פיראטים, תופרי תיקים והבלתי מתפדחים

רוביק רוזנטל | 29 במרץ 2019

תשדירי הבחירות הם 15 שניות התהילה של מפלגות קיקיוניות ודמויות ביזאריות, ספר חדש מלמד אותנו מה סוד ההצלחה או הכישלון של מילים שחידשה האקדמיה, ומה בין הליכוד והכיבוש על פי פרשני המקרא

תשדירי הבחירות הפכו סופית מנכס לנטל, על המפלגות ותקציביהן ועל הצופים. ערכם היחיד הוא בחשיפה של הנוהג הישראלי להמציא מפלגה לכל אזרח. הנוהג הזה מביא למרכז הבמה, לרגע של תשדיר, אנשים מוזרים מאוד, אבל סוחף אחריו גם אנשים רציניים כמו יובל קרניאל, או אנשים בעלי קבלות אך רדופים כמו גל הירש.

מדבר עם השם ולא מתפַדֵחַ

ליל התשדירים הראשון מאפשר לתת בתשדירי המפלגות סימנים.

התשדיר הנוצרי. לא, זו לא מפלגת "גוש התנ"ך", אלא המשפט המככב במופע האימים של מפלגת הפיראטים: "כל אחד יקבל את המגיע לו, אמן". המשפט מרַפרר לברית החדשה, שבה נכתב בכמה גירסאות, על פי אחד התרגומים לעברית: "כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נָתוֹן יִנָּתֵן לוֹ וְשֶׁפַע יִהְיֶה לוֹ, אַךְ מִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ".

התשדיר הפלילי. גל הירש הקים מפלגה כדי להחזיר את כבודו האבוד, שאכן נרמס על ידי המשטרה, כדי לממש גירסה חדשה של דברי אורי דן על אריאל שרון: מי שלא רצה אותו בתור מפכ"ל המשטרה, יקבל אותו בתור השר לביטחון פנים. לא נראה שההיסטוריה חוזרת.

התשדיר הפלמחניקי. שלושה לוחמים קשישים ועיתונאי בדימוס מחליפים חוויות מהשירות הצבאי וסופרים גולגלות אויב. כחול לבן. בחיאת, חברהלאך. צאו מהשק"ש.

התשדיר הממוקד. הליכוד. מפחיד, קטלני, שחור (כחול לבן) מול לבן (נתניהו). במרכז התשדירים רק דמות אחת, מורמת מעם, אחד ש"השם נגע בו", כדברי מירי רגב ב"המתנחל". מי שלדבריו "ינהיג את המדינה עוד שנים רבות". ארדואן מת מקנאה.

התשדיר האמוני. מילות המפתח של הבית היהודי חוזרות במכפלות: אהבה. רוח. לב. נפש. נשמה. 'עוצמה'? זאת מילה של גויים. לא בתשדירינו.

התשדיר המגניב. ש"ס. הומור עצמי, ניסוחים המשלבים מסורת וסלנג: "מדבר עם השם ולא מתפַדֵחַ". לא ברור למה הכוונה אבל חמודי.

מי בכלל מצביע עם האצבע?

עידית סקלסקי שואלת: מתי קיבלה המילה 'הצבעה' את המשמעות של הצבעה בבחירות?

גלגולי הפועל 'להצביע' מוליכים אל לשון חכמים. השורש הוא צב"ע, והוא גזור מהמילה אצבע בהשמטת א'. במשנה, בעת הטלת גורל פולחני שבו יצאו שניים במצב של שוויון נאמר להם 'הצביעו', כלומר, הרימו את ידיכם לצורך תהליך ההגרלה. מכאן התגלגל השימוש ב'הצביע' לצורות שונות של יצירת תשומת לב, בעיקר בעברית החדשה. בעבר היו עניינים ציבור רבים נחתכים בהרמת יד או אצבע כאשר לא נדרשה הצבעה חשאית, ובמקרים רבים נערכות הצבעות כאלה גם היום, ולכן הושאלה הרמת היד לתהליך הבחירה: "להצביע בבחירות". באופן אירוני, הצבעות רבות נעשות היום על ידי לחיצת אצבע על מקש מחשב כלשהו, וכך חזרה האצבע לתמונה. השימוש ב'הצביע' בהקשר לבחירות מוכר כבר בעיתונות העברית של ראשית המאה העשרים.

