסבירה שמות רבים של האותיות שבהמשך האלף בית. על האות זין טענו שהיא דומה לכלי זין, אבל הטענה הזו אינה מתאימה ללוח הזמנים של התהוות האלף בית, ויש שקשרו אותה לעץ הזית. שמות האותיות נקבעו אם כן בדמדומי השפה, בתקופות שהנסתר בהן רב על הגלוי.

קיימים צירופים שבהם לפני מילות התואר מופיעה ה' הידיעה, והנושא מופיע ללא ה' הידיעה, כגון, 'אור הגנוז', 'תיקון הכללי'. מה מסביר את הצורה הזו?     

המבנה של שם עצם לא מיודע+שם תואר מיודע מופיע כבר במקרא: 'יום השישי' (בראשית), 'שער העליון' (יחזקאל), 'מבוא השלישי' (ירמיהו) ועוד. בלשון חכמים זו כבר דרך מקובלת בשימושים רבים: 'כנסת הגדולה', 'אב הרחמן', 'מים הרעים' ועוד. בעיניים עכשוויות זה נראה דגם מוזר, אך למעשה הוא משרת את הצורך ליידע את הצירוף. על פי חוקרי המקרא מבנה זה משמש במקרא רק בצירופים שיש בהם מהלך סידורי (ראשון – עליון וכדומה), ואילו המבנה נוסח כנסת הגדולה מאוחר יותר ונובע משיקולים אחרים, ככל הנראה דתיים, שכן כמעט בלי יוצא מהכלל הצירופים המדוברים עוסקים בעולם הדתי ובסוגיות דתיות מרכזיות, ונקשרים לחוקים והלכות.

נוסעת לרחובות וחוזרת מגוש עציון

מדוע תמיסת נתרן תת-כלורי (חומר חיטוי והלבנה) נקראת בעברית אקונומיקה? מדוע תפקיד האחראי על מזון בקיבוץ נקרא אקונום? והאם יש קשר ביניהם?  

economy באנגלית כמו בשפות אחרות פירושה גם משק או כלכלה, וגם חיסכון. מכאן economy class בטיסות, כלומר, המחלקה החסכונית. אקונומיקה הוא שם מסחרי למלבין מתוצרת ישראל, ונועד ככל הנראה לשכנע את הצרכנים שמדובר במוצר חסכוני. שמו של האקונום בקיבוץ נקבע כנראה על פי המשמעות השנייה של המילה, מי שממונה על הכלכלה, ואולי יש כאן רמז לצורך של הקיבוצים לחסוך בהוצאות.

האם יתכן קשר כלשהו בין השמות ג'ורג' וגיאורג לשם גיורא?     

אין קשר. George הוא גלגול של מילה יוונית שמשמעה בעל חווה. גיורא פירושו בארמית גֵר, המילה מופיעה בתלמוד הבבלי ובתרגום אונקלוס.

בילדותי בשנות השלושים, נשמע הביטוי ״נוסע לרחובות״, שהיה מופנה לילד שתחתוניו הציצו מהמכנסיים הקצרים. מהו מקור הביטוי הזה?       

על פי עזריה אלון, הביטוי 'נוסעת לרחובות' נוצר במושבה עקרון, והתייחס בסלנג לבנות שתחתוניהן הציצו מן השמלה. עקרון, היא מזכרת בתיה, הייתה אז מקום נידח, ורחובות הייתה מעין פריז הראויה לחיקוי. יום אחד ראתה עקרונית ברחובות אישה הולכת כשהתחתונית מציצה מתחת לשמלתה. חזרה הביתה והודיעה כי יש ברחובות אופנה חדשה. מאז כל אישה שהתכוונה לנסוע לרחובות היתה מוציאה את התחתונית שלה מתחת לשמלה, וכשהיו רואים אותה היו אומרים: "אה, את נוסעת לרחובות!"

מה מקור המלה אלבום? האם הקידומת 'אל' מעידה על מקור בערבית?   

אלבום היא מילה שהגיעה לאנגלית וממנה לשימוש העברי דרך הגרמנית, מן השפה הלטינית. albus פירושה בלטינית לבן, ומכאן גם כינוי ללוח ריק שאין עליו דבר. album amicorum הוא בלטינית פנקס ריק שבו נרשמו כתובות, חתימות וכדומה של ידידים וקרובים. בשימוש החדש נותרה המילה אלבום לבדה.

מה משמעות המילה עציון, כמו בשמות גוש-עציון, עציון גבר, נר עציון (בי"ס דתי בפ"ת)?

