יורם טהרלב חוגג 80, ומילון עברי-יווני חדש

רוביק רוזנטל | 09 בפברואר 2018

יורם טהרלב הגיע לגבורות, וזו הזדמנות לעסוק ביצירתו בהקשרים הלשוניים והתרבותיים העשירים שלה; דספינה, יוונייה-ישראלית, השלימה מפעל חיים של מילון עברי-יווני-יווני-עברי מרשים, המזכיר לנו את מערכת היחסים העתיקה בין שתי השפות

יורם טהרלב חוגג שמונים. עשרות שנים היה במרכז הזמר העברי. 30 שנה אינו כותב שירי זמר, אלא שולח יד בכתיבה אחרת, אבל השירים נשארים, הם חלק מפס הקול של המדינה וממעצבי הסיפור של הארץ ההיא, שאיננה. זו הזדמנות להציץ לדרך שבה משחק טהרלב עם העברית, ולא רק בשירים המולחנים. רמז לכך אפשר למצוא בשיר שלו באסופה "עורי שפת עבר" שהוצגה בשבוע שעבר, מתוך "משק יגור טיוטה": יהודה שרתוק יהודה שרתוק/ כשהייתי שר/ אמר לי: שתוק!/ לא קיבל אותי לשיעורי החליל/ פן אזייף חלילה/ את אל יבנה הגלילה./ כשהוא כעס/ היה צועק: יושלך הס!/ ובני פקועה!/ ובני נעוות המרדות!/ ומכל הנזיפות שנזף בי בכיתה/ למדתי עברית אשר אין כמותה".

משה משה, עזוב שטויות

יורם טהרלב אכן כותב עברית שאין כמותה: מדויקת, פשוטה ומורכבת, פואטית וממזרית, ואי אפשר למצוא אצלו נפילה אחת לרפואה. השורות סדורות ומתנגנות מאליהן:  "אהובתי יעל/ היתה כה ביישנית/ זרקה את כובעה, וגם את נעליה/ לחסום את המשעול/ בו רצתי אחריה". וגם: "בפרדס ליד השוקת/ צל ערביים וירוקת/ וציפור שותה./ אשכולית תלויה עדיין/ בין החורף והקיץ/ ואני כמותה. עוד אני פוסע/ לחפש אחריה/ אהבת חיי/ ואני יודע/ תמה העונה/ תמו נעורי".

כמו כותבים גדולים לצידו, נעמי שמר, אהוד מנור ואחרים, התנ"ך שם. "האיש אשר יביא את הבשורה/ חמוץ בגדים יבוא/ אל תוך העיר הנצורה". איש הבשורה שאול משמואל, חמוץ הבגדים מישעיהו. על משה נאמר "יעלה ויבוא", צירוף הלקוח מסדר עמרם גאון, ואחר כך: "עזוב שטויות", צירוף הלקוח מסדר העברית הישראלית. יונה הולך עם תרמיל על השכם ושומע קול: "קום לך אל נינווה העיר הגדולה". יש גם חידוש, אולי שלא מדעת. בתנ"ך צורות מוארכות רבות: 'נשכימה לכרמים', 'עורה ישראל'. בשיר "מלאך מסולם יעקב" כותב יורם טהרלב: "מאין תָבוֹאָה ואנה תצעד". 'תבואה' מוארכת, אבל אין לה מקבילה בתנ"ך כמו 'תָקומה' או 'תֵצֵאה'.

בשיר "אשה חסידה הייתה" טהרלב משתעשע עם פסוקי תנ"ך ותלמוד וכורך בהם רמזים ארוטיים: "ותלמדני את חוק התנ"ך/ אחוז בזה, וגם מזה ידך אל תנח", בעקבות קהלת: "טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה, וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ" (ז 18). ובהמשך: "אז טרם הבחנתי בין שמאל לימין/ אך היא בלחישה הדריכתני/ יגעת ומצאת – תאמין!". מצד אחד, יונה הנביא: אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ", מצד שני מסכת מגילה: יגעתי ומצאתי – תאמן", ויש גם סימני פישוק, וחסדי כל שדי.

ארצנו הקטנטונת עם סטריאו יפני

ארץ ישראל של טהרלב היא אהבה שאינה תלויה בדבר או בפוליטיקה, "בדרך העולה לירושלים/ עוד אפשר לראות הרחק הרחק בוסתן./ טרסה עתיקה, עצי אלון וזית,/ שבילי הרים ומנזרים, צינה של מעיין". הכרמל, ההר של ילדותו הוא "ההר הירוק כל ימות השנה/ אני עוד חולם ושואל/ לנשום רוחותיך כבראשונה/ לשכב בצילך כרמל". ארץ ישראל של הטיולים: "כבר ראיתי בגלבוע את הפריחה/ ומהר תבור ראיתי את הזריחה/ כבר עליתי למצדה בשביל הנחש". ארץ ישראל שבה "את החובייזה מקלפים ואוכלים את הכפתור/ את פרחי האצבע מוצצים מאחור", וגם שטים על חסקה "בלי סיפון ומעקה", ולחילופין רוכבים על "אופנוע עם סירה", או יושבים בקבינה של טנדר: "הנה הוא יושב עם רינה/ שם בטנדר בקַבִּינה".

