מהבלגן המאורגן עד הצנוע הידוע: מילון החרזן העממי

רוביק רוזנטל | 24 ביולי 2019

הפולקלור הלשוני הישראלי יצר עם השנים צירופי לשון, אמרות וניבים בחרוזים. מהווי הילדים של שנות החמישים, דרך כינויי עלבון אתניים והפתגם הצבאי, ועד סיסמאות פרסומת שהפכו למטבעות לשון

כתיבה בחרוזים אינה רק נחלת המשוררים. השפה מלאה מטבעות לשון ואמרות קצרות בחרוזים שלא ידוע מי הגה אותם, אבל הם חלק מההווי ומאוצר התרבות העממית. כך זה בשפות רבות, כך זה גם בעברית הישראלית הצעירה.

אוצר הניבים בחרוזים המוגש כאן מכיל סוגים ומקורות שונים. תרבות החרוזים פרחה בעולם הילדים של שנות החמישים-שישים ולפניהם, חלק מהם שרדו עד היום. יש חרוזים צבאיים דוגמת "דרג או זרג", יש משפטי חינוך בחרוזים, משפטים גזעניים במרחב האתני המקומי, משפטי שאלה כמו "מה? תפוח אדמה", ועוד ועוד. במילון גם כמה סיסמאות פרסומת בחרוזים שהפכו למטבעות לשון במשמעות מורחבת, לשמחת הפרסומאים שהגו אותן. הרשימה בוודאי לא מלאה, תוספות יתקבלו בשמחה ויצוטטו, רצוי באמצעות "צור קשר".

אצבע בפה זה לא יפה

אבן ניר ומספריים, המנצח בין השניים. ההגרלה הישראלית הבסיסית, באמצעות ידיים מאחורי הגב.

אדוק פיסטוק. כינוי גנאי לאדם דתי, היה מקובל בין ילדים בירושלים.

או סיירת או ניירת. משפט של מטכ"ליסטים: או שאתקבל לסיירת, או שאהיה ג'ובניק. בסיירת מטכ"ל בזים לאומרי המשפט.

או צל"ש או טר"ש. נאמר על מהלך שיש בו סיכון גדול. תרגום בניחוח צבאי לביטוי החרוז האנגלי make or break.

אורי כדורי. דמות בעיתונות הילדים, לצד אורי מורי. בשפה הירושלמית היא אומצה ככינוי לתולעת קטנה, המתכווצת לכדור כשנוגעים בה.

אחלה בחלה. מבנה שבו מוחלפת האות הראשונה של מילה באות ב'. בדרך כלל משמשת להלעגה:  שַנטי בַנטי לרוחניקים, וכללית, הכל חַרְטה בַרטה.

אחת שתיים, ירושלים. שיר משחק פופולרי. ההמשך: שלוש ארבע, אמריקה. חמש שש, אתה טיפש. שבע שמונה, תחכמוני. תשע עשר, אתה פרופֶסֶר.

אחת, שתיים, שלוש, ארבע, מגרמניה היטלר בא. קריאת ספירה משנות החמישים. היטלר היה דמות פופולרית בשפת הילדים, כולל הקללה "שתמות כמו היטלר בקבר השחור".

איגֶן מיגֶן. כינוי מלעיג לעולי הונגריה. 'איגן' פירושה כן, 'מיגן' היא מילה חסרת משמעות. ההמשך ביידיש: חַפְּטֶה פְלִיגֶן, כלומר: חוטף זבובים.

אִילִי פָאת – מָאת. תרומת הערבית למאגר. תרגום: מה שהיה – מת.

איפה? בחיפוֹ. חרוז שאלה המרמז שהשואל הוא נודניק.

אכלו לי, שתו לי. סדרת תלונות ותירוצים מופרכים.

אל אל ישראל. קריאת האוהד הפטריוטי בכל אתר ואתר, ולא רק בספורט, בהכול.

אל תקפוץ לפני הפוץ. חרוז אזהרה לחסרי הסבלנות.

