השתגעת? השתגענו! מלחמת ביבי בתקשורת

רוביק רוזנטל | 06 בספטמבר 2019

מילה אחת בוטה של נתניהו כבשה השבוע את מהדורות החדשות, ומגלה שהשיגעון אינו רק נחלת קבוצה קטנה ומאובחנת; מלחמתו של ביבי בתקשורת מזכירה מלחמה רחוקה של מייסד המדינה, דוד בן גוריון; וגם כמה מילים יש בערבית, ואיך מכניסים מפקד להיריון

הנזיפה המוקלטת של ביבי באיוב קרא, "השתגעת?!" אינה חדשה בפוליטיקה הישראלית. בנאום ערב הבחירות של שנת 2003 זעק אריאל שרון במרכז הליכוד: "אתם השתגעתם לגמרִי? יצאתם מדעתכם?" ההקשר נשכח, אבל הנאום הופסק על־ידי השופט מישאל חשין בשל תעמולת בחירות.

למבוגרים יותר בינינו זכורה קריאתו הנואשת של יגאל הורוביץ, שר האוצר בשנת 1980, "משוגעים, תרדו מהגג!", כלפי עובדים שתבעו תוספת שכר, בעוד מצב המשק דרש צמצומים. מקור הקריאה ביידיש: משוגעים, אַראָפּ פֿון דאַך! והוא מוכר מבדיחה יהודית המופיעה אצל אלתר דרויאנוב: "משוגע טיפס ועלה לראש גג והחל הורס את ארובת העשן וזורק את הלבנים לרחוב. 'את הבית כולו אהרוס', צעק המשוגע מעל ראש הגג וזרק את הלבנים אחת אחת. נטל בעל הבית משור, יצא לחוץ וקרא אל המשוגע: 'מהר ורד, ואם לאו: מיד אני גוזר את הבית לשניים'. נתחלחל המשוגע וירד".

לא רוצים לישון, רוצים להשתגע

קריאתו של נתניהו  חושפת סיפור שיש לו כמה רבדים. מישל פוקו טען, אם לפשט את תורתו, שהגבול בין השיגעון והשפיות מטושטש, השיגעון מקנן בכולנו, וההתייחסות ל'משוגעים' היא תוצר של הבניה תרבותית. השפה דווקא תומכת בתיאוריה של פוקו. השיגעון זוכה בעברית, כמו בשפות אחרות, לשלל שימושים שאינם קשורים לכליאה בבתי חולים לחולי נפש. המשותף להם הוא מצב קיצוני או התנהגות קיצונית.

אהבה בוערת. הוא משוגע אחריה, היא משוגעת עליו. כך בשפות נוספות. יידיש: משוגע נאָך איר. אנגלית: crazy about someone. צרפתית: fou de quelqu'un.

אובססיביות. "משוגע לַדבר" הוא אדם העוסק בנחישות ובעקביות בנושא כלשהו.

אי סדר קיצוני. 'בית משוגעים' אינו רק מוסד לאשפוז חולי נפש אלא כינוי לאווירה של מהומה, אי סדר ועצבנות. אגב, בעיתונות התחייה נקרא המוסד 'בית אוסף משוגעים', וכן 'בית חולים למטורפי הדעת'.

גחמות וקפריזות. "יש לו שגעונות". כאן ההשפעה מן היידיש בולטת: מֶשִׁיגָאס. היידיש תרמה את המילה לאנגלית, במילים כמו meshuga, meshugaas.

דבר שבח מופלג. "ההופעה הייתה שיגעון", "שיגעון אתך".

הנאה קיצונית. מגולמת בביטוי 'חיים משוגעים'. הגששים שרים: "שליזנגר וזלינגר וזלינגר ושלזינגר, כולם עושים חיים משוגעים". המקור שוב ביידיש: מאַכן אַ משוגענעם לעבן.

הצלחה בלתי צפויה. הלך לו קלף משוגע. גירסה עברית של ביטוי ביידיש.

השראה אלוהית. "יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל: אֱוִיל הַנָּבִיא, מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ" (הושע ט 7).

