כל מה שרצית לדעת על המילון העברי ולא העזת לשאול

רוביק רוזנטל | 27 בפברואר 2019

מדף המילונים העברי התעשר במילונים רבים בעשורים האחרונים. כמה מהם מציגים את מכלול השפה העברית. ספר מחקר חדש של הבלשנית אורה שורצולד עושה בהם סדר. הגיאוגרף ד"ר מיכה נצר כתב את מילון רחובות, ולא, זה לא רק 'דופייה'

פרופ' אורה רודריג-שורצולד היא אחת הבלשניות המוערכות בקהילייה הבלשנית הישראלית, שרוב חבריה אינם חשופים לציבור הרחב. אורה היא אוצר בלום של ידע, ומשלבת קפדנות חסרת פשרות עם נדיבות וקידום כוחות צעירים. לפני כמה שנים יצאה לגימלאות, ועתה הופיע בהוצאת האקדמיה ללשון העברית ספר מאמרים שלה, "מחקרים בעברית בת זמננו", שבו מכל טוב: מאמרים על עיצורים טעמים, על צורות ומקורות המילים בעברית, על הוראה ונורמות לשוניות, ועל אהבתה הגדולה: הלדינו, שדוברה בבית ילדותה. על מחקריה בתחום זכתה בשנת 2015 בפרס לנדאו. מאמרה של אורה "פני הלשון כפני הדור" מופיע ב"במת אורח" באתר. גילוי נאות: אורה הייתה המנחה שלי בכתיבת עבודת הדוקטור.

כמה מילים יש בעברית? תלוי באיזה מילון

אחד מהמאמרים בספר עוסק במילונאות העברית. נושא המאמר הוא מעמדו של הדקדוק במילון, וגישות שונות של מילונאים לדקדוק, גישות המכתיבות את דרך יצירת המילים. בהמשך המאמר מציגה אורה את מדף המילונים העבריים, בחטיבת המילונים המציגים את מכלול השפה העברית. הראשון בהם הוא המילון הגדול של בן יהודה. אחריו נוצרה קבוצה של מילונים ששירתו את הישראלים עד שנות התשעים של המאה העשרים: מילוניהם של יהודה גור, אברהם אלקלעי, יעקב כנעני, מילון מדן והמהדורות הראשונות של מילון אבן שושן. מאז 1995 חלו שינויים בתפיסה הדקדוקית של המילונים ובדרך הצגת הערכים.

לשירות המשתמש ובעקבות מאמרה של אורה, הרי טבלה המציגה את המילונים הכוללים שנוצרו בעשרים השנים האחרונות  ויצאו בדפוס. מה המשותף, מה המבדיל, מהן הגישות השונות. 

המילון

יוצר

מספר ערכים (אומדן)

שיטת הצגת ערכי הפועל

כתיב הערכים

מקורות המילים

דוגמאות לשימוש

מילון ההווה

שושנה בהט ומרדכי מישור

40,000

בינוני על פי בניינים (הולך, מוליך)

כתיב חסר ניקוד ולצידו הכתיב המנוקד

אין הצגת מקורות

אין דוגמאות שימוש

רב מילים מודפס

יעקב שויקה

55,000

עבר נסתר על פי בניינים (הָלַך, הוליך)

כתיב חסר ניקוד ולצידו הכתיב המנוקד

אין הצגת מקורות

דוגמאות מומצאות בשפת העיתון והדיבור

ספיר אנציקלופדי בשיטת ההווה

איתן אבניאון

220,000 (במהדורה המרוכזת 90,000 ערכים)

בינוני על פי בניינים (הולֵך, מוליך)

כתיב חסר ניקוד ולצידו הכתיב המנוקד

מידע אטימולוגי חלקי

דוגמאות מהמקורות ודוגמאות מומצאות

אבן שושן המעודכן

משה אזר ועורכים על פי מילון אבן שושן במהדורות מוקדמות

עשרות אלפים

באמצעות שורשים (הל"ך, ובעקבותיו צורות עבר נסתר:הלך, הוליך)

