הפוליטיקאים עוברים לאנגלית, החרדים מאדירים את היידיש

רוביק רוזנטל | 13 בדצמבר 2019

איך הפכה המילה 'ספין' למטבע חסרת משמעות, מה קרה לביטוי העברי הנאה 'משחק האשמות', איך פתאום כולם מדברים מהפוזיציה, מיהו חכּל"ש, ומחקר חדש: החרדים מדברים עברית ישראלית, אבל היידיש הפכה דווקא אצלם לשפת יוקרה

המילון הישראלי מתחדש, והמשבר הפוליטי תורם לכך את חלקו. ראשונה היא מילה שכבר זכתה לוותק מרשים אבל מילאה את הנאומים וההאשמות ההדדיות השבוע: סְפּין.

מבול של ספינים וגשם של בליים גיים

השימוש המתפשט במילה הוא דוגמה לשחיקה עד דק של משמעות המונח, ובדימוי של נתניהו בימי גשמים אלה: מבול של ספינים. ספין פירושו הצגת מידע עובדתי באופן שֶיַטה את עמדות הציבור בעד או נגד יוצר הספין. בשימוש השחוק בימים אלה ספין הוא סתם תעמולה, הצהרה או מהלך כלשהו שאינו מוצא חן בעיני הצד השני. יאיר לפיד מוותר על הרוטציה? ספין. נתניהו שוקל לוותר על החסינות: ספין. אלה אינם ספינים אלא הצהרות ומהלכים פוליטיים. ואגב, מה קרה ל'סחריר' של האקדמיה? לא תפס. עדיין.

ובענייני האשמות, השימוש בצירוף האנגלי המחורז 'בְּלֵיים גֵיים' – blame game - משחק האשמות, מתפשט בשיח הפוליטי-תקשורתי. כנראה באנגלית זה נשמע יותר טוב.

יוסי ורטר, הארץ: "מה'בליים גיים' - משחק ההאשמות - עברה המערכת הפוליטית המותשת למשחק אחר, גם הוא מוכר בשמו האמריקאי, 'צ'יקן'".

טל שלו, ואללה: "את האופטימיות החליף משחק ה'בליים גיים'".

שירית אביטן-כהן: מקור ראשון: "יש כאן פגישות המוכרות במערכת הפוליטית כהצגה לקראת ה'בליים גיים' – מי יהיה האשם במניעת האחדות".

אתה הבנת את זה, בנג'מין ניתאי?

הכל עניין של פוזיציה

פוזיציה, צורת עברית של המילה האנגלית position משמשת כבר שנים רבות בתחומים שונים: שוק ההון, מוזיקה, מתמטיקה, פסיכולוגיה וגם פוקר. לאחרונה היא חודרת יותר ויותר לשימוש בשיח הציבורי. פוזיציה היא בשימוש הזה עמדה תלוית זמן ומקום, והיא נאמרת בביקורת כנגד אנשי ציבור. בתוכניתו המצוינת של גיא זוהר "מצד שני", למשל, עסקו בעמדות מתחלפות של אישי ציבור, כשכל דוגמה מסתיימת במסקנה בפיו של זוהר: "זו הפוזיציה".

כותרת באתר ערוץ שבע: "סמוטריץ' נגד דינה זילבר: 'פוזיציה מהמקפצה'". סמוטריץ' תוקף את דינה זילבר המחייבת את העיר מעלות להקרין את הסרט על פרקליטת המחבלים לאה צמל, אבל לא התערבה בהחלטה הקשורה במרדכי קידר לאחר שתמך בתיאוריית לפיה יגאל עמיר לא רצח את רבין.

בטוויטר מככב האשטג חדש (בעברית: צג הקבצה) - #פוזיציה, ובו חושפים המצייצים עמדות תלויות זמן ועמדה אישית. למשל: "שמעתי בחדשות של תשע את ערד ניר קובע בנחרצות שעכשיו כבר להגיד שזה אירוע טרור של דעא"ש, ומיד אחריו אובמה שאומר שהחקירה עדיין בעיצומה".

אטילה שומפלבי מגיב ב-Ynet על טענות נגדו כאילו הוא מבטא את עמדותיו בעניין אישומי ביבי מתוך "פוזיציה": "אחושלוקי פוזיציה. פוזיציה של אזרח שומר חוק, פוזיציה של דמוקרט שרוצה שהשלטון לא יהיה רקוב ומושחת, פוזיציה של ישראלי שמשלם מיסים ורואה איך שלטון מושחת מוסרית וערכית ממנה בובות על חוט שלא ימתחו ביקורת. וואחד פוזיציה. אני מרחם עליך שאתה בפוזיציה אחרת".

לימור סמימיאן דרש כותבת בישראל היום מאמר ושמו "זועקים מפוזיציה". במאמר היא מותחת ביקורת על אלה המבקרים את ארצות הברית על כך שנטשה את הכורדים.

