סודות שפת הקשר וגלגוליה של הצפירה

רוביק רוזנטל | 10 במאי 2019

מאמר מקיף מביא מסמכים חדשים על הולדתה של שפת נדב"ר, שפת הקשר הישראלית, המילה 'צפירה' שינתה את משמעותה שוב ושוב לאורך הדורות, ודעה הקובעת שהמונח 'נאצים' הוא הטעיה היסטורית

אחד המרכיבים החשובים של שפת הצבא הישראלי, ושל צבאות העולם בכלל, היא שפת הקשר. היא נועדה לקיים קשר יעיל וברור בעת מלחמה ובאימונים, ולמנוע מהאויב להבין את המסרים העוברים ברשתות. שימוש בשפת קשר נמשך, אבל היעד למנוע מהאויב להבין את הנאמר הושג באופן חלקי מאוד, בלשון המעטה. באחד ממאמריי בבלוג של אתר רב מילים הגדרתי את שפת הקשר הצהלית "השפה החשאית הגלויה ביותר בעולם".

האולר והמברג צורכים נוזלים שחורים

בימים אלה עומד להתפרסם באתר העמותה לחללי חיל הקשר והתקשוב מאמר השופך אור מרתק על ימיה הראשונים של שפת הקשר הצהלית. את המאמר כתב אל"מ בדימוס דניאל רוזן, והוא מביא מסמכים, הוראות ודפי הדרכה המספרים על לידתה של שפת הקשר, חלקם במבט השוואתי על שפה זו היום. ולהלן מעט טעימות.

הטכנולוגיה של הקשר עברה שינויים מפליגים. במכשירים של ראשית המדינה התלות בטווח שבין המכשירים ובמזג האוויר הייתה גבוהה, ולכן אנשי הקשר היו אלחוטנים מיומנים. ככל שהתפתחה הטכנולוגיה עבר תפעול מכשירי הקשר לחיילים מן השורה, שעברו הכשרה לשם כך, כמעט עד כדי "מכשיר קשר לכל חייל".

במונחי הקשר הייתה השפעה רבה לסלנג הצבאי, וחלק מהביטויים לא זכו לתו תקן ואינם נלמדים בקורסים הרשמיים של חיל הקשר בבה"ד 7. זה לא עזר, ולמעשה הסלנג הצבאי יצר את רשימת הקשר המוכרת לנו היום, מג'פרור' לחייל בודד, דרך 'מגבת' לחוף ים ועד 'נוזלים שחורים' לקפה. במבחן כניסה לבה"ד 1 משנת 2013 נשאלים החיילים על מכלול המונחים. סלנג או לא סלנג.

ב-1960 התמסדו גם רוב הכינויים שניתנו בקשר לבעלי תפקידים. הרשימה המלאה בטבלה הבאה: 

תפקיד

כינוי בקשר

מפקד

קודקוד

קצין אג"מ

אולר

קצין מבצעים

מברג

קצין אפסנאות

עסיס

קצין שלישות

אשנב

קצין מודיעין

פרפר

קצין הנדסה

תלתן

קצין קשר

כספית

קצין חי"ר

שעון

קצין שריון

אבוס

קצין תותחנים

מעיל

קצין קישור קרקע-אוויר

אגרוף

קצין רפואה

תורן

קצין הספקה

דקל

קצין משטרה צבאית

שמש

לאלה נוספו עם השנים אורפז (קצין נ"מ), משנה (סגן מפקד), חורשה (קצין לוחמה אלקטרונית), עוקץ (קצין דת), סיפון (ראש מטה), מנעול (קצין חימוש), טבק (קצין אב"כ).

