ימי החיפושית, וחמש דילמות לשוניות ליום השואה

רוביק רוזנטל | 01 במאי 2019

החיפושית לא ממש אהובה על האדם המודרני, אבל השפה מגלה שהיא זכתה בעבר לאהבה ואפילו למעמד קדוש; גם אחרי עשורים רבים השיח הישראלי על השואה מתלבט עדיין במציאת המילים הנכונות

צונאמי של חיפושיות הציף כמה אזורים בישראל, הזדמנות לשוב אל שמו של החרק הנפוץ והמבוזה הזה. אז ראשית ראוי לתת כבוד: החיפושיות הן הסדרה הגדולה והעשירה ביותר בטבע, וכוללת לא פחות מ-400 אלף מינים, בצורות ובצבעים שונים, וכפי שכבר נמסר להרגעת הציבור, הם לא מזיקים, ובמקרים רבים אפילו מועילים לחקלאות. הן גם קדמו לבני האדם, ולא ביום יומיים. החיפושיות הראשונות מתועדות מתקופת הפְּרָם, לפני 265 מיליון שנה.

פוסלת מפני שהיא כשפופרת

המילה חיפושית התגלגלה ללשון חכמים מארמית, בה היא נקראת חיפושיתא, ובארמית סורית חפשושיתא. אין כמעט רמז נוסף למקור השם יוצא הדופן הזה, פרט לשם הערבי חֻ'נְפֻש לחיפושית, וחִ'נְפִשׁ לחיפושית הזבל. אליעזר בן יהודה כותב במילונו כי יש שחשבו שהמקור הוא בשורש חפ"ש, "מפני שהיא מחפשת תמיד", אבל הוא מטיל ספק רב בהשערה הזו. פירוש שמה המדעי קוֹלֶאוֹפְּטֶרָה הוא ביוונית 'כנפיים בנדן", כלומר, כנפיים מחופות.

חכמינו לא אהבו את החיפושית. היא נחשבה חרק המטמא את המזון. במסכת פרה במשנה נכתב: "נפל לתוכה שקצים ורמשים ונתבקעו או שנשתנו, מראיהם פסולין; חפושית בין כך ובין כך פוסלת, מפני שהיא כשפופרת". גם במדרש לא מעניקים לחיפושית הנחות. בדיון על הפסוק משמואל א' "מרשעים יצא רֶשַע" נכתב: "יש לו משל ויש לו מקרא. יש לו משל: מה ילדה חפושיתא קרוצי בישא מינה (מה שילדה החיפושית, קרוץ רע ממנה). ויש לו מקרא: מרשעים יצא רשע".

חיפושית פרעה וחיפושית מרים

שתי חיפושיות זכו לאהבה ולכבוד. הראשונה היא "חיפושית מצרים", שעליה אנחנו לומדים מקמע דמוי חיפושית שהתגלה בחפירות רבות באזור, כולל בארץ ישראל. המצרים הקדמונים ראו בחיפושית הזבל את התגלמותו של אל השמש, ועיצבו קמיעות בדמותה. קמיעות כאלה התגלו באלפיהם באתרים רבים, לא רק במצרים אלא גם בקדמת אסיה וברחבי אגן הים התיכון. העיתון דבר מדוווח במאי 1938 כי הארכאולוג אלעזר סוקניק, אביהם של יוסף ויגאל ידין, מצא בחפירות תל ג'רישה, היא גבעת נפוליון, "מין חיפושית הנקראת חיפושית מצרים". הקמע הקדום זכה לשם חַרפושית. השם ניתן לו מידי החוקר שמואל ייבין ז"ל, ששילב את שמו המצרי של האל הורוס (ח'ר) במילה חיפושית. 

החיפושית האהובה והמקודשת מכולן היא זו המכונה פרת משה רבנו, בזכות צבעה האדום המנוקד בנקודות שחורות. אנדה עמיר-פינקרפלד כתבה עליה שיר: "פרת משה רבנו, בוכה בוכה בקול, נקודה אחת קטנה, חסרה לה מצד שמאל". מקור שמה ביידיש: "משה רבנו קייעלע", ויש קוראים לה גם גם "משיחעלע" – משיח קטן. הרעיון לקוח מן הנצרות, שבה יוחסה החיפושית למרים אם ישו. באנגלית שמה ladybug, חיפושית הגבירה, הלא היא מרים הבתולה. בגרמנית Marienkafer, בצרפתית  bete a bon dieu - החרק של אלוהים הטוב, וכך ברוסית. אגב, החיפושית הגדולה מכולן, שאורכה 15 ס"מ, קרויה חיפושית גוליית.