כתיב מנוקד ולצידו הכתיב חסר הניקוד

מידע אטימולוגי מלא

דוגמאות על פי מקורות עבריים כתובים

אריאל מקיף

דניאל סיוון ומאיה פרוכטמן

40,000

עבר נסתר על פי בניינים (הלך, הוליך)

כתיב מנוקד ולצידו הכתיב חסר הניקוד

מידע אטימולוגי חלקי

אין דוגמאות שימוש

הרבה פנים למילה חנטריש

אורה שורצולד מתייחסת לפערים העצומים במספר הערכים בין מילון למילון, אך מדגישה שהפער אינו משקף הבדלים מהותיים. כך במילון ספיר האנציקלופדי שמות ערים וארצות, שמות מתחומים מדעיים שונים שאינם מחויבים במילון. כמו כן מציג ספיר ערכים רבים בכמה צורות. כשמסירים אותם הפער קטן. לדוגמה: הוכנס: ראה מוכנס; מֻכְנָס – ראה מוכנס, וכך גדל מספר הערכים. רוב המילונים משלבים גם מילים ספרותיות, חלקן קדומות ורובן כמעט אינן בשימוש. יוצאים מכלל זה מילון ההווה ומילון רב מילים שבהם רק מילים המשמשות היום.

יש גם הבדלים במספר המשמעויות השונות המופיעות מתחת לכל ערך. כך, למשל, לפועל הלך יש באריאל 13 משמעויות, ברב מילים 12, בספיר 11, באבן שושן 10 ובמילון ההווה שלוש בלבד. לאלה יש להוסיף ערכי משנה, שהם בעיקר ניבים ומטבעות לשון. ברב מילים יש לערך הזה 53 ערכי משנה, בספיר 55, באבן שושן 33, בעוד במילון ההווה שישה בלבד.

כל המילונים מציינים משלבים. מילים מלשון הדיבור מוצגות בדרכים שונות. למשל, המילה 'חנטריש' מופיעה במילון ההווה כ'עגה', באבן שושן 'המונית ממוצא ערבי', במילון אריאל כ'לשון הדיבור ממוצא טורקי', ויצוין שעל פי תמר גינדין המקור בכלל פרסי. ללמדכם שאטימולוגיה בכלל, ובסלנג בפרט, אינה מדע מדויק.

העמודה שבה ניכרים הבדלים בולטים בין המילונים היא דרך הצגת הערכים הפעליים. אבן שושן ייחודי בכך שהוא מציג אותם באמצעות השורש. לשיטה זו הנמקה דקדוקית משכנעת, אך היא יוצרת בעיה לקורא מן השורה, שכן כדי למצוא פועל עליו לזהות את השורש העומד מאחוריו, שבמקרים רבים אינו שקוף. שורצולד נוטה להעדיף את שיטת העבר-נסתר, ואני תומך בדעתה, וכך גם נהגתי במילונים שלי (מילון הסלנג המקיף ומילון הצירופים). צורת העבר היא  הקרובה ביותר לצורת הבניין, והיא גם הדרך האינטואיטיבית של הקורא כשהוא מנסה לאתר פועל במילון.

כדאי גם לזכור שרוב השימוש במילונים היום הוא מקוון. בתחום זה מובילים מילון רב מילים (בתשלום) ומילוג (חינמי). יתרונו של המילון המקוון הוא בנגישות ובקלות החיפוש. חסרונו שאינו מאפשר לראות את תמונת הלשון השלמה. מילון טוב, מודפס וכרוך, הוא קודם כל חומר קריאה משובח.

מה הציון שלך? ארבעה ועודף

לפני זמן מה הופיע באתר מילון ראשון לציון, שהוכן לכבוד כינוס לשון ראשון 12. בעקבותיו הביא אלינו הגיאוגרף ד"ר מיכה נצר מילון נרחב שהכין עבור עיר הולדתו, רחובות, לפני מספר שנים.