"עציון גבר" הוא יישוב מקראי המצוי בארץ מואב, לחוף ים סוף, ואין רמזים מדוע נקרא כך. גוש עציון נקרא על שמו של שמואל צבי הולצמן, עסקן חרדי שעברת את שמו לעציון בעקבות Holz שפירושו בגרמנית עץ (במשמעות החומר, לא הצמח). הולצמן-עציון הקים את היישוב הדתי כפר עציון וקרא אותו על שמו. משם הכפר נגזר שם הגוש, וכן היישוב ניר עציון שהוקם לאחר חורבן הגוש במלחמת העצמאות, ואלי גם שם הישיבה. אפשר לקשור את השם גם לעץ האלון הניצב במרכז הגוש והפך לסמלו.

ארכי הדיינים בארץ הקודש

מהיכן בא המושג עורך דין?  

המקור במסכת אבות במשנה: "אל תעש עצמך כעורכי הדיינין". הנוסח המקביל בתלמוד הירושלמי הוא 'ארכי הדיינים', והוא ככל הנראה מקור הצירוף, בהוראת ראשי הדיינים, ויש טענה שהוא גם הנוסח המקורי של המשנה, ומכאן שמדובר בשיבוש. בתפילת הימים הנוראים מובא פיוט מאת אלעזר הקליר מן המאה השביעית: "לאל עורך דין/ לבוחן לבבות ביום דין", וכאן בהוראת שופט. 'עורך דין' כמקצוע מופיע בעיתונות ההשכלה, כגון בעיתון "הכרמל" בשנת 1872. הוא מופיע גם במילון רוסי עברי של יהושע שטיינברג משנת 1880, לצד החלופות 'מליץ' ו'טוען בדין'. בשיריו של א"י פאפירנא משנת 1892 נכתב: "לא עוד אומנות, מיניקות, שפחות וטבחות/ עורכות דין תהיינה – רופאות ורקחות".

מנין 'כובע טמבל' קיבל את שמו? מה הקשר בינו לאופן בו משתמשים כיום במילה טמבל?

השם הזה ניתן לכובע המקוואי, המזוהה עם מקווה ישראל, בשנות השלושים של המאה הקודמת. על פי כמה השערות יש אכן קשר בין טמבל שפירושו טיפש (ובטורקית: עצלן) לבין הכובע, והשם ניתן על שום דמיונו לכובע השוטים האנגלי (dunce cap). יש קושרים את השם על פי הצליל למילה האנגלית dumbbell, שהוראתה משקולת לשרירי היד, והיא משמשת כינוי לטיפש. השערה נוספת היא שזהו גלגול של כובע הטמפלרים, ששהו בארץ ישראל שנים רבות ועסקו בחקלאות, והשם טמפלר שובש לטמבל. עם זאת, על פי צילומים נושנים לא נראה שכובעי הטמפלרים דומים לכובע הטמבל המוכר לנו.

כובע טמפלר

טמפלרים בישראל. מגבעות אירופיות מצויות google images

מכנים את ארץ ישראל "ארץ הקודש". הכינוי אינו נמצא בתנ"ך. מה מקור הכינוי הזה?

"ארץ הקודש" אינה מופיעה לא בתנ"ך ולא בתלמוד, אלא רק בימי הביניים. רד"ק, למשל, אומר: "כאילו כל אחד מבני הגלות הומה וצועק מן הגלות שיתאווה אל ארץ הקודש לשוב הכבוד אליה". מקור הביטוי בלטינית: terra sancta, ומכאן התגלגל לאנגלית: the Holy Land ולשפות רבות אחרות. הכינוי מופיע גם בערבית ככינוי לסעודיה: בִלאד אלחרמיין (מילולית: ארץ שני המסגדים הקדושים), המתייחס למסגד הנביא במדינה ולכעבה במכה. המלך הסעודי קרוי חאל אלחרמיין, שומר המסגדים הקדושים. הבודהיסטים קוראים "ארץ הקודש" להודו, ארץ הולדתו של בּוּדהָא. בספר זכריה מופיע ביטוי קרוב: "אדמת הקודש".