בעקבות בעל החיים הוותיק נוצרה מכונית, הלא היא החיפושית הגרמנית. היא נוצרה בגרמניה בהוראת היטלר, שרצה לעצב את "מכונית העם", ובגרמנית: פולקסוואגן. הכינוי חיפושית הודבק לה בעיתונות האמריקנית על פי צורתה, ובכמה גירסאות; beetle, super beetle, bug, kafer.

להקת החיפושיות היה אכן שמה המקורי של הלהקה האלמותית: Silver Beetles, הוא קוצר ונוצר שיבוש מכוון בכתיב: beatles. הסַפָּרים הישראליים של שנות השישים סיפרו שגברברים רבים מן התקופה נכנסו למספרה וביקשו "תעשה לי חיפושיות", על שם התספורת האופיינית לחברי הלהקה. השם הנרדף, bug, הועתק לעולם המחשבים במשמעות תקלה, על פי האגדה שחיפושית חדרה לאחד המחשבים הראשונים שמילאו חללים עצומים, ושיבשה את פעולתה.

חמש דילמות לשוניות ליום השואה

החד-פעמיות של השואה מקשה על השימוש במילים. מה אפשר לומר על מה שאין לבטאו במילים, ועם זאת צריך לדבר עליו שוב ושוב. וכך מתגלגלות בחלל שאלות לא פתורות, חוזרות ונשנות, והן מוצגות כאן ללא עמדה מצד "הזירה הלשונית", להרהוריו של כל אדם.

דילמה א': השמדה או רצח עם?

ד"ר יובל שטייניץ (לא השר, המדען) כותב: "השימוש במונח 'השמדה' משמש בתיאור השואה בתקשורת, בתיאור ההיסטורי ובערכות ההדרכה ביד ושם. 'השמדה'  (Vernichtung) הוא מונח מכובס שבו השתמשו הרוצחים בתכנון ובכוונה ברורה ושטנית כדי ליצור הזרה, דה-הומניזציה, ריחוק והשפלה, ועד השוואתם ודימוים לעכברושים, חרקים וכיו׳ב. הביטוי ״השמדה״ הוא בדיוק חלק ממערך שטני זה, שהרי רק חרקים ומזיקים למיניהם משמידים. אם הורגים בצורה מתוכננת אדם, זהו רצח, עם כל המטען הקשה והנוראי המלווה מונח ומעשה זה. אם רוצחים בצורה מתוכננת בני אדם רבים, זהו רצח המוני, ובכל מקרה זו איננה השמדה. התופעה שהקורבן משתמש במונח שהרוצחים טבעו ידועה במדעי ההתנהגות ובהיסטוריה, ושומה עלינו להימנע ממנה ובמיוחד בחינוך ובהוראת השואה. ניתן לנסות ולתאר את שאירע, במונחים מתאימים יותר: רצח, רצח המוני, רצח עם, תכנון שטני, מחנות מוות ואחרים, ובכך לתת תיאור משמעותי יותר של האירועים".

דילמה ב': נספים או נרצחים?

שאלת גולש: "מדוע משתמשים גורמים רשמיים והתקשורת בפועל 'נספו' ביחס לשואה, המשמש גם לתיאור מותם של אנשים באסונות טבע ובתאונות? האם הפועל 'נרצחו' לא מתאר את מות היהודים באירופה? ואם קשה להשתמש ברצח לגבי יהודים שלא הוצאו להורג אלא מתו במחלות או ברעב בגטאות או במחנות, האם אפשר לומר 'הומתו בשואה'?

דילמה ג': גיבורים או קורבנות?

"יום השואה והגבורה" קבע את 'הגבורה' כמרכיב בזכרון השואה, אבל גם יצר אמירה בעייתית: מיהם הגיבורים. ימי הזיכרון מבליטים את המורדים והמתנגדים האקטיביים, אבל הם היו מתי מעט. היתר, על פי הקלישאה הידועה שמקורה בירמיהו, "הלכו כצאן לטבח". האם הבלטת הגבורה אינה ממעיטה בטרגדיה הנוראה של הרוב המוחלט של הנרצחים? והאם הגבורה האמיתית אינה דווקא של חסרי הישע?

