הטריוויה של הצ'ייסר, המעון של שרה

רוביק רוזנטל | 14 ביוני 2019

כוכב הטריוויה בתוכנית "המרדף", איתי הרמן, מוציא ספר טריוויה מבדר ומעשיר, הזירה הלשונית ליקטה ממנו שאלות שהלשון במרכזן, מה בין מעונות ראש הממשלה למעון לנשים מוכות, האם מאיר אריאל הוא משורר או פזמונאי, ועוד על המשפחה החדשה

שעשועוני טריוויה הם כבר עשורים רבים סוגה מובילה בטלוויזיה. בערוצים הישראלים מולכות עדיין תוכניות המציאות שרובן אינן ראויות למאכל בני תרבות, והטריוויה נדחקה מעט. לכן יש ל"המרדף" מקום חשוב בלוח השידורים, בתאגיד כאן המפגין מחויבות לאיכות ולתוכן יותר מעמיתיו המסחריים. הקונספט מצוין, המנחה רב קסם והמשתתפים ראויים. ובכל זאת הערה: המשחק מסתיים במצב של "הכל או לא כלום" למשתתפים, הניגפים בדרך כלל בשתי דקות מול הצ'ייסר, ולצופים נותרת תחושה חמצמצה של אי הגינות. כדאי לשקול תיקון שיאפשר גם למשתתפים ליהנות מהישגיהם במשחק.

תאומים איריים, אלופי אדום ושוק הספרים

הצ'ייסר הוא איתי הרמן, ולצידו מיכל שרון. איתי מגלה ידע כללי פנומנלי וגם תאוות תחרות וניצחון ראויה לציון. בימים אלה יצא לאור ספרו "הטריוויה של הרמן", ובו מקבצי שאלות בנושאים שונים. בכל מקבץ 20 שאלות בנושא מרכזי, ולצידו אפשרות לקורא להשיב בגוף הספר, התשובות בחלק השני של הספר.

הצייסר

הזירה הלשונית מגישה מתוך הספר מקבץ שאלות הקשורות ללשון, העברית ולא רק, התשובות בתחתית הטור.

  1. איזה אריק נולד בשם אריה: אריק איינשטיין, אריק שרון או אריק זאבי?
  2. איזו דמות בסדרה "רמזור" נהגה לומר "גיסנו"?
  3. איזו מדינה בארצות הברית מכונה "מדינת האימפריה"?
  4. את מי כינה הרב עובדיה יוסף "עיזה עיוורת"?
  5. בהשראת איזה ספר יאיר לפיד כתב לריטה את "שיר אהובת הספן"?
  6. בירושלים אומרים "אשתנור", ובשאר הארץ אומרים....
  7. השלימו את שם הסופר לפי המערכון "שוק הספרים" של הגששים: א.ב.ג.ד.ה.ו....
  8. הצאצאים של איזו דמות תנכית נקראו "אלופי אדום"?
  9. מה היה שם משפחתו המקורי של יוסף סטלין?
  10. מה פירוש הביטוי 'ברחל בתך הקטנה'?
  11. מהו הכינוי המשותף שניתן לזמרים מאיר אריאל ומשה הלל?
  12. מהו השם הלועזי של בעל החיים חורפן?
  13. מהו השם העברי של מחלת האוסטאופורוזיס, הנגרמת מפגיעה במשק הסידן בגוף?
  14. מהו הספר ששמו העניק השראה לשם תל אביב?
  15. מהם "תאומים איריים"?
  16. מי הסופר שהעניק לציפור הנחליאלי את שמה?
  17. פירוש שמה של איזו עיר בצפון אפריקה הוא "בית לבן"?
  18. מי מחזיק בשיא נאום הפיליבסטר הארוך בתולדות הכנסת?
  19. על שם מי נקרא טארט התפוחים "טארט טאטן"?
  20. פירוש שמו של איזה דג הוא 'דג שיניים' או 'דג השטן'?

מי גר במעון, ולמה?

השבוע חתמה שרה נתניהו על כתב אישום מתוקן בפרשת המעונות. אבל מדוע נקרא בית משפחת נתניהו 'מעון'? מה רע ב'בית'?