יש גם שירי התפכחות, שלא לומר אכזבה: "ארצנו הקטנטונת/ עם סטריאו יפני/ וראש אמריקני/ דה לנד אוף מילק אנד האני/ ... והטיפו ההרים עסיס ואורנג'דה/ והושבתי את עמי בהילטון ורמדה// ואנחנו מתיישבים על מוס ועל בווריה/ מעשנים לנו בנחת פילטר עם סיגריה/ מנגנים ומדברים עם צ'רצ'יל ועם גרי/ וקוראים לילדינו שירלי תום ושרי". השיר שעיצב לנצח את תולדות פתח תקוה, הבלדה על יואל משה סלומון, זכה אצל טהרלב לגירסה מודרנית: "בוקר לח בשנת תשס"ח". השיר מופיע במלואו החל מהשבוע ב"במת אורח" באתר.

טהרלב סיפק לא מעט שירים לתקופה שבה התגייסו כותבי הזמר לכתוב שירי צבא להעלאת גאוות היחידה או החיל. בראיון לערוץ 10 השבוע אמר: "איש לא גייס אותנו, התגייסנו". אנשי הצפרדע הוא אמנם מונח בריטי מימי מלחמת העולם השנייה, אבל הוא הונצח בעברית אצל טהרלב: "אנשי הצפרדע, אנשי הדממה/ איש לא ראה, איש לא שמע". חייל אחר "הוא פשוט שריונר/ לא פחות ולא יותר", ושלישי "איני יודעת למה/ אוהב אותו, פי כמה, מכל הבחורים שיצאו למלחמה./ אולי בגלל היופי, אולי בגלל האופי/ אולי הלך ליבי אל הכומתה האדומה". סוגת שירי "החייל והנערה" פרחה באותן שנים, ודעכה אתם.

באנו בשביל לראות לגדולים

טהרלב הוא בן קיבוץ יגור, קיבוץ עתיר חברים למרגלות הכרמל, וגם כאן הוא מתעד, באהבה ובקריצה, את הקיבוץ של פעם בשני הספרים הנפלאים "הנשיקה הראשונה" ו"משק יגור טיוטה". הוא נזכר בפילוג הגדול: "יעל בן ארצי לא רצתה לעזוב/ הוריה המפא"יניקים לקחו אותה בכוח"; במקצועות שנעלמו: "וזה סדר החשיבות:/ נהג/ טרקטוריסט/ נוטר/ גרז'ניק, עגלון, מסגר". הוא מתעד את שיטות החלוקה שהתיישנו: "באספקה קטנה יושב לו מנסבך/ משחת שיניים הוא נותן". וכל אלה התנקזו אל השיר המספר הכל על הקיבוץ הישן: "ארבע אחרי הצהריים/ כרגיל עוד חם./ בשדרת האזדרכת/ תינוקות לומדים ללכת/ לבדם./ רוח ערב מתפרכסת/ מביאה אל המרפסת/ ריח שחת ואספסת,/ וקצת נחת גם".

טהרלב אוהב סלנג, ובצדק. כמו שאמרה שולמית הראבן, מי שלא אוהב סלנג לא אוהב את השפה. הסלנג שהוא שוזר בשירים הוא הסלנג של שנות החמשישים, רובו התיישן. "לתינוקות מודדים בטוסיק/ לגדולים מודדים בפה"; "הנהג שלנו חברהמן/ הוא הביא אותנו לחירבת ג'אן", וגם "איך היא זזה, ואללה ז'ז'ה/ כמו דסוטו על הפלאז'ה". הוא מפזר רמזים על החרמנות הכבושה של בני הנוער: "שרק לא תתיישב עם השמלה שלה מולי/ כי אני אציץ לה בטוח". "המטפלת אמרה:/ גילה מאוד מפותחת/ מותר לה לבדה/ להתרחץ במקלחת". "אבל בעצם, אם כבר שואלים/ באנו בשביל לראות לגדולים". באותם ימים לא יצאו לדייטים או לפיק-אפ, אלא עשו את זה בדרך ההסתדרותית: "נשתה מים קרים/ ואולי סוף סוף תציעי לי חברות".