בכל מקרה, לא נראה  שיש כאן השפעה של שפה אחרת. הפועל המקביל בגרמנית wählen  פירושו לבחור, ובאנגלית vote נקשר לשבועה (vow) או נדר. במשמעויות נוספות של 'הצביע' באנגלית מופיע הפועל to finger, המציין הצבעה על דבר מה כדי לזהות אותו, וכן כשם נרדף להלשנה בשפת הפושעים: המלשין 'מצביע' על עבריין אחר. אגב, שלונסקי חידש את הפועל 'הֶאֱצביע' באותה משמעות, תוך שמירת הא' המקורית.

והערת הרחבה: אצבע איננה איבר הגוף היחיד שממנו נוצר פועל בעברית. באמצעות העין אנחנו 'מעיינים' וגם 'עוֹינים' (כבר בתנ"ך). הרגל מביאה אותנו לרַגֵל (כולל ריגול פוליטי בתוך מטה מפלגה אחרת) ולהתרגל, הלשון מאפשרת לנו להלשין, עם היד מְיַדּים, באמצעות המרפק מְמַרפקים דרך לצמרת, הלב אומר לאהובה 'ליבבתיני', ואם אין ברירה ומערכת הבחירות יורדת לביבים, לא נותר אלא לזיין את היריב בכל דרך אפשרית.

סוד ההצלחה של האיור והביזור

ב-2012 הלך לעולמו הבלשן פרופ' רפי ניר. ניר עסק במגוון רחב של נושאי חקר שהתמקדו ברובם סביב העברית החדשה: המילונאות, צירופי הלשון, התחביר, הקשר בין שפה ותקשורת ועוד. ניר היה יועץ אקדמי בכתיבת "מילון הסלנג המקיף", שיתפנו פעולה בוועדה למונחי תקשורת של האקדמיה ללשון כיושבי ראש משותפים, וכעורכים משותפים של הכרך "העברית ולשונות היהודים" באנציקלופדיה "זמן יהודי חדש".

רפי ניר צבע

רפי ניר, 2012-1930

בימים אלה יצא לאור ספר מאמרים של ניר, "שפה באור חדש", בעריכת רות בורשטיין, ישי נוימן וזהר קמפף, ולכבודו התקיים השבוע אירוע עיון במכללת דוד ילין. בשני מאמרים בספר מציג ניר בצורה בהירה ומדויקת סוגיה המעסיקה ישראלים רבים: איך מצליחים להחדיר מילה חדשה לעברית? מה גורם למילה שחידשה האקדמיה להצליח ומתי היא נכשלת. ניר מודה שאין נוסחה לכך, אך הוא מציג כמה קריטריונים חשובים, מלווים בדוגמאות.

קריטריון מרכזי שעלו מצביע ניר הוא שקיפות. מהי שקיפות? זו האפשרות של אדם מן היישוב הנחשף למילה להבין את משמעותה ללא מתווכים. הקריטריון השני הוא הסוכן. כאשר יש למילה מחודשת סוכני שטח המעוניינים לקדם אותה, סיכויי ההצלחה שלה גוברים. ניר מציג כמה מילים שחודשו על ידי האקדמיה על פי מידת השקיפות שלהם, ומביא באחד המאמרים מחקר שערך על מידת הצלחתן של המילים. המחקר פורסם בשנת 1982 ומאז חלו שינויים בחדירתן של חלק מהמילים, כפי שמצוין בהערות. המאמר השני הוא משנת 2004. ולהלן כמה ממצאים מתוך שני המאמרים והערות בצידם, חלקן של "הזירה הלשונית". 

מילה

משמעות

רמת שקיפות

רמת החדירה

הערות

איור

אילוסטרציה

נמוכה

גבוהה מאוד

אין קישור בין איור ל'אור', אך המילה אומצה בזכות אמצעי התקשורת

אִלחוש

הרדמה, אנסתזיה

נמוכה

בינונית

אומצה חלקי על ידי הקהילה הרפואית

ביזור

דה-צנטרליזציה

נמוכה

גבוהה

בעת עריכת המחקר ההצלחה הייתה בינונית ומטה

חלופה

אלטרנטיבה

גבוהה

בינונית

בעת המחקר של ניר היא הייתה מוכרת למעטים, אך היום היא זוכה לשימוש גובר

מחית

פירֶה

בינונית

גבוהה

אומצה במדורי האוכל

מַכְלֵב

שדכן סיכות

נמוכה

נמוכה

'הכלבה' היא מונח מקצועי ולא עממי, שלא אומץ במסחר

מכמונת

מלכודת מהירות

נמוכה

גבוהה

נקלטה בזכות הודעות המשטרה

מַמְחֶה

בלֶנְדֶר

בינונית

נמוכה

השורש מח"ה הוא רב משמעי

מערבל

מיקסר

גבוהה

גבוהה

 