איתמר לוין מצטט במאמר באתר מחלקה ראשונה הקרוי "פוזיציה באופוזיציה" את רופוס מיילס שקבע לפני שבעים שנה חוק על שמו: Where you stand depends on where you sit - המקום בו אתה עומד תלוי במקום שעליו אתה יושב. לוין מוסיף: אצלנו וגם בארה"ב - במיוחד בפוליטיקה, אבל לא רק בה - העמדות אכן נובעות מהפוזיציה הנקודתית ומהאינטרסים הרגעיים".

ואילו ניצן הורוביץ קורא לחיבורים בשמאל: "לגשת לבחירות בפוזיציה מאוחדת". בתקווה שהפוזיציה לא תהפוך, שוב, לאופוזיציה.

חכּל"שים ובני זנאים

הבחירות המתחלפות יצרו מעמד הולך וגדל של ח"כים שיצאו מהמחזור, רובם זמן קצר לאחר שנכנסו. לאלה מוענק בזאת התואר חכּל"ש, ח"כּ לשעבר, באסוציאציה לדתל"ש הישן והטוב. ראשי תיבות חדשים, ולפנתיאון. הוצעו לאחרונה בתוכניתם של תמר אלמוג ומוטי גילת ברשת בית, בעיקר ברבים: חכּל"שים.

ועוד אחד. לא ממש קשור לבחירות, אם כי גם הוא נגע בשוליהן. הצעתה של חכל"שית עליזה לביא לקרוא ללקוחות זונות 'זנאים' החזירה את המילה העתיקה 'זנאי' ללקסיקון והשימוש בה מתרחב. לצידו אפשר לשמוע גם את 'בן זנאי', חלופה ל'בן זונה' השחוק. צפי סער כתבה במדורה “גברת מג'ונדרת בהארץ: "אם חשקה נפשך לקלל, אמור מעתה זנאי בן זנאי". בדיון באחד הפורומים על סרבני גט נכתב: "בעל צריך לגרש את אשתו? ואם נבטא את המשפט בצורה יותר נכונה ושוויונית, האישה צריכה לבעוט ולגרש את הזנאי בן זנאי הזה".

ומן הסתם לא ירחק היום ש'בן זנאי' יהפוך גם לביטוי שבח, ממש כמו 'בן זונה'. "האחרון של סקורסזה? ממש סרט בן זנאי!" וכבר מצאתי תגובות באתרים נחשבים מחמאות בנוסח "איזה מאמר בן זנונים!"

התחלתי ללמוד בשטייגן עצום

האם החרדים מדברים יידיש או עברית? מאמר שפורסם בגיליון האחרון של כתב העת "בלשנות עברית" מאת דלית אסולין ואסנת זפרני שופך אור חדש על הסוגיה. החרדים, טוענות המחברות, רובם מדברים עברית ישראלית שוטפת, היידיש נעלמת מהשפה היומיומית, אבל יש לה מעמד מיוחד, היא משמשת כשפת יוקרה, במה שהן מכנות "העגה הליטאית-ישיבתית". כלומר, היידיש העממית, הנחותה לכאורה, זוכה דווקא בקרב בני הישיבות הליטאים דוברי העברית למעמד על. הדבר מתבטא בשרבוב מונחים ביידיש לשיח בעברית, כאשר המונחים קשורים לעולם הישיבה. במחקר מובאים ציטוטים מטקסטים וראיונות.

אחד המהלכים של השימוש ביידיש הוא שינוי או הרחבת משמעות של המילה. 'שטייגן' פירושו ביידיש לעלות או לטפס. בז'רגון הישיבה פירושו להתעלות, להתרכז ריכוז עילאי בלימוד. ציטוט: "הוא לומד קרוב לשמונה עשרה שעות ביממה ... כמעט ולא מדבר עם חברים ... כל היום שטייגן". או "התחלתי ללמוד בשטייגן עצום". ויש גם בטלנים: "לא עושה שטייגן". פורטל עולם התורה נקרא שטייגן – shtaygen.co.il. יש גם פועל: להשטייגן: "כולם בבית הכנסת לומדים ומשטייגנים".

'געשמאק' פירושו ביידיש טעים, אבל בז'רגון הישיבתי פירושו הנאה מלימוד התורה: "רואים שיש לו גישמאק בלימוד", או "א גישמאק סברה": סברה מוצלחת ומהנה. 'צושטעל' פירושו חיבור וקישור, והוא משמש לקישורים מעניינים. בדיון על דף תלמודי אומר אחד: "אתה בהחלט צודק, אבל הצושטעל לבהמה בעלת מום לא מובן לי". מכאן נוצר הפועל לצַשְטֵל, כלומר, לחבר ולקשור. ואילו 'פארנעם', שפירושו נפח או גודל, מיוחס לרוחב דעת לימודי או רוחני: "ההספק והידיעות שלהם זה פארנעם עצום".

להשטייגן ולצשטל הם פעלים בצורה עברית הנוצרים מתוך מילה ביידיש. פעלים כאלה רבים בעברית הכללית, מ'לפרגן' ועד 'לקטר'. בשפה החרדית, מספרות המחברות, נוצרו כמה וכמה פעלים האופייניים להווי החרדי.