השתוללות חסרת רסן. "לא רוצים לישון, רוצים להשתגע". שיר השכונה.

התלהבות. "איי, זה היה משגע", שרים בשיר השכונה. גם בשלילה: "הוא לא ממש השתגע על הנושא".

כעס. כזו היא התגובה הנפוצה 'אפשר להשתגע'. ברוסית, אגב, 'אפשר להשתגע' פירושו שהדבר גורם שמחה גדולה. באנגלית mad הוא גם משוגע וגם כועס.

נדיבות קיצונית. מגולמת בביטוי 'בעל הבית השתגע'. זאת בעקבות סיסמת פרסומת של רשת חנויות אלקטרוניקה בבעלותו של יהודי בניו יורק, שזכה לכינוי Crazy Eddie. בפרסומת נאמר: Crazy Eddie, his prices are IN-SA-A-A-A-A-ANE.

ובקיצור, כולנו השתגענו. מזמן.

תעשיית הדכדוף וענף החמוצים

המתקפה החזיתית של נתניהו נגד התקשורת מזכירה מלחמה דומה רחוקה של אבי המדינה, בן גוריון, שסבר שיש להטיל פיקוח הדוק על התקשורת. צרור ציטוטים עכשוויים והיסטוריים מציגים את המשותף והמבדיל בין השניים. תזכורת למקבץ מייצג מציטוטי ביבי בעניין, הרבה לפני ההתגוללות על גיא פלג וספי עובדיה:

"התקשורת לא משקפת את התחושות של הציבור. במקום שהם רואים אבטלה, אני רואה תעסוקה מלאה. במקום שהם רואים כלכלה הרוסה, אני רואה כלכלה פורחת. במקום שהם רואים פקקים, אני רואה מחלפים, רכבות, גשרים". אפריל 2017.

"השמאל והתקשורת מתגייסים כעת למסע ציד אובססיבי חסר תקדים נגדי ונגד משפחתי במטרה לבצע הפיכה שלטונית". אוגוסט 2017.

"תעשיית הדכדוך עדיין קיימת, ויש לה נציגים מכובדים בבית הזה ובתקשורת". נאום בפתיחת מושב החורף של הכנסת, 23 באוקטובר 2017.

"לאחרונה יש חידוש, ענף חדש – ענף החמוצים. פעם טיפחו אתרוגים, היום הם עברו לחמוצים". אותו נאום.

לא תהיה אפשרות להושיב שם צנזור

כאמור, ראש הממשלה  שראה בתקשורת גורם מסוכן הזקוק לאילוף ופיקוח היה דוד בן גוריון. חוקר היחסים בין התקשורת והפוליטיקה פרופ' רפי מן מאוניברסיטת אריאל פרסם בעניין זה ספר בשם "המנהיג והתקשורת", שיצא לאור ב-2012. הספר מציג תפיסה נחרצת של בן גוריון, לפיה על המדינה לשלוט בכלי התקשורת שתחת חסותה, ובעיקר בקול ישראל. האויבת הגדולה הייתה בעיניו התקשורת הפרטית. ולהלן ציטוטי בן גוריון שעלו ממחקרו של מן.

"אם יהיו תחנות פרטיות לא תהיה גם אפשרות להשגיח השגחה קפדנית שלא ישודרו דברים מזיקים. אם לכל אחד יהיה משדר, לא תהיה אפשרות להושיב שם צנזור בכוח המשטרה שלא ישדרו דברים מזיקים". הדברים נאמרו בתגובה להצעתו של שר הסעד יוסף בורג להקים תחנות רדיו פרטיות. הד לדברים האלה נשמע מפי מירי רגב ביולי 2016: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?"

שנוא נפשו של בן גוריון היה עיתון הבורגנות, הארץ:

"מה זה עיתון? מי שיש לו כסף שוכר פועלים שמדפיסים לו את מה שהוא כותב".

"בעלי העיתון הארץ הם סוחרים חרוצים ורבי כישרון במסחר האינפורמציה והעיתונות".