לילה של פריחות, ואת אינך עמי

ולקינוח, שרשרת משפטים שנשארו ויישארו אתנו, ולא רק בשירים:

"העולם כולו נגדנו/ זה ניגון עתיק מאוד".

"הרצל וכל האדונים הנכבדים/ בבאזל יסדו את מדינת היהודים".

"קום והתהלך בארץ/ בתרמיל ובמקל". המקור (במקלו ובתרמילו) במסכת שבת.

"בסך הכול רציתי להגיע הביתה בשלום". מי היה זוכר את גבעת התחמושת בלי השיר?

"זו לא שכונת פאר, זו לא שכונה של עוני/ ויש בה ילדים כמוך וכמוני". שכונת חיים, כמובן.

לילה של פריחות/ ואת אינך עימי/ ואהבות שכוחות/ יעירו את דמי".

"הֱיֶה לי חבר, הֱיֶה לי אח,/ הוֵשט לי יד בעת צרה".

עוד באתר על עלילות יורם טהרלב ומסכת אבות; ועל משחקי הלשון בשיר שובר השיניים על החריץ בהור ההר.

המילון היווני של דספינה

לפני כשבע שנים קיבלתי טלפון סוער מאשה שלא הכרתי, הנושאת את השם המשונה לאוזן ישראלית 'דספינה'. דספינה עבדה על פרויקט חלוצי: כתיבת מילון דו לשוני עברי-יווני-יווני-עברי, וביקשה שאהיה יועץ החלק העברי של המילון. דספינה, כפי שאפשר לנחש, היא יוונייה החיה בישראל מאז צעירותה, ועוסקת גם בתרגום שירה יוונית. שמה המלא דספינה לואיזידו שרמיסטר.

השבוע יצא המילון לאור, והוא תאווה לעיניים, וגם אתגר לא קטן עבור הישראלי, המפונק במילונים באותיות לטיניות המוכרות לכול. החלק היווני מופיע באות היוונית, ויש גם תעתיק דו צדדי המאפשר לדעת איך הוגים מילה יוונית עבור הישראלי, ומילה עברית עבור היווני.

מילון יווני

בין היוונית והעברית יחסים הנמשכים קרוב ל-2500 שנה, העברית זרועה מילים יווניות מימי המשנה והתלמוד, ומילים יווניות רבות בתיווך השפות הסלביות מהתקופה המודרנית. כמה צימוקים מספרים את הסיפור.

לוליטה לובשת פנטופלאך

אוראנוס הכוכב, וכן היסוד אורניום, באים כולם מהמילה היוונית המשמשת עד היום אוּרנוֹס (או אוּרניָא):   שמים או רקיע.

אֶמפָּתְיָא דווקא אינה אהדה או התחשבות אלא להיפך: איבה.

חרוב ביוונית הוא חרופּי. המקור ככל הנראה שמי, ומכאן התגלגל ליוונית, ולא רק אליה.

יהודי הוא אוֹבְריוֹס, עברי.

יהודֵי ספרד נקראים ביוונית סֶפָרָדִיתִיס.

יין ביוונית הוא אינוֹס. הדמיון לעברית לא מקרי.

ילד מפונק הוא סוֹקוֹלָתוֹפֶּד'וֹ, ילד שוקולד.

יְקום הוא ביוונית איקוּמֶנִי. כאן הדמיון, ככל הנראה, מקרי בהחלט.

ירכתי הבטן נקראים איפוֹח'ונדריוּס, והם המקור לשם התכונה היפוכונדריה, שאינה קשורה רק לבטן, כידוע. היוונים העתיקים האמינו שהמחלות והעצב מגיעים מירכתי הבטן.

כפר ביוונית הוא ח'וֹריו. צירוף מקרים.

לוליטה או חתולת מין היא נִימְפִידְיוֹ, נימפה קטנה.

מלאך מסוג שרף הוא סֶרָפִים, היישר מן התנ"ך.

מלשין הוא סְפּיוֹנוּס, כלומר, מרגל.

נעל בית היא פַּנְתוֹפְלָא. למי שתמה מהיכן הגיעו הפנטופלאך ליידיש.

סימופוסיוּ הוא גם משתה וגם סימפוזיון, אליך, אפלטון.

סְפִירִי הוא פטיש ובעקבות זאת גם מכירה פומבית.

צועני קמצן אוכל פסוליא

סְפָּנָקוֹרִיזוֹ הוא תרד עם אורז:  spinach+rice.

סְפָּרוֹס  הוא דג דניס וגם בטלן. ככל הנראה מדובר בדג איטי או עצלן.