לנַייס. להעביר מידע על מישהו, מהמילה 'נייעס' שפירושה חדשות או רכילות: "שבועיים כבר בחורים נייסו עלי שיש לי אייפון ולא ידעתי". וגם: "אביטן זה הנייסן (הרכילאי) של הישיבה".

להשמיס. שמוס פירושה בהווי הישיבתי שיחת מוסר, מן המילה שמועס: שמועות. מכאן נולד הפועל להשמיס, שפירושו לנזוף. "הוא יעביר את זה למשגיח, ואין לי כוח שישמיס".

לצ'קב. 'צ'יקאבר' הוא בעגה הישיבתית בחור מעניין, כוכב וחברמן. מכאן הפועל לצ'קב, כלומר, לעשות דברים בלתי צפויים ומעניינים: "הלכתי עם מושי וצ'יקבנו חבל על הזמן". "המעיל כמו שלי יש לו כמה צ'יקובים", כלומר, מעיל מיוחד.

המחברות מצביעות על שורה של הבדלים בין בחורי ישיבה אשכנזים לספרדים. ועם זאת, מה שמשפיע על השימושים אינו מוצא הלומדים אלא רמת השליטה ביידיש. ובכל מקרה, השימוש ביידיש הוא כהגדרתן "הד קלוש לתפקיד שמילאה היידיש בישיבות ליטא בעבר". ליידיש יוקרה רבה בקהילות החרדיות, אבל השימוש בה משולב בעברית, ולא בא להחליף אותה.

האנגלים דווקא אוהבים מילים מיותרות

סוזן בל מתייחסת לטור "מילון המילים המיותרות", המופיע באתר וקוּדם בניוזלטר השבועי: "לימדתי אנגלית במשרד הביטחון, ואמרתי לתלמידים שלי שם, שכאשר הם נפגשים עם שירותים זרים מחו"ל או בחו"ל, השפה נשמעת יותר רכה ונעימה אם משתמשים בכל מיני ביטויים שאין להם תוכן או הרבה משמעות.

כאשר למדתי לתואר השני בבירמינגהאם, כותבת סוזן, נושא התזה שלי היה Gambits in the English of Native Hebrew Speakers.  המונח גמביט, המוכר גם בשחמט, מתייחס לביטויים שאינם מקדמים את תוכן הנושא של השיחה, אלא משתמשים בהם באופן אסטרטגי, למשל, להפחית את עומס תוכן השיחה. לעיתים קרובות אלה ביטוים שגרתיים כמו Really. Indeed. Oh! Mmmmh.  גדמביטים יכולים לבוא בסוף משפט כמו ...,you know. ...,wasn't it? ..., you know what I mean.  או בהתחלה כמו Would you mind...? Could you...? 

שימוש נכון בגמביטים, כותבת סוזן, נותן זמן לחשוב תוך כדי השיחה, ומעניק זרימה חלקה לשפה. שני חוקרים גרמנים שחקרו את הדיבור של גרמנים מדברים אנגלית, שאלו מדוע הם נשמעים קצרים ואפילו תוקפניים. התשובה היא שדוברי האנגלית משתמשים בביטויים מיותרים לכאורה, כמו: You know what I mean, I don't suppose, I would like to ask etc, etc. דווקא בכך הם הופכים את השיחה לנעימה וזורמת יותר, בעוד בגרמנית זה אינו נהוג.

תודה סוזן, חומר למחשבה, וההשוואה בין גרמנים לאנגלים מרתקת. מילים מיותרות אכן אינן תמיד מיותרות. עם זאת, רצוי להשתמש בהן במידה.

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מתי התחילו לדבר על הקרבת החיים וקדושת החיים, מה זה לעזאזל בלד"ח, מהיכן הגיעו בני משפחת אטינגר, מה הקשר בין טאבו כאיסור וטאבו כרישום מקרקעין ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
The Argument 01.jpg - Wikimedia Commons תמונה ראשית

תגובות

אבישי לבנה
לגבי הגרמנים המדברים אנגלית... ובגרמנית אין מלים בלתי נחוצות המיועדות רק "להחליק" מעברים בין מלים? עיין: denn, doch, usw(und so weiter)…
12 בדצמבר 2019 הגב
גבי שחר
חשבתי שסוזן למדה בברמינגהאם, אבל מסתבר שלמדה בבירמינגהאם.
12 בדצמבר 2019 הגב
יעקב יצחק
לגבי השאלה על מקור המילה בלדח (או בלדחין או בלדכין), לא היה לי כיוון, אבל נזכרתי במילה דומה באנגלית, Baldachin, אפיריון בד שנמתח מעל מזבח או כס בימי הביניים. לאחר עיון מה, ראיתי כי במילון ספיר טענו שהמקור למילה העברית הוא "מרוסית ושם פירושה אפִריון. בגלל הדמיון שאל אביזר החשמל את שמו". אם כן, המקור הוא כמעט בוודאות Baldachin, שם מקור השם באנגלית הוא משם הבד שהיה מיובא מבגדד.
12 בדצמבר 2019 הגב

הוספת תגובה