אחרי בן גוריון גילתה גם גולדה יחס חשדני לתקשורת לאגפיה וערוציה השונים.

"התקשורת המסחרית עוינת את תנועת הפועלים", אמרה ב-1967.

"כל מה שחסר לנו זה בתי דין עממיים שיחליטו מי הבא בתור לתלייה, כאילו הרדיו והטלוויזיה מנוהלים על ידי האופוזיציה", אמרה בפברואר 1973.

ב-1976 הקים אליקים העצני תנועה שלה קרא "העם נגד תקשורת עוינת". סמלה היה מיקרופון שנחש כרוך סביבו, ומעט לאחר מכן נוצר סטיקר מכוניות פופולרי עם הסיסמה. העצני מתגאה בכך שתרם לשיח הישראלי את הצירוף 'תקשורת עוינת'. הביטוי משמש בהופעות שונות גם את נתניהו.

עשרות שנים אחר כך  אחריו פרץ לחלל משחק הלשון 'התשקורת'. ככל הנראה אביו מולידו הוא המחזיר בתשובה אמנון יצחק, שהגה גם את 'טמבלוויזיה'. הביטוי זכה לפופולריות הנמשכת עד ימים אלה. אתר תנועת עוצמה יהודית מביא מדור מיוחד בשם 'התשקורת', והוא נפוץ גם באתרי החרדים.

ומנחם בגין, בעל הלשון המושחזת, העיר ביולי 1981 על חיים יבין, "מר טלוויזיה": "אם הוא עוד פעם יעשה חיוך עקום אחרי דבריי, הפה שלו יישאר עקום".

כמה מילים יש בערבית?

אורית סגל כותבת: נכנסתי מתוך סקרנות שקשורה לעבודתי להשוואה בין מספר הערכים בעברית מול הערבית, בידיעה שהערבית עוקפת בפער גדול מסיבות ידועות מראש את העברית המתחדשת. לגבי העברית חיפוש התשובה הגיעה במהירות וממקור מהיימן: גג 80 אלף. לא הצלחתי למצוא בעברית עובדה כתובה לגבי מספר הערכים בשפה הערבית. חיפוש באנגלית הביא אותי לטבלה לפיה יש בערבית יותר מ-12 מיליון ערכים. רציתי לבקש לכך אישוש כלשהו.

מילים בערבית

המידע שמביאה אורית הוא מאתר שאלות ותשובות חופשי הקרוי www/quora.com. יש לקוות שבאתר הזה מובא מידע אמין יותר, כי למספר הזה אין כל שחר. אכן, השפה הערבית עשירה, אבל כפי שמוסר לנו ד"ר עבד רחמן מרעי, מספר המילים בערבית על פי כל חוקרי השפה נע סביב חצי מיליון. יתכן שבעל המידע חיבר את הלקסיקון של דיאלקטים ערביים שונים, שמספרם עשרות, אבל זהו כמובן חיבור לא ראוי ומטעה, וגם הוא אינו אמור בשום דרך להביא למספר המפלצתי שבאתר.

מהי מילת השנה? ההחלטה בידיכם

אורי ברוק מאיגוד המתרגמים כותב: "בתום כל שנה אזרחית יש אי אילו ארגונים שבוחרים את מילת השנה שלהם. השנה החלטנו לבחור את מילת השנה שלנו, ואנחנו בוחרים את מילת השנה העברית, במילה עברית. מילת השנה יכולה להיות מילה או ביטוי שגור שהיה בהם שימוש נרחב השנה, זכו לפופולריות ומאפיינים את השיח הציבורי. מקבלים הצעות מכל הציבור, ההצעות יפורסמו לחברי האגודה והם יבחרו מבין ההצעות. את ההצעות יש לשלוח לכתובת woty@ita.org.il  לא יאוחר מן ה-28 בספטמבר בחצות.