חדש בפינת עיון: מסע לשוני בעקבות החמסה

חדש בפינה של פול אוגדן: מהו הגיל הקריטי שבו ניתן ללמוד שפה שנייה

תגיות :
google images תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

אורה שורצולד
אינני יודעת מי קדם למי, אבל לעודד בורלא יש ספר שנקרא "בארץ הצפרגול" משנת 1978.
07 ביוני 2018 הגב
אורה שורצולד
אינני יודעת מי קדם למי, אבל לעודד בורלא יש ספר שנקרא "בארץ הצפרגול" משנת 1978.
07 ביוני 2018 הגב
מנחם רוזנברג
'לשון הרע', 'עין הרע', נראה לי שהמילה המיודעת בשני הביטויים האלה, אינם שם תואר, אלא שהביטוי מבטא למעשה; הלשון של הרע או העין של הרע. ולא לשון רעה או הלשון הרעה
07 ביוני 2018 הגב
יריב שיזף
לגבי הרכיב "עציון" בשם הישוב "עציון-גבר": בערבה הדרומית, באזורי החוליות (דיונות), נפוץ שיח גדול ששמו העברי הקודם היה "פרקרק פרסי" ולפני מספר שנים הוחלף ל"עציון פרסי". הסיבה להחלפה, למיטב ידיעתי, היא ששיח זה נקרא בערבית ר'ד'א (עם ר'ין, כלומר עי"ן גרונית מאד, וד'א, כלומר צד"י רפה). ראו באתר "עץ השדה": http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=1531 . כפי שנרמז גם באתר הנ"ל, יתכן שיש קשר בין שם השיח לבין שם-הישוב. גם אתרה של יטבתה נקרא בערבית עין-ר'דיאן (וכך נקראה גם האחזות הנח"ל בהיוסדה ב-1951), ויש הקושרים גם בין שם זה לבין שיח העציון הפרסי.
07 ביוני 2018 הגב
Isaac Tsefadia
היי רוביק בתור שיריונר וותיק קבל תיקון הכינוי גנן נולד מהכסא של הקצין או המפקד החונך שנמצא על צריח הטנק. בקורס מפקדי טנקים וקורס קציני שריון לחונך מורכב כסא פלדה הנמצא סמוך לצריח המפקד. משם חונך המפקד את הצוער. הפוזיציה של החונך מעל החניך מזכירה גננת ומכאן נולד השם גנן. גנן קק"ש הוא קצין חונך בקורס קציני שריון גנן קמ"ט הוא כינוי לגנן בקורס מפקדי טנקים
07 ביוני 2018 הגב
אילן ארד
החיילים בחזית קיבלו את לוח השחמט בצורה שמוכרת לנו- עם קופסת עץ מתקפלת שעל החזית מצוירות המשבצות, והכלים מונחים בגב הקופסא. על גב הקופסא צוירו משולשים ועליהם שיחקו שש-בש. back gammon פירושו- המשחק שבגב הקופסא
07 ביוני 2018 הגב
אמנון אלקבץ
לעניין המילים הארוכות בעברית, ראה במגילת אסתר (ט/3): "שרי המדינות, והאחשדרפנים והפחות". האחשדרפנים, הם שרי-פנים (בפרסית?). ככל שידוע לי, זאת המילה הארוכה ביותר בתנ"ך, ולה 11 אותיות. בוודאי שאין להשוותה למילים הארוכות שבשפה הגרמנית, וטוב שכך. אמנון אלקבץ
07 ביוני 2018 הגב
יוסף הלחמי
לעניין "שטפט"-שליח. בתאריך 07.02.1951, כתב לי אבא: אתה כותב כי מסרת דרישת שלום ע"י "שְׁטַפֶּט" – שליח בלע"ז, ובכן את ה"שְׁטַפֶּט" שלך טרם זכינו לראות בצל קורתנו [...]. את השליח הזה קיבל אבא מיידיש או גרמנית (שידע על בוריין). מחזק השערה זו, ראובן אלקלעי, בלקסיקון לועזי-עברי חדש (מסדה, 1967), ע' 391: שְׁטָפֶטֶּה מגרמנית Stafettel שליח / שְׁטָפֶטֶּנלַוּ'ף Stefttenlauf מגרמנית מרוץ שליחים. ועוד קודם לו, דן פינס במילון לועזי-עברי, 1958. עם כל הכבוד לשפות יוגוסלביה לא נראה לי שהן המקור לשטפטה.
07 ביוני 2018 הגב
משה קזז
שלום ברצוני להוסיף משהו על המילה כסח ביהודי ערבית בבגדאד המלה שימשה כקללה כאשר רצו להגיד על מישהושאינו שווה מילה תגובה ו או אמר משהוא אדיוטי שלא שווה תגובה , אמרו עליו בגוף שני יחיד כסחו בנטילה הכוונה לחסל את דעתו ואימרתו כנטילת ידיים
09 ביוני 2018 הגב
גדעון שילה
לעניין הצפרגולים: מה שזכור לי מקורס מפקדים בתותחנים (1979) הוא שקיבלנו תגיות ירוקות להלביש על הכותפות. כחלק מהתנשאות מקובלת בקורסים צבאיים, כינו את החניכים בשם המורכב מחיות ירוקות (ועדיף מגעילות): צפרדעים וחרגולים. חניכים מאוסים במיוחד כונו "חרדע".
11 ביוני 2018 הגב

הוספת תגובה