דילמה ד': שורדים או ניצולים?

שאלת גולש: "תמיד הפריע לי השם ניצול שואה, הוא מבטא פסיביות. לדעתי, הביטוי 'שורד שואה', או הניב 'שרד את השואה' מבטאים פעולה אקטיבית. ובאותו עניין סיפר ישראלי שהיה ילד כאשר תושבי האי היווני זקינתוס ניצלו בזכות אנשי דת נוצריים: "לא הייתי ניצול ולא שורד, אבל הייתי 'נרדף שואה'". הגדרה זו עשויה להתאים גם ליהדות גרמניה, שיצאה ממנה לפני המלחמה אבל עברה רדיפות אנטישמיות.

דילמה ה': האם להוציא את המילה נאצי מחוץ לחוק?

'נאצי' הפך קללה נפוצה, מעין מניאק-על, ונשמעת גם במגרשי הכדורגל ואולמות הכדורסל. בשנות השבעים צץ הכינוי "אשכנאצים", והוא לא נעלם מן הרשת העכשווית. ישעיהו לייבוביץ קרא לקבוצות מסוימות מבין המתנחלים יהודונאצים, וכך כינה גם את מדיניות ישראל בלבנון. ד"ר שמעון אוחיון בכהונתו כחבר כנסת ניסה להעביר הצעת חוק שתאסור על השימוש במילה.

מטורלל עם ויו החיבור

כמה הערות מאלפות מגולשי האתר הגיעו בעקבות "שאל את רוביק".

הארווי באק מתייחס לשאלה בעניין ו' המנוקדת בקמץ בצירוף "שמיר ושית": "התופעה של ו"ו החיבור שמנוקדת בקמץ אינה מוגבלת לצמדי מילים; היא עשויה להיראות בכל מקרה (ורק במקרים, כולל בצמדי מילים) שההברה הראשונה של המילה שאליה הו"ו מצורפת נושאת את הטעם. תופעה דומה נראית בניקוד הלמ"ד בשמות פועל כמו לָקוּם ולָשֶׁבֶת.  הסיבה לתופעה היא שו"ו החיבור היתה לפנים 'מנוקדת' בתנועת a קצרה. תנועות a קצרות בהברות פתוחות בלתי-מוטעמות, בשלב מסוים בהתפתחות העברית, התקצרו לשווא או, כשהיו לפני הברה מוטעמת, שהוא המקרה שבו אנו עוסקים, התארכו ל-a ארוכה". 

אורי שגיב מתייחס לשאלה בדבר המקבילה ל-past perfect בעברית. "לפי רש"י יש מקבילה כזאת. בפסוקים בהם מופיע שם הנושא לפני הנשוא מפרש רש"י שהפעולה התרחשה בעבר קדום יותר. כך מפרש רש"י את הפסוק 'והאדם ידע את חוה אשתו', שהוא ידע אותה עוד בגן עדן. כמו כן את הפסוק 'וה' פקד את שרה כאשר אמר' מפרש רש"י בדרך זאת, ששרה נפקדה לפני שנפקד כל רחם לבית אבימלך".

יהודה הצבי מתייחס למקור המילה 'מטורלל': "המקור הראשוני, לדעתי, אינו השיר הצרפתי, אלא המילה היוונית trelo, שפירושה מטורף. נראה לי כי מילה זו עלתה לארץ ישראל עם העולים מסלוניקי בשנות העשרים והשלושים". 

משה אוסי מתייחס למקור השם התימני רוגיילי: "השם רוגיילי בנוי בערבית על משקל פֻעַיְל. המשקל משמש להאדיר שמות תואר, כמו חַסַן=יפה, חֻסַיְן=יפיפה; ולשם הקטנה: צַעִ'יר=קטן, ובמדוברת - צֻעַ'יַּר=קטנטן; כֻּלַיְב-כלבלב.  באשר לשם רוגיילי, יסודו ב'רַגֻל'=איש, גבר. ומכאן, רֻגַיְל=גברבר, אדם פשוט שמכניס עצמו בין 'גברים'. אפשרות נוספת, 'איש שרגיל ללכת  מרחקים ארוכים'". 