מעברים את המפקד

צרי כותב: "ראיתי במדור השאלות ותשובות שנשאלת לגבי הביטוי בסלנג 'לְעַבֵּר'. ובכן, רציתי לעדכן שמנסיוני כחייל בגבעתי (השתחררתי לפני יותר מעשור), כיום הביטוי נפוץ בצבא במשמעות של "לרמות את...". חייל שמצליח להשיג פטור ממשימה כלשהי שלא בצדק אחרי ששכנע את המפקד שהוא זכאי לה, יספר לחבריו שהוא "עיבר את המפקד" או "עיבר את המערכת". אני מניח שהמקור לביטוי הוא במשמעות המינית שכרוכה בעיבור, תוך חיבור שמקובל במקרים אחרים בסלנג (במיוחד צבאי) בין ביטוי של אקט מיני לבין ניצחון או השפלה של הצד השני.

הבליע בנעימה, להלן הסיפור

חננאל מאק כותב: "מקור הביטוי 'להבליע בנעימה' שהוצג בשאלה באתר הוא בתלמוד הבבלי. במסכת קידושין מספר רבי טרפון: 'אמר רבי טרפון. פעם אחת עליתי... לדוכן והטיתי אזני אצל כהן גדול ושמעתי שהבליע שם בנעימת אחיו הכהנים'. השם שהבליע הכהן הוא השם המפורש, האסור בהשמעה. מכאן התגלגל הביטוי למשמעותו המוצגת בשאלה".

הודעה לשוחרי הזירה הלשונית

אתר הזירה הלשונית יוצא לחופשה, לראשונה מאז היווסדו בנובמבר 2014. הטור הבא וכן תשובות חדשות לשאלות חדשות יעלו ביום חמישי, 26.9.19. להתראות!

חדש בפינה של פול אוגדן: האם אפשר לזהות פייק ניוז באמצעות השפה?

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': איך כותבים את שם השנה החדשה, תש”פ או תש”ף, למה צועקים עדיין “אלטע זאכן” ביידיש, מהיכן הגיע 'גפרור' לייצג את החיילים הפשוטים בשפת הקשר, איך קוראים לחלק העליון של הנעל  ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Man Taking Photo Of Man Standing Beside Him Holding Press; Google images תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

יעקב שטיין
לגבי מספר המילים בערבית, הטענה אינה שיש כמספר הזה של מילים בפועל, אלא תיתכנה מספר כזה של מילים ע"פ כללי השפה. החישוב מתבסס על הערכת מספר השורשים בעלי שלושה עיצורים (ובערבית יש 28 עיצורים) - 21,952 שורשים בסה"כ. עכשיו אם עוברים על 15 בניינים כפול מספר הגופים והזמנים ומוסיפים את צורות שמות העצם, מקבלים בערך 560 צורות הטייה. מכפלה נותנת את המספר המפלצתי המצוטט.
05 בספטמבר 2019 הגב
רוביק רוזנטל
אפשרות מוזרה ומופרכת. לפיה אפשר להגיע למיליוני מילים גם בעברית, אם מוסיפים משקלים וכל השורשים האפשריים.
05 בספטמבר 2019
יעקב שטיין
בעברית יש רק 22 עיצורים, ולכן עד 10,648 שורשים שונים. כמו כן יש רק 7 בניינים והרבה פחות הטיות אחרות - נגיד 250 צורות הטייה. ולכן עברית יוצאת עניה כלפי הערבית, עם רק 2.66 מיליון מילים. אכן שיטה לא מוצלחת לאמוד עושר של שפה!
17 באוקטובר 2019
יעקב ב.
חופשה נעימה!
05 בספטמבר 2019 הגב
יעקב ברזילי
דוד המלך התנהג בפני מלך אכיש כמשוגע במובן הבסיסי המקובל של המילה והמלך שואל בתמיהה החסר משוגעים אנוכי כי הבאתם לי את זה.במקום אחר בתנ'ך מופיעה המילה כדי לתאר אדם לא צפוי לחלוטין שהמשמעת אינה נר לרגליו."ויגד הצפה לאמר בא אליהם (האיש שנשלח אליו להביא בשורת תוצאת הקרב למלך)ולא שב והמינהג כמנהג יהוא בן נמשי כי בשיגעון ינהג".
19 בספטמבר 2019 הגב

הוספת תגובה