מַקְלֶה

טוסטר

בינונית

נמוכה

מעדיפים את 'מַצְנֵם' העממית

עותק

הדפסת ספר או מסמך

גבוהה

גבוהה מאוד

 

צופת

זוהמה הצפה על פני המים

נמוכה מאוד

נמוכה מאוד

המילה נקשרה לנופת צופים ולמילה המקראית צפת (כותרת העמוד) אך לא לשורש צו"ף

קַפֶּצֶת

טרמפולינה

גבוהה

נמוכה

לא אומצה בתחום המשחקים והפנאי

שיעתוק

רפרודוקציה

בינונית

נמוכה

לא אומצה בקהילת האומנות

שיפּוּק

הפקה חוזרת

נמוכה

נמוכה מאוד

אין זיהוי של פו"ק בבסיס השורש

תכליל

פרטיטורה

נמוכה מאוד

נמוכה

לא אומצה על ידי המוזיקאים. נקשרה לאוסף, תכולה ועוד

הטבלה תומכת בהנחה המרכזית של ניר, אבל גם בסייגים ממנה. יש מתאם מסוים בין שקיפות לבין חדירת המילה, אבל יש ללא מעט יוצאים מהכלל, וכאן נכנס לתמונה הסוכן. כך אפשר לראות בטבלה הבאה:

שקיפות / חדירה

נמוכה

בינונית

גבוהה

נמוכה

4

1

3

בינונית

3

 

1

גבוהה

1

1

2

יש אם כן מתאם רב יחסית בין שקיפות נמוכה  או בינונית להצלחה נמוכה או בינונית, למשל במילים כמו שיפוק, צופת ומכלב. לעומת זאת, הצלחה גבוהה אינה תלויה בשקיפות, וראיה לכך שלוש מילים לא שקופות שהצליחו בגדול: איור, ביזור ומכמונת, והן לא לבד.

די לכיבוש או די לליכוד?

יעקב שטיין כותב: בפרק הראשון של ספר שופטים ישנם שני פסוקים שלכאורה סותרים זה את זה. פסוק י"ח קובע "וַיִּלְכֹּד יְהוּדָה אֶת־עַזָּה וְאֶת־גְּבוּלָהּ וְאֶֽת־אַשְׁקְלוֹן וְאֶת־גְּבוּלָהּ וְאֶת־עֶקְרוֹן וְאֶת־גְּבוּלָֽהּ". ואילו פסוק י"ט מספר: "וַיְהִי ה' אֶת־יְהוּדָה וַיֹּרֶשׁ אֶת־הָהָר כִּי לֹא לְהוֹרִישׁ אֶת־יֹשְׁבֵי הָעֵמֶק (בלשוננו – מישור החוף), כִּי־רֶכֶב בַּרְזֶל לָהֶֽם".

הפרשנים, מוסיף שטיין, מתלבטים איך ליישב את כיבוש עזה, אשקלון, ועקרון וסביבותיהם עם אי-כיבוש מישור החוף. הפרשן יהודה אליצור מצא את פתרון הדברים ע"י דיוק בלשון הכתוב. בפסוק הראשון לא כתוב "ויכבוש יהודה" אלא "וילכוד יהודה". בעברית "לכבוש" משמעו לעלות למלחמה על המקום, להרוג או לגרש את תושביו, ולשבת במקום ישיבת קבע. לעומת זאת "ללכוד" משמעו לעלות למלחמה על המקום, להחזיק בו צבאית, אבל להשאיר את תושביו במקום. הפסוקים מתארים מצב בו שבט יהודה ישב על גב ההר, אמנם כבש צבאית את מישור החוף, אבל לא יישב אותו. בימינו הדברים בדיוק הפוכים. אמור מעתה, האומרים "די לכיבוש" טועים הם בלשונם. יש לדייק ולומר "די לליכוד".

ההבחנה של יעקב מעניינת, הרמז הפוליטי על אחריות הכותב, אם כי הדיוק היה מחייב דווקא את 'די ללכידה'. יש להעיר רק ש'כיבוש' במשמעות המודרנית, כולל זו הישראלית, הוא שילוב של שליטה צבאית ומדינית, בעוד השיטה המקראית של השמדת כל היושבים באזור הנכבש היא פשוט רצח עם.