המילה 'מעון' מופיעה 18 פעם בתנ"ך. ברוב המקרים ההקשר הוא דתי, כמו בפסוקים "היה לי לצור מעון", או הצירוף "מעון קודשו". לצד זה מופיעים הצירופים 'מעון אריות' ו'מעון תנים'. יש קושרים את 'מעון' ל'מעיין'. מעון הוא גם שמו של יישוב מקראי בנחלת שבט יהודה, ובעקבותיו התנחלות דתית לאומית בהר חברון.

בעברית החדשה החלו המילים הנרדפות בתחום להתפצל. 'בית' היא המילה הגנרית, 'משכן' יוחד למוסדות בעלי מעמד מיוחד: משכן הנשיא, משכן הכנסת ומשכן אומנויות הבמה. 'מעון' משמש כמילה ספרותית, כמו בשירו הראשון של ביאליק, "אל הציפור": "אל קולך כי ערב מה נפשי כלתה, בחורף בעוזבך מעוני."

בעברית של ימינו 'מעון' הוא מקום מגורים מיוחד. מצד אחד, בית שבו גר אדם בתוקף תפקידו ולא כביתו הפרטי, ומכאן "מעונות ראש הממשלה", כאשר גם לבית בקיסריה מעמד רשמי חלקי; וכן "מעון השגריר". לצד זה יוחדו המעונות לסידורי מגורים לאוכלוסיות ספציפיות. בעבר נבנו בערים הגדולות "מעונות עובדים", מבנים רבי כניסות במחיר המתאים לכיסי הפועלים של פעם; ומעונות הסטודנטים שליד כל מוסד אוניברסיטאי. מעונות היום נמצאים בפיקוח משרד העבודה והרווחה עבור תינוקות ופעוטות בגילאי 3 חודשים עד 3 שנים, ומופעלים על-ידי תאגיד. יש מעונות לדיירים בעלי לקויות, ובל נשכח את המעון לנשים המוכות. אכן, מפגש קצוות.

מאיר אריאל, משורר או פזמונאי?

ארי כותב, בעקבות הטור שעסק בכתיבתו של מאיר אריאל: "אתה יכול להסביר את ההבדל בין משורר לפזמונאי? האם בעיניך מאיר אריאל הוא משורר? פזמונאי? מדוע בכלל משורר נחשב ליותר מפזמונאי? זה לא משהו שאמור להיות בעיני המתבונן?"

שאלה נפלאה. בכל פזמונאי טוב יש משהו מן המשורר, ומשוררים רבים כתבו שירים שהולחנו והפכו לפזמונים. ההבחנה ביניהם היא בתקשורת עם מי שקורא או מאזין. שיר נכתב באוריינטציה של הכותב והוא מחויב לעולמו הפנימי של המשורר, ואמור לדרוש מאמץ של פענוח. פזמון נכתב באוריינטציה של הקורא/מאזין, ונועד לגרום לו הנאה ולהיות נגיש, גם אם לא פשטני. בהקשר זה יש לפזמון גם מחויבות ללחן, או כבסיס ללחן או על בסיס לחן קיים, לחן שגם הוא יהיה נגיש וקרוב ללב המאזינים. מאיר אריאל נמצא אכן, לדעתי, בתפר שבין הפזמונאי למשורר. לכן הוא יוצר חד פעמי גם מבחינה זו, ולכן נדרשו שנים רבות עד שהקהל התחבר אליו. ובאשר ל"מי נחשב יותר", זו היררכיה תרבותית ואני איני שותף לה. נעמי שמר ומאיר אריאל גדולים בעיני יותר מעשרות משוררים בעבר ובהווה.

הורות בשיתוף ואימוץ בתוך המשפחה

"מילון המשפחה החדשה" שפורסם לאחרונה הביא תגובות והערות.

רועי מאירוביץ כותב: "עד כמה שידוע לי, יש שלושה מושגים לתיאור הורים שאינם בזוגיות וחולקים אחריות שווה על ילדם: shared parenting לבני זוג לשעבר, elective coparenting להורים שלא היו בזוגיות, co-parenting הוא מושג הסל. ראיתי שהאקדמיה ללשון קבעה "הורות בשיתוף" תחת co-parenting. האם יש תרגומים מקובלים ליתר ההגדרות?" וגם: "איך נקרא ילד ביחס לאפוטרופוס שלו. באנגלית: guardianee".