מיכה הוא נכד לדור הראשונים במושבה, וסבו היה הנגר הראשון במקום. מיכה מספר: "חיפשתי בארכיון המושבה מסמכים הנוגעים למשפחתי. מכאן הגעתי להתנדבות בפעילות הארכיון. מזה 20 שנה אני מעיין במסמכים מימי בראשית, 40 שנותיה הראשונות של המושבה (תר"ן–תר"ץ, 1890-1930), והכינותי מפתחות לפרוטוקולים של ועד המושבה, התכתבויות, דיונים משפטיים וכיו"ב.

בקריאת המסמכים מצאתי מילים לא מוכרות שחיפשתי את פירושיהן. אספתי אותן יחד עם מילים מוכרות, רובן היו בשימוש בכל המושבות הראשונות, וחלקן ייחודיות לרחובות. מקור המילים הוא בעברית 'עתיקה', ערבית, אידיש, רוסית, תורכית, צרפתית ועוד. הן עוסקות בבנייה ובמסחר, בחקלאות ומינהל, מידות, משקלות ומטבעות, קיצורים וראשי תיבות, וכיו"ב".

ולהלן מקבץ טעימות מתוך 170 ערכי המילון. המילון המלא מופיע החל מהשבוע ב"במת אורח".

אִנְגִ'יל. יבלית. נג'יל הוא עשב בערבית.

ארבעה ועודף. ציון בתעודה, ארבע פלוס (מתוך חמש).

בדעות נעלמות. הצבעה חשאית.                                                                         .

בַּחַר. עידור עמוק לעקירת יבלית (ערבית).

דֶבֶּש. בנייה באבני גוויל (לא מעובדות), בתערובת עם טיט.

דוּפִּיָה. צינור השקיה גמיש מגומי, שני פיות.

טרזינה. קרונית להובלת פרי בפרדס.

לצוד דגים. ללכת לבית הכסא.

נציונל פונד. הקרן הקימת לישראל.

קולוניסט. מתיישב במושבה.

שקדן, שקדני. מגדל שקדים, וגם קולף שקדים לאחר הקטיף.

תכסילדר. גובה מסים.

הדופייה והקישקע

במסגרת עבודתו הגיע מיכה נצר לגילוי גם לגבי מונח בעיר השכנה, ראשון לציון. דופייה היא מעין סמל לשוני של רחובות. מסתבר שבראשון לציון קראו לדופייה, אותו צינור מעוגל הפתוח משני צדדי, קישקע. ביידיש: מעיים.

ד"ר עבד אלרחמן מרעי מספר שבמקומות רבים ביישובי ערביי ישראל נעשה שימוש באותו מונח עצמו: קישקע, לתיאור הצינור הדו-כיווני. קישקע היידית היא הדופייה הפלסטינית. נפלאות דרכי המילים.

הנפח וחרש האופניים

יצחק מתייחס לשאלה בדבר ההבדל בין נפח, מסגר וחרש שהופיעה ב"שאל את רוביק":  "בשנות החמישים של המאה הקודמת יוצרו אפניים שנקראו "אופני חרש אופן". כמובן שהילדים קראו לאופניים האלה "חרא שופן". מסתבר שעדיין מייצרים את האופניים במפעל, שזכה אפילו לערך בויקיפדיה.

חרש אופן

חננאל מאק מוסיף באותו עניין: "מקורו של השם נַפָּח הוא אכן בדברי חז"ל, אבל הפעל נָפַח במשמעות המקצועית נמצא בישעיהו נד 16: "הן אנוכי בראתי חרש נֹפֵחַ באש פחם ומוציא כלי למעשהו". אפשר שלפני זמנם של בעלי המסורה והניקוד קראו את המלה בקמצים, על משקל בעלי המלאכה. אולי היה השם נפח נלווה אל השם חרש ומתאר אותו, כמו "חרש חכם" (ישעיהו מ 20).

ומה היה אומר אבידן על הבחירות?