אל תתייאש – עשן כנסת שש. סיסמת פרסומת עתיקה שהפכה למטבע לשון לעידוד המתייאשים.

אלוהים לא שומע, הרמטכ"ל לא יודע. כתובות ייאוש של חיילים במחנות צה"ל למיניהם.

אֶן דֶן דינוֹ, סופָלָקָטינוֹ. הגרלה באמצעות ספירת הנוכחים על פי סדר. המשך: סופָלָקָטִיקָטוֹם, אֶליק בֶליק בוֹם. בוֹם בוֹם בוֹם, סופָלָה-שלום. למילים אין משמעות.

אצבע בפה זה לא יפה, כך אמר אדון רופא. משפט חינוכי שגידל דורות של ילדים עמוסי רגשות אשמה.

הגיל, התרגיל והגברת המקונדרת

ארוך כמו שרוך. כינוי לאדם גבוה. גירסה משודרגת: ארוך כמו שרוך ובסוף לוֹך, גבוה וטיפש. 'לוך' ביידיש ובגרמנית: חור.

בוקר טוב לפרה ולדוב. ברכת בוקר חביבה.

בטח בטח צנון וָרֶתַח. תגובה נלעגת למי שבטוח בעצמו. רעתאך ביידיש: צנון.

בלגן מאורגן. אבי אבות הניבים בחרוזים. אוקסימורון המייצג את תמצית הישראליות.

בלי טובות ובלי חובות. משפט ילדים עתיק.

בלי שותף ובלי חוּטָף. משפט ילדים עתיק בראשית משחק, מעין הכרזה על החזקת בעלות.

בן גוריון שבר חלון. נציג שירת החרוזים המסועפת של שנות החמישים. תועדה בנדיבות ב"שיר השכונה" של חיים חפר.

בשביל כבוד צריך לעבוד. לא ברור אם יוצרי המחזה והמחזמר "קזבלן" לקחו אותו מהרחוב, או "קזבלן" הכניס את האמרה לשפה.

בתיאבון – חזק וּטְחוֹן. ברכת אכילה בתנועת הנוער. בדרך כלל אחרי 'ג'ימאלאיה'.

גברת מקונדֶרֶת. כינוי לעג לאשה מהסוג הבורגני.

גנן גידל דגן בגן, דגן גדול גדל בגן. שובר שיניים בחרוזים. גִרסה חתרנית משנות השבעים, המגדירה היאחזות נח"ל: "יום בגן, יום בדגן, יום בדגדגן".

דוֹנט בּי סוֹרי, שימי תבורי. משפט שטות מתיילד שהונצח ב"ארץ נהדרת" בדמותה של ג'ודי. גם "דוֹנט בּי הֶבי, יהודה לוי". מקורו במשחק לשון אמריקאי ותיק: see you later, alligator.

הכול תלוי בטיב המילוי. סיסמת פרסום שהפכה למטבע לשון המייצגת תנאי.

העבודה היא חיינו אבל לא בשבילנו. אחת מסדרת משפטי הבטלן העברי. גם "העבודה היא לא ארנבת, היא לא תברח, אפשר לשבת", ועוד.

הצנוע הידוע. כינוי אירוני לאנשים המפגינים את צניעותם בראש חוצות.

השומר הצעיר, יש לו חום בהיר. כינוי לעג לשמוצניקים שהונצח בשיר של אריק איינשטיין, בהשמטת המילה 'תחת'. התגובה השומרית ההולמת: הצופים הפוצים, מן התחת הם יוצאים.

זה לא הגיל – זה התרגיל. מאמרות הזמן, המתייחסות להמוני הצעירים ברוחם היוצאים לפנסיה בטרם עת.

זין בעין. משפט מפתח של המאצ'ו העברי, ומה שהוא מאחל לכל מה שזז בסביבתו.

חירי בירי. כינוי לעג פנים-צהלי לאנשי חיל הרגלים. ממשפחת 'אחלה בחלה'.

טוויל וַאַוויל. עוד כינוי לאדם גבוה וטיפש, הפעם בערבית.