בראשית שפת הקשר היה נהוג האלף-בית הפונטי, הצבת מילת קוד קבועה במקום אות, ומרצף מילות הקוד הורכבו מילים בקשר. הוא פותח בידי נפתלי רז, שהתגייס כבר בגיל 15 לשירות הקשר של ההגנה, לחם לצידו של אורד וינגייט, הקים תחנות קשר בדרך לירושלים וסיים כמפקד בה"ד 7 של חיל הקשר. רוזן מביא צילום מן האלף בית הפונטי הראשון מתוך חוברת משנת 1951:

אלפבית פונטי

תהליכי הקשר הפכו עם הזמן פשוטים ויעילים יותר. רוזן מביא דוגמה מחוברת הדרכה משנת 1951 לקריאה ברשת: "הלו אורי כאן דן אורי כאן דן עבור". הטקסט קוצר, החזרות נעלמו והמילה 'הלו' יצאה מן השימוש. בחוברת הדרכה משנת 1948 מובא מילון הפניות מפורט שרובו ככולו יצא מהשימוש. דוגמאות: 'אני חוזר וקורא'; 'דרכי' (אני מעביר הלאה); 'מלה לפני/אחרי' – בקשה לחזור על מילה שלא נשמעה היטב; המתן; חסל (סגור את התחנה); 'עוצמת אותותיך' – כיצד אתה שומע אותי. ביטויי התהליך הצטמצמו לכעשרה, כמו בחוברת הדרכה משנת 2013: היישר, עבור, המתן, חיובי, שלילי ועוד.

גוזל זמן ומעצבן את הקולט

מושג מפתח המאפיין את חיל הקשר מאז הקמתו ועד היום הוא קמע"ג: קצב, מהירות, עוצמה, גובה. בחוברת משנת 1948 מדגימים לחיילים איך לחלק את המילים במשפט באמצעות "נכון-לא נכון". פיצול המשפט למילים בודדות הוא בגדר "לא נכון". ועוד שתי דוגמאות:

לא נכון: מס. החיילים/ הזרים הנמצאים/ בארץ נאמד/ בקרוב ל-5000 איש.

נכון: מס. החיילים הזרים/ הנמצאים בארץ/ נאמד בקרוב ל/ 5000 איש.

החוברת קובעת שיש "לדבר במהירות בינונית", בין היתר כי "דיבור אטי מדי גוזל זמן ומעצבן את הקולט". למדבר בקשר פוקדים "דבר בקול חזק מהרגיל אך אל תצעק", ועוד. בהוראות אותו מונח, קמע"ג משנת 2018 ההוראות קצרות יותר. "מהירות – לא איטית מדי ולא מהירה מדי. עוצמה – לא לצעוק ולא ללחוש". ועוד.

הפריט המסקרן ביותר בעולם הקשר, שיצא מן השימוש זה מכבר, הוא המִלקוד, הלחם של מילה+קוד. זה היה התקן שנועד להסתרה של מסרים באמצעות קודים: מילים הומרו באותיות וספרות. כדי שהאויב לא יוכל לזהות את המסרים נוצר גלגל קודים (בתמונה), והוא הוחלף כל יממה באמצעות שלוש ספרות. המלקוד היה שימושי מאוד בימי מלחמת סיני. השימוש בו היה מסורבל ורצוף תקלות, וב-1970 הוא הוחלף בטבלת מילות קוד מתחלפות שהמפקדים ענדו בנרתיק פלסטיק על כף היד. אחרי מלחמת ששת הימים יצאו המלקודים למיניהם מן השימוש.

מלקוד

ושתי הערות לשוניות שמביא רוזן לסיום. ב-1965 הוחלף המונח המוביל 'אלחוט' למונח הלא עברי רדיו, וזאת גם בהמלצת האקדמיה ללשון, כיוון ש'אלחוט' היא מילה המכילה שלילה. עם זאת הביטוי 'דממת אלחוט' נותר על כנו. הביטוי 'חזור' שיצר אי הבנות הוחלף ב'אמור שנית'.