חדש ברגע של פיוט: מצעד הנשאלים, מקאמה לכבוד ארבעים שנות "שאלות אישיות", תוכניתו של יעקב אגמון. המקאמה מתפרסמת עתה לכבוד יום הולדתו התשעים.

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק':  מה ההבדל בין יהודית ליהודייה ובין לאומי ללאומני, מהיכן הגיעו המילים כותרת ושפוי, מה מקור השמות הירש וטוויטו, מה פירוש "עץ או פלי" ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
"beetles band" by tatiana kazakova is licensed under cc by-nc 4.0; creative commons תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

רן
מעניין שמה הלטיני של חיפושית משה רבנו : Coccinella septempunctata על שום שבע הנקודות השחורות והרקע האדום וכמובן נדידתו המעניינת של השם למחוזות אחרים.
02 במאי 2019 הגב
ד"ר דפנה קירש
מעניין, תודה רבה! חבל שלא צוין מי כתב את המקאמה היפה.
02 במאי 2019 הגב
רוביק רוזנטל
עבדך הנאמן
02 במאי 2019
דב ששון
רן לכן בצרפתית קוראים לפרת משה רבנו "קוקסינל" (מקוקצ'ינלה ספטם פונקטטה) ומשם גם הכינוי הארכאי לטרנסג'נדרית או טרנסווסטיט (שם הבמה של ז'אקלין שארלוט דפרנואה שאמצה כשם במה)...אך למעשה יש לה שמונה נקודות :-), ה'נקודה' הקרובה לראש היא למעשה שני חלקי נקודה על כל 'כנף חפיה' (מכסה כנף) המתחברים לכתם אחד. יש לבחירה של ז'אקלין שארלוט עי"ה גם קשר לתפישה הדתית הטהורה-שובבה (אומרים לך בתולה אתה מיד חושב על...)
02 במאי 2019 הגב
יצחק שגב
ידיד מאחת הארצות הדוברות אנגלית הגיב בשמעו את השם "חיפושית": I never heard of an insect called "heap of shit"
02 במאי 2019 הגב
אלכס בקר
יש גם קשר לסקרבובא ניגונים או ניגוני סיני הנהוגים בתפילות ימים הנוראחם בקהילות אשכנז. הם כנראה נקראים כך בהיותם חתומים בSCARAB ולכן קדושים ואסור לשנותם כפי שקבע המהרי"ל במאה ה12.לדוגמה הלחן שכל קהילות אשכנז מזמזמים לפני תפילת ערבית בליל ראש השנה ויום כיפור ועוד לחנים שמהווים חלק עיקרי של הנוסח המוסיקלי.
02 במאי 2019 הגב
איציק
לגבי דלמה ד, אני מודה שרוב המידע שקראתי בעיתונות היה על חייהם של האנשים בתקופת המלחמה ועל ההשרדות ופחות על המאבק האקטיבי. לדעתי הגבורה קיימת אצל חסידי אומות העולם ,המצילים היהודים ומי שפעלו בשביל לשרוד בתנאים הקשים של התקופה הזו להגן על משפחתם ולשמור על צלם האנוש
02 במאי 2019 הגב
מאור אבני
פרת משה רבינו נקראת "מושית השבע". חיפושית מצרים נקראת "חרפושית"
03 במאי 2019 הגב
אורון יופה
הסיפור על הדיבוג הראשון אינו אגדה! גרייס הופר, אחת מחלוצות התכנות, מצאה חרק (לא חיפושית) שגרם לקצר וצירפה אותו ליומן העבודה. ר' המאמר בוויקיפדיה: https://www.wikiwand.com/en/Grace_Hopper#/Anecdotes שבו יש גם תמונה של החרק המדובר...
03 במאי 2019 הגב
לייבעלע פרידמן
שלום ד"ר רוזנטל, דבריך על חיפושיות מעניינים ומעשירים. החיפושיות הכי קדומות נמצאו בשכבות המיוחסות לתקופת הפרם, המכונה על שם העיר Perm הנמצאת במרכז רוסיה. נא תקן. בברכה, לייבעלע פרידמן, מנהל אוסף חיפושיות, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב laibale@tauex.tau.ac.il
06 במאי 2019 הגב

הוספת תגובה