טיפש כמו קְרֶש. מיועד לכלל ציבור השוטים.

יום עַסַל יום בַסַל. החיים הם נדנדה. אמרה ערבית שפירושה 'יום דבש ויום בצל',

פרה אדומה, לחם בחמאה

יש גבול לכל תעלול. קריאת מחאה כנגד מעללי פוליטיקאים, עורכי דין, בוסים מעצבנים וסתם חברים ובני משפחה.

יש דרג ויש זרג. משפט צבאי מכונן: הפלאפלים נהנים, החפ"שים סובלים.

כל דוֹס דרוֹס. משפט שנאה חילוני, בעיקר נגד חרדים. יצא מהמחזור, וטוב שכך.

כל עכבה לטובה. קריאה לסבלנות ולקבלת הדין במקרה של עיכוב. מקורה בערבית. פתגם ערבי נוסף: הפזיזות מהשטן, הסבלנות מהרחמן (הלא הוא אלוהים).

כלב נובח לא נושֵחַ. גירסה בחרוזים של אמרה עתיקה, באמצעות שיבוש דקדוקי קל. המשך: לא נובח, לא נושֵחַ, מה עושה? בורח.

כמובן מטוסיאן. סיסמת פרסומת לסיגריות שהפכה למטבע לשון המייצגת אישור.

כמובן מטוסיאן

לא בכוח, רק במוח. משפט חינוכי המתאים לכל עת.

לא דובים ולא זבובים. תרומת מוטה גור לשפה העברית, על בסיס 'לא דובים ולא יער'.

לא מריח לא מסריח. כינוי לאדם, אירוע תרבותי וכדומה חסרי ייחוד, או ביידיש: פרוֶוה.

לַנֶשֶק, לַמֶשֶק ולכל מי שיש לו חֵשֶק. טקס קידושין קיבוצי עתיק.

מה העניינים? בונים בניינים. תגובה לנודניקים.

מה הקשר – בירה נשר. סיסמת פרסומת שהפכה מטבע לשון במשמעות 'מה זה שייך?'

מה שבטוח ביטוח. סיסמת פרסומת שהפכה מטבע לשון, המדגישה שדבר מה נכון ללא תנאים.

מה? תפוח אדמה. תגובה לשאלה המעצבנת 'מה', כלומר, לא שמעתי, תגיד שוב. גם: פרה אדומה, לחם בחמאה ועוד.

מיטב הנוער לעבודה בדואר. גירסה חתרנית לקריאה הממלכתית לנוער להתגייס למשימות לאומיות.

מקצר דרכיו – מקצר חייו. משפט חינוכי למי שמחפשים מסלולים מאתגרים בטיולים.

לא מתרומם ולא עף

נגעתָ נסעתָ. חוק במשחק השחמט שעל פיו נגיעה בכלי מחייבת לעשות מסע באותו כלי.

נִיֶיה פּוּכָה נִיֶיה מוּכָה. גירסה ישראלית לביטוי 'נִיֶיה פּוּכָה נִיֶיה פֶּרָה', איחול שמאחלים שחקנים זה לזה לפני הצגה ומקורו בברכת ציידים רוסית "שלא תצוד כלום, אפילו לא נוצה".

נישט געשטויגען, נישט געפלויגען. תרומת היידיש לאוצר, שפירושה להד"ם, אין לזה שחר, לא יהיה כלום כי לא היה כלום. מילולית: לא מתרומם ולא עף, והכוונה לסיפורי האגדות על ישו הנוצרי.

סוד כמוס לפרה ולסוס. פתיחה לפתק סודי בין הילדים של פעם.

סתום בלום בצבע חום. חרוז לגלוג לטיפשים באשר הם. ההמשך: קנה אשה בחמישה, מכר אותה בעשרה.

עושר, אושר, יושר וכושר. איחול פופולרי לחיים מושלמים.

עם קצת רצון וקצת יכולת תוכל גם אתה להיות תרנגולת. משפט עידוד למהססים ולחסרי הביטחון העצמי.