נועלים פאטס וחותלים גאטס

ואם להישאר בצבא של פעם, אודי שמואלי שופך אור על מקורו של אביזר ששימש בצבא, הלא הם הפאטֶס, כיסוי לנעלי גברים. באנגלית הם נקראים spats, ונראו הרבה בסרטי גנגסטרים. בתחילת שנות החמישים השתמשו גם חיילי צה"ל בפאטס, בדרך כלל בארועים רשמיים כגון מצעדים או קבלות פנים. שם האביזר על פי האקדמיה ללשון העברית הוא היום 'מַחֲפֶה', וברבים 'מַחֲפִים'. ראשוני צה"ל שיבשו את המילה האנגלית spats, וכך נולדו הפאטסׁ. יש לומר בהמשך לכך כי הם התחרזו עם הגאטֶס, הלא הן החותלות הקשיחות. מקור השם הזה לא נמצא, אולי יש בו רמז לגטקעס, התחתונים הארוכים תוצרת היידיש.

צפצוף הצפירה וצפירת הבוקר

הצפירות של יום השואה ויום הזיכרון, שהתמזגו לעיתים עם צפירות האזעקה בדרום, מובילות אל אחת המילים המרתקות בעברית: 'צפירה'. המילה מופיעה שלוש פעמים בתנ"ך, מהן פעמיים בספר יחזקאל, ככל הנראה במשמעות זמן שנקבע או מועד: "בָּאָה הַצְּפִירָה אֵלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ, בָּא הָעֵת קָרוֹב הַיּוֹם, מְהוּמָה וְלֹא־הֵד הָרִים". רש"י קשר את 'צפירה' למילה הארמית 'צפרא' שפירושה בוקר: "כבר באה הצפירה, כמו בא ושקע מאור השחר והתפארת בא". בישעיהו משמעות המילה היא כתר או עטרת.

גם הפועל צָפַר מופיע בתנ"ך, בסיפורו של גדעון: "מִי־יָרֵא וְחָרֵד יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד", והפרשנות: ישכים בבוקר וילך. בימי הביניים גם נקבעו המילים צֶפֶר במשמעות בוקר, והמילה צפריר במשמעות רוח הבוקר. בשנת 1862 נוסד אחד העיתונים החשובים של תקופת ההשכלה ושמו נקרא 'הצפירה', כלומר: הבוקר. צָפיר, בלי כל קשר, הוא גם אחד משמות התיש.

מהיכן הגיעה הצפירה למשמעות היללה העולה מן הצופרים בשעת הצורך? היא מופיעה כבר בראשית המאה העשרים, והחשוד המיידי הוא איתמר בן אב"י. אמנם אין ראיה שהוא חידש את השימוש, אך הוא משתמש במילה בכתביו ובעיתוניו, בעיקר לציון צפירת רכבת או אונייה. בעיתון "השקפה" משנת  1903 הוא כותב: "האוויר הזדעזע מצפירה! מי צפר? הרכבת!"

עד שנות הארבעים השימוש במילה צפירה ובפועל לצפור היה שולי, אך הם פרצו לעיתונות ולדיבור בשנות הארבעים, בהשפעת המלחמות התכופות.  בעיתון דבר נכתב ב-1940: "בהישמע קול צפירה מהסירנות צריכים כל הנמצאים ברחובות להתכנס לבתים". באותה תקופה חודשה גם המילה 'צוֹפָר' עבור סירנה.

מהיכן הגיעה המשמעות הזו לצפירה? המקור הוא בערבית, שפה שהשפיעה בין היתר על משפחת אב"י ובנו וחידושיה. צַפַר פירושו בערבית צפצף, והשורש מוכר גם באכדית במשמעות דומה: סַפַּר, סַפָּארוּ ועוד. מן השורש הזה נוצרה גם המילה ציפור, הקרויה בערבית עספור, שהוא גם כינוי לנווד או קבצן.