אירית רוזנבלום משיבה כי אכן למונחים שבשאלה אין תרגום לעברית, אלה "ניואנסים אמריקניים". באשר לילד (או מוגבל) כנגד האפוטרופוס, המונח המשפטי המקובל הוא 'חסוי'.

אוריאל אדיב כותב: "לגבי 'אימוץ בתוך המשפחה' ההגדרה אינה שלמה. עד לתקדים שלנו שבו אימצתי את אסף שאינו מקרב "משפחתי", ניתן היה לאמץ רק בתוך מסגרת המשפחה הגרעינית במובן של אימוץ אחיינים וכד'. אנחנו פרצנו בזמנו את המחסום הזה עם פסק הדין התקדימי של בית המשפט למשפחה בירושלים, שאפשר אימוץ של הורה יחידני. מכאן שזה לא רק "ע"י בן זוג חדש".

אירית רוזנבלום מוסיפה: אכן, בתי המשפט אפשרו אימוץ של אם יחידנית, ובהמשך גם של גבר יחידני, וזאת הרבה לפני שאושר אימוץ בידי ידועים בציבור. תהליך דומה התרחש גם בארצות הברית ובמדינות נוספות.

אדיב מוסיף ביחס ל"נולה אוסטה": "ישראלים אכן יכולים להתחתן במדינות אירופה (לפחות בגרמניה), ולראיה: אני מתרגם לא פעם "תמציות רישום" לגרמנית שבהן מופיע המונח רווק/רווקה לצורך עריכת נישואין בגרמניה. יתרה מזאת: בגרמניה ישראלים גם יכולים להתכנס תחת כנפי "הסכם זוגיות" מבלי שיהיו תושבי המדינה, למשל כשהם אינם נשואים ואחד מבני הזוג, כולל חד מיניים, מקבל מלגה שגדלה במצב שהוא/היא "נשואים".

אירית רוזנבלום מדגישה שהאפשרות הזו ניתנת רק אם אחד מבני הזוג הוא בעל אזרחות גרמנית, ובוודאי כאשר שניהם. בעניין זה הוחמרו מאוד חוקי ההגירה בגרמניה בשנים האחרונות.

ירושלים רבתי במוסקבה

יורי מור כותב: "בכתבה על שפתם של עולי ברה"מ ('שידור חוזר' משנת 2007) השתמשת בתור איור בשלט של חנות ספרים רוסית ששמו –  Арбат (ארבט - Arbat). הידעת שיש במילה שורש משותף לעברית?

ארבאט

המילה ארבט הגיעה לרוסיה דרך מוסלמים טָטָרים, אליהם הגיעה מערבית, שפת האחות של העברית. בערבית המילה 'רבת' פירושה 'פרוור', מקביל ל'ירושלים רבתי' – ירושלים עם הפרוורים. לפני מאות שנים הטטרים התיישבו בפרוורי העיר מוסקבה, שכולו היתה בגבולות הקרמלין, וקראו לשכונתם 'רבת', 'פרוור'. עם הזמן הפרוור נכלל לתחום העיר. בימינו לרחוב ארבט במוסקבה יש אותו המעמד כמו למדרחוב בן יהודה בירושלים, או לרחוב שינקין בתל-אביב – מחוזם של אנשי הברנז'ה. לא ראיתי בארץ חנות ספרים בשם זה (כנראה כבר נסגרה), אך בשוק כרמל יש מכולת 'רוסית' בשם זה (ראו בצילום המצורף). בקיצור: המילה עשתה דרך ארוכה וחזרה לשורשיה".   

איך אומרים סין בסינית

אברהם דובדבני (דובון) מתייחס לשאלה בדבר שמה של המעצמה הגדולה במזרח. "בסינית מנדרינית הארץ נקראת ‘ג'ונג-גואו’ Zhong guo, שמשמעותו ‘הארץ המרכזית’. נדמה שאף עם אינו קורא לסין בשם שהסינים קוראים לארצם, או בשם בעל צליל דומה. ברוסית סין היא ‘קיטאי’. ברוב השפות השם הוא China או שמות דומים, כאשר העיצור הראשון מבוטא בצורות שונות - בין ח’ לק’ ועד לש’, צ' וס’ (בערבית ובעברית). המבטא ב’ס’ מופיע בשפות אירופיות במונח sinology שמשמעותו הענף המדעי שחוקר את סין. הכתיב Beijin לעיר הבירה הוחל בשנות החמישים כשהסינים החליטו ליצור תעתיק אחיד באותיות לטיניות, לעיצורים בסינית.