פיפי צהוב זה לא טוב, פיפי שקוף אתה אלוף. משפט חינוך לילדי הגנים, עוד ערובה לרגשות אשם עתידיים.

פעם תותחן, תמיד נטחן. משפט נרגן של חיילים חיל התותחנים, גרסה חתרנית ל"פעם תותחן – תמיד תותחן".

פצצות לגבות, רסיסים לריסים, מרגמות לפטמות. משולש השבח הישראלי העליון.

פתי מאמין לכל דבר, לחתול ולעכבר. קריאת לגלוג לאחר שקורבן תמים האמין למתיחה מתוכננת של חבריו. ההמשך: "העכבר קנה כרטיס, והכניס אותו לכיס".

קשקוש בָּלָבּוש. תגובת בוז תהומית לדברי הבל של הזולת.

רומני גנב, פולני שותף. חרוז גזעני-אתני, שניים בכרטיס אחד. גירסה נוספת: "רומנים הם עם שמח, כל דבר רואה לוקח", על פי השיר השומרי "השומרים הם עם שמח, אין בהם אדם גונח".

רוצה רוצה, אבל זה לא יוצא. ביטוי לחוסר אונים לנוכח המציאות. מופיע גם במערכוני הגשש, אבל הם לא המציאו אותו.

שלום שלום, ואל תבוא לי בחלום. פרידה לא ידידותית. משתמש בולט: פיני גרשון.

חדש בפינת עיון: הכל שפיט? הכל שמח! איך משתקף עולם המשפט בשירה העברית ובסטירה

חדש בפינה של פול אוגדן: ככל שעולה העניין במריחואנה ובקנאביס, כן מתפתח העולם הלשוני סביבם

ספר הילדים "כרמי הולכת לארץ הסיפורים" עכשיו בגירסה קולית מפי המספר, באתר אייקאסט

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': למה קוראים לסקוטי קמצן ולאשכנזי ווז ווז, מי המציא את המילה דוגמית, מה בין חוג הסרטן לחוג לקרמיקה, למה לא חוסמים שור בדישו ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Mercury Jane; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