אלישע פרוינד כותב: "א-פרופו דוד אבידן, שיום הולדתו נזכר בטור הקודם,  אולי טוב יהיה אם המתמודדים בטירוף האלקטוראלי יעצרו לזמנמה ויקראו... או שמא זו מלחמה אבודה"? אז הנה השיר:

דוד אבידן שיר

מה אתה מתעווז

בעקבות הפנייה לגולשים בדבר מקורו של המשחק הירושלמי 'אווז' כותב אביתר נור: "מקור המילה המדוברת הינו מרוקנית ומשמעותה 'לרמות'.  המשמעות המתוארת אינה ייחודית לעיר, והייתה רווחת בקרב ילדי עולים בשכונות ומכאן קיבל משמעות של רמאות, עבודה בעיניים. נהגו לשחק בכדור, כשהמשתתפים עומדים בעיגול ומוחאים כפיים והקורבן שעליו ׳מתעווזים׳ במרכז. ההתמסרות הינה בגובה החזה לצידו השני של העיגול, תוך שימוש במסירות מהירות ביותר, עין עקומה וכו׳, כשחברי המעגל מלווים את המסירות בקריאות עידוד וצהלות לאיד, עד שהקורבן במרכז הצליח להשתלט על הכדור, וזה שהפיל הכדור (קטע את מסירות המעגל) נאלץ להיות במרכז ההתעווזות".   

תודה לאביתר נור, וליעוד גונן שהביא את דבריו. הפועל התעווז (במלעיל) אכן הגיע מן היהודית המרוקאית וזכה להיכנס להיכל הסלנג הישראלי. מה אתה מתעווז? – מדוע אתה משקר, מדוע אתה מנסה לרמות אותי. תְעַוֵז פירושו ביהודית מרוקאית התעקם.

חדש בבלוג באתר רב מילים: מחרתיים בצהריים אלבש ערדליים: על צורת הזוגי בעברית

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': האם איפור קשור לצבע האפור, מהיכן הגיעו אלינו הסיחים על הבוקר, מה הקשר בין קרח וקרחת, מי המציא את הקמץ הקטן ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