ג'וגשווילי אוכל לאפה בקזבלנקה

והרי התשובות לשאלון הצ'ייסר.

  1. אריק איינשטיין. שני האחרים נולדו בשם אריאל.
  2. חפר. גילם אותו השחקן נירו לוי.
  3. ניו יורק. על שמה הבניין המפורסם אמפייר סטייט בילדינג.
  4. בנימין נתניהו
  5. "ים המוות" של ז'ורז' אמאדו
  6. לאפה
  7. מנחם
  8. עשו
  9. ג'וגשווילי
  10. באופן מפורש
  11. הצנחן המזמר
  12. מינק. בני האדם מגדלים חורפנים בעיקר לצורף מכירת פרוותם
  13. דלדול העצם או נקבוביות העצם
  14. אלטנוילנד
  15. אחים שנולדו בהפרש של שנה או פחות ביניהם
  16. מנדלי מוכר ספרים. השם ניתן לה משום שהיא מקננת ליד נחלים
  17. קזבלנקה
  18. מיכאל איתן, 10 שעות ושבע דקות.
  19. על שם האחיות טאטן ומלון טאטן, הנמצא כ-160 מייל מפריז, ובו הוכן הטארט לראשונה, בטעות
  20. פיראניה או פיראנה

חדש בפינה של פול אוגדן: מתי מתחילים תינוקות דו לשוניים להבחין בין שפות?

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מדוע קוראים לגירסת כיסוי קאבר, מה ההבדל בין רגרסיה לרקורסיה, מהיכן הגיע השם גרגורי, מה בין כרוב כבוש לשטחים כבושים ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Google images תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

שושנה קליין
העיר תל אביב נקראת כך מפני שיחזקאל הנביא מזכיר עיר בשם זה בבבל.
13 ביוני 2019 הגב
רוביק רוזנטל
הפרוטוקולים של מועצת היישוב מעידים שהם התייחסו רק לספרו של הרצל בתרגומו של סוקולוב בקביעת שם העיר ולא לספר יחזקאל.
14 ביוני 2019
מיכאל נצר
על גדי החרש ... א. ר' יצחק סגי נהור היה מראשוני המקובלים בצרפת. הוא, אכן, היה עיוור. ב. קֵרֵחַ - אַקרַע בערבית אגרע בניב הפלחי בדרום הארץ. קַרַע בערבית היא דלעת. אקרע הוא ראש דלעת. מיכה נצר
15 ביוני 2019 הגב
יעוד גונן
באשר ללשון סגי נהור בשמות-משפחה, בפרק המוקדש לשמות-משפחה שהם בעצם מומים, מבקשני להצביע על שם המשפחה בערבית 'אַל אַטְרָש', שפירושו 'הַחֵרֵש'; ושמעתי אי-פעם שמעריציו של הזמר המפורסם פריד אַל אטרש היו מכנים אותו 'פריד יסמע' = 'פריד ישמע' (למרות שכמדומה לא היה באמת חֵרֵש).
16 ביוני 2019 הגב
יוסף הלחמי
לתשובה על שם המשפחה פשיגודה. למרבה הצער היה פשיגודה אחר שנרצח לפני השואה ומאותה הסיבה, היותו יהודי. חיים פשיגודה, 1936-1913, נרצח ביפו בידי המון ערבי מוסת, ביום 19.04.1936. פרטים במרשתת ובספר :מאורעות תרצח".
17 ביוני 2019 הגב
יוסף הלחמי
לתשובה על שם המשפחה פשיגודה. למרבה הצער היה פשיגודה אחר שנרצח לפני השואה ומאותה הסיבה, היותו יהודי. חיים פשיגודה, 1936-1913, נרצח ביפו בידי המון ערבי מוסת, ביום 19.04.1936. פרטים במרשתת ובספר :מאורעות תרצח".
17 ביוני 2019 הגב

הוספת תגובה