עצלן הוא תֶמְבֶּלִיס. בטורקית טֶמְבֶּל הוא עצלן, וכך הגיע אלינו, במשמעות הערבית: טַנְבַּל, טיפש.

פּיסתוּלָקי הוא אקדח קטן, ובעקבות זאת גם כינוי למייבש שיער.

פצע או פגיעה היא תְרַבְמָא, טראומה בשבילכם.

פַּרַבּולי היא גם פרבולה כמונח גאומטרי, וגם משל ומליצה.

פְרֶסקו הוא גם בית סוהר וגם ציור קיר. הקשר לא ברור.

פרשן או מבקר הוא סְחוֹלְיָאסִתיס, מזכיר כמובן את הסכולסטיקאים.

ציו ציו הוא ציוץ ציפורים, מילה אונומטופאית כמו בעברית, באנגלית (tweet) ועוד.

קודש הקודשים בכנסייה נוצרית נקרא תֶמְפְּלוֹ, הקשר לבית המקדש מתבקש.

קמצן הוא ציגוניס, בעקבות הצוענים, הציגָנים.

שובב או קונדס הוא סְקַנְדַלְיָאריס, אחד שעושה סקנדלים חמודים.

שְטָנִי הוא סָתָניקוס, עוד השפעה עברית.

שעועית היא פסוֹליא. כאילו דה.

שקמה היא ביוונית סיקוֹמוּרְיָא. מקור שמו של העץ בשפות השמיות, והוא מופיע בדיאלקטים של הארמית. העברית שאלה אותו מן הארמית, וכמוה גם היוונית.

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מהיכן הגיעו הבימבה לצעצועי הילדים והשונרגריסט לעבודת הבניין, מה הקשר בין בציר, בצורת וביצורים, מהיכן צץ "תדייק לי את זה" ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

חדש בפינה של פול אוגדן: על החדווה והסכנה שביצירת מילים חדשות

בקרוב: "אין עלייך אחותי", ספורטן חיפה, חמישי, 15.2.18

תגיות :
יורם טהרלב, באדיבות המשורר תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

טובה ענבי
בוקר טוב, אני כותבת עבודת מסטר על ספר שנכתב ברומנית ושם הגיבורה הוא דספינה. האם אפשר לקבל פירוש לשם דספינה?
08 בפברואר 2018 הגב
רוביק רוזנטל
תשובה מפורטת בטור בשבוע הבא
08 בפברואר 2018
יעקב ברזילי
"שרמיסטר"הוא שם יהודי אשכנזי שמקורן בזמנים שהאוסטרו הונגרים העניקו שמות משפחה ליהודים בממלכתם שלא נשאו שמות משפחה אלא רק יעקב בין שמעון וכ'ו.בישראל הוא נשמע כמו שרמייסטר SHER כמנהג הישראלים להפוך כמעט כל פתח לקמץ.השם במקורו הגרמני הוא SCHARMEISTER שארמייסטר.שפרושו ראש קבוצה.SCHAR היא קבוצה.זו הייתה גם דרגה באחד הארגונים הנאציים שפורקו לאחר מה שידוע כ"ליל הסכינים הארוכות".דרגה מעליה היה ה-UEBERSCHARMEISTER. PANTOPEL מופיעה בגרמנית כנעלי בית. SERFIM ו-CHERUBIM ׁ כרובים ושרפים נקלטו יפה באנגלית.באנגלית שבטרם טמיעת הצרפתית בה מופיע הביטוי CHERUBINICH FACE בכתבי צ'וסר "פני מלאך"
13 בפברואר 2018 הגב
יעקב ברזילי
"שרמיסטר"הוא שם יהודי אשכנזי שמקורן בזמנים שהאוסטרו הונגרים העניקו שמות משפחה ליהודים בממלכתם שלא נשאו שמות משפחה אלא רק יעקב בין שמעון וכ'ו.בישראל הוא נשמע כמו שרמייסטר SHER כמנהג הישראלים להפוך כמעט כל פתח לקמץ.השם במקורו הגרמני הוא SCHARMEISTER שארמייסטר.שפרושו ראש קבוצה.SCHAR היא קבוצה.זו הייתה גם דרגה באחד הארגונים הנאציים שפורקו לאחר מה שידוע כ"ליל הסכינים הארוכות".דרגה מעליה היה ה-UEBERSCHARMEISTER. PANTOPEL מופיעה בגרמנית כנעלי בית. SERFIM ו-CHERUBIM ׁ כרובים ושרפים נקלטו יפה באנגלית.באנגלית שבטרם טמיעת הצרפתית בה מופיע הביטוי CHERUBINICH FACE בכתבי צ'וסר "פני מלאך"
13 בפברואר 2018 הגב

הוספת תגובה