לא נאצים. גרמנים

מרק בוים כותב בעקבות הדילמות הלשוניות של יום השואה מן הטור הקודם: "את השקר ‘נאצים’ שמעתי לראשונה עם בואי לישראל; קודם לכן שמעתי רק על ‘גרמנים’ (לפעמים – ‘היטלראים – hitlerowcy). לדעתי, יש לחדול מהשימוש ב’נאצים’ בכלל. השימוש במילה גורם לעיוות תפישת העולם שלנו ולסילוף ההיסטוריה.  לא ‘נאצים’ פלשו לפולין, צרפת, בריה"מ וכו', כי אם גרמנים. לא היה ‘צבא נאצי’ – היה צבא גרמני.  היחידות הנאציות היחידות היו ה-waffen ss, על מדיהן התכולים. הצבא הסובייטי לחם נגד גרמנים, ואיליה ארנבורג כתב מאמר נוקב בשם ‘הרוֹג גרמני’, לא ‘הרוֹג היטלרובייץ’. לכן מרבית הצעירים אינם מודעים לפשעי הגרמנים, הרי הם שמעו רק על ‘נאצים’. אנחנו אוהבים גרמנים, נוסעים לטייל שם, ויש רבים שחיים שם. הרי הגרמנים לא עשו לנו דבר – אלה היו איזה 'נאצים’ ערטילאיים".

ישי רונבאום כותב: "אני לא מוצא בעייתיות מיוחדת בשימוש במונח 'השמדה', שכן לפחות לטעמי הוא מזעזע מספיק כדי להעביר את אימת השואה. השימוש בשורש שמ"ד בעברית הוא תמיד בהקשרים שליליים ורעים ביותר, והקונוטציה עבור דובר העברית היא בהתאם, ועל כן אני לא רואה בו מונח מכובס. 'השמדה' גם אינה תרגום מדויק של Vernichtung, ומונח מתאים יותר הוא אולי 'איוּן', שאילו היו משתמשים בו, אפשר היה בהחלט לומר שמדובר במונח מכובס". 

בקרוב: הרצאה על סודות המילונאות במסגרת טרום בכורה בתאטרון ירושלים, עם הסרט החדש "הפרופסור והמשוגע" על נסיבות יצירתו של מילון אוקספורד.

חדש בפינה של פול אוגדן: עשרה שמות מוזרים של חיות בשפות העולם.

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': איך אומרים בעברית טרֶנד, מהיכן הגיע אלינו ה'כובע-גרב', איזה מרצע יצא מאיזה שק ואיזו קורה נוטלים מבין העיניים ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Google images תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