נ.א.
כל דוֹס דרוֹס. משפט שנאה חילוני, בעיקר נגד חרדים. יצא מהמחזור, וטוב שכך. במקומותינו נהג: דרוס כל דוס השמֵד כל חרד.
25 ביולי 2019 הגב
שימי
אצלנו היו אומרים "דרוס את הדוס החרד את החרד"
25 ביולי 2019
מירה הראל
אן-דן-דינו במקור שיר ילדים איטלקי. שמעתי אותו מפי ילדים מ-לוגנו בשנת 1958. אני מצרפת לכאן שיר שלי שזכה גם להדפסה בעתון: הַגִּיל אֵינוֹ סְתָם תַּרְגִּיל שֶׁרַק אֶת הַשָּׁנִים מַכְפִּיל וּכְמוֹ עָגִיל מְקַשֵּׁט טְפָסִים בְּחִיל, וְיָכֹל לִגְרֹם לְאָדָם רָגִיל עִם מֹחַ פָּעִיל לִצְנֹחַ סָבִיל כְּמוֹ אֱוִיל בְּמַצָּב קָבִיל בְּאֵיזֶשֶׁהוּ שְׁבִיל. אָז אֵיךְ נִרְתֹּם אֶת הַגִּיל לִזְמַן שֶׁל גִּיל? -כְּשֶׁנְּאַפְשֵׁר גַּם לְבָּגִיר בַּגִּיל לִהְיוֹת פָּעִיל בְּכָל נָתִיב אוֹ בַּשְּׁבִיל, בִּשְׁבִיל שֶׁיּוּכַל לְהַפְעִיל לְפָחוֹת לְרֶגַע שֶׁל גִּיל אֲנָשִׁים מִכָּל גִּיל! *C כל הזכויות שמורות למירה (ברין)הראל
25 ביולי 2019 הגב
גור אריה פיפשקוביץ
״נשית כמו תכשיט״ כינוי לגבר גיי בעל סממנים נשיים מובהקים. נפוץ ב׳פולארי׳ (הלרלור, הסלנג של הקהילה) ולפי דעתי המקור שלו, הוא עוד בתקופת המנדט. שימש ככינוי גנאי כולל להומוסקסואלים.
25 ביולי 2019 הגב
בני לשם
1. בספרי הזכרונות שהיו לילדים ובהם היה מקובל לכתוב איחולים ולכתוב בפינת הדף משהו שבין הכותב לבעל ספר הזכרונות, לקפל את קצה הדף ועליו לכתוב "סוד כמוס" ועם הזמן נוסף גם "לפרה ולסוס" 2. המקור הוא: " עם קצת רצון וקצת יכולת יכול גם פיל לז..ן תרנגולת"
25 ביולי 2019 הגב
שחר
ארוך כמו שרוך וטיפש כמו נעל לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה ושב בצל (נדמה לי שזה מהגששים) הצופים הפוצים מן התחת הם יוצאים, בשרשרת ארוכה כמו נזלת ירוקה לא בכח רק במח – למלך סין היו 2 פטישים, אחד של 5 קילו ואחד של 10 קילו, ל 5 קילו הוא קרא כח ול 10 מח. ומה שלא היה הולך בכח היה הולך במח סוד כמוס לפרה ולסוס, כל הפותח כלב נובח רומני גנב, שתי לירות חייב, לא רוצה להחזיר, רומני חזיר עם קצת רצון וקצת יכול אפילו פיל יזיין תרנגולת, ועם קצת תרגול, את כל הלול
25 ביולי 2019 הגב
חגית מאיר
עוד חריזה עממית מבוססת פרסומת משנות השישים: לא טעית זהו ויטה! דרעק כזה עוד לא ראית!
25 ביולי 2019 הגב
יעקב
מימיה עיסית - הפולימר התרמופלסטי פוליפרופילן מכונה בשפה הצהלית "עיסה" - יש אף צלחות עיסיות ופחים עיסיים. כדי לבדלה ממימיית הפח שהייתה בשימוש עד שנות הששים כינו אותה עיסית.
25 ביולי 2019 הגב
א א
ג'ינג'י קלבסה, ישב על הטרסה מה שלא הולך בכח, הולך ביותר כח
25 ביולי 2019 הגב
גבי
בהקשר ל"בוקר טוב לפרה ולדוב" - היה שיר ילדים: "בוקר טוב, בוקר טוב, גם לפיל וגם לדב, הערבה לכם השנת? לא היה קריר מעט?"
26 ביולי 2019 הגב
אברהם ישראלי
מיוחס לביאליק- על המעשן- בצד אחד אש, בצד שני טיפש ובאמצע קש יבש.
26 ביולי 2019 הגב
יעקב יצחק
לגבי מימיית עיסית, בצבא עיסית הוא כינוי לכלי פלסטיק (ליתר דיוק, פוליפרופילן)- יש גיגית עיסית, פח עיסית, ולא מעט כלי מטבח (כולל צלחות וכוסות) שנוסף להם שם התואר עיסית. השאלה היא מדוע עיסית היא כינוי לפסלטיק בעברית. אני שמעתי השערה שהיא נקראה עיסית על שם החומר העיסתי ממנו נוצר פלסטיק - פלסטיק הוא למעשה כדוריות פוליפרופילן שמותכות לעיסה נוזלית שמוזרקת לתבנית היוצרת את הכלי. לגבי החרוז על פיפי, לנו כילדים הייתה גרסה מלאה יותר, שהוסיפה גם מעט גסות, כדרך הילדים: 'פיפי חום - לא שתית כלום פיפי צהוב - זה לא טוב פיפי לבן - זה מצוין פיפי שקוף - אתה אלוף פיפי שחור - טעית בחור'.
26 ביולי 2019 הגב
ד"ר דפנה קירש
לגבי משפטי שטות של ג'ודי ב"ארץ נהדרת", יש גם את "וואלה וואלה דוב קואלה".
26 ביולי 2019 הגב

הוספת תגובה