ישראל ליטמן
שלום צשלם רוביק יקר מאוד ונכבד מאוד... יהודה גור מילון עברי - מוזכר ? מופיע בצילום ?... :-) בכל לשון של ברכה והערכה, ישראל'ך ישראל ליטמן 0507706022
28 בפברואר 2019 הגב
ישראל ליטמן
שלם...שלום שלם (באשר נפלה טעות בהקלדה..."צ" מיותרת...:-))
28 בפברואר 2019
רוביק רוזנטל
המאמר עוסק כאמור במילונים שיצאו החל מ-1995. מילון גור מוזכר במילונים המוקדמים יותר שאינם בתחום המאמר הזה. התמונה לקוחה מהאינטרנט ואכן מילון גור (ורבים אחרים) אינם מופיעים בה.
28 בפברואר 2019 הגב
ד"ר מיכה נצר
פרוש שלמדתי למילה חנטריש: הספר "ששים שנה ושנה" שיצא לאור לפני כשמונים שנה מתאר את אמצעי התחבורה מיפו לירושלים מהחמור והסוס דרך הדליז'אנש אל הרכבת ועד למכונית. בין היתר מוזכרים כלי הרכב של התחבורה העירונית בירושלים, שניהם רתומים לסוסים: סקרסה, עגלה למספר נוסעים, וחנטור, כרכרה לנסיעות פרטיות, שהיתה יקרה יותר. אדם "פשוט" שרצה לעשות רושם ונסע לבד בחנטור כונה חנטריש. כרכרת נוסעים במצרים נקראת כיום חנטור.
28 בפברואר 2019 הגב
יוסף הלחמי
חנטריש בגימטריה = 577 = לפסוק מספר יונה (ד', ד'): וַיֹּאמֶר יְהוָה, הַהֵיטֵב חָרָה לָךְ.
01 במרץ 2019 הגב
יעוד גונן
הערה קטנה: היות ורחובות נוסדה בתר"ן - 1890, בשנה הבאה (תש"פ, 2020) תמלאנה לה 120 שנה, ולא 130 (עדיין).
03 במרץ 2019 הגב
יעוד גונן
מספר תוספות באשר לעברית הרחובותית (גילוי נאות: אני בן רחובות, בה גם נולדתי): - היה מקובל בנעורי לכנות את החישורים הרדיאליים הדקים בגלגלי אופניים 'שְפּיצִים' (במלעיל). נאמר לי אי-פעם שזו מילה ייחודית לרחובותים. - גלעיני המִשמשים אשר שִמְּשו למשחק-ילדים וכונו במקומות אחרים גוֹגוֹאים, עַג'וּאים ועוד - נקראו ברחובות עַגָ'מים (אולי כי כך קראו להם הילדים התימנים משעריים וממרמורק). - היה אזור בצפון-מערב רחובות (סמוך לרחובות ההולנדית של ימינו) שנקרא ח'וֹרוֹנַאדָה - שיבוש של השם הערבי ע'וּר א-נִדָּה = בקעת הטַּל.
03 במרץ 2019 הגב
יעוד גונן
מספר תוספות באשר לעברית הרחובותית (גילוי נאות: אני בן רחובות, בה גם נולדתי): - היה מקובל בנעורי לכנות את החישורים הרדיאליים הדקים בגלגלי אופניים 'שְפּיצִים' (במלעיל). נאמר לי אי-פעם שזו מילה ייחודית לרחובותים. - גלעיני המִשמשים אשר שִמְּשו למשחק-ילדים וכונו במקומות אחרים גוֹגוֹאים, עַג'וּאים ועוד - נקראו ברחובות עַגָ'מים (אולי כי כך קראו להם הילדים התימנים משעריים וממרמורק). - היה אזור בצפון-מערב רחובות (סמוך לרחובות ההולנדית של ימינו) שנקרא ח'וֹרוֹנַאדָה - שיבוש של השם הערבי ע'וּר א-נִדָּה = בקעת הטַּל.
03 במרץ 2019 הגב
יעוד גונן
מספר תוספות באשר לעברית הרחובותית (גילוי נאות: אני בן רחובות, בה גם נולדתי): - היה מקובל בנעורי לכנות את החישורים הרדיאליים הדקים בגלגלי אופניים 'שְפּיצִים' (במלעיל). נאמר לי אי-פעם שזו מילה ייחודית לרחובותים. - גלעיני המִשמשים אשר שִמְּשו למשחק-ילדים וכונו במקומות אחרים גוֹגוֹאים, עַג'וּאים ועוד - נקראו ברחובות עַגָ'מים (אולי כי כך קראו להם הילדים התימנים משעריים וממרמורק). - היה אזור בצפון-מערב רחובות (סמוך לרחובות ההולנדית של ימינו) שנקרא ח'וֹרוֹנַאדָה - שיבוש של השם הערבי ע'וּר א-נִדָּה = בקעת הטַּל.
03 במרץ 2019 הגב
ד"ר מיכה נצר
ליעוד גונן, תחשב שנית את מספר שנות רחובות.באשר לשפיצים, עג'ם, דודס (מה שנקרא גם.צ'יק צק) הן מילים שאחרי שנת תר"ץ - 1930 (שנת הולדתי) ולכן לא נכללו. והשאלה הרחובותית: של מי אתה יעוד? אולי אני מכיר את משפחתך? מיכה
03 במרץ 2019 הגב
ד"ר מיכה נצר
עוד ליעוד: חורונדה הוא Jח'ור (לא ע'ור) כך רשום במפות המנדט בקנה מידה 1:20000 משנת 1929. ח'ור הוא שקע בקרקע ומופיע כך המקומות שונים בארץ.
03 במרץ 2019 הגב
Theodore Sternberg
בספרך מדברים שפת תנ"ך אתה קובע שהמילה תלפיות מקורה ביוונית. (עמוד 129) כחובב היוונית העתיקה אני מיד התחלתי לחשוב על מילה (או שיבוש של מילה או צירוף מילים) כזאת, וללא הצלחה. למילון ספיר ולמילון אבן שושן אין דעה על האטימולוגיה של תלפיות, וגם באינטרנט אינני מוצא כלום.
02 באפריל 2019 הגב

הוספת תגובה