חדש בבמת אורח: פרופ' חננאל מאק על מעמדה של העברית בימי הביניים על פי יהודה הלוי, אבן עזרא ואלחריזי

חדש בפינה של פול אוגדן: מילון אוקספורד פונה לבני העשרה כדי להסביר מונחי סלנג

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מהיכן הגיעו המילים קסוקר ומשגל, מהיכן הגיעו השמות בורנשטין ובוסי, האם זה בסדר לומר 'לדייק את...' ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Dmitry Mokshin; Flickr תמונה ראשית

תגובות

אביבה רום
שלום, האם המילה "לרפרר" היא עברית? למה להשתמש בה?
28 במרץ 2019 הגב
רוביק רוזנטל
אין כל פסול ב'לרפרר', כפי שאין פסול ב'לצנזר', 'לטרפד', להתפלסף', 'לפנטז' ועוד מאות פעלים שנגזרו ממילים לועזיות.
28 במרץ 2019
אלישע פרוינד
אברי הגוף הוסיפו עוד כמה מילים. לאנפף (אף) לאצבע - להשתמש באצבעות כמו בנגינה (אצבע) לבהן (בי"ת רפה) להפעיל את בוהן היד כמו בעת פיטום מקטרת ולהבהין - ללכת על הבהונות (שני תחדישים של שלונסקי - שאינם בשימוש. ) לגבות (גב) לאגף ולגפף (גף) להבריך (ברך) לכתף (כתף) להאזין (אוזן) לערוף (עורף) ללעלע (לוע) לעקוב (עקב) ועוד.
28 במרץ 2019 הגב
יוסף הלחמי
לשאלתו של מנחם בן-יצחק, על שמו של הרעשן ביידיש – גראגער, מציע לך: באתר עיתונות יהודית היסטורית (אתר הספריה הלאומית) תמצא למעלה מ-150 אזכורים למלה זו. כמה טעימות: "עברי אנוכי", 20.04.1888, ע' 4 נאמר שגארגער נהוג בבסרביה; "הצפירה", 05.03.1890, ע' 2, מתרגם גראגער ל-מנענעים; "הצפירה", 24.04.1901, ע' 3, מזכיר אדם בשם שלמה גראגער (שם המשפחה גראגער חוזר בעיתונים אחרים). הכנס לאתר ומובטח לך שלא תשתעמם.
28 במרץ 2019 הגב
יוסף הלחמי
לשאלתו של מנחם בן-יצחק, על שמו של הרעשן ביידיש – גראגער, מציע לך: באתר עיתונות יהודית היסטורית (אתר הספריה הלאומית) תמצא למעלה מ-150 אזכורים למלה זו. כמה טעימות: "עברי אנוכי", 20.04.1888, ע' 4 נאמר שגארגער נהוג בבסרביה; "הצפירה", 05.03.1890, ע' 2, מתרגם גראגער ל-מנענעים; "הצפירה", 24.04.1901, ע' 3, מזכיר אדם בשם שלמה גראגער (שם המשפחה גראגער חוזר בעיתונים אחרים). הכנס לאתר ומובטח לך שלא תשתעמם.
28 במרץ 2019 הגב
יוסף הלחמי
לשאלתו של מנחם בן-יצחק, על שמו של הרעשן ביידיש – גראגער, מציע לך: באתר עיתונות יהודית היסטורית (אתר הספריה הלאומית) תמצא למעלה מ-150 אזכורים למלה זו. כמה טעימות: "עברי אנוכי", 20.04.1888, ע' 4 נאמר שגארגער נהוג בבסרביה; "הצפירה", 05.03.1890, ע' 2, מתרגם גראגער ל-מנענעים; "הצפירה", 24.04.1901, ע' 3, מזכיר אדם בשם שלמה גראגער (שם המשפחה גראגער חוזר בעיתונים אחרים). הכנס לאתר ומובטח לך שלא תשתעמם.
28 במרץ 2019 הגב
עמיחי סובול
שלום לד''ר רוזנטל, אשר למילה ''ביזור'' אני סבור כי מקורה באביזרים כלומר להתקין או להניח אביזרים במקומות שונים. היה, למיטב זכרוני, בשימוש רב בשנות השמונים כשנבנו רשתות מיני-מחשבים. שבת שלום, עמיחי סובול
29 במרץ 2019 הגב
דוד הלפרין
"איור" -- אור -- lustra
29 במרץ 2019 הגב

הוספת תגובה