שחר קליין
לענין שפת הקשר כמדריך לשעבר בבהד 7 וכקצין קשר לשעבר... חלק ממונחי הקשר שעברו מן העולם היו קשורים לקשר מורס (נדמה לי שקמע"ג היה אחד מהם), שהקורס האחרון בנדון היה באמצע שנות השבעים. הפונטיקה של אותיות הא"ב היא כמובן עברות של המקבילה האנגלו סקסית ובודאי יש לה מקבילות בכל שפה (אולי מעניין לחקור אותן). הצורך בכך נוצר בימים בהם היה הקשר בינוני ואף גרוע באופן כללי והיה צורך לאיית מילים כדי להבהיר ללא ספק נוסחים קצרים שלא עברו היטב כמשפטים. במלקוד (בוטא בקמץ ב"מ". מעולם לא שמעתי חיריק ב"מ", אף שנתקלתי באנשים שמדברים על זה כ"מילכוד" ברצינות גמורה כאילו זה המונח הנכון) שמופיע בתמונה לא פגשתי מעולם ("הקריירה הצבאית שלי החלה ב1974) אבל ה"צמיד" המשונה שהולבש על הזרוע נקרא קוד גזית (או "אתגר", שהיה סט מילים שונה) והגיע עם דף שבועי שבכל יום היה צריך לקפל צד אחר שלו כדי לקבל את מערכת הקודים העכשווית. מיותר לציין שכל השיטות המתוחכמות האלה לא ממש הועילו ... לאחר האזנה של כמה דקות אפשר היה לפענח את הקודים מתוך ההקשר במשפט, גם אם צה"לית אינה שפת אמך. תמיד הפריע לי השימוש בשפה היחודית והרצינות הגמורה שבה התיחסו למילים האלה. הרי הקודים האלה מעולם לא הסתירו דבר וכנראה גם לא התכוונו לכך. תחושתי שיותר משיש כאן "שפת קוד" יש כאן "שפה מקצועית" שיודעיה הם "יודעי דבר". מי ששולט במילון הזה מקנה לעצמו פרסטיז'ה מקצועית מסוימת... מכיוון שמערכות הקשר היום מתוחכמות הרבה יותר ומעבר לכל, שימוש ב"רדיו" הוא שימוש "חירום" או "מבצעי", כשהבסיס לתקשורת השדה כבר שנים הוא מערכות טלפוניה (רדיו-טלפון), הרי שהשפה הזו היא יותר ויותר נוסטלגית וקישוטית ומאבדת כל קשר עם צורך ממשי. האם המאמר המקורי כבר פורסם וניתן לקוראו במלואו?
09 במאי 2019 הגב
אורי לאור
לעניין לא נאצים גרמנים. חוויתי חוויה מיוחדת לפני כשנה. ביקרתי עם בני בעיירה Kirkenes בצפון נורבגיה. נכנסנו למוזיאון המקומי, שם הוצגו תמונות שתיעדו את מצב העיירה שהושמדה כליל במלחמת העולם השנייה בידי חיל האוויר הגרמני. ניגשתי לעובדת המוזיאון, הצגתי את עצמי כ-"לא גרמני" ושאלתי, האם לאור התמונות המוצגות במוזיאון, נשארו רגשות שליליים, אולי בנפשות המבוגרים שעדיין זוכרים, כלפי התיירים הגרמנים הרבים המבקרים בנורבגיה. התשובה די הדהימה אותי: "מי שעשה זאת לנו לא היו גרמנים – אלה היו נאצים. תהיתי אז עד כמה ניתן "לכבס" את הזיכרון ההיסטורי של עם.
09 במאי 2019 הגב
אלי מילר
האם יש קשר בין הכיוון צפון והצפנה ואם כך מדוע? מפקד בקשר הוא קודקד מה הכינוי למפקדת, אם בכלל? לגבי המונח נאצי ולא גרמני. זה קיים בכל המדינות ולאו דווקא בישראל. ככה זה גם בארצות הברית. זה נוצר במכוון לדעתי על מנת לנקות את האומה הגרמנית מהפשעים שעשתה ולצרף את הצבא הגרמני לנאטו. תרגיל מאד מוצלח ביחסי ציבור.
09 במאי 2019 הגב
עדנה רוזן
שמעתי סיפור שנשמע לי מופרך, אבל מי יודע? בנוהל הקשר של חיל האוויר נהגו פעם להגיד "חמש" במובן של "בסדר" (קיצור של "חמש-חמש"). עכשיו הקטע המשונה: שמעתי שמכיוון שבשלב מסוים היו בחה"א הרבה יוצאי רומניה, השתרשה המילה 'צ'ינץ' (חמש ברומנית) כאישור בקשר. מישהו יודע לאשר או להכחיש? מדובר כמובן בימים עבָרו.
12 במאי 2019 הגב
יעוד גונן
באשר ל'פַּאטֶס': זכור לי היטב שהמדובר הוא במורשת מהבריטים בארץ, עוד לפני היות צה"ל וקוּם המדינה. מדובר ברצועות בד-צמר ארוכות בצבע חאקי, שהיו מלפפים סביב החלק העליון של הנעל הצבאית והקרסול כדי לייצב את הקרסוליים ולמנוע חדירת אבנים וכיו"ב לנעליים. בעברית הן נקראו חותלות, ואין הן נעליים, אלא תוספת להן.
16 במאי 2019 הגב

הוספת תגובה